יו"ר חברת החשמל: "אני רוצה לראות שיעשו ליצרן פרטי מה שעשו לי"

דורון ארבלי החליק לכיסא יו"ר חברת החשמל במהלך מלחמה שהציבה שלל אתגרים, עם רפורמה שלא עובדת בעיניו ומנכ"ל דומיננטי • עכשיו הוא דורש מהמדינה ודאות: "אין מנגנון. אני לא יודע אם הרגולטור ישנה את הכללים תוך כדי משחק"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: יונתן בלום
דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: יונתן בלום

שנתיים ללא יו"ר, שעלו לה בקנס של כ־900 אלף שקל מרשות ניירות ערך, הביאו את חברת החשמל למנות סוף סוף לתפקיד את עו"ד דורון ארבלי. האיש שצמח ברשות המסים מתפקיד חוקר זוטר ועד לצמרת הארגון, וכיהן בדרך גם כיו"ר שיכון ובינוי, הופקד על אחת החברות הקריטיות במשק בפברואר שעבר, לפני כמעט שנה. בראיון ראשון כיו"ר, מספר ארבלי על החוסרים שמצא עם כניסתו לתפקיד בעת מלחמה ("היו פערים במיגון עובדים"), קורא לשינוי משמעותי ברפורמה במשק החשמל ("יוצר הרפורמה חשב רק שנה קדימה"), ומספר על מערכת היחסים עם מאיר שפיגלר, שנחשב לאחד המנכ"לים החזקים בחברות הממשלתיות ("מזלי שהוא דומיננטי").

אם המדדים מראים שעלויות היבוא ירדו, למה המחירים לצרכן דווקא עלו?
כנס חוזרים לצפון | דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה: "אני קורא לתושבים שלנו לא לחזור"

החברה שקיבל ארבלי לידיו ספגה מצד אחד ביקורת ממבקר המדינה מתניהו אנגלמן על קצב השלמת תוכניות הפיתוח של רשת החשמל, ומצד שני זכתה ממנו לציון הטוב ביותר בנושא שירות לציבור. "כשהגעתי לחברת החשמל הופתעתי לטובה", אומר ארבלי. "מצאתי אנשים מקצועיים וחברה מנוהלת תוך כדי מלחמה. כשאומרים לאזרח מן השורה 'יו"ר חברת החשמל' סביר להניח שהוא חושב על הדלקת מתג, אבל אני מבין כעת את גודל האחריות, ועוד נוכח המלחמה שבמהלכה נכנסתי. התרשמתי מתפקוד האנשים, מהמנכ"ל ועד העובדים על המנופים. תוך כדי מלחמה נהרגו ארבעה עובדים. אלו עובדי מדינה בחזית, שנדרשים לתקן כבלים בצפון ובדרום".

מה הפערים המרכזיים שמצאת?
"בתחום הביטחון, חברת החשמל הייתה מוכנה לחירום בשל ההיכרות עם אירועי מזג אוויר קיצוני. בתחומים אחרים היו פערים, בהם מיגון העובדים. המלחמה היא אירוע טראומטי למדינה, ובמהלכה צריך להוציא אנשים לשטח. יש כאוס, שומעים 'חמאס כבש בסיסים', אבל עדיין צריך לספק חשמל. ניהלתי ארגונים גדולים, את רשות המסים עם 6,000 עובדים, את שיכון ובינוי - ואנשים עם מוטיבציה כזו לא ראיתי".

בחברה, שמונה כ־11 אלף עובדים, עמלו גם על במות הרמה ממוגנות לטובת תיקונים של קווי חשמל. "העובדים נדרשו לעלות לגובה 50-40 מטר. בגבול ובלילה, כי הצבא לא נותן לפעול באור, ולתקן כבל לטובת חשמל לבסיסים, למי שנשארו ביישובים, לכיתות כוננות, ללול, לרפת. החברה הייתה צריכה לדאוג לבמות הרמה ממוגנות. ביצענו גם תרגולים של פריסת תחמ"שים ניידים, למקרה של פגיעה".

"תהיה ירידה בהספק"

במהלך המלחמה הפגינה מערכת החשמל הישראלית עמידות, אך מצבה מעבר לפינה עלול להיות בכי רע. בדוח של המבקר, שעסק גם בסוגיית מימוש תוכניות הפיתוח, הוא שפך אור על ההערכות למחסור כרוני קרב באנרגיה. לפיו, תוצאות סימולציה שערכה נגה ניהול מערכת החשמל לתרחיש של הפסקות חשמל משקפות 6.5 שעות אי-אספקה של מלוא הביקושים בשנת 2027 ו-9.9 שעות ב-2028. זאת, עד פי 3.4 משעות אי-האספקה שתוכננו בתוכנית הפיתוח. עיכובים אלה, לפי נגה, עלולים להסב למשק נזקים של 776 מיליון שקל בשנת 2027 ו-2.44 מיליארד שקל ב-2028.

