עו''ד רואי כחלון, ממלא-מקום נציב שירות המדינה / צילום: שלי פדן
בג"ץ דן בשעה זו, בשידור חי, בהליך מינוי נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה. זאת לאחר שבחודש שעבר הוצא צו על-תנאי המורה לראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע בחירת נציב שירות המדינה לא תיעשה בהליך תחרותי, ומדוע לא יגובש נוהל קבוע למינוי התפקיד. נתניהו השיב כי החוק לא מחייב זאת. הדיון מועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים.
● מהפך בצמרת: זה משרד עורכי הדין הגדול בישראל
● אושר בטרומית: תקופת צינון לפרקליטים לפני מינוי כשופטים
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, סגן הנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז דנים בשלוש עתירות שהוגשו על-ידי מכון ברנדייס, מרכז מנור, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות. העותרות טוענות כי יש להתערב בהחלטת הממשלה למנות נציב על-ידי ועדת מינויים מיוחדת, ולא ועדת איתור, באופן שנבחן רק המועמד שנבחר על-ידי הממשלה.
בינתיים מונה לתפקיד למילוי מקום עו"ד רואי כחלון, וזאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לפיה אין לו הניסיון הדרוש לתפקיד. מינויו אושר בבג"ץ תחת ההגבלה כי מילוי המקום לא יוארך מעבר לשלושה חודשים.
נציג הממשלה: אין חובה להקים ועדת איתור
עו"ד אריה פטר, המייצג את הממשלה, טען כי אין כל עילה לקבלת העתירות, וכי התנהלות הממשלה תואמת את החוק. "אין חובה להקים ועדת איתור. ראש הממשלה מוסמך להציע את התפקיד לכל אדם ולהעביר את שמו לוועדת מינויים מיוחדת", אמר.
השופטת ברק-ארז פנתה לעו"ד פטר ושאלה: "אדוני רוצה לחזור לשנת 2011? שיהיו 150 אנשים שנבדקו כחלק מהתהליך? אי-אפשר לקחת רק מה שנוח מאותו תהליך". באותו הליך נבחנו 150 מועמדים, מתוכם הומלצו ארבעה, ולבסוף נבחר עו"ד משה דיין שלא היה מקרב המומלצים.
עו"ד פטר טען כי הליך בחירת נציב שירות המדינה מוחרג מהליכי ועדת איתור לפי החלטת ממשלה ישנה. "מעולם בהיסטוריה של ממשלות ישראל לא התקיימו דיונים רבים וממושכים כפי שקורה כאן היום. אין שום החלטת ממשלה שקבעה שיש להקים ועדת איתור, והממשלה חרגה מזה".
השופטת ברק-ארז ביקשה מעו"ד פטר להתייחס לכך שתפקיד נציב שירות המדינה התפתח במהלך השנים. על כך השיב פטר: "המשמעות בטענה היא שאין שלטון חוק, כי בכל רגע נתון אפשר להגיד שמה שהיה אז - לא קיים היום". על כך השיבה ברק-ארז: "לא זו הייתה הטענה. התכוונו לשינוי נסיבות בעובדות, ולא לחלוף הזמן כשלעצמו".
עו"ד פטר טען כי קבלת העתירות תפגע בוודאות המשפטית, וביקש שפסק הדין בעתירות יינתן היום, לאור סדר הזמנים של תפקיד ממלא-מקום הנציב שעומד להסתיים בקרוב.
נציגת מחלקת הבג"צים מטעם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שוש שמואלי, השיבה כי המחוקק לא קבע פטור מהליך תחרותי אלא פטור ממכרז, והדברים לא זהים.
"נשמט כוח המינוי"
השופטים ביקשו להבין את עמדת היועמ"שית. השופט סולברג אמר: "כשיש את ועדת המינויים, הממשלה בוחרת מועמד, והוועדה יכולה לומר לא. ועדת האיתור זה בדיוק להפך - הוועדה עושה את המלאכה ובוחרת מועמדים, ואז הממשלה קובעת. נשמט כוח המינוי".
סולברג הוסיף ושאל: "יישאר שיקול-דעת משמעותי לצורך הבחירה בסופו של דבר?". עו"ד שמואלי השיבה כי על הממשלה לקיים דיון באופן ההליך, ועד היום היא סירבה לכך.
עו"ד גלעד ברנע, המייצג את מכון ברנדייס, טען בדיון כי גם אם אין חובת עריכת מכרז, יש לקיים הליך תחרותי. נציגת התנועה לאיכות השלטון, עו"ד רותם בבלי-דביר, התייחסה להחלטה משנת 2018, אז התחייבה הממשלה לקבוע נוהל מינוי קבוע, ולא עשתה זאת עד היום.
עו"ד רונן, ברומר המייצג את ההסתדרות, הדגיש את החשיבות של תפקיד הנציב נוכח השפעתו על בחירת שומרי סף בשירות המדינה. "יש שינוי עובדתי דרמטי משנת 2011 שחייבים לשקול אותו, ובעיניי הוא משליך על סבירות או חוסר סבירות בחירה במנגנון מינוי לא מתאים לתפקיד", אמר. "כיום אופיו של התפקיד מחייב הליך מינוי אחר. הדרך למינוי ראוי, עצמאי, לא תלוי וממלכתי היא הליך תחרותי".
הדיון נמשך כשלוש שעות, ובסיומו הודיעו השופטים כי פסק הדין יינתן בהמשך.
"הליך לא תחרותי"
העתירות הוגשו במקור נגד החלטת הממשלה למנות את נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה, כאשר הוא ייבחן רק על-ידי ועדה שתבחן את טוהר המידות ולא את התאמתו המקצועית לתפקיד. לאחר הדיון שהתקיים באוקטובר האחרון בבג"ץ, במהלכו ביקרו השופטים את החלטת הממשלה, שונתה ההחלטה, כך שנקבע כי הנציב ייבחר באותו אופן שנבחר הנציב הנוכחי על-ידי "ועדת מינויים מיוחדת". ועדה זו תבחן גם את מידת ההתאמה של המועמד.
העותרות עומדות על העתירה גם לאחר שינוי ההחלטה על-ידי הממשלה. לטענתן, ההליך שנקבע אינו תחרותי, ויש למנות את הנציב בדרך של ועדת איתור שתבחן מספר מועמדים, ולא רק את המועמד שיובא בפני ועדת המינויים.
עוד נטען כי אופן המינוי מנוגד להחלטת הממשלה משנת 2018, אז התחייבה המדינה לאמץ נוהל קבוע שיבטיח את עצמאותו, את מקצועיותו ואת אי-תלותו של נציב שירות המדינה.