משוואה כואבת לחות'ים: ישראל מנסה להשבית תשתיות בתימן

ישראל הציגה היום (ג') מתקפה חריגה בתימן לא בעצם ביצועה בנמל התעופה של צנעא משום שהיא כבר תקפה הן במדינה והן בנמל התעופה, כי אם בהיותה השנייה בתוך פחות מיממה במרחק של כ־2,000 ק"מ.

● פרשנות | ישראל היא המפסידה הגדולה מהפסקת האש בין טראמפ לחות'ים, ולא רק מהסיבה שחשבתם
● כשהאידאולוגיה יותר חשובה מכסף: מה באמת יכול לעצור את החות'ים?
● שאלות ותשובות | יותר מ־20 מטוסי קרב: למה ישראל תקפה מפעל בטון של החות'ים?

המתקפה בנמל התעופה שבה הופצצו הטרמינל, המסלולים וכמה מטוסים, הביאה על פי צה"ל, להשבתתו המלאה - בתגובה לפגיעת הטיל החות'י בנמל התעופה בן גוריון. בה בעת, הותקפו כמה תחנות כוח מרכזיות באזור בירת תימן, וכן מפעל הבטון "אל־עמראן", צפונית לצנעא, שמשמש למערך בניית המנהרות והתשתיות הצבאיות של הארגון. אותו מערך הוא אחד מהגורמים המרכזיים לקושי בפגיעה אנושה במערך הצבאי של החות'ים ככלל ומערך הטילים בפרט.

הניסיון הישראלי להציג משוואה

תקיפת נמל התעופה המרכזי של צנעא משקפת ניסיון ישראלי להציג משוואה מסוימת שבה ככל שהחות'ים יפגעו בישראל, חיל האוויר יגרע להם תשתיות באופן משמעותי יותר. אולם, בכל הנוגע למשלוחי האמל"ח האיראניים לשליחיהם בתימן, זו שבנמל התעופה של צנעא לא צפויה לגרום לאתגר משמעותי. אלא, אם בכלל, זו שהתבצעה אתמול (ב') בנמל חודיידה.

שילוב הפגיעות בנמל הימי ובנמל האווירי המשמעותיים ביותר של החות'ים, עשויים להביא אותם להחרפת פעולותיהם. מנהיג אנסאר אללה (ארגון הטרור של החות'ים), עבד אל־מלכ אל־חות'י, איים ביולי אשתקד בכלל על ערב הסעודית כי במידה וזו תתקוף נמלי ים, אוויר או בנקים, היא תספוג תגובה דומה. בניסיון להרחיק את ריאד מהמערכה המתהווה נגדם עוד בתקופת ממשל ביידן, החות'ים פרסמו קואורדינטות של נכסים אסטרטגים סעודיים.

החות'ים שמחיר ההפסד שלהם נמוך, הרבה יותר חוששים מכוחות קרקעיים שייכנסו לתימן לטובת הפלת שלטונם, מאשר מתקפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות כאחד, חמורות ככל שיהיו. מבחינתם, החמרת המצב של העם התימני, העני ביותר בחצי האי ערב, הוא מחיר שהם מוכנים לקבל. במיוחד כשרוב האוכלוסייה אינה שיעית־זיידית כמותם, כי אם 65% מהתימנים בכלל סונים.

לא פחות מ־90% מהאוכלוסייה התימנית תלויה ביבוא מזון, תוך שכ־80% ממנו מגיע דרך נמל חודיידה. ארגונים הומניטריים בינלאומיים דיווחו כי השנה, יותר ממחצית מאוכלוסיית תימן (כ־19.5 מיליון מתוך כ־34.9 מיליון אזרחים) תלויים בסיוע הומניטרי. אותם אזרחים גם סובלים מכך שתימן נחלקת, למעשה, לשני חלקים, בהתאם להסכם הפסקת האש מאפריל 2022: מרחב הצפון והמערב, כולל צנעא וחודיידה, בשליטת החות'ים, ויתר המדינה, כולל עדן, בשליטת הממשל שבו מכירה הקהילה הבינלאומית.

הברחות של משלוחי אמל"ח לחות'ים

כוחות הביטחון של המשטר בעדן הודיעו שלשום כי הצליחו ללכוד באזור ראס אל־עארה, סמוך לבאב אל־מנדב, סירה שנשאה משלוח אמל"ח גדול לחות'ים. זו הייתה הלכידה השנייה בתוך שבוע, לאחר שנלכד משלוח אמל"ח בבידוק בעמדה יבשתית באזור אל־מדארבה. "המבצע המוצלח משקף את המחויבות המתמשכת שלנו למנוע משלוחי אמל"ח בלתי חוקיים", נמסר מעדן.

עוד קודם לכן, בפברואר, פיקוד מרכז האמריקאי הודיע כי לכד משלוח של אמל"ח מתקדם מתוצרת איראן בדרך לחות'ים. במשטר האייתוללות כינו את הטענות "שקריות וחסרות בסיס", אך כמות הלכידות של התוצרת האיראנית מדבר בעד עצמה. ובכל זאת, אותן הלכידות משקפות, בין השאר, כי נתיבי משלוחי האמל"ח אל החות'ים מגוונים, כולל יבשתית מאזורים אחרים בתימן או מעומאן, ופגיעה בנתיב אחד או שניים - לא תפגע במערך כולו.

בסיכומו של דבר, אין ספק כי הלכידות האלו מועילות, גם אם במידה חלקית בלבד. הדבר משתקף מנתונים מסקרנים שפרסמו היום "לוידס" אשר מצביעים על כך כי בחודש מרץ חלה עלייה חריגה במושגי העת האחרונה של מעבר ספינות בינוניות עד גדולות במיוחד בים האדום. מספר החברות ששלחו ספינות בינוניות דרך באב אל־מנדב עלה מ־35 ל־57. אלו ששלחו ספינות גדולות עלה מ־68 ל־76, והגדולות במיוחד מ־28 ל־34. מאז, באפריל חלה ירידה קלה בגדולות במיוחד ובבינוניות, ואילו מספר הגדולות ניצב על 77.