תעודת זהות

עו"ד דורון ארבלי 
אישי: בן 62, נשוי ואב לארבעה מקריית אתא
מקצועי: עו"ד מומחה במסים. בעל תואר ראשון במשפטים, ותואר שני במינהל ציבורי מאונ' חיפה. כיהן כיו"ר רשות המסים, מנכ"ל בנק הדואר ויו"ר שיכון ובינוי
עוד משהו: אוהד בית"ר ירושלים, מרבה ללכת למשחקים

אבל עוד לפני העיסוק במחסור העתידי, ב־2018 יצאה לדרך הרפורמה במשק החשמל. מערכת החשמל מחולקת לארבעה סגמנטים - ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה - והרפורמה חייבה את חברת החשמל למכור תחנות כוח, כך שתפסיק להיות מונופול במקטע הייצור וכיום היא עומדת על כ־30% מהשוק. בשנים האחרונות מכרה חברת החשמל את תחנת רמת חובב לשיכון ובינוי תמורת כ-4.25 מיליארד שקל ואת תחנת חגית מזרח לאדלטק תמורת 1.6 מיליארד שקל. גם אלון תבור נמכרה תמורת כ-1.9 מיליארד שקל לקבוצת MRC. בנובמבר 2023 הוכרע המכרז המשמעותי ביותר למכירת תחנת הכוח אשכול, לדליה אנרגיה, תמורת 9 מיליארד שקל.

אותה רפורמה קבעה לא רק שחברת החשמל תישאר מונופול טבעי במקטעי ההולכה והחלוקה, היא גם אסרה עליה להגדיל את כושר הייצור, או לשחלף יחידות חדשות. ארבלי סבור כי בהקשר זה נדרשת חשיבה מחודשת. "הרפורמה אוסרת עלינו להגדיל כושר ייצור. מי שחשב על הרפורמה רצה תחרות. זה מצוין, אבל לא כל מה שהיה אז נכון להיום. חשבו אז על מתכונת משק החשמל אולי שנה קדימה. זה לא נכון לעכשיו. מי חשב על כמויות כלי הרכב החשמליים שיש? על פתרונות אגירה? על הספק כה גדול שנדרש למשק?".

אם תגדילו ייצור, התחרות עלולה להיפגע.
"יש חוסר במשק האנרגיה. הבעיה המרכזית היא שהתחנות הקיימות שלנו הולכות ומזדקנות, צריך להחליט מה עושים לגביהן".

מהן ההשלכות?
"תהיה ירידה בהספק. החוק לא מאפשר לי לשדרג יחידה קיימת. ככל שהיא יותר ישנה, הנצילות יורדת וההספק נפגע. יחידה ישנה יודעת לייצר 400 מגה-וואט, וחדשה 600 מגה-וואט. זה אינטרס ציבורי, אז האדונים הנכבדים צריכים להחליט לגבי התחנות הישנות. יש את תחנת גזר עם שתי יחידות ייצור שהמדינה צריכה להכריע לגביהן ב־2025. זה בסדר שיגידו להקים תחנות חדשות, אבל בעוד כמה שנים הן יקומו?".

העמדה של ארבלי בדבר חיזוק יכולת הייצור מנוגדת לעמדת האוצר, כפי שהשתקפה מדברי סגן הממונה על התקציבים איליה כץ בכנס המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. הוא סיפר כי באוצר בונים תוכנית המשך לרפורמה, שבעקבותיה חברת החשמל תתנתק לחלוטין ממקטע הייצור. האפשרויות שנבחנות הן יצירת חברה ממשלתית אחרת ל-30% הייצור שחברת החשמל מחזיקה, או מכירת כל יחידות הייצור שנותרו.

בה בעת, שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן כבר פועל כדי שיתאפשר לחברת החשמל לרכוש יחידות ייצור ניידות (פיקריות), מערכות שעובדות באמצעות טורבינות גז ומבוססות על מנוע סילוני. "השר מכיר זאת", משיב יו"ר חברת החשמל לשאלה האם הציף מולו את נושא ההספק. הפיקריות מיועדות רק לשעות "פיק", בהן הן מייצרות 20%־30% יותר.

