גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינת ישראל כבר לא מעודדת רכישת רכב חשמלי. אלה ההשלכות על השוק

החלטת ועדת הכספים שלא להאריך את הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי מעבר לסוף 2025 משדרת למתלבטים שהמדינה כבר אינה מעודדת מעבר לרכב כזה, ושעוד גזירות נמצאות בדרך ● התוצאה: התכווצות מואצת של הפלח ● מה הפתרונות שמצאו בעולם כדי לבלום את הנזק?

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock
נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר הודיעו משרד האוצר וועדת הכספים כי מס הקנייה בגובה 45% על רכב חשמלי יוארך עד סוף 2025. זו הייתה החלטה מנהלתית ידועה מראש, שהעניקה תוקף בדיעבד להחלטה של שר האוצר בנושא מדצמבר 2024. לאחר מכן, החל מ־2026 ישנן 2 אפשרויות, ששתיהן גרועות לרכב החשמלי. או שהמס יקפוץ ל־83% כמו רכבים אחרים, או שהוא יעלה למדרגת מס חדשה - 57%, כדי להמשיך בהעלאה הדרגתית.

החל מ־174 אלף שקל: הרכב שמציע חבילה יוצאת דופן
בלעדי | המכסים של טראמפ על אלומיניום יחולו גם על יצואנים מישראל

מכיוון ששוק הרכב הישראלי ממילא כבר התייחס לרף המס הזה כאל עובדה מוגמרת, להחלטה אין שום השפעה מעשית על מחירי כלי הרכב, או על מהלכי היבוא והשיווק של היבואנים בטווח הקצר. אבל בכל זאת יש לה תופעת לוואי מובהקת אחת: היא "רומזת" שגזירות מס נוספות על הרכב חשמלי נמצאות בפתח, ומשדרת ללקוחות שמתלבטים לגבי רכישת רכב חשמלי, שהמדינה אינה מתכוונת להמשיך ולעודד מעבר של ישראל לרכב חשמלי.

בעקבות המסר הזה ניתן להניח שהמגמה של האטה משמעותית במכירות רכב חשמלי, שאפיינה את הרבעון הראשון של 2025, עוד תלך ותתגבר. במילים אחרות, לא רק שהסוסים כבר בורחים מהאורווה, כרגע אין איש שמתכוון להתאמץ כדי להחזיר אותם.

שוק הרכב החשמלי עדיין דורש עידוד ממשלתי

שוק הרכב החשמלי מתמודד עדיין עם שלושה חסמים מרכזיים, שקשורים זה לזה ומעכבים את הרחבת החדירה של רכב זה. הראשון הוא מגבלות השימושיות שלו בהשוואה לרכב בנזין מקביל, ובעיקר מגבלת הטווח. הדרך היעילה ביותר להתגבר על המגבלה הזו היא להשתמש בעמדת טעינה פרטית, שמחוברת לרשת הביתית ומאפשר טעינה חופשית (וזולה) בלילה.

אלא שכיום רק לחלק קטן מכלל בעלי הרכב הפרטי בישראל יש נגישות לעמדה כזו, מכיוון שכ-70% מכלל משקי הבית בישראל נמצאים בבתים משותפים. לפיכך, כדי לעודד את החדירה של רכב חשמלי חדש או משומש לישראל, יש צורך בהרחבה של תשתית הטעינה הציבורית בפריסה ארצית.

אבל הרחבה כזו, בכל העולם, עדיין תלויה בקבלת תמריץ ממשלתי, וכרגע המדינה אינה משדרת שיש לה עניין להקצות את התקציב הנדרש להאצת הכיסוי הארצי של עמדות טעינה ציבוריות.

החסם השני הוא מחיר כלי הרכב החשמליים, שאומנם נמצא במגמת התייצבות בשנים האחרונות, אבל עדיין מקביל או גבוה יותר מזה של רכבי בנזין מקבילים, שאינם לוקים באותן מגבלות. כלומר, נדרשות הטבות מס ממשלתיות כדי לאפשר למחיר של כלי רכב חשמליים "ליישר קו" עם רכבי בנזין.

וכאן אנחנו מגיעים לחסם השלישי, שהוא החשש של הצרכנים מהיעדר המשכיות. לקוח ש"מהמר" על רכב חשמלי שואף לקבל ערובות, רצוי ממשלתיות, להמשכיות של הטרנד. רבים עוד זוכרים בארץ את הלקוחות הראשונים של "בטר פלייס", שהפסידו את השקעתם בהיעדר המשכיות כזו.

אבל בישראל המדינה אפילו אינה מנסה להסתיר שהיא מתייחסת לרכב חשמלי כאל גורם שפוגע בהכנסותיה, והיא מבצעת מהלכים שמטרתם "למזער את הפגיעה".

מהלכים אלו מוכרים היטב. בין 2022 ל-2025 מס הקנייה על רכב חשמלי גדל פי 4.5; בתחילת 2025 נרשמה עלייה חדה בעלות אגרות הרישוי השנתיות על רכב חשמלי; ואילו ב-2026 גם צפוי להצטרף מס נסועה על כלי רכב חשמליים.

