גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu
הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

בארה"ב מעניקים חוזים בסכומים גבוהים יחסית כדבר שבשגרה, אבל חלק מתאגיד ג'נרל דיינמיקס זכה בחוזה חדש גבוה אפילו במושגי וושינגטון. בטורקיה, מפקד הצי מודה כי באנקרה שואפים להגדיל את הכוח הימי הגדול ביותר במרחב עם צוללות גרעיניות, ואוקראינה מתחזקת ברחפנים שמגיעים בתרומה מנורבגיה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.

פקיסטן: הודו משתמשת במל"טים מתאבדים ישראלים נגדנו
כשהאידאולוגיה יותר חשובה מכסף: מה באמת יכול לעצור את החות'ים?

המערכת הישראלית לרכישת מטרות שיקבל לקוח זר

חברה ביטחונית גדולה בחרה במערכת EarthSolver (פותר שמיים) של חברת TSG כפתרון משלים במערכת המסופקת ללקוח זר, במסגרת עסקה שמוערכת במיליוני שקלים. כך נודע לראשונה לגלובס. המערכת הזו של TSG, חברה שעוסקת בפיתוח מערכות תוכנה ופתרונות מתקדמים למגזר הביטחוני והאזרחי, מאפשרת חילוץ קואורדינטות תלת ממדיות מדויקות ובזמן אמת.

במסגרת ההסכם, TSG תספק את המערכת כחלק מהמערך הרחב של פתרונות הנשק שמציעה החברה ללקוח. שיתוף הפעולה צפוי להעצים את היכולות המבצעיות של המערכות, באמצעות שילוב תוצרי המערכת של TSG במעטפת הפתרונות הכוללת של החברה.

ה־EarthSolver מאפשר הפקת נקודת ציון תלת ממדית מדויקת, יכולת קריטית לשימוש במערכות חימוש מונחות. קלות ההפעלה של המערכת מאפשרת לכל דרג טקטי להפיק קואורדינטות מדויקות, ובכך לבנות בנק מטרות איכותי בפרקי זמן קצרים וביעילות גבוהה. המערכת פועלת במהירות ובקנה מידה רחב, ומספקת תמונת מטרות עשירה. היא משלבת אלגוריתמיקה מתקדמת ועיבוד תמונה, ותומכת בשילוב תמונות אוויריות ולווייניות ממגוון חיישנים, תוך הפקת מטרות מדויקות.

מפגן הכוח של טורקיה במרחק כ־300 ק"מ מישראל

אחד הכלים של טורקיה לשיווק התוצרת הביטחונית שלה ולהפעלת עוצמה רכה הוא "טקנופסט": פסטיבל שמקיים משרד התעשייה והטכנולוגיה הטורקי במקומות שונים, במסווה של קידום חינוך טכנולוגי לגילאים צעירים. אולם, עיקר תשומת הלב באירועים מופנית לתצוגות מוצרים ביטחוניים מתוצרת טורקית ככלל ומל"טים בפרט. במיוחד של תאגיד בייקאר, שסמנכ"ל הטכנולוגיות שלו הוא סלצ'וק בייראקטר, חתנו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן.


בסוף השבוע החולף בחרו הטורקים לקיים את הפסטיבל במרחק של כ־300 ק"מ בלבד מישראל ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC): ישות שטורקיה היא המדינה היחידה שמכירה בה. במהלך האירוע, התבצעו תצוגות תעופה ואמצעים רבים בנמל התעופה של ארג'אן.

לאחר שבשנה שעברה טענו באנקרה שבטקנופסט 2024 בעיר אדנה השתתפו כ־1.1 מיליון מבקרים, בכלי התעמולה של ארדואן דיווחו כי יותר מ־47 אלף איש מ־22 מדינות נרשמו להשתתפות בתחרויות השונות, כחלק מ־268 קבוצות ו־1,083 פינאליסטים. בתערוכה נטלו חלק 116 דוכנים, שבהם ניתן היה לצפות במל"טים של תאגיד בייקאר, אקינג'י ו־TB 2, וכן מסוקי אטאק ומטוסי הורקוש.

אנקרה רוצה להתחזק בצוללת גרעינית

הצי של טורקיה הוא החזק ביותר במזרח הים התיכון, עם מגוון יכולות גדול: החל מספינות, דרך סירות מהירות ועד לצוללות. עם זאת, באנקרה לא מסתפקים בסל היכולות הקיים ומפקד הצי הטורקי, אדמירל ארג'ומנט טטליאולו, סיפר למגזין וורשיפס אינטרנשיונל פליט ריוויו כי בכוונתם לפנות לתחום הצוללות הגרעיניות. "אנחנו ננקוט בצעד משמעותי לעבר בניית צוללות מונעת גרעינית", אמר טטליאולו. "הן חיוניות ליכולת ההרתעה לטווח הארוך ולחזון שלנו להיות מעצמה עם השפעה גלובלית".

