מסתמן: חוק הרווחים הכלואים יחול גם על חברות ממשלתיות

בשבועות האחרונים, מאז כניסתה לתוקף של רפורמת הרווחים הכלואים המגדילה את נטל המס על חברות מעטים וחברות ארנק שצברו רווחים בקופה ולא חילקו אותם, הגיעו לרשות המסים פניות רבות בבקשה לברר מה גבולות הרפורמה. חברות ציבוריות, חברות שגייסו אגרות חוב, נציגים של רשות החברות הממשלתיות וכן נציגי חברות המוחזקות על ידי הרשויות והעיריות - פנו לרשות המסים בדרישה לדעת האם היא חלה עליהם.

● הנתונים נחשפים לראשונה: כמה זמן מחזיקים הישראלים בקרנות ההשתלמות 
● הדרישה החדשה של בנק ישראל: הקלות בשווי מיליארד וחצי שקל בשנה 
● את רשימת המניות הזו כדאי לכם לשמור לימים של סערות בשווקים 

כעת, הרשות בדרך להטיל פצצה על חברות ממשלתיות, חברות כלכליות (עירוניות) וחברות אג"ח: לגלובס נודע כי בכוונתה להחיל את רפורמת הרווחים הכלואים גם על חברות ממשלתיות, עירוניות וחברות שגייסו אג"ח. במענה לפניית גלובס, ברשות אישרו כי הדברים נבחנים והמדיניות מתגבשת בימים אלה.

שאלה של פרשנות "עניין לציבור"

השאלה אילו חברות נכנסות לתכולה של החוק מרחפת מעל המשק עוד לפני כניסתה לתוקף של הרפורמה בינואר. שאלה זו סובבת סביב ההגדרה של החברות כחברת מעטים. לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה, חברת מעטים היא חברה שאין לציבור עניין בה והיא נשלטת על ידי עד חמישה בעלי מניות. הגדרה זו מהווה את רף הכניסה לתחולת החוק.

כעת מתברר כי ברשות המסים מתכוונים לפרש את דרישת "עניין לציבור" באופן מאוד מצומצם, כך שחברות רבות ייכנסו לתחולת ההגדרה. לעמדת הרשות, חברה שיש לציבור עניין ממשי היא חברה שהמניות שלה רשומות למסחר בבורסה בלבד. כלומר, חברות ציבוריות בלבד. המשמעות: חברות ממשלתיות, חברות בבעלות העיריות והרשויות המקומיות וחברות שגייסו אגרות חוב - כן ייחשבו לחברות מעטים.

ברשות סבורים כי העובדה שהחברות הללו עוסקות בתחומים שלציבור יש עניין רב בהם, לרבות תשתיות, משק האנרגיה, תחבורה ועוד, אינה מסייעת להן להיכנס תחת ההגדרה של חברות שיש לציבור עניין בהן. הדיונים ברשות עוסקים גם בשאלה האם המדינה נחשבת ל"אדם אחד", כך שהחברות הממשלתיות נכללות בהגדרת חברות מעטים.

ככל הידוע לגלובס, הפרשנות של הרשות בנוגע לחברות אג"ח היא סופית, וחברות אלה כן יכנסו לתחולת חוק הרווחים הכלואים. לגבי חברות ממשלתיות וחברות בנות של חברות מוחזקות של העיריות והרשויות, הנושא עדיין נמצא בבחינה וטרם התקבלה החלטה סופית. אולם, מסתמן שגם חברות אלה יוגדרו כחברות מעטים.

הסעיף שהפך לרלוונטי בינואר

שאלת הפרשנות עלתה בין היתר במסגרת דיון שהתקיים בנושא, בהשתתפות נציגי הרשות ונציגי המוסד לתקינה חשבונאית, אז הטיל כארים כנען, ראש מטה מנהל רשות המסים, פצצה כאשר הבהיר כי לעמדתו החוק חל גם על סוג החברות שעד כה היו מי שחשבו כי הם אינם נכנסים לתחולת החוק.

ההפתעה מעמדת הרשות בנודע לחברות הממשלתיות, הכלכליות וחברות אג"ח נובעת בין היתר מהעבודה שעד היום לא הייתה משמעות להגדרה של חברת מעטים מבחינת החברות הללו. ההגדרה של חברת מעטים שימשה את הרשות באופן בלעדי כמעט רק לעניין של חברת בית.

חברת בית היא חברה העוסקת רק בהחזקה, במישרין או בעקיפין, של בניינים או של קרקע שתשמש לבניית בניינים. חברת בית היא שקופה לצרכי מס, כך שיחילו על הכנסתה, לרבות שבח מקרקעין, את שיעורי המס החלים על בעלי מניותיה, וזאת כפי חלקו היחסי של כל בעל מניות ברווחי החברה.

כיוון שחברות ממשלתיות וכלכליות אינן חברות בית, הסעיף המגדיר חברות מעטים לא נגע להן עד כה וגם לא דרש פרשנות מצד רשות המסים לגבי השאלה האם הן חברות מעטים או לא. אולם, מאז חקיקת רפורמת הרווחים הכלואים, הגדרת חברת מעטים קיבלה משמעות דרמטית, שכן חברות שנכנסות לתחולת החוק מחויבות בנטל המס החדש על רווחים לא מחולקים.

עמדת הרשות מייצרת לחץ רב בקרב החברות הרלוונטיות. ברשות מקיימים בימים אלה דיונים לא פורמליים מול מייצגים של החברות הממשלתיות ומגבשים את נייר העמדה והמדיניות הסופית בנושא.

מה כוללת רפורמת הרווחים הכלואים

על פי החוק, חברות מעטים יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

על פי פרשנות רשות המסים לחקיקה, חברות ממשלתיות למשל יידרשו לחלק כל שנה 6% דיבידנד בכפייה או לשלם את המס.