ומכיוון שעל פי תחשיבי האוצר מס הנסועה אמור להכניס מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה כבר ב-2026, סביר להניח שהוא יקטין את יתרון העלות השוטפת של הרכב החשמלי. היתרון הזה כבר הצטמצם לאחר הזינוק באגרות השנתיות ולאחר העלייה המהירה בתעריפי הטעינה בעמדות הציבוריות.

המסר שמשדר האוצר פוגע לא רק ברכישות של כלי רכב חשמליים חדשים, אלא גם מערער על הדרך את הביטחון של הלקוחות ביחס לשמירת הערך של רכב חשמלי בעתיד. כל זה, כאמור, כבר מתבטא בקיפאון הנוכחי בביקוש לרכב חשמלי בישראל בתחילת 2025.

ישראל יכולה ללמוד מהעולם מהן ההשלכות המעשיות של "סיבוב פרסה" שמבצעת מדינה במדיניותה כלפי רכב חשמלי. בינואר 2024, למשל, הודיעה ממשלת גרמניה שהיא מפסיקה לאלתר את הסבסוד לרכב חשמלי, שהוא המקביל להטבת מס הקנייה בישראל. התוצאה הייתה התרסקות של 27% במכירות בפלח החשמלי ב-2024, שמשכה עימה מטה את המסירות בכל אירופה.

בארה"ב הודיע ממשל טראמפ בפברואר על הפסקת הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי ולתחנות טעינה ברחבי ארה"ב. כתוצאה מכך, תחזיות עדכניות צופות סטגנציה בביקוש לרכב חשמלי ב-2025 והלאה, זאת לאחר כמה שנים עם שיעור צמיחה ממוצע של כ-8% בשנה.

במציאות הכלכלית והתקציבית הנוכחית אפשר להניח שהאוצר לא יוותר על מהלכי מס נוספים על רכב חשמלי. זאת למרות שהנימוק העיקרי של "אובדן הכנסות מבלו דלק" הוכח כמופרך. 2024 הייתה שנת שיא בגביית בלו דלק עם הכנסות של 26.1 מיליארד שקל, עלייה של 10%, למרות החדירה המואצת של החשמליות.

אפשר להפוך את המיסוי להוגן יותר

אבל גם במציאות תקציבית לוחצת יש צעדים שהאוצר יכול לבצע כדי להחזיר את אמון הצרכנים, ולבלום את הבריחה מהרכב החשמלי. אחת מהן היא אימוץ גישה סלקטיבית לגזירות המס הללו, במקום "שיטת הגרזן".

הדרך היעילה ביותר היא ליצור בידול במיסוי על רכב חשמלי פרטי בהתאם למחירו ובהתאם ליכולת הכלכלית של הרוכש. במילים אחרות, שההתייחסות למי שרוכש רכב חשמלי זול ועממי תהיה שונה מההתייחסות למי שרוכש חשמליות יוקרתיות. זוהי שיטה שמיושמת כיום בהצלחה בעולם; באוסטרליה ובמספר מדינות באירופה, ולאחרונה גם בארה"ב, הסבסוד הממשלתי לרכב חשמלי פוחת בהתאם למחיר הרכב, עד שהוא מופסק ברכבי יוקרה מעל 50 אלף אירו.

מדינות אחרות באירופה גובות אגרה שנתית מינימלית מכלי רכב חשמליים "עממיים". ואילו מדינות כמו צרפת, למשל, מעניקות סבסוד "סוציאלי" לרכישה או לליסינג של רכב חשמלי, שמשתנה בהתאם ליכולת ההשתכרות של המשפחות הרוכשות את הרכב. זאת במטרה להנגיש כלי רכב חשמליים, שעלותם השוטפת נמוכה, ללקוחות שזקוקים להם.

את כל הכלים ניתן ליישם תיאורטית גם בישראל, ואפשר להתחיל דווקא במס הנסועה, שמתקדם בימים אלה באוצר. המס העתידי קובע סכום קבוע לקילומטר נסועה ברכב חשמלי (15 אג') ללא קשר לסוג הרכב. במילים אחרות, מי שנוסע בחשמלית קטנה ומשומשת, שעלתה לו 70 אלף שקל, ישלם בדיוק אותו סכום לקילומטר כמו מי שנוהג במכונית יוקרה חשמלית שעולה 700 אלף שקל ויותר. מעבר לתעריף דיפרנציאלי יכול להוות עידוד עקיף לרכישת רכב חשמלי עממי בידי מי שבאמת זקוקים לו.

היינו רוצים להאמין שזה יקרה. אז בינתיים אפשר להסתפק בהטבת המס הבודדת, שאושרה בשבוע שעבר, על מסחריות חשמליות קלות. אומנם את הנוסעים מאחור תצטרכו להסיע על ארגזים ובלי חלונות צד, אבל לפחות המדינה תעניק לכם הקלת מס.

עוד כתבות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר