גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל ההשלכות של פסק הדין ההיסטורי שניתן לטובת הקיבוצים

פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון קבע: חברי קיבוצים בגליל לא יידרשו עוד לשלם היטלי השבחה על העברת זכויות בקרקעות לידיהם הפרטיות ● עורכי הדין שייצגו את העותרים נערכים כעת לדרוש החזרים במיליוני שקלים מהמדינה ● עד כמה ההכרעה צפויה להשפיע על עסקאות נדל"ן נוספות בקיבוצים? המומחים חלוקים

קיבוץ שדה נחמיה / צילום: אייל הצפון
קיבוץ שדה נחמיה / צילום: אייל הצפון

בתום כעשור של התדיינות בבתי המשפט ובמוסדות התכנון, בית המשפט העליון פרסם בשבוע שעבר פסק דין דרמטי בנושא קרקעות הקיבוצים. השופטת דפנה ברק־ארז, בהסכמתם של נשיא העליון יצחק עמית והשופטת יעל וילנר, הכריעה כי הקיבוצים לא יצטרכו עוד לשלם היטל השבחה סביב שיוך של מבני מגורים ומגרשים לחברי הקיבוץ.

3 פסקי דין בשבוע | בית המשפט הכריע: מתי שכנים יכולים להתנגד לבניית מרפסת?
החברות שקונות קרקעות חקלאיות במאות מיליוני שקלים, והסכנות  

משפטנים ששוחחו עם גלובס סבורים כי ההחלטה צפויה להשפיע על סוגים נוספים של עסקאות נדל"ן בקיבוצים, לרבות הרחבות קהילתיות ופיתוח אזורי תעסוקה. המשמעות של מהלך כזה היא לא פחות מרעידת אדמה. אם המדינה לא תוכל כעת לגבות היטלי השבחה בעסקאות כאלה, הדבר עשוי לגרום לה להפסיד מיליונים רבים - ולייצר הכנסות ניכרות לקיבוצים. מנגד, מומחים אחרים סבורים כי ההשפעות אינן צפויות להיות כה דרמטיות, וכי מוקדם לצפות עד כמה ההחלטה תחול על עסקאות שאינן שיוך דירות.

 

50% מערך ההשבחה

שיוך למגורים מתבצע בקיבוצים זה שנים ארוכות על רקע תהליכי ההפרטה. במסגרת ההליך, הקיבוץ - שקיבל מהמדינה זכויות חכירה בקרקע - מחזיר חלק מהקרקעות המיועדות למגורים לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), וזו מתקשרת בהסכם חכירה ישירות עם חברי הקיבוץ. כך עוברות הזכויות בקרקעות שעליהן נבנות דירות מידי הקיבוץ כקולקטיב לידי החברים באופן אישי.

ב־2014 החלה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגליל העליון לדרוש היטלי השבחה מהקיבוצים עבור המהלך, והדרישה התגלגלה אל חברי הקיבוץ עצמם. כך, מאות משפחות, ובהן זוגות צעירים וגם קיבוצניקים בשנות ה־70 וה־80 לחייהם, מצאו את עצמם ניצבים מול דרישות תשלום בסכומים שנעו בין אלפי שקלים לעד 80 אלף שקל למשפחה. סכומים אלה שיקפו היטל בשיעור של כ־50% מערך ההשבחה.

כעת, השופטת ברק־ארז קבעה כי אכן התרחשה השבחה של הקרקע, בין היתר בזכות אישורן של תוכניות בנייה - אך היטל השבחה חל במקרה של התעשרות מההשבחה, וזו לא קרתה. "הקיבוצים ויתרו על חלק מהקרקעות שנכללו בחוזי החכירה שלהם מבלי שניתנה להם תמורה ממשית בעבורן", כתבה ברק־ארז.

ההשפעה המיידית של פסק הדין נאמדת ב־20 מיליון שקל. זהו הסכום המצטבר של לא פחות מ־780 ערעורים על דרישות לתשלום היטל השבחה, שהגישו חברים ב־17 קיבוצים בצפון - כולל אלה הסמוכים לגבול עם לבנון. עם קיבוצים אלה נמנים שדה נחמיה, כפר הנשיא, להבות הבשן, כפר סאלד, כפר גלעדי, הגושרים, דן, דפנה וכפר בלום. רוב הכספים שולמו עד כה למועצה האזורית גליל עליון, ועורכי הדין שייצגו את הקיבוצים נערכים כעת לתבוע החזרים.

