כשהאידיאולוגיה יותר חשובה מכסף: מה באמת יכול לעצור את החות'ים?

למרות התקיפות המאסיביות של ישראל וארה"ב נגד החות'ים, שכוללות פגיעה בתשתיות כלכליות, ארגון הטרור התימני המשיך לשגר טילים ולשבש את השיט בים האדום • נשיא ארה"ב הודיע הערב: "החות'ים הודיעו שהם לא רוצים להילחם - נכבד את עמדתם ונפסיק את ההפצצות" • אלא שמאוחר יותר הודיע דובר החות'ים: לא נעצור את ההתקפות על ספינות שעוברות בים האדום

מכליות נפט בוערות בנמל חודיידה, ליל אמש / צילום: Reuters
מכליות נפט בוערות בנמל חודיידה, ליל אמש / צילום: Reuters

ישראל קיוותה שהמתקפות המאסיביות של כוחות הקואליציה להגנת השיט בים האדום בהובלת ארה"ב נגד המורדים החות'ים יביאו להפסקת "טפטופי" הטילים הבליסטיים לישראל. עם זאת, טיל בליסטי אחד שפגע בנתב"ג הפך לקש ששבר את גב הגמל, ולראשונה בקדנציית טראמפ השנייה ישראל תקפה בתימן - פעמיים. לפי צה"ל, ישראל אף הביאה להשבתתו המלאה של נמל התעופה של צנעא.

משוואה כואבת לחות'ים: ישראל מנסה להשבית תשתיות בתימן
שאלות ותשובות | יותר מ־20 מטוסי קרב: למה ישראל תקפה מפעל בטון של החות'ים?

יעדים נוספים לתקיפה במרחק 2000 ק"מ מהישראל היו נמל חודיידה, שמהווה משאב כלכלי קריטי לחות'ים, ומפעל הבטון "באג'יל", שמשמש לבניית מנהרות ותשתיות צבאיות. בה בעת, הותקפו כמה תחנות כוח מרכזיות באזור בירת תימן, וכן מפעל הבטון "אל־עמראן", צפונית לצנעא, שמשמש למערך בניית המנהרות והתשתיות הצבאיות של הארגון.

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
 דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הערב הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי "החות'ים הודיעו שהם לא רוצים להילחם - נכבד את עמדתם ונפסיק את ההפצצות", אלא שמאוחר יותר הודיע דובר החות'ים: לא נעצור את ההתקפות על ספינות שעוברות בים האדום.

"החות'ים הם מקרה קשה בתחום הכלכלי, והבעיה המרכזית היא שאם ישראל תוקפת מפעל בטון - אז היא בבעיה בהשגת מטרות איכות ששווה לתקוף בתימן", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, שבעבר ריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במל"ל וכיום מכהן כראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "תימן היא גם ככה המדינה הכי ענייה בעולם הערבי, ומחיר ההפסד של החות'ים שונה ממחיר ההפסד של ישראל. התימנים בכל מקרה עניים, תוך שהחות'ים הם שחקנים אידיאולוגיים כמו חמאס שמקריבים את העם לטובת המטרה - כשאף הם לא הוכרעו עד עתה".

עורק החיים החות'י

חודיידה היא עיר הנמל המשמעותית ביותר של תימן בים האדום. בפן הכלכלי, החות'ים יצרו לעצמם תעשיית הברחות נפט אדירה דרך נמל חודיידה - נקודת החיבור המרכזית שלהם לסחר בינלאומי. לפי הערכות, הכנסות החות'ים מהתחום מסתכמות בכ־1.8 מיליארד דולר בשנה. דוח של מומחי האו"ם מ־2022 מצא, למשל, כי בין החודשים אפריל־נובמבר של אותה השנה, 69 מכליות שעגנו בחודיידה הובילו כ־1.81 מיליון טונות נפט, ששווים כ־279 מיליארד ריאל תימני (כ־271 מיליון דולר). בה בעת, דרך חודיידה מגיעים כ־80% מיבוא המזון של תימן.

ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל של המוסד שעסקה במלחמה כלכלית בארגוני טרור וכיום מומחה ללוחמה פיננסית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי הוא בכלל לא משוכנע שלישראל יש את המידע הנדרש על החות'ים, כדי להבין כיצד המערכת הכלכלית שלהם עובדת - וממה הם ניזונים. "לכן, הלכו על הברור מאליו, פגיעה בנמל חודיידה, עורק החיים המרכזי, שבמסגרתה כביכול פוגעים בחות'ים. אני לא משוכנע שזה נכון".

