לשכת עורכי הדין יוצאת למאבק שכמוהו לא ידעה, ולא מעט אתגרים מחכים לה

בחירת יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ביום ראשון הייתה אחד מרגעי השיא של לשכת עורכי הדין בתקופה האחרונה. לא רק ששני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ, הצביעו בעד המינוי, אלא שבתקופה שקדמה להצבעה התייצבה הלשכה בחזית המאבק מול שר המשפטים יריב לוין, שפעל לבטל את שיטת הסניוריטי ולסכל את המינוי במשך כשנה, ושמסרב גם כעת להכיר בו. 

● ההודעה חסרת התקדים של לוין - מה המשמעות?
● 5 מול 3: הנבחנים בבחינות הלשכה של עורכי הדין לא יקבלו פקטור נוסף
● ועדת החוקה אישרה סופית את החוק להגבלת תקציב לשכת עורכי הדין

אלא שלמרות ההישג, הלשכה - המאגדת כ-90 אלף עורכי דין - ניצבת בימים אלה מול רצף חסר תקדים של איומים על מעמדה וניסיונות להחליש אותה. אלה כוללים לפחות שלושה מהלכי חקיקה, שאחד מהם עבר באחרונה בכנסת, ושניים נוספים עשויים להבשיל בקרוב.

גלובס מיפה את המהלכים הללו ובדק לאן מועדות פני לשכת עורכי הדין לנוכח מה שמסתמן כנקודה גורלית בתולדותיה. 

"המהלכים האחרונים הם תגובה להתעקשות שלנו שלא לתת יד לפוליטיזציה של בחירת השופטים ולעמוד לצד שומרי הסף", אומר עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין. לדבריו, "בלי העמידה שלנו לא היה נבחר נשיא לעליון ולא שופטים".

ואומנם, הקו שמובילה הלשכה מאז הכריז שר המשפטים על "רפורמת המשילות" בינואר 2023 "סימן" אותה בעיני מובילי הרפורמה, ובראשם לוין ויו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).

היו"ר הקודם של הלשכה, עו"ד אבי חימי, הוביל את הקו הזה אך נאלץ להתפטר כבר בסוף ינואר 2023 בעקבות פרסום של איילה חסון לגבי טענה למעשה מגונה שביצע לכאורה. התפטרותו סללה את הדרך לבחירתו של עמית בכר לראשות הלשכה ביוני 2023.

יחסים של עימות חזיתי

בכר, שהיה מזוהה אף הוא עם המחאה, נבחר בקולותיהם של 73% מהבוחרים ועם רוב מוצק במועצה הארצית של הלשכה. בסמוך לבחירתו אישרה הכנסת בקריאה הטרומית, ובתמיכת הקואליציה, את הצעת החוק הפרטית של ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) לפירוק הלשכה במתכונתה הקיימת ולהחלפתה ב"מועצת עורכי דין", הנשלטת על-ידי הקואליציה ושר המשפטים.

הצעת החוק ההיא לא קודמה מאז - תחילה לנוכח ההידברות סביב הרפורמה בבית הנשיא, ולאחר מכן בעקבות פרוץ המלחמה. אך מאז, היחסים בין הלשכה ללוין ורוטמן עלו על מסלול של עימות חזיתי.

רק בשבוע שעבר עבר סופית בכנסת החוק המגביל את תקציב לשכת עורכי הדין. לפי החוק, דמי החבר שרשאית הלשכה לגבות מחבריה, ואשר מהווים למעלה מ-70% מתקציבה השנתי, העומד על כ-90 מיליון שקל, יקוצצו מיידית ב-20%. זאת, למרות שתקציב הלשכה ל-2025 כבר אושר, וניתנו התחייבויות מכוחו.

מהשנה הבאה אף ייאסר על הלשכה להשתמש בדמי החבר למימון פעילותה הציבורית - לרבות הגשת חוות-דעת במסגרת הליכי חקיקה ועריכת השתלמויות מקצועיות. אלה יוכלו לקבל מימון באמצעות תשלומי רשות, אך השימוש בהם יותנה בהסכמת ראשי המחוזות, שחלקם מזוהים עם הממשלה.

גם הפעם, החוק להגבלת התקציב עבר כהצעה פרטית של ח"כ מילביצקי בתמיכת הקואליציה. בלשכה האשימו כי מדובר בניסיון לסחוט אותם על רקע עמדתם נגד מהלכי לוין בוועדה לבחירת שופטים. מילביצקי ציין כי מבחינתו מדובר בשלב הראשון בדרך להפיכת הלשכה לוולונטרית - כלומר ביטול מעמדה כגוף המייצג את כלל עורכי הדין בישראל. דומה כי חזרת החוק ל"מועצת עורכי דין" הוא עניין של זמן.

תעתור בקרוב לבג"ץ

בימים הקרובים צפויה הלשכה לעתור לבג"ץ נגד החוק להגבלת תקציבה. בעתירה היא צפויה לטעון כי החוק נועד לנקום בה על התנגדותה למהלכי לוין בוועדה לבחירת שופטים, כי הוא מבטל את ההכרעה הדמוקרטית של עורכי הדין ומשנה את כללי המשחק בלשכה מעכשיו לעכשיו, וכי הוא פוגע בעצמאותה. העתירה נועדה גם לעכב את יישום החוק כדי שאם בכל זאת ייצא לפועל, הלשכה תקבל זמן להיערך לכך.

