מימין: ספי זינגר, אילן רום, עמית גל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ברוך גרינברג, עופר עמרם, יוסי כהן
החלטת משרד האוצר בנוגע לרפורמה הגדולה בשוק החיסכון לטווח הקצר־בינוני מתקרבת. לגלובס נודע כי ב־13 וב־18 במאי יתקיימו ימי שימוע מרוכזים בהם ישמעו במשרד את עמדות הגופים הרלוונטים, בהם חברות הביטוח, סוכני הביטוח, הבנקים ובתי ההשקעות.
● בלעדי | באוצר בוחנים דרך חדשה לצמצום הטבת המס בקרנות ההשתלמות
● עשרות מיליארדים בבלגן: דוח המבקר חושף את כשלי האוצר בניהול קרנות ההון הממשלתיות
כזכור, המלצות הביניים של צוות הארביטראז' הממשלתי בנושא מציעות להקים "חשבון השקעה" מאוחד בו ירוכזו מוצרי החיסכון השונים - קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה (וככל הנראה גם קרנות ההשתלמות והפנסיה במתכונת מסוימת) - עם השוואת תנאי המיסוי ביניהם. כך, ביצוע פעולות ומעברים בתוך אותו חשבון השקעה ייהנו מדחיית מס. עם זאת הרפורמה לא חפה מבעיות, כאשר ברור לכולם למשל שהטבות המס על קופות הגמל להשקעה יקוצצו בעשרות אחוזים.
איגוד חברות הביטוח הוא המתנגד המרכזי לרפורמה מבין הגופים הפיננסיים. אפשר גם להבין מדוע - חברות הביטוח נכנסו לשוק החיסכון לטווח הבינוני "בדלת האחורית", באמצעות פוליסות חיסכון, הגם שאין במוצר כל רכיב ביטוחי. פוליסות החיסכון מנהלות כיום על פי הערכות יותר מ־100 מיליארד שקלים (לעומת 64 מיליארד שקל בקופות הגמל להשקעה ו־630 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות). בנייר עמדה רשמי שהכינו לקראת השימוע והגיע לידי גלובס, טוענים באיגוד חברות הביטוח כי "הדוח במתכונתו הנוכחית מקנה יתרון מובהק לבנקים ולבתי ההשקעות, בכך שהוא מחזק את מעמדם כיצרנים ומפיצים של 'חשבונות השקעה' ושל קרנות נאמנות".
לטענת חברות הביטוח, בבסיס הרפורמה עומדת "הנחה מוטעית ומגמתית" לפיה קרנות הנאמנות מופלות לרעה ביחס לקופות גמל להשקעה ולפוליסות חיסכון, בגלל דחיית המס שקיימת באחרונות. הן מציינות כי לקרנות נאמנות דווקא יש יתרון מיסויי משמעותי שממנו התעלמו בדוח האוצר - האפשרות לקזז הפסדי הון, אפשרות שאינה קיימת בפוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה.
"ההמלצות אינן מיטיבות עם הציבור אלא מרעות את מצבו בשורה ארוכה של מישורים", נטען בעמדת חברות הביטוח. "רכש מוצר השקעה דרך חשבון השקעה ייקר את דמי הניהול. הקמת הפלטפורמה תעלה הרבה מאוד כסף. מי יממן? ציבור החוסכים".

מעמדם של סוכני הביטוח ישתנה
בניגוד לחברות הביטוח, איגוד הבנקים תומך ברפורמה המוצעת, אך מציב תנאי ברור לפיו הבנקים יוכלו להציע את חשבון ההשקעה החדש ללקוחותיהם. "אנחנו חוזרים על עמדתנו כי כדי לאפשר ייעוץ מיטבי לציבור החוסכים יש להסדיר את הנושא ולאפשר ליועצים האובייקטיבים את ההפצה הן של קופת גמל להשקעה והן של פוליסות חיסכון", הדגישו באיגוד הבנקים בהערות שהעבירו לצוות הממשלתי. גם האינטרס של הבנקים ברור, שכן מאז רפורמת בכר ב־2005 נהנים הבנקים מדמי ניהול (שנקראת עמלת הפצה) של 0.35%, ללא כל עבודה מצידם, מה שמניב להם בשנה הכנסה של מאות מיליוני שקלים.
לפי מידע שהגיע לגלובס, באוצר שוקלים להחריג את הבנקים מניהול החשבון החדש, לפחות בשנים הראשונות להפעלת הרפורמה, כ"הגנת ינוקא" לשחקנים האחרים בשוק. אולם, מספר גורמים אחרים המעורבים במגעים סבורים כי הבנקים יקבלו בסופו של דבר אישור להיכנס לזירה החדשה. שאלת השתתפות הבנקים בפלטפורמה החדשה צפויה להיות קריטית ולהפוך לאחד המאבקים היותר סוערים שיתנהלו מאחורי הקלעים.