בהיבט פעילות הטרור שלהם, חודיידה היא כלי קריטי לחות'ים בפגיעה בחופש השיט בים האדום. עד מלחמת "חרבות ברזל", בים האדום נעו כ־14% מהסחר הימי העולמי. כלומר, כ־30 אלף ספינות בשנה לא יכלו להתחמק מהחות'ים באזור באב אל־מנדב. ענקיות הספנות החליטו לעקוף דרך כף התקווה הטובה, והאריכו בכך את שרשראות האספקה מהמזרח הרחוק לאירופה בלפחות שבועיים. לפי הערכות, מדובר על היקפים של כ־50 מיליון טונות תבואה ו־6.2 מיליון חביות נפט ביום. לצורך ההשוואה, כלל ההפקה של קרטל אופ"ק+ עמד בשנת 2022 על 45.2 מיליון חביות ביום.

עודד עילם, ראש חטיבת הפח"ע לשעבר במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), רואה בגת ככלי אפשרי לפגיעה כלכלית בחות'ים. "הגת מספק כ־40% מהכנסותיהם. שריפה של הגת תפגע בחות'ים ותועיל לתימנים, משום שגת צורך המון מים - ולתימנים חסר מים. החלק הכלכלי של פגיעה בחות'ים מוגבל משום שמי שחושב להטיל מצור ימי על החות'ים, לא מבין כי מרבית ההברחות מגיעות אליהם בכלל דרך עומאן ועדן".

האינטרס המצרי

הנזק שגרמו החות'ים לכלכלה העולמית מאז חטיפת ספינת "גלקסי לידר" בנובמבר 2023 גרם לתפיסה שלהם בתור שליטי תימן. עם זאת, שליחיה של איראן במדינה הנחשלת שולטים רק ב־28% מהשטח. אלא, שהם חולשים על שטחים אסטרטגיים כמו חודיידה והבירה צנעא. הממשלה שבה מכירה הקהילה הבינלאומית יושבת בעדן, כשמאז אפריל 2022 שני הצדדים עומדים במקומותיהם, על בסיס הסכם הפסקת אש.

מי שהיתה שמחה מיצירת הפסקת אש כללית היא מצרים, שהפגיעה החות'ית בכלכלתה היא אנושה. מרבית חברות הענק נמנעות מלעבור בקרבת החות'ים בים האדום ופונות לכף התקווה הטובה. כל ספינה שנמנעת מכניסה לים האדום בשער הדרומי, באב אל־מנדב, בהכרח נמנעת גם ממעבר בשער הצפוני, תעלת סואץ - והבעלים שלה בקהיר מפסיד כסף. לדברי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי, כל עוד המצב נמשך, מדינתו מפסידה כ־800 מיליון דולר מדי חודש. הנתונים הרשמיים של קהיר מצביעים כי סך ההפסדים ב־2024 עמד על כ־7 מיליארד דולר.

מודל כלכלי דומה לאיראן

לעומת זאת, המצרים נמנעים לבוא בטענות, על אחת כמה וכמה בפרהסיה, לפטרון של החות'ים בטהרן. "אין שום עיסוק בתשלום מסים על מיזמים בחו"ל", טען לפני כחודשיים וחצי ראש רשות המסים האיראנית. "זה לא עובד כך שאנשים משלמים מסים - והמסים יוצאים מחוץ למדינה". עם זאת, כבר לפני חמש שנים פרסמו במזכירות המדינה האמריקאית כי רק לחיזבאללה בלבנון, איראן מספקת כ־700 מיליון דולר בשנה.

"המודל הכלכלי של החות'ים דומה לזה האיראני שבו פגיעה באיראן כמדינה לא בהכרח תפגע במשמרות המהפכה", מציין ד"ר לוי. "אני לא משוכנע לחלוטין כי תקיפת חודיידה פוגעת בצורה משמעותית בחות'ים".

עילם מסכם כי מתקפות ישראליות הן "פסיק" לעומת אלו של האמריקאים שהציבו ארמדה בסמוך לתימן מאז מרץ, וטרם הגשימו את מטרתם של השבת ענקיות הספנות לים האדום. "טראמפ צריך לאמץ אחד לאחד את מודל ארדואן בסוריה - לקחת את כל הגורמים השבטיים שמסוכסכים ולאחד אותם. לחמש, לתת מודיעין נדרש, לייצר כוחות מיוחדים אמריקאיים וסעודיים שיאמנו אותם - ולהפיל את השלטון החות'י. אין שום מקום להסכמים, להסדרים, להטלת חצי טונה על ארמון בצנעא, זה לא יקרה. הדבר היחיד הוא פגיעה ישירה במנהיגים, או הפלת השלטון עם פרוקסי כמו סוריה".