גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל ההשלכות של פסק הדין ההיסטורי שניתן לטובת הקיבוצים

פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון קבע: חברי קיבוצים בגליל לא יידרשו עוד לשלם היטלי השבחה על העברת זכויות בקרקעות לידיהם הפרטיות ● עורכי הדין שייצגו את העותרים נערכים כעת לדרוש החזרים במיליוני שקלים מהמדינה ● עד כמה ההכרעה צפויה להשפיע על עסקאות נדל"ן נוספות בקיבוצים? המומחים חלוקים

קיבוץ שדה נחמיה / צילום: אייל הצפון
קיבוץ שדה נחמיה / צילום: אייל הצפון

בתום כעשור של התדיינות בבתי המשפט ובמוסדות התכנון, בית המשפט העליון פרסם בשבוע שעבר פסק דין דרמטי בנושא קרקעות הקיבוצים. השופטת דפנה ברק־ארז, בהסכמתם של נשיא העליון יצחק עמית והשופטת יעל וילנר, הכריעה כי הקיבוצים לא יצטרכו עוד לשלם היטל השבחה סביב שיוך של מבני מגורים ומגרשים לחברי הקיבוץ.

3 פסקי דין בשבוע | בית המשפט הכריע: מתי שכנים יכולים להתנגד לבניית מרפסת?
החברות שקונות קרקעות חקלאיות במאות מיליוני שקלים, והסכנות

משפטנים ששוחחו עם גלובס סבורים כי ההחלטה צפויה להשפיע על סוגים נוספים של עסקאות נדל"ן בקיבוצים, לרבות הרחבות קהילתיות ופיתוח אזורי תעסוקה. המשמעות של מהלך כזה היא לא פחות מרעידת אדמה. אם המדינה לא תוכל כעת לגבות היטלי השבחה בעסקאות כאלה, הדבר עשוי לגרום לה להפסיד מיליונים רבים - ולייצר הכנסות ניכרות לקיבוצים. מנגד, מומחים אחרים סבורים כי ההשפעות אינן צפויות להיות כה דרמטיות, וכי מוקדם לצפות עד כמה ההחלטה תחול על עסקאות שאינן שיוך דירות.

50% מערך ההשבחה

שיוך למגורים מתבצע בקיבוצים זה שנים ארוכות על רקע תהליכי ההפרטה. במסגרת ההליך, הקיבוץ - שקיבל מהמדינה זכויות חכירה בקרקע - מחזיר חלק מהקרקעות המיועדות למגורים לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), וזו מתקשרת בהסכם חכירה ישירות עם חברי הקיבוץ. כך עוברות הזכויות בקרקעות שעליהן נבנות דירות מידי הקיבוץ כקולקטיב לידי החברים באופן אישי.

ב־2014 החלה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגליל העליון לדרוש היטלי השבחה מהקיבוצים עבור המהלך, והדרישה התגלגלה אל חברי הקיבוץ עצמם. כך, מאות משפחות, ובהן זוגות צעירים וגם קיבוצניקים בשנות ה־70 וה־80 לחייהם, מצאו את עצמם ניצבים מול דרישות תשלום בסכומים שנעו בין אלפי שקלים לעד 80 אלף שקל למשפחה. סכומים אלה שיקפו היטל בשיעור של כ־50% מערך ההשבחה.

כעת, השופטת ברק־ארז קבעה כי אכן התרחשה השבחה של הקרקע, בין היתר בזכות אישורן של תוכניות בנייה - אך היטל השבחה חל במקרה של התעשרות מההשבחה, וזו לא קרתה. "הקיבוצים ויתרו על חלק מהקרקעות שנכללו בחוזי החכירה שלהם מבלי שניתנה להם תמורה ממשית בעבורן", כתבה ברק־ארז.

