מלחמת הסחר החלה, ובוול סטריט מנסים להבין כמה רחוק ילך טראמפ

מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מול שותפות המסחר של ארה"ב, נכנסת להילוך גבוה. ההכרזה שלו מהחודש שעבר על מכסים חדשים על מקסיקו וקנדה נכנסה לתוקף, ולצידה עוד הגבלות על סין.

● הבנקים הגדולים חילקו 7 מיליארד שקל בדיבידנד: מי החוסכים שנהנו יותר, ומי פחות 
● מי שהקשיב לכלכלנית הזו עשה תשואה של 50% השנה. ואיפה עוד היא ממליצה להשקיע? 

המכסים, בגובה של 25% על כלל היבוא, הם בעלי השלכות כלכליות חמורות על הכלכלה הגלובלית בכלל ועל זו של ארה"ב בפרט. יתרה מכך, נראה שהשוק לא האמין שהמכסים אכן ייכנסו לתוקף, ולראיה התגובה המבוהלת יחסית בוול סטריט, שפתחה את השבוע בירידות חדות.

אילו מכסים נכנסו לתוקף ומה צפוי בהמשך?

על כל היבוא מקנדה וממקסיקו יוטלו מכסים בגובה 25%. מאחורי ההחלטה ניצבת הטענה שהשתיים אינן פועלות מספיק למניעת הברחות פנטניל (סוג סם קשה) לארה"ב. עוד יוטלו מכסים חדשים בשיעור של 10% על יבוא סיני, נוסף על 10% שהוטלו בחודש שעבר. המכסים על סין מתווספים למכסים הקיימים על חלק מהיבוא מהמדינה. מכסים נוספים כוללים 25% על כל יבוא האלומיניום והפלדה. הנשיא אף הורה לממשלו להכין תוכנית למכסים הדדיים, כך שכל מדינה המטילה מכסים על מוצרים אמריקאים תיתקל בתגובה זהה.

מדוע המשקיעים מודאגים?

ככל הנראה, השווקים לא האמינו כי תוכנית המכסים של טראמפ תתרחש במלואה. לא מעט הערכות מוקדמות צפו כי ברגע האחרון הנשיא יחזור בו, לפחות חלקית, לפני מימוש האיומים. זה לא קרה, והתגובה בשווקים הייתה חדה - את חודש מרץ פתחה וול סטריט בצניחה חופשית. מדד הטכנולוגיה המוביל, הנאסד"ק, צלל ביום המסחר הראשון ביותר מ-2.5%, ובכך המחיש שהשווקים קיוו למשהו אחר.

בחודש האחרון המדד נחלש ביותר מ-6%. אנליסט בכיר אמר לסוכנות הידיעות רויטרס, כי "השוק ציפה לעסקה בדקה ה-90, אך זה לא התממש". גם מדד דאו ג'ונס הגיב בצורה חזקה. המדד התעשייתי ירד בכ-1.5% ביממה. ב-30 הימים האחרונים הוא נחלש ב-3%.

מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן סאקס, דייוויד סולומון, התייחס לצעדי הנשיא ולחוסר הוודאות השורר בשוק. לדבריו, "הנשיא מאמין שיש חוסר איזון בסחר, ויש לו נקודת מבט ברורה שלפיה הוא רוצה 'לשטח את המגרש' באגרסיביות. הוא פועל בהתאם לה". הוא ציין שישנו כעת חוסר ודאות ניכר מצד בכירים בעולם העסקים לגבי ההשפעות של המדיניות הכלכלית של טראמפ. "הם שואלים איך דברים יישארו, כמה רחוק הוא ילך… זה חלק מחוסר הוודאות שאני מדבר עליו", הוסיף.

במקביל, בסיטי בנק מזהירים שהירידות האחרונות עדיין לא משקפות את מלוא הסיכונים הנובעים מהמדיניות של טראמפ. "אנו חושדים שרוב האנליסטים, וזה כולל אותנו, מחכים כדי לראות מה המצב. אנחנו יכולים לעשות ניתוחי רגישויות, אבל כנראה שאנחנו צריכים נתונים יותר מפורטים לפני שנכניס את האפקטים של צעדי המדיניות לתוך ההנחות שלנו במקרה הבסיס", כתבו במזכר ללקוחות.

נציין כי לצד צעדי המכסים, על וול סטריט מכבידים גורמים נוספים, ובראשם שורה של נתוני מאקרו המצביעים על האטה מסוימת בכלכלה האמריקאית ועל חולשה מסוימת בכוחם של הצרכנים.

אילו סקטורים מושפעים מכך?

בצד של המרוויחים, נמנות בין היתר חברות הכרייה והפקת המתכות האמריקאיות, כמו תאגידי פלדה ואלומיניום. הם נהנים מעליית מחירי חומרי הגלם בעקבות ההתייקרות של יבוא מתחרה. מי שעוד עשויים להרוויח הם תאגידי הבנקאות בארה"ב. מעבר למדיניות המוצהרת של הנשיא להפחתת רגולציה על המערכת, המכסים עשויים לגרום לגלי אינפלציה ולהרחיק את הורדות הריבית של הבנק הפדרלי. הריבית הגבוהה תורמת לשורת הרווח של הבנקים.

מנגד, תעשיית הרכב בכללותה נמצאת בסיכון. יבוא חלקי החילוף התייקר, מה שעלול לפגוע ברווחיות ובמחירי הרכבים החדשים. מניות חברות הרכב הסיניות צנחו באופן חד בשל ההשלכות הכפולות של המכסים של טראמפ. אך גם חברות כמו פורד, פולקסוואגן ואחרות נחלשו בשל מימוש האיומים של טראמפ והחלת המכסים הנוספים. השווקים מבינים כי טראמפ אינו רק מאיים, והסקטורים הנמצאים בסיכון נחלשים.

גם ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כמו אפל ואנבידיה, נפגעות, מאחר שהגבלות הסחר מצמצמות את הגישה שלהן לשווקים בינלאומיים כמו סין והאיחוד האירופי. בחודש האחרון, כשברקע האי-ודאות בנוגע למכסים, איבדו מניות "7 המופלאות", חברות הטכנולוגיה הגדולות בוול סטריט, 11% מערכן.

בנוסף, תעשיות תלויות יבוא, כמו קמעונות ומזון מעובד, צפויות להיפגע מעלויות ייצור גבוהות יותר, בעוד שחקלאים מקומיים עשויים להרוויח מהגבלות על יבוא חקלאי מתחרה.

בסך הכול, מדיניות המכסים יוצרת כללי משחק חדשים, שלפיהם חברות תלויות סחר בינלאומי משלמות את המחיר, בעוד ששחקנים מקומיים בתעשיות מסוימות נהנים מהגנה תחרותית.

האם ישנם עוד צעדים שהנשיא מתכנן?

טראמפ כבר הכריז כי זה לא הסוף וכי יטיל "מכסים הדדיים" על שותפות הסחר של ארה"ב ברחבי העולם. התוצאה הצפויה: שיעור המיסוי שהמדינות השונות מטילות על ארה"ב יושוו על ידי אמריקה ויוטלו בחזרה על ארה"ב.

צעד נוסף שעליו כבר הכריז הנשיא הוא הטלת מכסים על יבוא תוצרת חקלאית החל מ-2 באפריל. "לחקלאים הגדולים של ארה"ב: תתכוננו להתחיל לייצר הרבה תוצרת חקלאית שתימכר בתוך ארה"ב. מכסים יוטלו על מוצרים חקלאיים חיצוניים ב-2 באפריל. תיהנו!", כתב טראמפ בפוסט ברשתות החברתיות ביום שני.

אילו מדינות נפגעות הכי הרבה וכיצד הן מגיבות?

באופן ברור, שלוש המדינות שנפגעו הכי הרבה עד כה הן קנדה, מקסיקו וסין. אך לא רק הן. המכסים שהטיל על פלדה ואלומיניום בחודש הקודם הוטלו באופן גלובלי, ומכבידים על מדינות נוספות, כגון ברזיל ווייטנאם.

אנדרו ריימר, אסטרטג בכיר בבית ההשקעות הבריטי שרודרס, מדגיש כי השפעת המכסים החדשים תהיה שונה בין מדינה למדינה. אלו שעשויות להרוויח הן כלכלות קטנות יותר ופחות תלויות בסחר עם ארה"ב. לעומת זאת, טייוואן במיוחד עומדת בפני סיכון משמעותי בשל העובדה שכ-43% מהכנסות החברות הציבוריות שלה מגיעות מארה"ב, בעיקר בתעשיית השבבים. ריימר מציין כי מדובר במגזר אסטרטגי במיוחד, ולכן ייתכן שטראמפ יעניק לו הקלות מסוימות, אך אין לכך ודאות.

שלוש המדינות שבמוקד כבר הודיעו על צעדי תגובה. קנדה תטיל מכס של 25% על מגוון רחב של יצוא אמריקאי, כולל מכונות, חלקי רכב, מוצרי הלבשה, ועוד, ומכסים נוספים על עוד מוצרים אמריקאים.

ממשלת מקסיקו אותתה כבר בפברואר כי היא מתכננת מכסים במקרה שטראמפ יממש את איומו על מכסים, אם כי לא פירטה אז את הצעדים. דיווח של רויטרס, שציטט מקורות המעורים בנושא, הציע כי המכסים האפשריים ינועו בין 5% ל-20% על בשר חזיר, גבינה, תוצרת חקלאית, פלדה ואלומיניום מתוצרת ארה"ב.

סין מצידה הגיבה למכסים הראשונים על ידי הטלת מכסים בגובה 15% על יצוא אנרגיה אמריקאי, כולל פחם, גז טבעי ונפט; וכן מכסים של 10% על סחורות מיוצרות, כולל משאיות ומכונות חקלאיות.