חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock
מחלות דמנציה, שבץ ודיכאון בגיל מאוחר משפיעות זו על זו
קבוצת חוקרים גדולה בהובלת ד"ר ג'ספר סנף מבית החולים האוניברסיטאי Mass General בבוסטון, מיפו באמצעות סריקת עומק של 59 מטה-מחקרים, את הגורמים הסביבתיים העיקריים הנמצאים במתאם עם שבץ ודמנציה. על פי החוקרים, 60% מהסיכון לשבץ, 40% מהסיכון לדמנציה ו-35% מהסיכון לדיכאון בגיל מבוגר, יכולים להיות מוסברים על ידי גורמים שניתן להתערב בהם.
● השבוע בביומד | אוזמפיק טבעי? חוקרים מצאו חיידק במעי שמפחית צריכת סוכר
● השבוע בביומד | ענקית התרופות בשיתוף-פעולה ייחודי עם אוניברסיטת תל אביב
● השבוע בביומד | רצים מרתון? לא בטוח שתשמחו לקרוא את המחקר הזה
המחלות הללו גם משפיעות זו על זו, כאשר מי שיש לו אחת מהן (דמנציה, שבץ או דיכאון בגיל מאוחר), יהיה בסיכון מוגבר ללקות באחת האחרות. התקווה היא כי התערבות בכלל הגורמים, תפחית גם את שלוש התוצאות השליליות.
חלק מן הגורמים מוכרים, וגם קשורים אלה באלה, ובראשם כל הקשור לסינדרום המטבולי: לחץ דם גבוה, שזוהה כגורם המשפיע המוביל, ואחריו בקטגוריה זו: השמנה, רמות סוכר בדם, רמות כולסטרול גבוהות (צוין מדד הכולסטרול הכולל, ללא חלוקה לסוגים) ותפקוד הכליות. אלה מושפעים בעיקר משני גורמים אחרים: פעילות גופנית ותזונה בריאה (אותה הם מגדירים כתזונה שאיננה עתירת בשר אדום, משקאות מתוקים ומזונות עתירי סוכר ומלח).
הגורמים המוכרים יחסית שאינם קשורים ישירות לקבוצה שתוארה לעיל, אך עלולים להשפיע עליה, הם עישון, צריכת אלכוהול (כדאי לצרוך, אבל מעט מאוד) ומתח נפשי. לכך ניתן להוסיף גם כאבים, בעיקר אם אלה פוגעים בשינה או בפעילות, ומעלים את הסטרס. איכות שינה גרועה יכולה גם היא להשפיע, ולמרבה ההפתעה בקטגוריה של איכות השינה נכללים גם חוסר שינה אך גם שינה של יותר משמונה שעות כגורמי סיכון. ייתכן ושינה מוגברת מעידה על דום נשימה בשינה, המשאיר את הישנים עייפים גם בסוף הלילה.
בדידות זוהתה בשנים האחרונות כקשורה לדמנציה, ואילו מעורבות חברתית נמצאה כמפחיתה אותה. גם גורם זה מתברג גבוה מאוד בין הגורמים המשפיעים. אבדן שמיעה יכול להגביר דמנציה, כנראה גם משום שהוא תורם לבדידות, אך ייתכן גם מסיבות אחרות, שקשורות לאיכות עיבוד המידע במוח.
עיסוק בפעילות קוגניטיבית בשעות הפנאי היה אחד הגורמים הכי משמעותיים בהפחתת דמנציה. ההמלצה לעסוק בפעילות כזו נשמעת לעיתים קרובות בשנים האחרונות, ודיכאון, באופן לא מפתיע, היה במתאם עם דמנציה ושבץ, ולא רק עם דיכאון בהמשך החיים.
הגורם הפחות מדובר עד היום, שנמצא כמשפיע במיוחד במחקר זה, הוא משמעות לחיים. הוא משפיע כמעט כמו פעילות גופנית להפחתת הסיכון לדמנציה, שבץ ודיכאון בסוף החיים.
החוקרים מרגיעים בכתבה לניו יורק טיימס, כי כיוון שגורמי הסיכון הללו קשורים אלה באלה, לא חייבים להיבהל מכך שיש 17 חזיתות לטפל בהן. טיפול באחת מהן יכולה לעזור גם באחרות. אפשר, למשל, לעשות פעילות גופנית בחברה, וכך להשיג בו זמנית גם שיפור מטבולי, חברות ואולי משמעות בחיים.
שינויים במינויים של טראמפ לצמרת הארגונים הרפואיים
בשבוע שעבר בישר מרטין מקארי, ראש ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, על מינויו של ויניי פרסד (Vinay Prasad) ל-CBER, החטיבה ב-FDA הממונה על אישור תרופות מיוחדות - חיסונים, טיפולים גנטיים, טיפולי תאי גזע ועוד.
