ג'ונתן גריי / צילום: Reuters
אוניברסיטת ת"א חגגה אתמול (ד') הישג יוצא דופן - תרומת עתק של 125 מיליון דולר (כמעט חצי מיליארד שקל), שהפכה להכי גדולה שהיא קיבלה בתולדותיה. מאחורי התרומה המפתיעה, שמיועדת לפקולטה לרפואה, עומד המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון הממוקם במקום ה-125 ברשימת עשירי העולם של פורבס. גריי, שהונו מוערך בכמיליארד דולר (בזכות מניות בלקסטון שברשותו), הוא פילנתרופ מוכר, אך זו התרומה הראשונה שלו בסדר גודל כזה לישראל.
● ההתקפים של אביו, קרב הירושה והסכסוך עם מאסק: ראיון עם חוקר המוח הכי לא שגרתי שיש
● העיר שהפכה לבירת גניבות הרכבים: "הם ידעו בדיוק איפה נמצא האיתוראן ופירקו אותו"
מיהו ג'ונתן גריי, האם התרומה שלו מהווה שינוי גישה לגבי המעורבות שלו בישראל ומה הוא חושב על האנטישמיות במוסדות אקדמיים בארה"ב? פרופיל גלובס.
הילד מאילינוי שגדל להיות המנהל בפועל של בלקסטון
גריי, בן ה-55, נולד למשפחה יהודית בהיילנד פארק, אילינוי עיר הסמוכה לשיקגו בה מתגוררת קהילה יהודית גדולה ואמידה. אביו ניהל מפעל קטן ליצור חלקי רכב (שקראו לו Blackstone Manufacturing, אבל הקשר הוא מקרי). אמו ניהלה חברת קייטרינג, ולאחר שהוריו התגרשו כשהיה ילד, התחתנה אמו עם בנקאי השקעות. גריי הצטיין בלימודיו, שיחק בקבוצת הכדורסל התיכונית וגם השתתף בתוכנית התנדבותית לחינוך ולימוד ילדים צעירים יותר. הוא המשיך לאוניברסיטת פנסילבניה, שם למד אנגלית, ולבית הספר למנהל עסקים וורטון, אותו סיים בהצטיינות.
"יש לי את הביוגרפיה הכי משעממת בעולם", אמר בעבר. "פגשתי את אשתי בקורס לשירה רומנטית עוד כשלמדתי בקולג', ושנים ספורות אחר כך הצטרפתי לבלקסטון. מאז לא שיניתי דבר". אבל בלקסטון עצמה השתנתה ללא היכר מאז הצטרף אליה גריי, ב-1992 כשהוא בן 22 בלבד.
הוא התחיל בתחום הנדל"ן, ומיד בלט בכישוריו הבינאישיים, ובשאפתנותו שהתבטאה ביכולת לעבוד קשה מאוד, ובנמרצות כמעט בלתי נלאית. החברותיות שלו, הצניעות היחסית והחיוביות שמייחסים לו רוב הקולגות שלו, בולטת מאוד על רקע המוניטין של אנשי פרייווט אקוויטי, וכן על רקע נטייתו של סטיבן שוורצמן, מנכ"ל בלקסטון ואחד ממייסדיה, לחגוג לעצמו מסיבות יום הולדת ראוותניות.
שוורצמן אמר פעם כי גריי מסתדר יותר טוב עם אנשים ממנו, ויודע לגרום לאנשים לחבב אותו גם אם הוא עורך איתם שיחות קשות. גורמים מקורבים לחברה טוענים כי גריי, המוגדר כמספר 2, הוא למעשה היום המנהל בפועל, לאחר ששוורצמן בעצם גידל אותו כיורש.
בכתבה לביזנס אינסיידר, תיארה אותו וויטני הרד, יזמית אפליקציית ההיכרויות באמבל שאותה רכשה בלקסטון, כ"איש צנוע, מדבר בגובה העיניים, שהתעניין בי באמת כאדם ולא רק בעסקים. המשרד שלו היה מעוטר בתמונות של מינדי, אשתו, ושל ארבע הבנות שלהם".
עוד מאפיין הוא הנטייה שלו להצטרף מעת לעת לפגישות עם חברות קטנות, שרכישתן אמורה להיסגר אצל מנהלים זוטרים יותר. הוא עושה זאת אם הוא סקרן לגבי תחום הפעילות של החברה, או לגבי היזם. קולגות שלו מזכירים את היכולת שלו להכיר עסקה פוטנציאלית לפרטיה וגם לבחון מפרספקטיבה רחבה יותר, ולעבור במהירות בין נקודות המבט.
כדי לתכלל את כל המידע הזה, הוא עבד מסביב לשעון, והיה ידוע כראשון לפרוש ממסיבות שערכה החברה, אחרי שכבש את ליבם של כל הנוכחים, כמובן. כאשר ניתנה לו ההזדמנות לסגור עסקה גדולה במהלך גמר הסופרבול, גריי ויתר על המשחק, שחיכה לו זמן רב.
המנטרה איתה הוא מסיים פגישות עבודה, היא "להישאר חיוביים, להישאר רגועים ואף פעם לא לוותר". אבל כל החיוביות הזו מושלמת מידי בשביל אדם אחר, לא? ובכן, יש גם (מעט) צדדים שליליים.
הצדדים השליליים לכאורה של גריי קשורים גם הם להיותו אדם של אנשים שאינו מעוניין בעימותים, אבל כן רוצה להשיג את מבוקשו. כך, למשל, כשהרגיש שקולגה, שבעבודתו היה תלוי אינו מספק את הסחורה, הוא פיזר את המסר שהבחור מאס בתפקיד ורוצה לעזוב. כשמנהלי בלקסטון הגיעו אל האיש עם הצעת פרישה נדיבה, הסתבר שהוא בכלל לא חשב בכיוון. לגבי קולגה אחר זרק בעדינות אך בהתמדה אמירות כי הוא בלתי יעיל, ובהדרגה המסר חלחל. כאשר רצה גריי עליית שכר, הפיץ שמועה כי הוא חש שאינו מתוגמל כראוי ועלול לעזוב. השכר הגיע.
בשנים האחרונות אמרו קולגות כי תדמיתו כ"איש הטוב" של תחום הפרייבט אקוויטי כל כך חשובה לו, שהוא לא מוכן להיכנס לעסקים עם תדמית בעייתית, אפילו אם הם יכולים להיות רווחיים, מה שיכול לפגוע בתחרותיות של בלקסטון.
אך למרות שתדמיתו חשובה לו, הוא לא מחפש את אור הזרקורים, אם כי גם לא נמנע ממנו. "צריך פסיכולוג כדי להבין מדוע איש עם כזו אמביציה לא מרגיש צורך למשוך תשומת לב בכלל", אמר מייסד בלקסוטון פיטר פיטרסון לאובזרבר לפני קצת מעל עשור. "אבל ככה הוא".
כחלק מהתרומה לפקולטה לרפואה (שפעלה ללא שם לאחר שהוסר שמה של משפחת סאקלר) ישתנה גם שמה והיא תיקרא על שם גריי ואישתו מינדי, דבר שנראה מעט מנוגד לכך שאינו מעוניין בתשומת לב. ואכן, בדרך כלל, גריי תורם מבלי לבקש ששמו יופיע על בניין או מחלקה, אך במקרה של אוניברסיטת תל אביב מדובר בסיפור אחר, כנראה בין היתר משום שהשמו יכול לעזור לאוניברסיטה יותר מלהיפך.
חבר קרוב של ביל אקמן
גריי ידוע כתומך במפלגה הדמוקרטית ותרם לה בבחירות 2016, 2020 ו-2024. ב-2016 נאמר כי הנשיא דונלד טראמפ שוקל את מועמדותו של גריין כשר האוצר, אולם שוורצמן אמר כי אין סיכוי שהשמועה הזו נכונה, לאור האוריינטציה הפוליטית של גריי. בסופו של דבר גריי העביר את המסר לממשל טראמפ שאין מה לשקול אותו לתפקיד.
פעילותו הפילנתרופית החלה ב-2014, תחילה בתחום של אבחון וטיפול בנשים עם מוטציה בגן BRCA - גן נפוץ אצל יהודים אשכנזים אשר מעלה את הסיכון לסרטן השד וסרטנים גניקולוגיים נוספים. אחותה של מינדי גריי, אשתו של ג'ון, פיית' באסר, נפטרה מסרטן השחלות בגיל 44, והזוג הקים מכון הקרוי על שמה. הקרן תמכה גם בחינוך ובבריאות לנוער עני בעיר ניו יורק. מבחינת פילנתרופיה, הוא לא היה מעורב בישראל משמעותית עד התרומה הנוכחית, אם כי בלקסטון כחברה תרמה 7 מיליון דולר לישראל אחרי ה-7.10.
גריי הוא ידיד של המיליארדר ביל אקמן, דובר בולט לטובת ישראל ונגד האנטישמיות בקמפוסים האמריקאים. אקמן וגריי יוצאים לעיתים לחופש יחד. בניגוד לאקמן, גריי לא איים לבטל את תרומתו למחקר הסרטן באוניברסיטת פנסילבניה בעקבות האירועים האנטישמיים בקמפוס, המגיעה גם היא למעל 100 מיליון דולר. עם זאת הביע חששות לגבי אירועים אנטישמיים שהתרחשו במוסד.
עזר להוביל את בלקסטון לניהול נכסים של יותר ממיליארד דולר
גריי מקבל חלק משמעותי מן הקרדיט על הפיכתה של בלקסטון לחברה המנהלת נכסים בהיקף של מעל מיליארד דולר. הוא היה חדשן בגישתו, כאשר בשנות ה-1990 נכנס לתחום המלונות, שלא היה פופולארי בקרב משקיעים מוסדיים בנדל"ן באותה התקופה. בתחילת שנות ה-2000, החל במהלך לקנות חברות נדל"ן אחרות, במקום נכסים בודדים, והחברה צמחה במהירות.
הקרן הרוויחה ממשבר הדיור של 2008, כאשר רכשה בתים שבעליהם לא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם, והסבה את חלקן להשכרה. היא זכתה על כך לביקורת, שהתמסמסה כאשר הבטיח גריי כי החברה לא הוציאה אנשים מביתם, אלא רק רכשה נכסים שהיו כבר בידי הבנקים.
רכישת רשת הילטון ב-26 מיליארד דולר עם מינוף במחירי השיא של שוק הנדל"ן ב-2007, הייתה יכולה לפגוע בקריירה שלו, אבל גריי החליט להאמין בעסק, להשקיע בו עוד, ולסיים את הסאגה בהנפקה ב-2013, שבסופו של דבר הניבה למשקיעים רווח. מכך, סיפר בעבר, למד כמה שיעורים. האחד הוא כיצד להישאר רגוע בעין הסערה, והשני הוא להמשיך להאמין בהשקעות ב"שכונות טובות", כלומר עסקים בתחומים שנראה הגיוני שירוויחו כסף, גם אם כרגע השוק לא מאפשר זאת.
ב-2018 גריי מונה לנשיא בלקסטון, והוביל מגמה של מיקוד בעסקים חדשניים יותר כמו מסחר מקוון, מדעי החיים, מקורות האנרגיה חדשים ובינה מלאכותית, כולם "שכונות טובות" בעיניו, אותן זיהה גם מאוחר יותר כתעשיות שפחות מושפעות מאינפלציה אפשרית.
בלקסטון הייתה פעילה רק מעט בישראל, עד שב-2020 שקלה בלקסטון לרכוש את ישראכרט, אך העסקה לא יצאה לפועל. ב-2021 הקימה משרד בישראל, בניהולה של יפעת אורון. מפתיחת המשרד השקיעה בלקסטון בחברות סטמפלי, Adaptive Shield Mitiga, Cloudinary, ו-WIZ. ההשקעה האחרונה של הקרן בארץ הייתה באוקטובר 2023, ולאחרונה התעניינה ברכישת חברת כ.א.ל.
בשיחה עם בלומברג השבוע תיאר גריי את ציפיותיו לגבי השוק האמריקאי והעולמי. הוא טען כי הוא חש שממשלת ארה"ב מעוניינת להגיע להסכמים לגבי המכסים, וכי מול רוב המדינות התעריף יהיה כ-10%. "ברגע שתיחתם עסקה אחת כזו, המשקיעים יקבלו יותר ביטחון". העסקה עם סין, הוא אומר, יותר מורכבת ותגיע מאוחר יותר, אך ככל שתהיה יותר ודאות, "ככה משקיעים יוכלו לחזור לנוע, ולא נגיע להאטה".
הוא ציין כי כבר ישנה האטה, מתוך זהירות, בהוצאות גדולות על ידי החברות, אך מספרי התעסוקה עדיין גבוהים, סימן חיובי לשוק.
בלקסטון נסחרת לפי שווי של 165 מיליארד דולר, ירידה של 32% מן השיא שנרשם בסוף 2024. עם זאת בנקודת מבט חמש שנתית, היא עלתה ב-157%.