בד בבד, טורקיה מתקדמת למדי בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית, באמצעות תחנת הכוח הגרעינית אקויו שמקים עבורה התאגיד הרוסי הלאומי רוסאטום. היעד הטורקי הנוכחי הוא שיחידת הייצור הראשונה מבין ארבע תחובר לרשת עוד השנה, ואילו הרביעית עד 2028. כל יחידה מיועדת לייצר הספק של 1,200 מגה־וואט וכשכל הארבע יחוברו לרשת, עשירית מצריכת החשמל הטורקית תגיע מתחנת הכוח הגרעינית שמוקמת באזור מרסין.

במקרה הצבאי, לטורקיה מרובת המספנות יש חזון להרחבת השימוש במספנת גולג'וק במחוז קוג'אלי, שבה נבנות צוללות. הידע הגרעיני מגיע לטורקיה מבחוץ ממקומות שונים, ולא רק מרוסיה. משא ומתן מנוהל הן עם מוסקבה והן עם קוריאה הדרומית רבת הניסיון בתחום להקמת תחנת כוח גרעינית נוספת בסינופ, ואילו עם סין על תחנת כוח גרעינית שלישית באזור תראקיה.

לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק

סיקורסקי, חברה של התאגיד לוקהיד מרטין, וריין (Rain), שעוסקת בפתרונות טכנולוגיים־אוטונומיים לכיבוי אש ושריפות יער, הדגימו בהצלחה כיבוי שריפת יער במגוון שיטות באמצעות טיסה אוטונומית מלאה של מסוק UH-60 בלקהוק לכיבוי אש. ההדגמה, שבוצעה בסוף חודש אפריל, הציגה את השימוש במערכת ההטסה האוטונומית סיקורסקי מטריקס והשילוביות שלה עם מערכת הכיבוי האוטונומית של חברת ריין לכיבוי שריפה בשלב ההתחלתי שלה.

טיסות הכיבוי בוצעו בקליפורניה, בשריפה בשטח מועד לשריפות יער בגובה 3,300 רגל, עם רוחות שהגיעו עד למהירות של 30 קשרים, ובצמוד לצוותי כיבוי קרקעיים של מחוז סן ברנרדינו ששהו בסמוך. מסוק הבלקהוק האוטונומי של סיקורסקי מצויד במערכת הטסה Fly By Wire, מערכת הטסה אוטונומית מטריקס, חיבור לוויני ומצלמות תרמיות.

המסוק תוכנת על ידי המערכת של ריין להפעלה על ידי מפעיל קרקעי באמצעות אייפד: להמריא בצורה אוטונומית, לאתר את מקור מילוי המים לסל הכיבוי, להמשיך למקור השריפה ולאתר את מיקומה המדויק על ידי המצלמה התרמית, כמו גם את גודלה ועוצמתה. לאחר מכן, המערכת ממקמת את המסוק בצורה מדויקת תוך התחשבות ברוח הצד ובגובה השריפה ומשחררת את המים מעל השריפה.

במהלך כל הטיסה, סנסורים שהותקנו על המסוק שידרו בזמן אמת את התמונה האווירית של השריפה למפעיל הקרקעי לצורך התמצאות מצבית ודיווח תמונת מצב עדכנית לכוחות נוספים. המסוק ביצע 24 שעות טיסה במהלך שבועיים של טיסות הדגמה. טייסי ביטחון של סיקורסקי ישבו בתא הטייס של המסוק, עקבו אחר הגאי הטיסה, אך לא נגעו בהם במהלך משימת הכיבוי ובהמשך המשימה, בה המסוק הטיל מטען מים של 324 גלון באמצעות סל מים מחובר לכבל באורך 40 רגל. לאחר ביצוע המשימה ותוך כדי טיסה, הודגמה האפשרות לעבור ממצב של טיסה אוטונומית להטסה ידנית של הטייסים.

חוזה הצוללות הענקי שקיבל ג'נרל דיינמיקס

הצי האמריקאי העניק למספנות ג'נרל דיינמיקס אלקטריק בוט חוזה ענק בסך 12.4 מיליארד דולר לבניית שתי צוללות מסדרת וירג'יניה, על בסיס תקציב 2024. במסגרת הפרויקט גם קבלן המשנה HII זכה בחוזה מכובד מאוד בסך 1.2 מיליארד דולר.

"ניהלו לאחרונה משא ומתן מחודש על החוזה שנועד לספק יכולת קריטית ולאזן את הסיכון בין הצי לתעשייה", הסביר מזכיר הצי, ג'ון פלאן. "אנחנו מביטים על חוזים עתידיים באותו אופן". כיום, הצי האמריקאי מפעיל 24 צוללות מסדרת וירג'יניה, כשלא פחות מ־16 נוספות נמצאות תחת חוזה. "החוזה הוא תוצר של מאמץ קבלני מתואם בתחום המספנות הגרעיניות, כדי להבטיח את היציבות של ספקים קריטיים", הסביר מנהל תוכנית צוללות התקיפה, אדמירל משנה ג'ון ראקר.