גם מעמדם של סוכני הביטוח צפוי להיות במוקד הדיון. מצד אחד, הרפורמה במתכונתה הנוכחית עלולה לפגוע בהם, שכן היא מעניקה בלעדיות בניהול חשבונות ההשקעה לחברי בורסה בלבד. באופן רשמי לשכת סוכני הביטוח מתנגדת לרפורמה בטענה שתפגע בצרכנים. מצד שני, גורמים בענף מעריכים כי בשלב החקיקה בכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים שבראשות ח"כ משה גפני, יוכלו סוכני הביטוח להפעיל את כוחם הפוליטי כדי לשנות את התנאים, כך שהם בפועל יהפכו למשווקי הפלטפורמה החדשה ולכן גם ייהנו ממנה. מן הסתם, קיים הבדל בין סוכנויות שבבעלות חברות הביטוח המתנגדות לרפורמה, לבין סוכנויות עצמאיות. האחרונות אף נמצאות במספר עימותים פתוחים מול חברות הביטוח בשלל נושאים, כולל הזינוק במחירי הביטוח בשנים האחרונות.
עם זאת, חלק מהגורמים מטילים ספק ביכולתם של הסוכנים לקבל אישור לשווק את המוצר החדש ללא שינוי במודל התגמול שלהם, שבו דן צוות מקביל של האוצר שמציע להגביל את העמלות שמקבלים הסוכנים מחברות הביטוח: "בדוח כתוב שצריך לעשות שינוי דרמטי בכל הצ'ופרים שמקבלים הסוכנים מחברות הביטוח. יצמחו לי שערות על היד כאשר הסוכנים יסכימו לטיפול במנגנוני התגמול שלהם בשיטה אחרת", אמר גורם בכיר בענף הביטוח.
תיכנס לחוק ההסדרים לשנת 2026?
רשות התחרות היא גוף רגולטורי נוסף שמביע התנגדות לרפורמה המוצעת. בניייר עמדה שהעבירה לוועדת הארביטראז', "קטלה" הרשות את רעיון חשבון ההשקעה. במכתב היא מציינת כי נראה שהפלטפורמה המוצעת אינה הפתרון המיטבי לבעיית פערי המס בין המוצרים השונים, וכי היא עלולה לפגוע בתחרות ולהקשות על כניסת שחקנים חדשים לשוק.
מאחורי הקלעים של הרפורמה מסתתר מאבק עמוק בין רגולטורים שונים. רשות ניירות ערך, האחראית על קרנות הנאמנות, דוחפת את המהלך בתמיכת אגף התקציבים במשרד האוצר, בעוד רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המפקחת על פוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה, מתנגדת לו בחריפות.
אחת הסוגיות המרכזיות שמעוררות התנגדות היא הפגיעה הצפויה בהטבות המס לחוסכים בקופות גמל להשקעה. כפי שנחשף בגלובס, במסגרת הרפורמה מתכננים באוצר לקצץ משמעותית בהטבות אלו - בין היתר באמצעות הגבלת גיל ההצטרפות ל־18 ומעלה (לעומת אפשרות להצטרף מגיל אפס כיום), וכן הפחתה משמעותית של התקרה הפטורה ממס.
במשרד האוצר עדיין שואפים לקדם את הרפורמה במהירות, ולשלב אותה בחוק ההסדרים הקרוב, אך ספק אם יצליחו בכך נוכח ההתנגדויות והשאלות המקצועיות הרבות שעדיין לא נפתרו.
בנוסף, לאחר פרישתו של מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, שעמד בראש הצוות, ההכרעה בקידום הנושא תעבור לידיו של המנכ"ל החדש, אילן רום, שצריך ללמוד את הסוגיה המורכבת שמטלטלת את ענף החיסכון. לרום אין רקע פיננסי משמעותי, ובגופים הפיננסיים רואים בשימוע הזדמנות לשכנעו בעמדותיהם ולשפר עמדות לקראת פרסום דוח ההמלצות הסופיות שעליו יהיה חתום רום. זאת, לאחר שהמהלך האחרון של הייזלר בתפקיד המנכ"ל היה פרסום המלצות הביניים. ההערכה כעת היא שהרפורמה, אם תקודם, תוכל להיכנס לתוקף לכל המוקדם במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2026.