המהנדס חנוך צחר, 90, אשר תכנן את התקרה שקרסה בחניון הברזל ב-2016, והובילה למותם של שישה עובדים באתר, הורשע היום (ד') בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות. ביחד איתו הורשעה גם קבוצת המהנדסים "מילר שנבל צחר", אשר צחר הוא אחד מבעליה.
● בלעדי | בגלל חניות: עיכוב של שנים בהעברת 1,500 עובדי ממשלה
● זינוק דרמטי בתיקים בהוצאה לפועל. באיזו עיר יש הכי הרבה חייבים?
באירוע התמוטט חלק נרחב ממבנה חניון הברזל ברמת החייל שבתל אביב. כתוצאה מההתמוטטות נהרגו שישה בני אדם, כולם פועלים שעבדו באתר: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דואבשה מוחמד ודניס דיאנצו. כמו כן, 23 פועלים נוספים נפצעו.
המבנה שהתמוטט היה בשלבי בנייה סופיים והיה מתוכנן להיפתח לציבור זמן קצר לאחר מכן. מדובר היה בחניון תת קרקעי שנועד להכיל כ-500 מקומות חניה. על תקרת החניון התת קרקעי התקיימו עדיין עבודות פיתוח ופיזור אדמה, כאשר מעליו הייתה אמורה להיות מוקמת גינה ואף תוכננה בעתיד רכבת קלה.
לפי ממצאים מזירת האסון, עמודי המבנה נותרו במרביתם שלמים, חלקם אפילו עומדים, ואילו התקרות ומה שהיה מעליהן חדרו את כל העמודים ונערמו על הרצפה התחתונה של החניון. לפי כתב האישום, שהגישה הפרקליטות בדצמבר 2000, המהנדס צחר תכנן תכנון לקוי, לא ערך בזמן אמת בדיקה לבחינת החדירה, וצריך היה לצפות את העומסים שהיו על התקרה - ערימת העפר וכלי העבודה.
כשל חדירה שהוביל להתמוטטות
הפרקליטות טענה באמצעות עורכי הדין אור גוטמן, אריאל גטניו ואסף שביט מפרקליטות מחוז ת"א, כי אם צחר היה מתכנן את התקרה בהתאם לתקן המחייב, אותם עומסים צפויים לא היו גורמים להתמוטטות.
צחר טען באמצעות עו"ד ינון סרטל, כי התכנון שביצע היה תקין, וכי ההתמוטטות אירעה בשל התנהלות באתר ועומסים חריגים על התקרה. אלה כללו, לפי צחר, אדמה בגובה 2.5 עד 3 מטר שהועמסה על התקרה, וכן כלי עבודה כבדים שנסעו עליה כחלק מהעבודה באתר. ההגנה טענה עוד, כי סימולציה שערכו מומחים מהטכניון שללה את ההנחה כי מדובר היה בכשל חדירה.
סגן נשיאת בית משפט השלום בת"א, השופט אור ממון, קיבל את עמדת הפרקליטות כי מדובר היה בכשל חדירה שהוביל להתמוטטות. זאת, בין היתר, על סמך חישובים ולפיהם התקרה לא תוכננה לעמוד בכשל חדירה ועל סמך עדויות וממצאים בשטח - כולל שברים בעמודים מסוג המיוחס לחדירה.
לפי פסק הדין, צחר יכול היה לבצע בקלות יחסית בדיקת מחשב לאיתור חדירה - בדיקה שהייתה מונעת את האסון. "מעבר לכשל הבסיסי והחמור שהוביל להתמוטטות המבנה, היו בתכניות הנאשם כשלים הנדסיים נוספים, כמו למשל אי עמידה בתקן בהיבט של מניעת התמוטטות בשרשרת - כשל שהוביל להתמוטטות נרחבת של המבנה", כתב השופט ממון.
"לא אחת התרשמתי מהנאשם (צחר, ע.ג) שהוא אינו מוסר דברים כהווייתם, הוא מסר תשובות פתלתלות ומתחמקות ואף סירב להשיב תשובות ביודעו מה תהא המסקנה המתבקשת מתשובות אלה", קבע ממון.
"הנאשם 'יצר' תזות חלופיות שאינן תואמות את המציאות"
השופט התייחס גם לגילו המבוגר של צחר (90) ולנסיבותיו האישיות: "צר לי על הנאשם בהיבט זה. מדובר באדם שאינו צעיר לימים, מאחוריו היסטוריה מקצועית מפוארת, אך בתיק זה, כפי שסקרתי עד כה, ביצע הנאשם שורה של טעויות קריטיות ומשמעותיות שהובילו לקיפוח חיי אדם. ובחינתו בדיעבד את הדברים, לא הובילה לקבלת אחריות על טעויותיו הרבות, אלא חלף זאת, הנאשם 'יצר' תזות חלופיות שאינן תואמות את המציאות ומסר תשובות מתחמקות, מתוך מטרה לחמוק מאחריות".
ביולי 2023 הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון עם המהנדס בפרויקט, אריאל בבג'נוב, ועם משרד ירון שמעוני שחם אשר בו עבד בזמן האסון. במסגרת ההסדר, בבג'נוב והמשרד לא הורשעו אלא שילמו פיצוי עונשי בגובה 100 אלף שקל לכל משפחה של עובד שנהרג. זאת, אחרי שהודו במעשה פזיזות ורשלנות - במקום בגרימת מוות ברשלנות.
מאחורי הסדר הטיעון עמדה הכרה בכך שאחריות בבג'נוב כמהנדס חמורה פחות מזו של צחר, שתכנן כאמור את התקרה במבנה. בבג'נוב פיקח על עבודת התכנון בהתאם לחוזה שהגדיר פיקוח חלקי בלבד ומבלי שהדבר היה נדרש לפי חוק.