פרסד הוא רופא וחוקר מוערך, ובכל זאת המינוי עורר חששות בתעשיית הפארמה. כמו מינויים רבים שהגיעו בעקבות חילופי השלטון בארה"ב, הוא נחשב מינוי לעומתי למערכת. על פי אתר Biopharma Dive, גישתו של פרסד היא שמערכת הבריאות האמריקאית מטפלת טיפול עודף בחולים, וכי השימוש בתרופות לפעמים נעשה בלי מספיק הוכחות ליעילותן או תשומת לב לבטיחותן, בין היתר בשל השפעה מוגזמת של תעשיית התרופות על ה-FDA.
פרסד מרבה בעריכת מחקרים שנועדו לבחון את יחסי העלות-תועלת בתרופות, ואמר בעבר כי ה-FDA אישר יותר מידי תרופות המאריכות חיים של חולי סרטן, אך רק לזמן קצר, בעלות גבוהה יחסית לתועלת. הוא תומך בניסויים שבודקים תוצאות קליניות על פני ניסויים שמשתמשים בסמנים ביולוגיים כדי לבחון את האפקטיביות של תרופה, אף שאלה הפכו יותר נפוצים בשנים האחרונות, ומאמין כי ה-FDA מאשר יותר מידי ניסויים ללא קבוצת ביקורת פעילה (ניסויים אלה בדרך כלל נערכים במקרה של מחלות נדירות, כשקשה לגייס חולים לניסוי). פרסד נחשב לשייך לצעד הלעומתי לחיסוני הקורונה, ובעבר כתב נגד אישור מהיר של החיסון בילדים.
פרסד יחליף בתפקיד את פיטר מרקס, אשר התפטר בלחץ של שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי, לאחר שמרקס לא הסכים עם מדיניותו של קנדי לגבי חיסוני שגרה.
הוא מרבה להתבטא ברשתות החברתיות, בטון שלעיתים הוא חריף מאוד. למשל כאשר הוחלט כי מרקס יפוטר, פרסד אמר כי הוא מסוכן, פרו פארמה ואקדמאי בינוני. "תוכלו להחליפו בבובה שרק חותמת אישורים ותקבלו את אותה התוצאה", אמר.
חלק מאנשי תעשיית הביומד מסכימים על חלק מדעותיו של פרסד, אך הם רואים במינויו גם סימן לכך שהארגון תחתיו עלול להקשיח עמדות לגבי אישור תרופות, במיוחד לגבי תרופות שאמורות להיות יקרות. בעקבות מינויו נרשמו ירידות במניות שקשורות לתחומים תחת טיפולו, כמו מודרנה וחברת תאי הגזע אלוג'ן שייסד ד"ר אריה בלדגרין, וכן חברת הטיפול הגנטי סרפטה .
כעת התעשיה כולה והחברות שתחת פיקוחו של פרסד במיוחד, מחכות לראות מה יהיה הצעד הבא.
InspireMD מצפה לאישור FDA עוד השנה
חברת InspireMD המפתחת סטנט להגנה מפני מפרצות במוח, פרסמה אתמול את דוחות הרבעון הראשון שלה, והצהירה כי המוצר המוביל שלה, ה-CGuard, עשוי לקבל אישור FDA ברבעון השלישי של 2025.
InspireMD הותיקה, שהוקמה ב-2005, כבר מוכרת היום את מוצריה באירופה ורושמת הכנסות של מיליוני דולרים בודדים בשנה, ובמשך זמן רב דישדשה בבורסה. ב-2023 החליטה קבוצת משקיעים, ביניהם קרן אורבימד, להשקיע עד 113 מליון דולר בחברה (42 מיליון מיידית), סכום שהיה גבוה כמעט פי 10 משווי החברה כולה באותו הזמן.
המשקיעים הסבירו כי הם זיהו הזדמנות להביא לארה"ב את המוצר שכבר נמכר באירופה, אך לחברה לא היה את ההון הדרוש לערוך את סדרת הניסויים הדרושה. המשקיעים החליטו להקצות לחברה את הסכום החריג ביחס לשוויה, כדי לאפשר לה לעבור את המשוכה הזו. כעת, השלב הראשון בתוכנית הזו מתקרב להשלמה. מאז ההשקעה עלתה מניית החברה ב-79% והיא נסחרת היום לפי שווי של 79 מיליון דולר.
על פי דוחות החברה, InspireMD רשמה ברבעון הכנסות של 1.53 מיליון דולר מהשווקים שכבר פתוחים בפניה היום, גידול של 1.2% לעומת התקופה המקבילה. לדברי מרטין סלוסמן, מנכ"ל החברה, אם כמות היחידות שנמכרה ברבעון הנוכחי בעולם הייתה נמכרת בארה"ב, ההכנסות היו עומדות על 12 מיליון דולר.
החברה מסרה כי היא נערכת להשקה בארה"ב, ומצפה לביקושים גבוהים. הכנת צוות המכירות האמריקאי הובילה לעלייה בהפסד התפעולי, ל-11.75 מיליון דולר. ההפסד הנקי היה 11.17 מיליון דולר, לעומת 7.03 ברבעון המקביל. לחברה היום 34.64 מיליון דולר בקופת המזומנים.
