גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינת ישראל כבר לא מעודדת רכישת רכב חשמלי. אלה ההשלכות על השוק

החלטת ועדת הכספים שלא להאריך את הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי מעבר לסוף 2025 משדרת למתלבטים שהמדינה כבר אינה מעודדת מעבר לרכב כזה, ושעוד גזירות נמצאות בדרך ● התוצאה: התכווצות מואצת של הפלח ● מה הפתרונות שמצאו בעולם כדי לבלום את הנזק?

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock
נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר הודיעו משרד האוצר וועדת הכספים כי מס הקנייה בגובה 45% על רכב חשמלי יוארך עד סוף 2025. זו הייתה החלטה מנהלתית ידועה מראש, שהעניקה תוקף בדיעבד להחלטה של שר האוצר בנושא מדצמבר 2024. לאחר מכן, החל מ־2026 ישנן 2 אפשרויות, ששתיהן גרועות לרכב החשמלי. או שהמס יקפוץ ל־83% כמו רכבים אחרים, או שהוא יעלה למדרגת מס חדשה - 57%, כדי להמשיך בהעלאה הדרגתית.

החל מ־174 אלף שקל: הרכב שמציע חבילה יוצאת דופן
בלעדי | המכסים של טראמפ על אלומיניום יחולו גם על יצואנים מישראל

מכיוון ששוק הרכב הישראלי ממילא כבר התייחס לרף המס הזה כאל עובדה מוגמרת, להחלטה אין שום השפעה מעשית על מחירי כלי הרכב, או על מהלכי היבוא והשיווק של היבואנים בטווח הקצר. אבל בכל זאת יש לה תופעת לוואי מובהקת אחת: היא "רומזת" שגזירות מס נוספות על הרכב חשמלי נמצאות בפתח, ומשדרת ללקוחות שמתלבטים לגבי רכישת רכב חשמלי, שהמדינה אינה מתכוונת להמשיך ולעודד מעבר של ישראל לרכב חשמלי.

בעקבות המסר הזה ניתן להניח שהמגמה של האטה משמעותית במכירות רכב חשמלי, שאפיינה את הרבעון הראשון של 2025, עוד תלך ותתגבר. במילים אחרות, לא רק שהסוסים כבר בורחים מהאורווה, כרגע אין איש שמתכוון להתאמץ כדי להחזיר אותם.

שוק הרכב החשמלי עדיין דורש עידוד ממשלתי

שוק הרכב החשמלי מתמודד עדיין עם שלושה חסמים מרכזיים, שקשורים זה לזה ומעכבים את הרחבת החדירה של רכב זה. הראשון הוא מגבלות השימושיות שלו בהשוואה לרכב בנזין מקביל, ובעיקר מגבלת הטווח. הדרך היעילה ביותר להתגבר על המגבלה הזו היא להשתמש בעמדת טעינה פרטית, שמחוברת לרשת הביתית ומאפשר טעינה חופשית (וזולה) בלילה.

אלא שכיום רק לחלק קטן מכלל בעלי הרכב הפרטי בישראל יש נגישות לעמדה כזו, מכיוון שכ-70% מכלל משקי הבית בישראל נמצאים בבתים משותפים. לפיכך, כדי לעודד את החדירה של רכב חשמלי חדש או משומש לישראל, יש צורך בהרחבה של תשתית הטעינה הציבורית בפריסה ארצית.

אבל הרחבה כזו, בכל העולם, עדיין תלויה בקבלת תמריץ ממשלתי, וכרגע המדינה אינה משדרת שיש לה עניין להקצות את התקציב הנדרש להאצת הכיסוי הארצי של עמדות טעינה ציבוריות.

החסם השני הוא מחיר כלי הרכב החשמליים, שאומנם נמצא במגמת התייצבות בשנים האחרונות, אבל עדיין מקביל או גבוה יותר מזה של רכבי בנזין מקבילים, שאינם לוקים באותן מגבלות. כלומר, נדרשות הטבות מס ממשלתיות כדי לאפשר למחיר של כלי רכב חשמליים "ליישר קו" עם רכבי בנזין.

וכאן אנחנו מגיעים לחסם השלישי, שהוא החשש של הצרכנים מהיעדר המשכיות. לקוח ש"מהמר" על רכב חשמלי שואף לקבל ערובות, רצוי ממשלתיות, להמשכיות של הטרנד. רבים עוד זוכרים בארץ את הלקוחות הראשונים של "בטר פלייס", שהפסידו את השקעתם בהיעדר המשכיות כזו.

אבל בישראל המדינה אפילו אינה מנסה להסתיר שהיא מתייחסת לרכב חשמלי כאל גורם שפוגע בהכנסותיה, והיא מבצעת מהלכים שמטרתם "למזער את הפגיעה".

מהלכים אלו מוכרים היטב. בין 2022 ל-2025 מס הקנייה על רכב חשמלי גדל פי 4.5; בתחילת 2025 נרשמה עלייה חדה בעלות אגרות הרישוי השנתיות על רכב חשמלי; ואילו ב-2026 גם צפוי להצטרף מס נסועה על כלי רכב חשמליים.

ומכיוון שעל פי תחשיבי האוצר מס הנסועה אמור להכניס מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה כבר ב-2026, סביר להניח שהוא יקטין את יתרון העלות השוטפת של הרכב החשמלי. היתרון הזה כבר הצטמצם לאחר הזינוק באגרות השנתיות ולאחר העלייה המהירה בתעריפי הטעינה בעמדות הציבוריות.

המסר שמשדר האוצר פוגע לא רק ברכישות של כלי רכב חשמליים חדשים, אלא גם מערער על הדרך את הביטחון של הלקוחות ביחס לשמירת הערך של רכב חשמלי בעתיד. כל זה, כאמור, כבר מתבטא בקיפאון הנוכחי בביקוש לרכב חשמלי בישראל בתחילת 2025.

ישראל יכולה ללמוד מהעולם מהן ההשלכות המעשיות של "סיבוב פרסה" שמבצעת מדינה במדיניותה כלפי רכב חשמלי. בינואר 2024, למשל, הודיעה ממשלת גרמניה שהיא מפסיקה לאלתר את הסבסוד לרכב חשמלי, שהוא המקביל להטבת מס הקנייה בישראל. התוצאה הייתה התרסקות של 27% במכירות בפלח החשמלי ב-2024, שמשכה עימה מטה את המסירות בכל אירופה.

בארה"ב הודיע ממשל טראמפ בפברואר על הפסקת הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי ולתחנות טעינה ברחבי ארה"ב. כתוצאה מכך, תחזיות עדכניות צופות סטגנציה בביקוש לרכב חשמלי ב-2025 והלאה, זאת לאחר כמה שנים עם שיעור צמיחה ממוצע של כ-8% בשנה.

במציאות הכלכלית והתקציבית הנוכחית אפשר להניח שהאוצר לא יוותר על מהלכי מס נוספים על רכב חשמלי. זאת למרות שהנימוק העיקרי של "אובדן הכנסות מבלו דלק" הוכח כמופרך. 2024 הייתה שנת שיא בגביית בלו דלק עם הכנסות של 26.1 מיליארד שקל, עלייה של 10%, למרות החדירה המואצת של החשמליות.

אפשר להפוך את המיסוי להוגן יותר

אבל גם במציאות תקציבית לוחצת יש צעדים שהאוצר יכול לבצע כדי להחזיר את אמון הצרכנים, ולבלום את הבריחה מהרכב החשמלי. אחת מהן היא אימוץ גישה סלקטיבית לגזירות המס הללו, במקום "שיטת הגרזן".

הדרך היעילה ביותר היא ליצור בידול במיסוי על רכב חשמלי פרטי בהתאם למחירו ובהתאם ליכולת הכלכלית של הרוכש. במילים אחרות, שההתייחסות למי שרוכש רכב חשמלי זול ועממי תהיה שונה מההתייחסות למי שרוכש חשמליות יוקרתיות. זוהי שיטה שמיושמת כיום בהצלחה בעולם; באוסטרליה ובמספר מדינות באירופה, ולאחרונה גם בארה"ב, הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי פוחת בהתאם למחיר הרכב, עד שהוא מופסק ברכבי יוקרה מעל 50 אלף אירו.

מדינות אחרות באירופה גובות אגרה שנתית מינימלית מכלי רכב חשמליים "עממיים". ואילו מדינות כמו צרפת, למשל, מעניקות סבסוד "סוציאלי" לרכישה או לליסינג של רכב חשמלי, שמשתנה בהתאם ליכולת ההשתכרות של המשפחות הרוכשות את הרכב. זאת במטרה להנגיש כלי רכב חשמליים, שעלותם השוטפת נמוכה, ללקוחות שזקוקים להם.

