פריקת מכולות בנמל חיפה. הבעיות בסחר העולמי עשויות להניב תועלות לכלכלה הישראלית / צילום: שלומי יוסף
ההחלטה המטלטלת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכסים בגובה 25% על קנדה ומקסיקו ולהוסיף 10% על סין, טומנת בחובה הזדמנות גדולה למשק הישראלי, לטענת מומחים. כדי להבין אותה, יש לחזור להסכם הסחר מ־1984 בין המדינות: ההסכם דורש שלפחות 35% (מה שמכונה "ערך צבור") מהמוצר יהיה מיוצר בישראל. היצואן צריך לציין בחשבונית את האחוז המדויק של חלק הייצור הישראלי. המכס האמריקאי עשוי לבדוק את אמיתות ההצהרה, ואם מתגלה שהיא לא מדויקת, היבואן האמריקאי יצטרך לשלם את המכס המלא.
● שאלות ותשובות | מלחמת הסחר החלה, ובוול סטריט מנסים להבין כמה רחוק יילך טראמפ
● המכסים החדשים של טראמפ: כיצד יגיבו סין, מקסיקו וקנדה?
בדומה לסין, מקסיקו וקנדה, הסחר האמריקאי עם ישראל מאופיין בגירעון מסחרי קבוע. ב־2023, היקף היצוא הישראלי לארה"ב עמד על כ-40.8 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי האמריקאי (כ-24.6 מיליארד דולר) היה גבוה מהיבוא הישראלי. עם זאת, אלו מספרים נמוכים. לכן, הימשכות המדיניות המכסים של טראמפ עשויה להביא גורמים עסקיים במדינות שונות להעביר פסי ייצור לישראל.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מכהן כמנכ"ל משותף של חברת התרופות "אוניפארם". הוא מספר כי חברות תרופות ספרדיות שאין להן מפעלים בארה"ב שוחחו עימו על האפשרות של הסטת מפעלים מסוימים שלהן, במסגרת שיתוף פעולה בישראל. "אלו חברות בלי פעילות בארה"ב, שמעוניינות לגוון את הייצור. ישראל נחשבת כקלף בטוח מול ארה"ב".
משיכת השקעות זרות
סוגיה נוספת שנדרשות חברות זרות להביא בחשבון בעת כניסתן לישראל היא הצורך בהובלה במישרין. לדוגמה, במצב שבו סחורה ישראלית הגיעה בספינה למדינה אירופית ועברה שם מכס, אז היא מאבדת מקור - ולא חל עליה ההסכם. אבל, אם מתבצע שטעון, שבו הסחורה נפרקת לנמל ומועמסת על ספינה אחרת ללא מעבר במכס, אז זהו הליך תקין.
"בהנחה שהמכסים שהטיל הנשיא טראמפ על סחורות שמקורן בקנדה, מקסיקו וסין יישארו בתוקף, נוצרה הזדמנות ייחודית לתעשייה הישראלית למשוך השקעות זרות, ולהגדיל את היצוא לארה"ב", מסביר אלעד ברשאן, מומחה למכס ולשילוח בינלאומי ומייסד־שותף ב-SlickChain. "ההזדמנות הזו אטרקטיבית במיוחד עבור תעשיות המתמקדות במוצרים בעלי ערך גבוה, שבהם העלות של העברת פסי הייצור לישראל והשינוע לארה"ב נמוכה יותר בהשוואה להפסד הכספי הנובע מהמכסים החדשים. מוצרי טכנולוגיה, רכיבים תעשייתיים וציוד רפואי עשויים להיות מועמדים אידיאליים למהלך כזה".
הסכמים נוספים שעשויים להוות בשורה אזורית במזרח הים התיכון הם הסכמי QIZ (Qualified Industrial Zone) של ארה"ב וישראל עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית, שקובעים פטור ממכס כש-11.7% מהערך הצבור מירדן, 8% מישראל, ו־15.3% יכולים לנבוע משילוב של ירדן, ישראל, ארה"ב, יו"ש ועזה.
לאורך השנים, ההסכם הורחב וקבע כי הוא מעניק פטור ממכס בכניסת מוצרים לארה"ב, עד 24.5% ממקור הערך הצבור בתשומות מצריות, ולפחות 10.5% מהמקור בתשומות ישראליות. ברשאן: "הסכמים אלו מאפשרים למשקיעים זרים להתחשב בכוח העבודה הזול במצרים, בירדן, ביו"ש ובעזה, תוך שמירה על גישה חופשית לשוק האמריקאי. משמעות הדבר היא שחברות יוכלו להפחית את עלויות הייצור, ועדיין ליהנות מהיתרונות של הסכם הסחר עם ארה"ב".
היתרון של ישראל
ד"ר תומר מוסיף כי להערכתו המכסים שנשיא ארה"ב מטיל על סין ועל מדינות נוספות יימשכו זמן, בעוד שאלו על קנדה ומקסיקו עשויים להיות קצרי-טווח, והסיטואציה מול מדינות אירופה צפויה להימשך בטווח הזמן הבינוני.
בשנים הקרובות, לדבריו, הבעיות בסחר העולמי עשויות להניב תועלות לכלכלה הישראלית. "עצירת הסחר ממזרח למערב דורשת חלופות, ודי לנו ככלכלה הישראלית לקבל 3% מהנתח של מה שיעבור מהיצוא הסיני לארה"ב, ובאמצעות הסכם הסחר החופשי יהיה בום גדול.
"לישראל יש יתרונות בפריון, בידע, ביכולות ובגמישות, שאין לאמריקאים. באותם 10 מיליארד דולר שעשויים להתווסף לתוצר הישראלי אומנם נהיה תלויים באמריקאים, אבל אנחנו כבר נדרשים אליהם בתחומים כמו ביטחון".