ההשפעה המיידית של פסק הדין נאמדת ב־20 מיליון שקל. זהו הסכום המצטבר של לא פחות מ־780 ערעורים על דרישות לתשלום היטל השבחה, שהגישו חברים ב־17 קיבוצים בצפון - כולל אלה הסמוכים לגבול עם לבנון. עם קיבוצים אלה נמנים שדה נחמיה, כפר הנשיא, להבות הבשן, כפר סאלד, כפר גלעדי, הגושרים, דן, דפנה וכפר בלום. רוב הכספים שולמו עד כה למועצה האזורית גליל עליון, ועורכי הדין שייצגו את הקיבוצים נערכים כעת לתבוע החזרים.

הקיבוצים לא התעשרו

"הגורם היחיד שמתעשר משיוך דירות הוא רמ"י, בעוד שחל איסור גמור על הקיבוץ לגבות כספים כלשהם עבור ההשבחה", מסביר עו"ד רון רוגין, שייצג את הקיבוצים בתיק. לדבריו, פסק הדין צפוי להקל משמעותית בבירוקרטיה, כך שלא תידרש עוד שמאות פרטנית כדי לחשב את היטל ההשבחה עבור כל דירה ודירה - הליך הכרוך בעלויות משמעותיות.

"אם הוועדה המקומית תסרב להחזיר את הכסף שגבתה בהיטלי השבחה, ניתן לשקול עתירה לבית המשפט, אך נגד הקיבוצים עשויות לעלות טענות כמו התיישנות או הסתמכות על פרשנות קודמת", אומר עו"ד יהודה אילוק, שותף במשרד בלטר, גוט, אלוני.

לדבריו, "ייתכן שיש מקום לפעול במישור הציבורי והפוליטי, שכן בעבר רמ"י שילמה חלף היטל השבחה בקיבוצים אחרים, וייתכן שגביית ההיטל במקרים מסוימים הייתה בלתי אחידה. על הקיבוצים לפעול במהירות, שכן עיכוב עלול לפגוע בזכאותם להחזר".

עו"ד דוד וינשטיין, שותף במשרד ליפא מאיר, מציין כי "רשויות המס הניחו בעשור האחרון כי בין הקיבוצים לחברים שלהם מתקיימת מערכת יחסים עסקית. המסר העולה מפסק הדין הוא שיש לבחון את ההווייה הקיבוצית כמות שהיא. זה לא מבטל בהכרח את הגישה העסקית, אבל רוח הדברים שוללת את הגישה הזו".

השופטת ברק־ארז הדגישה כי נאסר על הקיבוצים להעביר את הזכויות בקרקע ישירות לחברים. לפי פסק הדין, הדרישה כי הקיבוצים יעבירו ראשית את הקרקע לרמ"י, ורק אז זו תתקשר בהסכם עם חברי הקיבוץ, איננה עניין טכני אלא "עניין עקרוני היורד לשורש ההסדרה החלה על מקרקעי ישראל". הקיבוצים אף לא קיבלו תשלום עבור הקרקע, אלא שילמו לרמ"י דמי חכירה.

ד"ר רונית לוין־שנור, מומחית לקניין ולתכנון ובנייה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מדגישה: "אין כאן הטבה מיוחדת עם הקיבוצים. היטל ההשבחה לא היה מוצדק, כי הקיבוצים לא התעשרו משיוך יחידות המגורים לחוכרים. מי שהתעשר הייתה המדינה, והיא זו שצריכה להשתתף בהשקעה בגליל".

ואומנם, פסק הדין מחייב את המדינה לשלם חלף היטל השבחה. לפי עו"ד רוגין, רמ"י צפויה להעביר לרשויות בצפון חלף היטל השבחה לפי נוסחה פשוטה המסתכמת ב־12% מתקבולי ההשבחה.