 

הקיבוצים לא התעשרו

"הגורם היחיד שמתעשר משיוך דירות הוא רמ"י, בעוד שחל איסור גמור על הקיבוץ לגבות כספים כלשהם עבור ההשבחה", מסביר עו"ד רון רוגין, שייצג את הקיבוצים בתיק. לדבריו, פסק הדין צפוי להקל משמעותית בבירוקרטיה, כך שלא תידרש עוד שמאות פרטנית כדי לחשב את היטל ההשבחה עבור כל דירה ודירה - הליך הכרוך בעלויות משמעותיות.

"אם הוועדה המקומית תסרב להחזיר את הכסף שגבתה בהיטלי השבחה, ניתן לשקול עתירה לבית המשפט, אך נגד הקיבוצים עשויות לעלות טענות כמו התיישנות או הסתמכות על פרשנות קודמת", אומר עו"ד יהודה אילוק, שותף במשרד בלטר, גוט, אלוני.

לדבריו, "ייתכן שיש מקום לפעול במישור הציבורי והפוליטי, שכן בעבר רמ"י שילמה חלף היטל השבחה בקיבוצים אחרים, וייתכן שגביית ההיטל במקרים מסוימים הייתה בלתי אחידה. על הקיבוצים לפעול במהירות, שכן עיכוב עלול לפגוע בזכאותם להחזר".

עו"ד דוד וינשטיין, שותף במשרד ליפא מאיר, מציין כי "רשויות המס הניחו בעשור האחרון כי בין הקיבוצים לחברים שלהם מתקיימת מערכת יחסים עסקית. המסר העולה מפסק הדין הוא שיש לבחון את ההווייה הקיבוצית כמות שהיא. זה לא מבטל בהכרח את הגישה העסקית, אבל רוח הדברים שוללת את הגישה הזו".

השופטת ברק־ארז הדגישה כי נאסר על הקיבוצים להעביר את הזכויות בקרקע ישירות לחברים. לפי פסק הדין, הדרישה כי הקיבוצים יעבירו ראשית את הקרקע לרמ"י, ורק אז זו תתקשר בהסכם עם חברי הקיבוץ, איננה עניין טכני אלא "עניין עקרוני היורד לשורש ההסדרה החלה על מקרקעי ישראל". הקיבוצים אף לא קיבלו תשלום עבור הקרקע, אלא שילמו לרמ"י דמי חכירה.

ד"ר רונית לוין־שנור, מומחית לקניין ולתכנון ובנייה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מדגישה: "אין כאן הטבה מיוחדת עם הקיבוצים. היטל ההשבחה לא היה מוצדק, כי הקיבוצים לא התעשרו משיוך יחידות המגורים לחוכרים. מי שהתעשר הייתה המדינה, והיא זו שצריכה להשתתף בהשקעה בגליל".

ואומנם, פסק הדין מחייב את המדינה לשלם חלף היטל השבחה. לפי עו"ד רוגין, רמ"י צפויה להעביר לרשויות בצפון חלף היטל השבחה לפי נוסחה פשוטה המסתכמת ב־12% מתקבולי ההשבחה.

לצד זאת, פסק הדין מהווה כתב הגנה לקיבוצים נוכח ההאשמות המוטחות בהם חדשות לבקרים בנושא ההתעשרות שלהם סביב תהליכי ההפרטה של העשורים האחרונים. ברק־ארז קבעה בהקשר זה כי "הטענות בדבר התועלת הדמוגרפית והחברתית עומדות במקומן, אך הן אינן יכולות לשמש תחליף להתעשרות קונקרטית מן הסוג שנבחן במסגרת שומות לצורך היטל השבחה". מדובר בהישג משמעותי לתנועה הקיבוצית, ולא בכדי זו התייצבה מאחורי המערערים ומימנה את הייצוג שלהם בתיק.

ביטול דרישות נוספות?

עד כמה צפויה ההכרעה להשפיע על עסקאות נדל"ן נוספות בקיבוצים? בסוגיה זו, המומחים חלוקים ביניהם. חלקם סבורים כי אנחנו בפתחו של שינוי דרמטי. אילוק, למשל, צופה כי המדינה תתקשה כעת לגבות היטלי השבחה בשורה ארוכה של עסקאות בקיבוצים. לדבריו, "מעבר לשיוך הדירות, עשויות להיות השלכות על הרחבות קהילתיות, פיתוח אזורי תעסוקה ושימושים נוספים. לא ניתן יהיה להטיל חיובים דומים על הקיבוצים בטענה שהם 'נהנים' מהשבחת הקרקע". העסקאות הללו עשויות להניב סכומים ניכרים בהיטלי השבחה, ומכאן שאם פסק הדין יוביל לביטולם - המדינה צפויה להפסיד מיליונים.

וינשטיין סבור כי פסק הדין צפוי לסייע לקיבוצים להתמודד עם דרישות מהמדינה - "אשר זו רק שאלה של זמן עד שיגיעו" - סביב פעולות ושירותים שהקיבוץ מעניק לחברים. "אומנם אין אמירה מפורשת נגד גישת המדינה לראות באלה פעולות עסקיות, אבל המסר העולה מפסק הדין הוא נגד הגישה הזו".

מנגד, לוין־שנור מעריכה כי "סביר להניח שלא יהיו להחלטה משמעויות מרחיקות לכת. הקיבוצים בצפון היו יחסית האחרונים להצטרף למהלך השיוך, וממילא לא נמנעו משיוך בגלל היטלי ההשבחה. העיקר הוא בכך שהקיבוצים לא יקלעו למשבר ולחובות רק בגלל שימי הקיבוץ השיתופי הסתיימו ובלי שהתעשרו".

גורמים בשוק שותפים להערכה כי לא צפויה השפעה דרמטית על שוק הנדל"ן. זאת, נוכח העובדה שהעברת הזכויות לחברי הקיבוצים היא מעין "עסקה פנימית" בקיבוץ, אשר לא עתידה להשפיע על השוק בכללותו. בנוסף, ההערכות הן כי פסק הדין רלוונטי לכ‏־30 אלף דירות, כך שמחירי הקרקעות לא יושפעו.

רוגין מסכם כי מוקדם לקבוע לגבי השלכות ההכרעה על עסקאות אחרות בקיבוצים. לדבריו, "ההשפעה היא דרמטית לגבי שיוך דירות, אבל עוד לא ברור כיצד הוא יחול על עוד מהלכים".

עם זאת, רוגין מזהה השפעה חיובית של פסק הדין דווקא במישור הסביבתי. "שמו קץ לעיוות שלפיו נדרש היטל השבחה על בנייה שכללה ציפוף ועיבוי, אבל לא נדרש היטל עבור בנייה בשטח חקלאי שעבר שינוי ייעוד. ההחלטה נותנת תמריץ לציפוף ועיבוי, במקום להרס שטחים פתוחים".

עוד כתבות

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בעלת המניות הגדולה בבורסה מחסלת את ההחזקות. והתשואה פנומנלית

מניקיי שרכשה את מניות הבורסה ב-2018 מכרה את יתרת מניותיה, 5.6%, לגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל ● לפני כמה חודשים מכרה הקרן 4.8% ממניותיה לבורסה לניירות ערך עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, במהלך שגרר ביקורת ציבורית

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מניות השבבים הובילו את וול סטריט לשיאים; מניית אינטל זינקה ב-23%

ארבעת המדדים המובילים, כולל ראסל 2000 קבעו שיאים ● אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר, היום הכי טוב של המניה מאז 1987 ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר עלה בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

מאגר תמר. בעיגול: אהרון פרנקל / צילומים: מארק ישראל סלם, מורג ביטן

יומיים ברצף: אהרון פרנקל קונה עוד מניות תמר פטרוליום ב־52 מיליון שקל

יום אחד בלבד לאחר רכישת 9% ממניות תמר פטרוליום, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקותיו ומוסיף 1.5% נוספים בסכום של 52 מיליון שקל ● הרכישה הנוכחית מעלה את פרנקל להחזקה של 17.5% ממניות תמר פטרוליום בשווי של 612 מיליון שקל

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר

כל כלי הרכב "החכמים" שירדו לכביש בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק חשמליים, מקבלים כיום עדכוני תוכנה מהיצרן ישירות דרך הרשת או בעת טיפולים במוסכי היבואנים - מה שחושף אותם לתקלות ולהתקפות סייבר ● וגם: מה יקרה ליבוא מאירופה ואיזה טנדר חשמלי הגיע לארץ ● השבוע בענף הרכב

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות