ראש רשות החברות, רועי כחלון, וראש רשות המסים, שי אהרונוביץ' / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר
חשיפת גלובס על כוונת רשות המסים להחיל את רפורמת הרווחים הכלואים גם על חברות ממשלתיות, כלכליות (בבעלות עיריות) וחברות שגייסו אג"ח, מעוררת ביקורת.
● הכסף הגדול באמת נמצא במוצר החיסכון הזה. כך תעזרו לו לצמוח
● תובעת 1.87 מיליון שקל: הליך הגישור של תע"א והבכיר בחברה התפוצץ
גורמים ברשות החברות הממשלתיות אומרים לגלובס כי הפרשנות של רשות המסים לא מקובלת ולהערכתם גם לא תהפוך לעמדה רשמית בנוגע לחברות הממשלתיות. "מדובר בעמדה שלא מתיישבת עם הרציונל של הרפורמה, עם לשון החקיקה ועם המציאות", אומר גורם ברשות החברות.
פרשנות ה"עניין לציבור"
השאלה אילו חברות נכנסות לתחולה של רפורמת הרווחים הכלואים - המטילה חבות מס משמעותית על חברות מעטים וחברות ארנק שצברו מזומנים בקופה ולא חילקו אותם כדיבידנד - סובבת סביב ההגדרה של חברות מעטים. לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה, חברת מעטים היא חברה שאין לציבור עניין בה והיא נשלטת על ידי עד חמישה בעלי מניות.
כפי שנחשף בגלובס, ברשות המסים מתכוונים לפרש את דרישת "עניין לציבור" באופן מצומצם, כך שחברות רבות ייכנסו לתחולת ההגדרה. לעמדת הרשות, חברה שיש לציבור עניין ממשי בה היא חברה שהמניות שלה רשומות למסחר בבורסה. כלומר, חברות ציבוריות בלבד. בנוסף, ברשות המסים דנים כעת בשאלה האם המדינה נחשבת ל"אדם", כך שהחברות הממשלתיות נכללות בהגדרת חברות מעטים עם פחות מחמישה בעלי מניות.
ככל הידוע, פרשנות הרשות המסים בנוגע לחברות אג"ח היא סופית, וחברות אלה כן יכנסו לתחולת חוק הרווחים הכלואים. לגבי חברות ממשלתיות וחברות בנות של חברות מוחזקות של העיריות והרשויות הנושא עדיין בבחינה, אולם מסתמן שגם הן יוגדרו כחברות מעטים.
"המדינה היא חברת מעטים? המדינה היא אדם? להערכתנו זו לא פרשנות שתחזיק מעמד במבחן משפטי", אומר גורם ברשות החברות. "בעלי המניות בחברות הממשלתיות הם כלל הציבור אז הפרשנות המשפטית של רשות המסים צריכה להיבדק".
עוד לדברי גורמים ברשות החברות, רוב החברות כלל לא נכנסות לגדרי חקיקת הרווחים הכלואים, שכן ישנן כריות ביטחון שמוציאות אותן מתחולת החוק, בהן כרית המכירה בהוצאות התפעוליות שלהן, שלדברי אותם גורמים רוב החברות הממשלתיות ייהנו ממנה. "יש לחברות הללו הוצאות גבוהות במיוחד. כל הייעוד של הכרית הזאת זה להוציא עסקים שיש להם תפעול אמיתי של שכירויות, שכר, עלות של מלאי ומכירות, ולרוב החברות הממשלתיות יש את כל זה".
"החוק ביקש לטפל בבעיה של חברות שדוגרות על רווחים ונהנות מהטבת מס לנצח. אלה לא החברות הממשלתיות. הן לא מנצלות את החוק כדי להתחמק מתשלום מס. אז זה פשוט לא נכון לכלול אותן תחתיו", מוסיף גורם ברשות החברות.
חשש מפגיעה בציבור?
במקביל, מייצגי חברות אג"ח וחברות עירוניות סבורים כי הפרשנות תגרום לנזק חמור לחברות ולמשק. לדברי עו"ד טל הפלינג, שותפה בתחום שוק ההון ורגולציה במשרד עוה"ד שבלת ושות' ולשעבר חברת הנהלה ויועצת בכירה ברשות שוק ההון, "חברות אג"ח הן חברות שהנפיקו אגרות חוב לציבור ורשמו אותן למסחר בבורסה, אך מוחזקות בבעלות פרטית. רוכשי האג"ח העיקריים בבורסה בתל אביב הם הגופים המוסדיים, שכוח הקנייה שלהם נובע מכך שהם מנהלים את חסכונות הציבור. אם יוחלט שהחוק חל על חברות אג"ח, המשמעות עלולה להיות פגיעה בציבור הרחב". עוד היא מוסיפה שהחקיקה החדשה עלולה ליצור תגובת שרשרת שתביא להחלשה בחוסן הפיננסי של החברה.
גם רו"ח אייל רובין, שותף וראש אשכול המסים בפירמת רואי החשבון BDO, סבור שהפרשנות של רשות המסים רחוקה מהמציאות. "על אף שכל רפורמת המס מתבססת על תנאי זה, לא בוצעה בהליך החקיקה המזורז כל הגדרה של הדרישה להיעדר עניין לציבור. אין ספק כי חברות שגייסו חוב מהציבור באמצעות אג"חים, כמו גם חברות ממשלתיות וחברות עירוניות, מצויות בלב העניין של הציבור". מעבר לכך, הוא אומר, "חברות אלה לא מתנהלות לפי שיקולי מס של הימנעות מחלוקת כספים או מהוצאת כספים. אבוי למשק הישראלי אם שיקולי מס יקבעו את העיתוי והמהות של השקעת הכספים על ידי החברות הממשלתיות והעירוניות. האם באמת שיקולי מס צריכים להכתיב את התוכניות הרב שנתיות של חברות אלה?".
באשר לחברות שגייסו אג"ח מהציבור, סבור רו"ח רובין כי "משקיעי האג"ח נכנסו לחברה מתוך הבנה של הבטוחות העומדות לזכותם ומתוך הבנה כי תשואת החברה תשמש בראש ובראשונה לתשלומי הריבית והקרן שלהם. רפורמת המס מתמקדת בגביית מס מתוך סך עודפי החברה, דבר שעלול לפגוע מהותית בהסדר הבסיסי מכוחו מחזיקי האג"ח הלוו כספם לחברה".
מרשות החברות נמסר: "זה דיון תיאורטי מאחר שבחודשים הקרובים החברות הממשלתיות צפויות לחלק דיבידנדים מהרווחים השוטפים והלא מחולקים בהיקף משמעותי".