לצד זאת, פסק הדין מהווה כתב הגנה לקיבוצים נוכח ההאשמות המוטחות בהם חדשות לבקרים בנושא ההתעשרות שלהם סביב תהליכי ההפרטה של העשורים האחרונים. ברק־ארז קבעה בהקשר זה כי "הטענות בדבר התועלת הדמוגרפית והחברתית עומדות במקומן, אך הן אינן יכולות לשמש תחליף להתעשרות קונקרטית מן הסוג שנבחן במסגרת שומות לצורך היטל השבחה". מדובר בהישג משמעותי לתנועה הקיבוצית, ולא בכדי זו התייצבה מאחורי המערערים ומימנה את הייצוג שלהם בתיק.

ביטול דרישות נוספות?

עד כמה צפויה ההכרעה להשפיע על עסקאות נדל"ן נוספות בקיבוצים? בסוגיה זו, המומחים חלוקים ביניהם. חלקם סבורים כי אנחנו בפתחו של שינוי דרמטי. אילוק, למשל, צופה כי המדינה תתקשה כעת לגבות היטלי השבחה בשורה ארוכה של עסקאות בקיבוצים. לדבריו, "מעבר לשיוך הדירות, עשויות להיות השלכות על הרחבות קהילתיות, פיתוח אזורי תעסוקה ושימושים נוספים. לא ניתן יהיה להטיל חיובים דומים על הקיבוצים בטענה שהם 'נהנים' מהשבחת הקרקע". העסקאות הללו עשויות להניב סכומים ניכרים בהיטלי השבחה, ומכאן שאם פסק הדין יוביל לביטולם - המדינה צפויה להפסיד מיליונים.

וינשטיין סבור כי פסק הדין צפוי לסייע לקיבוצים להתמודד עם דרישות מהמדינה - "אשר זו רק שאלה של זמן עד שיגיעו" - סביב פעולות ושירותים שהקיבוץ מעניק לחברים. "אומנם אין אמירה מפורשת נגד גישת המדינה לראות באלה פעולות עסקיות, אבל המסר העולה מפסק הדין הוא נגד הגישה הזו".

מנגד, לוין־שנור מעריכה כי "סביר להניח שלא יהיו להחלטה משמעויות מרחיקות לכת. הקיבוצים בצפון היו יחסית האחרונים להצטרף למהלך השיוך, וממילא לא נמנעו משיוך בגלל היטלי ההשבחה. העיקר הוא בכך שהקיבוצים לא יקלעו למשבר ולחובות רק בגלל שימי הקיבוץ השיתופי הסתיימו ובלי שהתעשרו".

גורמים בשוק שותפים להערכה כי לא צפויה השפעה דרמטית על שוק הנדל"ן. זאת, נוכח העובדה שהעברת הזכויות לחברי הקיבוצים היא מעין "עסקה פנימית" בקיבוץ, אשר לא עתידה להשפיע על השוק בכללותו. בנוסף, ההערכות הן כי פסק הדין רלוונטי לכ‏־30 אלף דירות, כך שמחירי הקרקעות לא יושפעו.

רוגין מסכם כי מוקדם לקבוע לגבי השלכות ההכרעה על עסקאות אחרות בקיבוצים. לדבריו, "ההשפעה היא דרמטית לגבי שיוך דירות, אבל עוד לא ברור כיצד הוא יחול על עוד מהלכים".

עם זאת, רוגין מזהה השפעה חיובית של פסק הדין דווקא במישור הסביבתי. "שמו קץ לעיוות שלפיו נדרש היטל השבחה על בנייה שכללה ציפוף ועיבוי, אבל לא נדרש היטל עבור בנייה בשטח חקלאי שעבר שינוי ייעוד. ההחלטה נותנת תמריץ לציפוף ועיבוי, במקום להרס שטחים פתוחים".

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הבנק הקנדי נכנע למחאה ומכר את החזקותיו ביצרנית הנשק הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה בת של הבנק סקוטיה חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו-59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המו"מ יוצא לדרך: הפערים בין דרישות טראמפ לחמינאי

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים