מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל
יו"ר אינטל , פרנק יירי, נחשב לזמני בתפקידו כמו רבים אחרים בחברה בימים אלה, אך השיחות שהוא מנהל עם בכירי ממשל טראמפ ובכירים נוספים מהתעשייה דרמטיות. הן מסמנות כי פניה של אינטל סוף סוף לקראת פיצול ומכירה בחלקים.
● אחרי חודשים של דישדוש: הסיבות לזינוק של מניית אינטל
● "ביצועים עודפים על השוק": אין אף אנליסט שממליץ למכור את המניה הזו
● הערכות בשוק: זו הדרישה של האמריקאים בתמורה להקלות ביבוא שבבים
על פי ה"ניו יורק טיימס", יירי שוחח בימים האחרונים עם שר המסחר הנכנס בממשל טראמפ, הווארד לוטניק, ועם בכירים בענקית הייצור המתחרה, TSMC (טייוואן סמיקונדקטור) . פרסום נוסף מהימים האחרונים של ה"וול סטריט ג'ורנל" מוסיף כי פניה של החברה לפיצול, לפיו חטיבת הייצור של אינטל עשויה להימכר ל־TSMC מטייוואן, בעוד שחטיבת הפיתוח תימכר לברודקום , חברת פיתוח השבבים האמריקאית, בעסקה שממשל טראמפ הוא השושבין שלה.
מתחרות ותיקות בזירת ייצור השבבים
עסקה שכזו, אם תצא לפעול, תהיה בעלת השלכות דרמטיות על התעשייה הישראלית. באינטל מועסקים כיום כ־9,500 עובדים בארץ, מחציתם במרכזי הפיתוח בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים, והשאר במפעלי הייצור בקריית גת. ה"ניו יורק טיימס" מדווח כי גם אם משא־ומתן בין TSMC לאינטל יצלח, לא בטוח שהוא יכלול את מפעלי אינטל מחוץ לארה"ב (באירלנד ובישראל), אלא יתמקד במפעלים האמריקאים.
על הפעילות בארה"ב קיבלה אינטל מענק של 7.8 מיליארד דולר, והיא נחשבת אסטרטגית עבור ממשל טראמפ. אינטל אף משדרגת כעת את מפעליה באריזונה ובאוהיו, לפסי ייצור בטכנולוגיה המתקדמת ביותר של 1.8 ננומטר, שאמורה להתחרות במעבדים המתקדמים של TSMC.
אינטל ו־TSMC הן מתחרות ותיקות בזירת הייצור. עד כה אינטל ייצרה מעבדים עבור עצמה, ובשנה שעברה החליטה לראשונה לפתוח את מפעליה לחברות שבבים אחרות, החלטה שעד כה לא זכתה להיענות גדולה. כבר בעשור הקודם TSMC עקפה את אינטל ביכולות הייצור שלה, כשהיא מובילה עליה בייצור מעבדים מתקדמים בעלי מעגלים זעירים, בזמן שאינטל מתקשה למזער את המעגלים במעבדיה מתחת ל־7 ננומטר.
בעוד שאינטל דרכה במקום כשהיא משרתת בעיקר את חטיבת הייצור שלה, מודל עסקי שבעבר הועיל לה והפך אותה למונופול בתחום שבבי המחשבים, הלכה TSMC והשתכללה עם לקוחות כמו אנבידיה, אפל, אמזון, ברודקום, מארוול וקוואלקום. כיום היא חולשת על יותר מ־90% מהייצור של שבבים מתקדמים. TSMC אף השיקה לאחרונה מפעל שבבים חדש בארה"ב שנבנה והושק תוך שנים בודדות, תוך שהוא עוקף את בניית מפעלי אינטל החדשים באוהיו ואריזונה.
חשש לסגירה או מכירה: מה צפוי למפעלים בארץ
בכירים בענף השבבים מעריכים כי אם פעילות הייצור של אינטל אכן תימכר לידי TSMC, קיימות מספר אפשרויות שיכתיבו את גורל שני מפעלי השבבים של אינטל בקריית גת, "פאב 28" הוותיק ו"פאב 38" החדש. אם TSMC לא תהיה מעוניינת במפעלים מחוץ לארה"ב, היא תאלץ למכור את המפעל לחברה אחרת או לסגור אותו.
במקרה שכזה, קיימת רק חברה אחת שמסוגלת לקנות מפעל כזה במלואו, והיא סמסונג הקוריאנית - שכפי שפורסם בעבר בגלובס בחנה אפשרות להיכנס לפעילות ייצור בישראל לפני המלחמה. אפשרות שנייה היא מכירה של מפעלי אינטל לחברה שתוקם במיוחד לצורך המכירה, שתחזיק במפעלים למשך מספר שנים כתקופת מעבר. הדבר יאפשר ל־TSMC להתנהל בזהירות רבה יותר, ומצד שני, לרכוש את המפעלים של אינטל בזמן ולא להמתין עד להמשך ההתרסקות הפיננסית שלה.
בתסריט שלישי, TSMC תבצע התאמה של המפעלים בהתאם ללקוחותיה השונים. "TSMC, יחד עם לקוח כמו ברודקום, יכולים ליהנות ממפעלים של אינטל מבלי הצורך לשנות את פסי הייצור ולהחליף מכונות", אומר משה תנך, מנכ"ל ומייסד חברת השבבים ניוריאליטי. "ברודקום ישמחו להוסיף לפורטפוליו המוצרים שלהם את השבב של אינטל שמייצר כיום 40 מיליארד דולר בשנה. לפיכך, ייתכן שיהיו מפעלים של אינטל שיעברו התאמה לציוד ולטכנולוגיה של TSMC, ואחרים יישארו כמות שהם כדי להמשיך ולייצר את המעבדים של אינטל ששולטים כיום בשוק המחשבים האישיים".
TSMC פועלת כבר כיום בישראל באמצעות הסניף האירופי שלה המנוהל מאמסטרדם באמצעות בכירים כמו מנהל אזור אירופה פול דה בוט ומנהל אזור ישראל קיס ג'וס. השניים מוכרים לחברות שבבים ישראליות את שירותי הייצור בטייוואן, ורכישה אפשרית של אינטל עשויה לאפשר להם לייצר גם מישראל בטווח הארוך, או במפעלים בארה"ב, ולהגדיל את זמינות הייצור בפני סטארט־אפים שנאלצים לעיתים להמתין בתור אחרי חברות ענק.
בכל זאת, מעבר לניהול טייוואני בקריית גת פירושו פער תרבותי גדול יותר - אין לחברות טייוואניות מרכזי פיתוח או ייצור בישראל והפער המנטלי בין התרבויות מייצר קושי ניהולי גדול: בעוד הניהול הטייוואני הוא היררכי ודורש צייתנות, בישראל מעריכים ניהול רוחבי ואתגור של המערכת. בכירים במערך הייצור כמו דני בן־עטר, דן דורון ורידא מסארווה הקנו לישראל מעמד בולט במערך הייצור של אינטל העולמית, ולא בטוח כמה מכך יישמר בעידן הטייוואני.
"ברודקום תביא תרבות ארגונית שונה"
אם ברודקום תשלים בסופו של דבר את רכישת חטיבת הפיתוח, הרי שמרכזי הפיתוח של אינטל בתחום שבבי המחשבים והשרתים יצטרפו לפעילות ברודקום בישראל, שנסובה בעיקר סביב מעבדים למתגי תקשורת (סוויץ'), לחוות שרתים ולספקיות טלקום. בעבר רכשה ברודקום בישראל חברות בתחום שבבי תקשורת סיבים, אך על השוק השתלטה וואווי הסינית.
בכירים שמכירים היטב את ברודקום מתארים את התרבות הארגונית שלה כהפוכה לזו של אינטל: "הוק טאן, מנכ"ל ברודקום, מחשב באדיקות את ההכנסה הממוצעת לכל עובד - אין מצב שהמספר לא נע בין 1.2 ל־1.5 מיליון דולר לעובד. לפיכך, בברודקום יעדיפו לשכור עובדים מאינטל באופן בררני ולמצות מאותם עובדים הרבה יותר ממה שמיצתה אינטל, שנחשבת לבעלת תרבות ארגונית לא יעילה. ברודקום, עבור אינטל, היא כמו פטיש של חמש קילו לראש מבחינה תרבותית - היא מנהלת עובדים בצורה יעילה באופן קיצוני, באופן שונה מאוד מההתנהלות של אינטל".