אבנר סטפק, יוסי לוי, גילעד אלטשולר ודייב לובצקי, בפאנל משותף בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך־טווח / צילום: מורג ביטן
בחודשיים שעברו מאז התחילה 2025 נראה כי השווקים משנים כיוון. בוול סטריט השוק השורי בסכנה, באירופה המדדים המובילים פתחו מבערים, וישראל נהנית מצד אחד מתשואות גבוהות יותר מאלו בארה"ב, אך נמוכות משמעותית בהשוואה לאירופה.
● היום האחרון בפברואר יכול היה להציל את התשואה שלכם. למה זה לא קרה?
● הישראלית שהתרסקה בכ-40% ביום אחד, וזו שצנחה לשפל כל הזמנים
● אחד ההבדלים הדרמטיים בין וול סטריט לתל אביב מסתתר במניות האלה
כך, מדד S&P 500 עלה בפחות מ־1.5% מתחילת השנה, תל אביב 125 קפץ ביותר מ־3% ומדדי אירופה שועטים קדימה עם תשואות של 7% בפוטסי הלונדוני, 10% בקאק הצרפתי ומעל 12% בדאקס הגרמני.
האם כניסתו של טראמפ לבית הלבן בינואר האחרון היא הסיבה לשינוי הפתאומי? האם המשקיעים הישראלים צריכים להחזיר כספים כעת? ואיך הדינמיקה הזאת משפיעה על שוק החוב ועל הפנסיות של כולנו? 4 ממנהלי ההשקעות הבכירים בישראל התכנסו על במה אחת כדי לדון בשאלות הבוערות של השוק. גילעד אלטשולר, מייסד ובעלים משותף של אלטשולר שחם, אבנר סטפק מבעלי בית ההשקעות מיטב, דייב לובצקי מנכ"ל בית ההשקעות אי.בי.אי ויוסי לוי מנכ"ל משותף בבית ההשקעות מור. ארבעתם שוחחו בפאנל שהתקיים בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח ביוזמת עו"ד ארז קניסטר, תמיר פלג ועו"ד גלעד בכר. את הפאנל הנחה ברק סורני, יו״ר חברת מדרוג.
מדד הלהיט האמריקאי: סוס מנצח או הייפ?
אז האם כדאי להשקיע בישראל או בארה"ב? גילעד אלטשולר, שבית ההשקעות שהוא מוביל תפס כותרות בשנתיים האחרונות בעקבות העברות כספים לחו"ל מסביר כי לדעתו התחרות בין וול סטריט לישראל מסתכמת בתפיסת עולם. "אם אנחנו מסתכלים על 30 השנים האחרונות, בורסת ת"א צריכה לעשות פי 3 כדי להגיע לתשואות של הנאסד"ק או ה־S&P 500", הוא אומר. "בישראל יש הרבה חברות טכנולוגיות מובילות, אבל כולן נסחרות מעבר לים. השאלה אם עתיד העולם זה נדל"ן, ביטוח, גז ובנקים, או שזה בהמצאה הבאה שתהיה, שבכלל לא יודעים עדיין מה היא תהיה, אבל בסוף תהיה מפלצת של טריליונים.
"אנחנו יושבים פה חבורה של מנהלי השקעות, ואף אחד מאיתנו לא קנה טסלה או אנבידיה כשהן היו חברות קטנות, אף אחד מאיתנו לא קנה אפל כשהייתה בפשיטת רגל ואף אחד מאיתנו לא קנה גוגל, כי הראש שלנו בתור ותיקים מסתכל מכפיל רווח, הון עצמי, צמיחה".
מנגד, אבנר סטפק ממיטב חושש מהריצה של הציבור להשקיע במוצרים שמחקים את מדד S&P 500. לדבריו "זו אופנה ואי אפשר להתווכח עם זה. אנשים מסתכלים במראה האחורית, רואים את התשואות שהיו ומעבירים את כל החיסכון הפנסיוני שלהם ל־S&P 500 או לכל מדד אחר בודד ככל שיהיה. אני חושב שזו טעות. עם כל הכבוד ל־500 החברות הגדולות בארה"ב אני לא מת על המדד הזה. הוא ריכוזי מדי וטכנולוגי מדי ומושפע מ־7 חברות ענק. הוא מאוד יקר וזה לא סוד.
"במבט קדימה אני חושב שהוא יאכזב. יש נטייה להתכנסות לממוצע ההיסטורי - 10% בשנה. בעשור האחרון הוא עשה הרבה יותר מזה ולכן כנראה שבעשור הקרוב לא נראה את התשואות הגבוהות האלה חוזרות".
יוסי לוי ממור מסכים שהתמחור בוול סטריט גבוה במיוחד, ומסמן הזדמנות כאן בישראל: "אין ספק שהמכפילים בארה"ב מאוד גבוהים, גם תשואת האג"ח ל־10 שנים גבוהה והמצב מסוכן. מנגד, לבורסה המקומית יש עדיין הרבה דרך למרות כל העליות. המכפילים של החברות פה עדיין נמוכים ובפרט של הבנקים, ואני חושב שבהחלט יש פה עוד אוויר קדימה ובהחלט תיתכן קפיצה נוספת. תארו לכם שפתאום איכשהו נגיע להסכם עם עזה, כשטראמפ לצידנו וצריך לזכור שהכלכלה פה גם ככה חזקה. עם זאת, צריך לזכור שעדיין יש הרבה עננה על השוק המקומי והזרים עוד לא חזרו, והשאלה האם חוזרים למלחמה והאם הרפורמה המשפטית כן או לא עדיין מרחפת".
דייב לובצקי, מאי.בי.אי מזהה סיכון לא רק בשוק המניות, אלא גם בתחום החוב של חברות. "אני חושב שלשוק החוב הקונצרני בעולם יש עוד איזה שנתיים של הייפ. הריבית לא ממהרת לרדת, בטח שלא לרמות נמוכות, ומה שמטריד אותי זה מתי השוק יתחיל לשים לב לזה. השינוי מגיע ומשהו ברווחיות החברות וב'ניחותא' שלהם ייפגע".
אחת השאלות שיותר מטרידות את השוק בשבועות האחרונים היא האם טראמפ טוב לשווקים או לא. גילעד אלטשולר מציע לא לייחס לנשיא חשיבות גדולה מידי. "טראמפ בהחלט חושב ביזנס. אין לו בעיה לעשות ביזנס עם אנשים כמו פוטין או קים ג'ונג־און. אולי זה טוב לכלכלה, אני לא יודע אם זה טוב לאנושות. בכל מקרה, לא הייתי מייחס חשיבות כל כך גבוהה לטראמפ. מה שיותר מזיז את הכלכלה העולמית אלה הדמוגרפיה והחדשנות. לא משנה מי היו נשיאי ארה"ב ב־20 שנים האחרונות, אף אחד מהם לא המציא את טסלה, את אנבידיה ואת גוגל ומטאוורס ואת אפל".
במור מתחרטים על הכניסה לשוק הפנסיה?
כשמדברים על תחרות בשוק הפנסיה, אחד המכשולים הגדולים הוא העובדה שמדובר בענף לא רווחי במיוחד. כדי להרוויח כסף צריך לנהל תיקי עמיתים של עשרות מיליארדי שקלים ויותר. חברות הביטוח מובילות את הענף ללא עוררין כאשר כל אחת מהן מנהלת יותר מ־100 מיליארד שקל. בתי ההשקעות נכנסו לתחום בעשור האחרון ונוגסים ממנו באיטיות, אך בינתיים מתקשים להרוויח. יוסי לוי ממור, נכנס לתחום לפני כארבע שנים ומנהל כ־10 מיליארד שקל: "אם היום הייתי צריך לקבל את ההחלטה, חד משמעית לא הייתי עושה את זה. אני לא מאמין שיהיו היום שחקנים חדשים עם הרגולציה, דמי הניהול הנמוכים ועם העלויות".
ההסבר לדבריו הוא ש"השוק השתנה דרמטית בשנים האחרונות, כולל עמלות שמשלמים לסוכנים. הרווח שלך מאוד קטן, אם פעם על 10 מיליארד שקל היית מרוויח יופי של כסף עם דמי ניהול של 2%, היום צריך מינימום 30־40 מיליארד בשביל להיות מאוזן. לכן אני לא מאמין שיקומו שחקנים חדשים".
20 שנה אחרי ועדת בכר, שהפרידה את קרנות הפנסיה מהבנקים, דייב לובצקי מאי.בי.אי קורא: "אנחנו בשלים לוועדת בכר 2 כדי לעשות סדר בעולמות ההפצה. ללקוח יש הרבה מורכבויות איך לבחור את ההשקעות שלו, גם רשתות חברתיות וגם עולם הייעוץ הכללי".
"כמו לקנות מניה ואז לילל על ההפסדים"
פרשת סלייס, שבה איבדו חוסכים מאות מיליוני שקלים נחשבת לפרשה הפיננסית החמורה בתולדות המדינה. העובדה שחלק ניכר מהכסף שאבד הושקע בקרנות IRA (גמל בניהול אישי) פגעה בתדמית המוצר, ולא בצדק לטענת אבנר סטפק. "אני לא רוצה להוריד מהאחריות שלנו כמוסדיים, אבל זה קצת כמו שאדם הולך לבנק ומבקש לקנות מניה ואז מיילל שהפסיד כסף. חלק גדול מהפרשות האלה היו הדבר הזה. אנשים הכניסו כסף לקרן מפוקפקת שספק אם קיימת בכלל. הבעיה הייתה גם בסוכנים ספציפיים שסרחו, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים כי ניהול כסף בצורה עצמאית (IRA) זה מוצר נהדר עם ביקוש".