את כל הכלים ניתן ליישם תיאורטית גם בישראל, ואפשר להתחיל דווקא במס הנסועה, שמתקדם בימים אלה באוצר. המס העתידי קובע סכום קבוע לקילומטר נסועה ברכב חשמלי (15 אג') ללא קשר לסוג הרכב. במילים אחרות, מי שנוסע בחשמלית קטנה ומשומשת, שעלתה לו 70 אלף שקל, ישלם בדיוק אותו סכום לקילומטר כמו מי שנוהג במכונית יוקרה חשמלית שעולה 700 אלף שקל ויותר. מעבר לתעריף דיפרנציאלי יכול להוות עידוד עקיף לרכישת רכב חשמלי עממי בידי מי שבאמת זקוקים לו.

היינו רוצים להאמין שזה יקרה. אז בינתיים אפשר להסתפק בהטבת המס הבודדת, שאושרה בשבוע שעבר, על מסחריות חשמליות קלות. אומנם את הנוסעים מאחור תצטרכו להסיע על ארגזים ובלי חלונות צד, אבל לפחות המדינה תעניק לכם הקלת מס.

עוד כתבות

מימין לשמאל: אוטו פון ביסמרק, ולדימיר פוטין והמלכה אליזבת' הראשונה / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב; AP - Mikhail Klimentyev; ויקיפדיה

מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה

אליזבת' הראשונה מימנה בחשאי מורדים נגד ספרד וביסמרק שילם לעיתונאים כדי לשנות את דעת הקהל בצרפת: ההיסטוריונית ד"ר ג'יל קסטנר מגלה בספר חדש שפוטין לא המציא את מבצעי ההשפעה ● בראיון לגלובס היא מסבירה למה דמוקרטיות לא צריכות להיבהל אבל כן להגן על עצמן ● ואף מילה על קטאר

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה שחותמת עם טראמפ על הסכם סחר ראשון

על פי דיווח שפורסם בניו יורק טיימס, ברטיניה צפויה להיות המדינה הראשונה לחתום על הסכם סחר עם ארה"ב ● אמש פרסם טראמפ כי יקיים היום מסיבת עיתונאים במהלכה יכריז על הסכם סחר משמעותי, אך לא פירט באשר לזהות המדינה עמה נחתם ההסכם או בנוגע לתנאיו

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

הפרויקט בתמל 3006 של L.D.B GLOBAL, הרצליה / הדמיה: דוד בן חמו

18 דונם ביותר מ-200 מיליון שקל: עסקת הענק בהרצליה

חברת L.D.B GLOBAL רכשה 18 דונם של קרקע חקלאית ● בתוך פחות משנה נרכשו במקום קרקעות ביותר מחצי מיליארד שקל

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

פקיסטן: הודו משתמשת במל"טים מתאבדים ישראלים נגדנו

הצבא הפקיסטני הודיע כי הודו השתמשה בחימושים משוטטים מדגם "הארופ" של התעשייה האווירית, וכי הצליחו ליירט 12 מתוך מל"טי הארופ ששיגרה הודו לשטחם ● גם צרפת מודאגת מיכולות חיל האוויר הפקיסטני

השבוע בעולם / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Thomas Padilla, Shutterstock, רויטרס, goodgoodgood.com

פקיסטן מאיימת על הודו במלחמה גרעינית, ואיך למצוא ׳חיים מלאים׳ ב-8 חודשים

הימין גואה באירופה, אבל השמאל באוסטרליה והמרכז בקנדה גילו נוסחת ניצחון: אנטי טראמפ ● הצוללות שקוריאה רוצה למכור ב־24 מיליארד דולר ● שר ההגנה הפקיסטני אומר שהודו מתנהגת כמו נתניהו ומאיים במלחמה גרעינית ● דאג "מת לשרת" ● ארבעה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נכנסה לתוקף, אבל בינתיים המחירים כמעט בכל קטגוריה רק מטפסים ● במשרד הבריאות, אחד הגופים האמונים על התוכנית, נשמעים יותר מסויגים לגבי היעד: "אם יהיו השפעות על יוקר המחיה - מבורך"

מניות השבבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, Shutterstock

טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים שקבע ממשל ביידן

לפי דיווח בבלומברג, ההגבלות החדשות על יצוא שבבי בינה מלאכותית שקבע ביידן, שאמורות להיכנס לתוקף ב-15 במאי לא ייאכפו, ובמקומן תפותח מערכת פיקוח פשוטה יותר ● לאחר הדיווח, מניית אנבידיה עלתה ב-3.1%