שדולה חדשה בכנסת: למען בני משפחה מטפלים
שדולה חדשה בכנסת למען מי שמטפלים בבני משפחה חולים או בעלי מגבלה, הושקה בשבוע שעבר, ביוזמת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), בשיתוף הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel. באירוע השתתפו נציגי משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, נציגי חברות אזרחיות ובני משפחה מטפלים.
בהודעת ההשקה שפרסמה השדולה החדשה, נמסרו נתונים מדאיגים לגבי מצבם של בני משפחה מטפלים, מהם עולה כי מטפלים נפצעים יותר בתאונות עבודה, בשיעור של 22% לעומת 11% אצל מי שאינם מטפלים. הם נעדרים מהעבודה יותר, וגם לוקחים יותר ימי מחלה: 57% מהמטפלים לקחו ימי מחלה בתקופה שנמדדה בסקר, לעומת 47% שאינם מטפלים.
בנוסף הם סובלים יותר מכאבי גב תחתון, עורף וזרועות (גם מהלחץ, גם מהטיפול הפיזי), ומדווחים יותר על הפרעות שינה.
המטפלים תיארו בסקר כי הם מטפלים בבן משפחה, בדרך כלל הורה, בפרקי זמן של מספר שעות בשבוע ועד היקף של משרה נוספת. את המחיר הכבד ביותר משלמים בני משפחה המתגוררים עם מטופליהם, אמרה ד"ר לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגהות.
חברת הכנסת מזרסקי אמרה כי מספר המטפלים והמטפלות בישראל מגיע למיליון וחצי. "אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית, מטפלים ומטפלות, שמשלבים טיפול יומיומי כבד עם עבודה ופרנסה, לעיתים תוך שחיקה נפשית וכלכלית. בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. מטרת השדולה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם".
רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, Israel CareGivers, אמרה כי: "אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי.
"תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל, לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".
משלחת סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש בפיניקס, אריזונה
בשנים האחרונות ישראל קיבלה עוד שם. מלבד אומת הסטארט-אפ, היא כעת גם "אומת החוסן". הצרכים הלאומיים - העלייה במספר האנשים הזקוקים לטיפול נפשי לצד הקושי של המערכת לספק זאת - דרשו התמודדות ייחודית והולידו או חיזקו מגוון סטארט-אפים שנועדו לייעל ולהנגיש את הטיפול הנפשי, תוך חיסכון בכסף וכוח אדם.
רובנו היינו כנראה שמחים לוותר על היתרון שלנו בתחום החוסן, אם היינו יכולים כך לוותר גם על הסיבות לו, ובכל זאת נראה כי האסון הוביל להיווצרות של תעשייה שמעוררת סקרנות גם ברחבי העולם. ההתעניינות בחוסן הישראלי, מהווה הזדמנות גם עבור חברות שאינן עוסקות ישירות בנזקים הנפשיים של המלחמה, אלא בבריאות נפשית ומנטלית מכל סוג שהוא.
ארגון mHealth Israel ארגן משלחת לפיניקס, אריזונה, ובה חברות סטארט-אפ בתחום הטכנולוגיה לבריאות הנפש הנמצאות לקראת מהלך של חדירה לשוק האמריקאי או התרחבות בו. המשלחת נפגשה עם גורמים מובילים בשוק הבריאות באריזונה, ביניהם ספקי שירותי בריאות כמו Providence ,Mayo Clinic ו-Dignity Health, חברות ביטוח כמו USAA ו-Blue Cross Blue Shield ואחרים. הביקור סוקר באור חיובי על ידי ה- Phoenix Business Journal וערוץ החדשות ABC.
הסטארט-אפים שהשתתפו במשלחת הם: BabyLiveAdvice, המעניקה תמיכה להורים והורים לעתיד; Behavidence, המודדת באופן רציף את בריאות הנפש דרך השימוש בסלולרי; Calmi - אפליקציה לטיפול בחרדה, התקפי פאניקה ו-PTSD ;Circles - קבוצות תמיכה ברודיו; EquAnimity - טיפול בכאב כרוני; Kai - ניהול הטיפול בחולים בבתי חולים בתחום הנפש; MindTension - שיטה חדשה לבדיקות קשב; MyndYou - עוזר וירטואלי אמפתי יחד עם הצוות הרפואי; Neurostar - שימוש בפעילות המוח לסרוק ולנטר מצבים נוירולוגיים; toko - פלטפורמה המאפשרת למטופלים להעניק טיפולים האחד לשני בהנחיית AI ;Xoltar - תוכנת AI המחקה את הקשר האנושי בין מטופל לאחות כדי לעודד מטופלים להתמיד בתוכנית הטיפול שלהם ו-XRHealth, טיפול וירטואלי ובמציאות מדומה לשיקום נפשי וגופני.
את האירוע הובילו לוי שפירו, מייסד קהילת M-Health, אסתר הווארד, מייסדת Bezyl, פלטפורמת בריאות דיגיטלית לקהילות שנגישותן לשירותי בריאות הנפש מוגבלת, אשר מבוססת כבר היום בפיניקס, ובריאן אלרמן, מנהל תוכנית XLRB לפיתוח סטארט-אפים בתחום הבריאות בפיניקס.