בכל הנוגע להקמת יחידות ייצור בתחנות הכוח, לארבלי יש ניסיון משיכון ובינוי. "הייתי יו"ר שיכון ובינוי שקנה מחברת החשמל שתי תחנות כוח. לאחר שעולים על הקרקע ובונים זה לוקח ארבע שנים, אבל לפני כן יש לטפל באישורים. יש גם תור אצל יצרני הטורבינות. במקרה הטוב, התהליך כולו לוקח 7-6 שנים. למה? יש תחנות קיימות של חברת החשמל ורואים באתר חגית למשל, שיש שתי יחידות ייצור אבל שטח ענק של עשרות דונמים עם קווי הולכה וסטטוטוריקה. אנחנו יודעים לייצר תחנות חדשות בתוך שנתיים, להביא 1,200 מגה־וואט הספק. זה טוב או לא טוב לתחרות?".

"מי שהיה בארץ, ברח"

פרויקט אחר באחריות חברת החשמל מתעכב כבר שנים. עד 2026 אמורה החברה לסיים הסבה של שש יחידות ייצור פחמיות לגז טבעי, שתיים באורות רבין וארבע ברוטנברג. לצידן יש שתי יחידות ייצור חדשות באורות רבין, מחז"מ 70, שקיבל השבוע טופס 4, ומחז"מ 80, שהיו מיועדות לפעול עד סוף 2022. העיכובים החלו עוד לפני ימיו של היו"ר החדש, ובכל זאת הוא מגן עליהם.

"אנשים שכחו מהקורונה, כשאף אחד לא בא לארץ, כולל GE, ומי שהיה, ברח. ואז המדינה נכנסה למלחמה ולא רצו לבוא. אי אפשר לשפץ תחנות כוח בשלט רחוק. אנחנו שולחים מהנדסים להדרכות, עושים לימודי זום, אבל יש עיכובים. יצרני החשמל הפרטי קיבלו ארכות של תשעה חודשים בגלל קורונה, ושל 16 חודשים בגלל מלחמה. חברת החשמל לא קיבלה חודש אחד הארכה. בהסבות, על הפרק יש את הקמת 70, 80, מתוך ארבע ברוטנברג סיימנו שתיים ומחכים לאישור נגה להפסיק פחם ובמשך שבועיים להזרים גז לוודא שמוכן, אך בגלל החורף ייקח זמן עד שנגה תקבל אומץ".

אנרגיות מתחדשות זה עניין בר־יישום לחברת החשמל?
"חברת החשמל יכולה לסייע למשק החשמל. עבור היעד של 30% ייצור מאנרגיות מתחדשות, חברת החשמל תשקיע 30 מיליארד שקל ברשת עד 2030. אנחנו יכולים לסייע בייצור, באגירה, במתחדשות, בכל. קיבלתי טלפון מחבר שסיפר כי אחותו גלית פלג שגרירה בבוסניה ובאלבניה, והיא אמרה שיש שם בעיה של חשמל, ושמעו שלחברת החשמל יש ידע בהקמה, בהפעלת תחנות וברשתות הולכה. הם רצו מומחים, התקשרתי לשפיגלר, והוא ענה 'בשמחה רבה, אבל תדע שברשות החשמל לא מסכימים שנעשה עבודה בחוץ'. שגרירה רוצה לקדם את יחסי החוץ, יש לנו ידע ומעריכים אותנו, אז למה לא לסייע?".

"האגו נשאר בחוץ"

ארבלי (62), אב לארבעה, היה שנים רבות בשירות הציבורי, שנותר קרוב לליבו. ויש לו מה להגיד על האופן שבו הוא מתנהל. "צריכים להשקיע באנשים, באופק שירות. המפתח הוא טיפול נכון בהון האנושי. כשבאתי לחברת החשמל, אמרו לי שיש בעיה בגיוס ובשימור מהנדסים. ביקשתי מספרים. יש 1,950 מהנדסים, כ־19% מכוח האדם של החברה. שאלתי כמה גויסו בשנים האחרונות, ענו 495 מהנדסים. כמה עזבו? כמעט 25%. לאחר שהושקעו בהם קליטה, הכשרה - הם עזבו. מתברר שבחלק מהמקצועות למשל אין אופק קידום. אם יודעים לתת לעובד אופק שירות, שייכות, גאווה לבוא לעבודה, וגם לתגמל נכון - האנשים הטובים נשארים".

בחברת החשמל ציפה לארבלי מנהל אחר עתיר ניסיון בשירות הציבורי, המנכ"ל מאיר שפיגלר, שנחשב לדומיננטי במיוחד. ארבלי שופך אור על מערכת היחסים נוכח אופיים השונה בתכלית: "בכניסה לדלת יש מזוזה, לידה יש תיבה, ואת האגו משאירים בחוץ. ככה הכול נפתר. אני ומאיר רואים את טובת העובדים והחברה, אז על מה נריב? סדרי העדיפויות הם המדינה, משק החשמל והעובדים, גם שלי וגם שלו. אין מחלוקת".