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

"יוכל לשמש לתקיפה באיראן": חשיפת גלובס מעוררת סערה בעולם

המשא ומתן בין ישראל לארה"ב על רכישת טילי שיוט מסוג JASSM, שנחשף בגלובס השבוע, מכה גלים בתקשורת העולמית ● רבים מכלי התקשורת בתחום התעשיות הביטחוניות הבליטו את יתרונותיהם של הטילים בתקיפת יעדים ארוכי־טווח, וציינו באופן ספציפי כי הם עשויים לשמש את ישראל לתקיפה באיראן

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: Associated Press, Nic Coury

"תזנק ב-40%": האם אנבידיה תחזור להיות הכוכבת הלוהטת בוול סטריט

לאחר פתיחת שנה עגומה, מניית אנבידיה מציגה התאוששות בחודש האחרון ● במקביל, הדיווחים כי טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים בארה"ב צפויים לתת רוח גבית למניה ● ב-FactSet מעריכים כי לאנבידיה יש פוטנציאל אפסייד עצום ● ואילו עוד מניות טכנולוגיה צפויות לעלות?

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

ליאור שיף ואייל חיימדס, מייסדי Tripeldot / צילום: ap, Business Wire

שני ישראלים רכשו חברת משחקים ב-800 מיליון דולר

חברת המשחקים הבריטית טריפלדוט, בבעלות ליאור שיף ואייל חיימדס, רכשה את חטיבת המשחקים של חברת אפלובין האמריקאית ב-800 מיליון דולר ● העסקה תביא את טריפלדוט למעמד של אחת מחברות משחקי המובייל הפרטיות הגדולות בשוק

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

האחים שקיבלו תיק השקעות לבר מצווה מגיעים לנאסד"ק אחרי שנים של דחיות

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

גן החשמל בת''א / צילום: תמר מצפי

אחרי הכישלון: עיריית תל אביב מציבה רף מינימום גבוה ל"גן החשמל"

העירייה יוצאת בניסיון נוסף לשיווק הקרקעות להקמת כ-60 דירות ● קובעת רף של כ–102 מיליון שקל, למרות שההצעות הקודמות היו נמוכות בהרבה

בנין אמפא בת''א / צילום: תמר מצפי

צמרת אמפא נהנתה מחגיגת שכר ורוצה להנפיק בבורסה

מלבד האחים נקש שמחזיקים בכמחצית מהקבוצה שעיקר פעילותה בנדל"ן מניב, נטלו חמשת בעלי המניות הבולטים שכר בעלות מצרפית של 35 מיליון שקל אשתקד ● טיוטת התשקיף שפרסמה, חושפת גם את ביצועי WeWork ישראל שבידיה

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

ביל גייטס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביל גייטס הודיע: יחלק את רוב הונו ויסגור את קרן הפילנתרופיה שלו ב-2045

יחד עם העובדה שהוא מתכוון לחלק את כל 200 מיליארד הדולר בקופת הקרן, גייטס יהיה אחראי על חלוקה של כ-300 מיליארד דולר עד שיגיע לגיל 89 ● "אנשים יגידו עליי הרבה דברים כשאמות, אבל אני נחוש בדעתי שהאמירה 'הוא מת עשיר' לא תהיה אחת מהם", כתב 

השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

השופט בדימוס אשר קולה, המזוהה עם הממשלה, נבחר לנציב תלונות הציבור על שופטים

קולה, ששימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת וישב בהרכב שזיכה את רומן זדורוב, הוא הנציב הראשון שלא כיהן כשופט בבית המשפט העליון ● מאז פרישתו הביע עמדות המזוהות עם הרפורמה המשפטית וקבע כי פיטורי היועמ"שית "זה לא קץ הדמוקרטיה" ● הוא נבחר ע"י ועדה שבשליטת הקואליציה ובהתאם לחוק אשר בג"ץ צפוי לדון ביולי בעתירות נגדו

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים  

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

המדינה שנחשבה תומכת של ישראל וכעת יוצאת נגדנו

שר החוץ ההולנדי הודיע במכתב רשמי לאחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי כי הולנד תסרב לקדם את היחסים עם ישראל מעתה והלאה ותדרוש לדון אם היא נשארה מחויבת לעקרונות החוק הבינלאומי ● האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר שנתי של יותר מ-50 מיליארד אירו