צוללות וירג'יניה נכנסו לשירות לראשונה בשנת 2004. אורכן של הצוללות הגרעיניות הללו עומד על כ־114.8 מטר, ורוחבן כ־10.36 מטר. הן מסוגלות להגיע למהירות כ־25 קשר ולצלול לעומק של כ־240 מטר. מצוללות אלו אפשר לשגר, בין השאר, טילים מצינורות הטורפדו, וטילי טומהוק ממערכת השיגור האנכי.

לצורך ההשוואה, אורך הצוללת אח"י דרקון שבונה טיסנקרופ עבור חיל הים הישראלי מוערך, לפי פרסומים זרים, בכ־70 מטר. בדומה לכלל הצוללות שבנתה טיסנקרופ, זו לא תהיה צוללת מונעת גרעינית.

הדרך של ארה"ב להתמודדות עם סין עוברת בהודו

מזכירות ההגנה של ארה"ב החליטה לאחרונה לאשר את מכירת תוכנת סיויז'ן וסיוע נלווה להודו, תמורת 131 מיליון דולר. סיויז'ן היא פלטפורמה שמספקת מידע בזמן אמת על מרחבי אוקיינוס גדולים, כפי שהצי ההודי מתמודד עמם ככלל ומול האיום הסיני בפרט. זה יצרף את הצי של ניו דלהי ליותר מ־30 מדינות שמשתמשות במערכת שצורכת ממידע ממקורות רבים, בהם משיבי מיקום ימיים, מכ"מים ולוויינים.

המערכת עוקבת אחרי כמות עצומה של כלי שיט, מזהה דפוסים חריגים ומסמנת חשודים פוטנציאליים. אותם חשודים עשויים לעסוק בפעילויות צבאיות לא מורשות או בפעילויות פשע כמו הברחות. באתר בולגריאן מיליטארי מציינים כי להודו יש קו חוף באורך כ־7,500 ק"מ והיא ממוקמת בנתיב סחר קריטי, ובעקבות כך המדינה נדרשת לעקוב אחרי כמות גדולה במיוחד של כלי שיט.

העסקה של ארה"ב עם הודו כוללת את המכירה, וכן תרגול פיזי וסיוע מרחוק. סיויז'ן יעזור לצבאו של נרנדרה מודי כלפי חוץ מול סין שמשתמשת בתוכנית "החגורה והדרך" להשגת דרסת רגל בכמה מוקדים באוקיינוס ההודי, ביעדים כמו פקיסטן, סרי לנקה וג'יבוטי. על כן, באמצעות התוכנה האמריקאית, לניו דלהי יהיה פשוט יותר לנתח את האיום הסיני במרחב.

חברה נורבגית תורמת רחפנים לאוקראינה

יצרנית הרחפנים הנורבגית גריף תעופה החליטה לתרום רחפני גריף 60 מתוצרתה, בעלי כושר נשיאה גבוה, לאוקראינה - לטובת משימות לוגיסטיות ואספקה. הרחפנים הללו כוללים שמונה להבים, כשכושר הנשיאה שלהם עומד על 60 ק"ג. בדרך זו ניתן להעביר לכוחות בעומק החזית אמצעי לחימה וציוד רפואי. עם זאת, השימוש בו נדרש להיות קצר, שכן הוא מסוגל לפעול במשך 33 דקות בלבד.

"התרומה היא יוזמה שלנו", הסבירו בחברת גריף, כשהכוונות הן כמובן חיוביות - אבל גם בהחלט עסקיות. אין זירת לחימה אינטנסיבית לרחפנים כמו המלחמה באוקראינה והוכחת יכולות בשטח מול צבא רוסיה, בהחלט עשוי להועיל לביקושים למוצר. באתר דיפנס פוסט מציינים כי נורבגיה היא אחת מהתורמות הגדולות ביותר לאוקראינה, והתחייבה לסיוע בסך 7.8 מיליארד דולר השנה.

רוב הסיוע מגיע דרך תוכנית נאנסן, שמממנת משלוחים צבאיים והומניטריים. בתחום הצבאי, נורבגיה סייעה במטוסי F-16, במערכות הגנה אווירית, בארטילריה ובמשוריינים. בה בעת, צבא נורבגיה מכשיר כוחות אוקראיניים כדבר שבשגרה, וכן מבצע באוקראינה לימוד שנועד להגברת העצמאות של אוקראינה בתחום הארטילריה - ולייצור נרחב במדינה של פגזי 155 מ"מ.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?