זה המנכ"ל הכי דומיננטי שהתמודדת איתו?
"זה מזלי, אחרת לא בטוח שהייתי בא. אני אוהב מנכ"ל דומיננטי, מוערך. כזה שנכנס לרזולוציות. מנכ"ל דעתן ודירקטוריון דעתן מאפשרים הצלחה. יס-מנים לא יביאו הצלחה. אם יש לך ביטחון עצמי - תבחר אנשים טובים ממך. הם ירימו אותך. זו הנוסחה".

שלוש שנים קדימה, איפה אתה רוצה לראות את חברת החשמל?
"גורם משמעותי ומשפיע במשק החשמל, לטובת האזרחים והעובדים. יש לי מחויבות לעובדים ולפנסיונרים, מדובר ב־20 אלף איש. הפנסיונרים נרתמו במלחמה, מפעילי מלגזות ודחפורים ביקשו לעלות סמוך לחזית".

איפה אתה רואה את החברה מבחינה תזרימית?
"המטרה שלנו כדירקטוריון היא לשמור על איתנות פיננסית, זה אומר לעקוב אחרי מבנה החוב, הכנסות, EBITDA, יחס חוב להון, כי בלי אלה, כל מה שאמרתי הן רק מילים יפות. המצב טוב. נכון שחברות הדירוג הורידו את הדירוג למדינה וגם זה של החברה נפגע; המשמעות היא שאני זקוק לוודאות רגולטורית".

לטענתו, הוא לא מכיר חברה שחיה בחוסר ודאות כמו שלו. "אני לא יודע מה יהיה מחר. אין מנגנון. אני לא יודע אם הרגולטור ישנה את הכללים תוך כדי משחק. אני מקבל בתעריף הוצאות מסוימות שהוצאתי, ופורסים לי ל־25 שנה את הפחת. לפתע, במקום 25 שנה אומרים 30 שנה, או 35 שנה. זה משנה את התזרים. אני רוצה לראות שיעשו זאת ליצרן חשמל פרטי. עשו זאת, וכל הבנקים יצעקו".

מה אומרים כשאתה מציף זאת לרשות החשמל?
"זה המצב, תחיה ככה. על עלויות המלחמה גם לא קיבלתי שיפוי. בתחום הסולר באו ביום בהיר אחד ואמרו לקנות סולר חירום. הדירקטוריון אמר 'עלינו'. באנו לרגולטור ואמרנו 'תגיד מה לעשות עם ההסבות' כי אני צריך להמתין בתור לטורבינה, ואחר כך תגיד לי למה אני מאחר. לא קיבלנו, אבל הדירקטוריון נתן הוראה לחברה, ביצענו הזמנה. המשימה שלנו היא לשמור על האיתנות הפיננסית וגם שחברת החשמל תמשיך להתקיים. מוזמנים להשתמש בנו, אבל אם לא רוצים - לא צריך".

בתור יו"ר רשות המסים לשעבר, מהי עמדתך בנוגע להעלאת המע"מ ומיסוי הרווחים הכלואים, שהחברות שילמו עליהם רק מס של 23%?
"הייתי יו"ר הוועדה בסיבוב של חוק הרווחים הכלואים ב־2011. כעת יש מלחמה, וצורכי המשק מחייבים צעדים דרסטיים, אולם הממשלה תמיד צריכה לחשוב על צעדים מעודדי צמיחה, ובתוך כך לשדר יציבות. המגזר העסקי מחפש יציבות במערכת המסים, ברגולציה. משק שכל הזמן משנה את ההחלטות לא משדר המשכיות. אי אפשר לבנות כך עסקים. אי אפשר לשנות כל הזמן החלטות רגולציה. זה לא משדר מסר חיובי למי שרוצה להשקיע בישראל. מיסוי דרקוני ברמות מדכאות צמיחה לא מועיל. בנימין נתניהו כשר אוצר הוריד את המסים, כי הבין שזה מעודד צמיחה. אמנם לקבל מעט, אבל יחזור יותר. אני מקווה שהמדינה מסתכלת על כיצד מעודדים צמיחה ולא עושים אובר־רגולציה שמכבידה על המשק".

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "הטענות בנושאי חוסר הוודאות הכלכלית מתנפצות אל מול העובדה שחברת חשמל נמצאת בחוב הכי נמוך ובמינוף הכי נמוך גם בזכות פעולות הרשות. רשות החשמל תמשיך להגן על הצרכנים מפני בקשות קיצוניות של חברת החשמל, שעלולות לייקר את התעריף ב-10% ויותר". מחברת נגה נמסר: "אנו בתקופת שיאי ביקוש, ולכן, מתוך אחריות וניהול סיכונים, אנו לא יכולים לוותר על יכולת של 575 מגה-וואט למשך חודש רצוף. אין מדובר על חוסר אומץ, אלא על שמירת שרידות המערכת לטובת אבטחת אספקת חשמל לתושבי ישראל".