לצד הפנייה לבג"ץ, בלשכה החלו כבר להיערך מבחינה תקציבית לקיצוץ. הצוות המקצועי בראשות מנכ"לית הלשכה, עו"ד אושרת תגר, צפוי להוביל עדכון תקציבי לשנה הקרובה, ובכר צפוי גם לכנס את המועצה הארצית בנושא. קיצוצים בכוח-האדם גם הם על הפרק, אך בכר מדגיש כי הדבר ייעשה בתיאום עם העובדים ובלי "שליפות מהשרוול".

בינתיים, ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן צפויה להתחיל השבוע בקידום המתווה שהשיקו לוין ושר החוץ גדעון סער, ביוזמת השר לשעבר יזהר שי ותא"ל במילואים דדי שמחי. לפי המתווה, לשכת עורכי הדין לא תהיה עוד חברה בוועדה לבחירת שופטים - יעד אסטרטגי שלוין ורוטמן פעלו להשיג לאורך זמן - ובמקומה יכהנו בוועדה עורכי דין שייבחרו על-ידי נציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת.

ככל שהמתווה יבשיל לחקיקה, בלשכה צפויים לעתור גם נגדה לבג"ץ. "הסיפור כאן הוא לא רק הוצאת הלשכה מהוועדה", מדגיש בכר. "הבעיה היא הפוליטיזציה בכל תהליך בחירת השופטים".

וכאילו אין די בכך, הלשכה ספגה ביקורת אחרי שבבחינת ההסמכה לעורכי דין שנערכה בדצמבר נרשם אחוז מעבר נמוך מאי-פעם, ופחות משליש מהנבחנים עברו את הבחינה. למרות שהלשכה איננה אחראית על הבחינה, וזו מופקדת בידי ועדה עצמאית המתמנה דווקא על-ידי משרד המשפטים, לוין ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף.

לדברי לוין, הלשכה פעלה ל"הכשלה סיטונית של הנבחנים". בלשכה הגדירו את ההאשמה כ"שקרית ומופרכת", אך דומה כי היא מוסיפה לשלם את מחיר הזיהוי הציבורי שלה עם הבחינה.

אחרי שוועדת החוקה התכנסה לדון בבחינה, רוטמן הודיע כי יכנס אותה שוב בעקבות החלטתה של הוועדה הבוחנת שלא להעניק פקטור. ניתן אפוא לצפות כי הסנטימנט נגד הלשכה יורגש גם בדיון הקרוב.

עם זאת, בכר מציע שבמקום לכבות שריפות, יש לשקול שינוי ארוך-טווח במועד הבחינה, כך שהיא תתקיים כבר במהלך לימודי המשפטים. "זה יבטיח רמה נאותה של עורכי דין ויחסוך זמן והשקעה לסטודנטים". בלשכה מעוניינים לקדם שינוי כזה בהסכמה עם משרד המשפטים ועם הכנסת, מה שנראה כרגע כיעד רחוק.

רוח גבית מבכירי הענף

לנוכח האיומים שמסביב, בלשכת עורכי הדין יכולים לשאוב מהרוח הגבית שמעניקים לה בכירי הענף. "הלשכה ומי שעומד בראשה עשו בשנתיים האחרונות כל מה שאפשר, משפטית וציבורית, כדי להציל את הגוף הזה", אומר עו"ד דוני טולידאנו, יו"ר האקזקוטיבה של משרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו. "אני אישית לא חבר בשום מוסד של הלשכה, אבל אני משוכנע שהשיקולים כאן הם לטובת הציבור, ולא של גילדה".

עו"ד מיקי ברנע, שותף מייסד במשרד ברנע ג'פה לנדה, סבור כי "הלשכה צריכה למצוא דרכים לגייס את הציבור שהצביע ברגליים נגד ההפיכה, ושכולל את הרוב המכריע של עורכי הדין, כדי להבטיח שקולם יישמע ויובא בחשבון בהליכי החקיקה ומינוי השופטים".

ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש מרכז וינר לאתיקה ולאחריות מקצועית של עורכי הדין במכללה למינהל, קוראת לבכר להקים צוות לניהול "המשבר החמור ביותר בתולדות הלשכה". לדבריה, "לראש הלשכה יש הרוב הגדול ביותר הזכור לי במועצה הארצית, והוא צריך להיעזר בנבחרים האלה".

לפי בכר, הלשכה מקדמת בימים אלה רפורמה שתעניק כלים חדשים לוועדות האתיקה. "מצד אחד צריכה להיות אכיפה משמעותית במקרים הברורים, כמו הפרת חיסיון ועבירות פליליות, ובמקביל צריך לתת לוועדות כלים גמישים כמו קנסות והתראות לפני פתיחת הליך, כדי שהכלי לא יהיה רק קובלנה".

בכר מדגיש כי השינוי מחייב שיתוף-פעולה מצד לוין - המחרים את מערכת המשפט. לדבריו, "ניערך לרפורמה עם התשתית שלנו, וברגע שהחרם יוסר, נקדם אותה".