השבוע בעולם/ צילומים: AP-Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
1"החזרת העושר"
מלחמת הסחר של דונלד טראמפ התרחבה השבוע. מכסים גלובליים של 25% הוטלו על פלדה ועל אלומיניום, יהיה מקורם אשר יהיה. קנדה גומלת מייד במכסים על תוצרת אמריקאית, והאיחוד האירופי יצטרף כנראה בשבוע הבא. טראמפ הכריז השבוע, לא בפעם הראשונה, ש"האיחוד האירופי קם כדי לרמות את ארה"ב". לקנדה הוא מציע להסתפח לארה"ב.
● מלחמת הסחר נכנסה לתוקף, ובאירופה מכוונים למוצרים "רפובליקאים"
● המכס של טראמפ על פלדה ואלומיניום נכנס לתוקף. איך הגיבו באירופה?
הנזק ההדדי עומד להיות כבד, אם כי לפי שעה קצת פחות כבד ממה שהסתמן. ביום ב', ראש הממשלה של חבל אונטריו בקנדה (טורונטו היא בירתו) הודיע על היטל של 25% על יצוא חשמל לצפון ארה"ב. טראמפ הזדרז להודיע שיכפיל את המכס על פלדה קנדית. שעות אחדות אחר כך גם הוא גם אונטריו חזרו בהם, והסכימו לשאת ולתת. המכס הקטן יותר נשאר בעינו.
השווקים הגיבו בתנודות חריפות. טראמפ משך בכתפיו. בראיון טלוויזיה הוא סירב "להתנבא" אם יהיה או לא יהיה מיתון. הוא הסביר שאין מנוס מפני "הפרעות" (disturbance) במרוצת התהליך של "החזרת העושר" לאמריקה.
סקר חדש של סי.אן.אן מראה, כי 56% מן האמריקאים אינם מרוצים מטיפולו של הנשיא בכלכלה. 61% אינם מרוצים מטיפולו במכסים.
2 גרינלנד ששאגה
דמוקרטיה אינה תלויה במספר האנשים שהיא משרתת כדי להיחשב לכזאת. אבל כאשר 28 אלף בוחרים נקראים להכריע את גורלו של האי הגדול ביותר בעולם, משהו נראה טיפה לא סביר. גרינלנד, 2.1 מיליון קמ"ר, היא ביתם של 56 אלף בני אדם. לא פחות משש מפלגות נאבקו על חסדיהם של הגרינלנדים, והמנצחת קיבלה 30% כמעט, או 8,400 קולות.
מנהיג המנצחת מיהר להודיע לדונלד טראמפ שממשלתו לא תצטרף לארה"ב. "העכבר ששאג" קצת ייעלב מהשוואתו עם גרינלנד.
כמובן, מישהו צריך להחליט, אבל האופציה הסבירה היא הארכת הסטטוס קוו. המנצחים לפחות אינם נחפזים להכריז עצמאות. אם טראמפ לא יכבוש את גרינלנד, היא תישאר חלק של דנמרק לפחות עוד זמן מה.
3 ציר אפריקאי
אל רשימת האסונות המתרגשים ובאים אנחנו מצרפים השבוע את דרום סודאן. לא, לא את החלק הדרומי של סודאן, שבה מתנהלת מלחמת אזרחים איומה, המניבה את האסון ההומניטרי הגדול ביותר של דורנו; אנחנו מדברים כאן על המדינה העצמאית הנקראת דרום סודאן, שנחלצה ממרחץ דמים של מלחמת אזרחים רק לפני חמש שנים.
הידיעות המגיעות השבוע מצביעות על היערכות של הצדדים הניצים למלחמה חדשה. צבא אוגנדי נשלח לשם, כדי למנוע את התלקחותה. אם היא תתחיל, ציר של מלחמות אזרחים יתארך ממזרח קונגו, ביערות-העד של אפריקה המשוונית, עבור דרך סומליה ואתיופיה וגמור בגבולה הדרומי של מצרים. זה אזור הגדול מזה של סין ושל הודו גם יחד, עם אוכלוסייה כוללת של בערך 300 מיליון.
4 חטפו רכבת
השבוע התרחשה אחת מהתקפות הטרור המדהימות של זמננו: טרוריסטים בפקיסטן חטפו רכבת שלמה, על 400 ויותר נוסעיה, ונעלמו אל ההרים. הצבא הצליח לשחרר את רובם. הם רוצים עצמאות לאזור מדברי חם להחריד ששמו בלוצ'יסטן, עם חוף של 1,000 ק"מ לאורך הים הערבי. בלוצ'ים מתגוררים גם באיראן ובאפגניסטן, והם מרגישים שההיסטוריה רימתה אותם. במובן הזה הם מזכירים קצת את הכורדים.
ההתקפה על הרכבת הזכירה את שבריריותה של פקיסטן עתירת המשברים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים. מלחמת דמים לה עם טרור איסלאמיסטי מבית מדרשם של הטליבאן האפגניים.
5 בן דוד
השבוע, מרק קרני (Carney) הופך לראש ממשלת קנדה. לעניות דעתנו צריך לאיית את שמו בעברית "קארני", אבל זו רק דעתנו. אין לנו כל קשר משפחתי איתו. Carney הוא שם אירי למהדרין, אם כי יש לו צורות איות נוספות, הקרובות לזו שלנו, כמו למשל Kearny (אותה הגייה).
ה"קרני" הראשון בישראל היה כנראה המשורר יהודה קרני, ששינה את שמו מ"וולובלסקי" לפני מאה שנה כמעט. ה"קרני" החתום על הטור הזה נולד למשפחת "קרסניינסקי" מאוקראינה, שרוב חבריה החליטו לשמוט כמה הברות לתועלת קלות ההיגוי.
אחדים קיוו שהקרני הראשון בכהונת ראש ממשלה יהיה אחד מאיתנו, אבל אנחנו מסירים את המגבעת לכבוד מרק קרני, ומוכנים להעמיד פנים שהוא דודננו מדרגה שנייה, אם זה ישפיע על זכויותינו בקנדה.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.