הקבב של מסעדת Arasia / צילום: באדיבות Arasia
אפצח בגילוי נאות. גיסי סאם חמיס המקסים הוא נצרתי. הכרנו לפני יותר מעשור, ועד אז הייתי בטוחה שנצרת עיקרה כנאפה וחומוס. מאז ועד היום, ובעזרת משפחתו הנפלאה, אני מגלה בכל פעם טפח חדש מצפונותיה של העיר, שכבר קרויה היום נוף הגליל - המאפייה הטובה ביותר ביקום, החנות שבה אמו רוכשת תבלינים, הממתקים של חג המולד וההבדל בין הכנאפה בעיר התחתית לזו שבמעלה ההר. כל אלה ועוד נחשפו בפניי טיפין טיפין במהלך השנים.
לאחר שנה וחצי של מלחמה כדאי לנסוע לעיר, שסובלת ממיעוט תיירים ומבקרים, ולהרגיש את קבלת הפנים החמה והעין הטובה שבה מקבלים כאן את כולם.
● חגית אברון תופרת יום | ללגום, לנשום, לנשנש ולרגע לשכוח: ארבעה יקבים וטיולים לסוף החג
● חגית אברון תופרת יום | מחיפה ועד באר שבע: ארבעה שווקים ששווה לבקר בחג
● חגית אברון תופרת יום | בית הקפה המפתיע במושבה הכי אסקפיסטית בישראל
10:00 | משהו לקנות: גרויר מצרפת ולאבנה מטמרה
אם בקבלת פנים עסקינן, הרי שהתחנה הראשונה בבואנו לביקור היא Merkaza - הסופרמרקט הגדול במזרח התיכון, כזה שמגדיר מחדש את הקטגוריה הקמעונאית בישראל בכלל ואת חוויית הקניות בפרט. הדבר שמספר יותר מכול את סיפורו של המקום הוא השלט הצנוע בכניסה, "ברוכים הבאים", הכתוב בשלוש שפות. בכלל, מרגע שפוסעים במתחם העצום, החמקמק מהגדרה ברורה, התחחושה היא של בית. ואולי זה נוכח העובדה שמשפחת חמוד, שהקימה את הסניף בשנת 2014, שני לזה שבירכא, משקיעה בעיקר באירוח ובשירות.
כל פרט במקום - ממחלקת כלי הבית, דרך השירותים שכמותם רואים בחנויות כל-בו ביפן ועד לאחרון הקופאים ואנשי השירות - כולם משרים על המבקר תחושה שהוא בבית. אין הרבה מקומות בישראל שבהם דרוזים, ערבים ויהודים חולקים בכל ימות השנה את החוויה הכי בסיסית של האנושות.
ומעבר לכל אלה, יש פה הכול מכל טוב הגלובוס - גרויר מצרפת לצד לאבנה מטמרה, סטייקים מובחרים, דגים טריים ומחלקת אלכוהול. ועוד לפני הסיבוב, קחו לכם קפה מצוין, מאפה או מעדן לילות ביירות, תפסו פינה המשקיפה על הר תבור ותתמוגגו.
Merkaza
13:00 | משהו לנשמה: חוויה אביבית נפלאה ופרות באחו
במיקום לא צפוי, ממש מעבר לכביש, מסתתרת אחת משמורות הטבע היפות בישראל, ששמה האירוס הנצרתי. הכניסה לשמורה היא דרך שער ג' של בית הקברות. אבל אם רק תסיטו את המבט, תגלו יופי ירוק עז, פרות ועגלים מלחכים עשב בשלווה ופריחה בשומה. האירוס אמנם קמל, אבל השמורה יפהפייה, וטיול בין משעוליה הוא חוויה אביבית נפלאה.
שמורת האירוס הנצרתי
14:00 | משהו לאכול: מלך מלכי המלכים של המטבח
את ההמלצה על הקבב הטוב בתבל קיבלתי כאמור ממשפחתי בנצרת, ומאז הספקתי לבקר ב-ARASIA שלוש פעמים; שלוש פעמים שאכלתי מידיו הטובות של השף המוכשר דוחול ספדי (דיאנה), שהתגלה כאס המנצח של המסעדה, שלוש פעמים שזכיתי לשירות מופתי של הבעלים ויסאם עוכל, מסעדן מדופלם, ושלוש פעמים שכל מכריי וחבריי שהצטרפו וזכו לחוויה הקולינרית נשבעו לחזור.
הפקידו את מבטחכם בידיו של ויסאם, אמרו לו מה אתם לא אוכלים, אם בכלל, ותנו לקסם להתרחש. צלחות גדושות בסלטים רעננים מכל הטוב שבשוק ובעונה ימלאו חיש את השולחן. מיד לאחריהן יגיע בחגיגיות מלך מלכי המלכים של המטבח - קבב חלומי, עשוי ביד אומן, מוטמן בתוך יריעת בצק מהבילה על תבשיל חמים ומנחם, פשוט וגאוני.
ARASIA
16:00 | משהו לקינוח: פאטייר במילוי סחלב ובקלאווה אגוזים
בגבורה מהולה בפומו ויתרנו על הכנאפה שהציע לנו ויסאם, וחצינו את הכביש לממתקי הידידות (אל-סדאקה), עסק משפחתי מצטיין שמייצר זה שנים עשרות מינים של מתוקים, בקלאוות וכנאפה שמסוגלת לטרלל כל כנאפולוג.
גם כאן הניואנסים בין סוגי הכנאפה הם עניין למקומיים ולמקצוענים בלבד. מן המפורסמות הוא שמתוקים הם עניין לקיבה נפרדת, ועל כן הסתערנו כמו לא אכלנו מאום על חצי מנה של כנאפה שזה עתה יצאה מהבילה מירכתי המאפייה ועל שני משולשי פאטייר, האחד עם גבינת עיזים והשני במילוי סחלב בליווי אספרסו מדויק.
למיני הבקלוואות הקטנטנות, ממולאות בפיסטוקים ובתועפות אגוזים, עבודת כפיים קפדנית של גלגול ורידוד, כבר סירבנו, אבל ארזנו בקופסה מהודרת שנלקחה הביתה עד לפעם הבאה.
ממתקי הידידות