אושר בטרומית: תקופת צינון לפרקליטים לפני מינוי כשופטים

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה הטרומית את הצעת החוק המחייבת את המשפטנים בפרקליטות בתקופת צינון לפני שיוכלו להתמנות כשופטים. 54 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), ו-40 חברי כנסת הצביעו נגדה.

● מהפך בצמרת: זה משרד עורכי הדין הגדול בישראל
● בלעדי | משרד עורכי הדין הוותיק יוצא למיזוג מפתיע

לפי הצעת החוק, שזכתה לתמיכת הקואליציה אחרי שאושרה מוקדם יותר השבוע בוועדת השרים לחקיקה, פרקליטים המייצגים את המדינה כתובעים בכל תפקיד ובכל רשות לאכיפת חוק, יידרשו לתקופת צינון לפני שיוכלו להתמנות כשופטים או כרשמים בבתי המשפט השלום והמחוזי. הצעת החוק אינה חלה על מועמדים לבית המשפט העליון.

תקופת הצינון לפי הצעת החוק עומדת על 3 שנים. עם זאת, בוועדת השרים לחקיקה עלתה הדרישה שהתקופה תקוצר לשנה עד שנה וחצי. פרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות עשויים להידרש לצינון של שנה אחת. התקופה הסופית תוכרע במהלך הדיונים שתקיים ועדת החוקה בהצעת החוק.

בהמשך הליך החקיקה, אשר מותנה בהסכמת משרד המשפטים, תיבחן גם האפשרות להעניק פטור מתקופת הצינון לפרקליטים אשר שירתו לתקופה מסוימת כסנגורים.

השר מאיר פרוש, שהציג את עמדת הממשלה, ציין כי ועדת השרים לחקיקה ביקשה כי ההצעה תחול רק על פרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות. לפי מילביצקי, הדבר אינו מוסכם אלא יידון במהלך הליכי החקיקה.

"מילביצקי חשף את האג'נדה שלו"

ח"כ מילביצקי האשים במהלך הדיון שקיימה המליאה בהצעת החוק, כי שופטת בית המשפט המחוזי, רבקה פרידמן-פלדמן, העומדת בראש ההרכב במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוהגת בחוסר כבוד כלפי ראש הממשלה. לדבריו, הדבר מוכיח את הצורך בשינויים במערכת המשפט. מילביצקי התייחס לכך שפרידמן-פלדמן ביקשה מוקדם יותר מנתניהו "להוריד את הטון" אחרי שהתפרץ בעדותו כלפי השופטים.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר במליאה כי מילביצקי חשף את האג'נדה שלו נגד מערכת המשפט כאשר חיבר בנאומו בין הצעת החוק לבין משפט נתניהו. לדבריו, "ועדת השרים אמרה לך שהיא מבינה את התרגיל שניסית לעשות כדי להפיל את כולנו".

דברי ההסבר להצעת החוק טוענים להטיה בקרב שופטים יוצאי הפרקליטות לטובת התביעה. זאת, בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפיהם שיעור ההרשעות בתיקים פליליים בישראל הוא גבוה מאד והגיע ל-89% ב-2020.

"יש הצדקה לקבוע תקופת צינון, על-מנת שאותו פרקליט יתנסה בעבודה אחרת בטרם יתמנה לשופט. תקופה צינון זו תאפשר התנתקות מנקודת המבט שאפיינה את התפקיד הקודם של מי שמתמנה לשופט, ותאפשר לשופט לכהן באופן מקצועי ואובייקטיבי יותר, ללא הטיה אינטואיטיבית לטובת המדינה בהליך", כך נכתב.

מילביצקי מנמק את הצעתו גם בצורך "לגוון את הניסיון המקצועי של שופטים ורשמים". לדבריו, הצעת החוק תשרת את "הגברת אמון הציבור במערכת המשפט ומניעת הטיית משפט ולו למראית עין".

"אחוזי הרשעה גבוהים זה אולי דווקא חיזוק לפרקליטות טובה", אמר שטרן בדיון.

התובעת במשפט נתניהו תושפע?

מי שעשויה להיות מושפעת באופן ישיר מהצעת החוק היא התובעת במשפט נתניהו, עו"ד יהודית תירוש. הוועדה לבחירת שופטים אמורה הייתה לדון במועמדותה של תירוש לשיפוט עוד ב-2020, אך היא הקפיאה את מועמדותה. מילביצקי הכחיש במליאה כי הצעת החוק נועדה לבלום את מינויה של תירוש בעתיד.

הצעת החוק מגיעה לצד יוזמות חקיקה נוספות ברוח ההפיכה המשטרית. ועדת החוקה צפויה לאשר בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלא יהיו בה עוד נציגים מלשכת עורכי הדין ותגדל משמעותית ההשפעה הפוליטית על מינוי השופטים.

בינואר אישרה הכנסת באופן סופי את הצעת החוק של מילביצקי הפוגעת בעצמאות התקציבית של לשכת עורכי הדין. עתירה שהגישה הלשכה נגד החוק תלויה ועומדת בימים אלה בבג"ץ.