אוזמפיק טבעי? חוקרים מצאו חיידק במעי שמפחית צריכת סוכר

חיידק האוזמפיק? חוקרים פיענחו מנגנון שמפחית צריכת סוכר באמצעות חיידק

חוקרים מאוניברסיטת ג'יאגנן בסין גילו חיידק במעי אשר מפריש חומרים דומים לאלה שמהווים את הבסיס לתרופות ההרזיה ממשפחת ה-GLP1. מחקרים ראשוניים מראים כיצד מנגנון זה עשוי לתווך את הקשר בין תמהיל חיידקי המעי לבין הנטייה להשמנה או סוכרת, ומסמנים מטרות לתרופות ההרזיה הבאות - או אולי לטיפול פרוביוטי.

● השבוע בביומד | ענקית התרופות בשיתוף-פעולה ייחודי עם אוניברסיטת תל אביב
● השבוע בביומד | רצים מרתון? לא בטוח שתשמחו לקרוא את המחקר הזה

המחקר מדגים את הקשר המורכב בין גוף האדם לבין תמהיל החיידקים ואת האופן שבו המחקר רק של אחת הזוויות הללו אינה נותנת את התמונה המלאה, ועלולה לפספס הזדמנויות להתערבויות יעילות.

במחקר שפורסם בכתב העת Nature Microbiology, הראו החוקרים תחילה כי אצל מטופלים עם סוכרת, ישנו ביטוי חסר של קולטן Ffar4. זהו חלבון שמקודד על ידי גן באותו השם, והוא בא לידי ביטוי על המעטפת של תאים רבים. כבר בעבר קושר החלבון הזה לתהליכים כמו בקרה על כמויות מזון, העדפות מזון, אופן השימוש של התאים בסוכר וכן תהליכים דלקתיים. בניסוי הנוכחי נמצא כי ככל שיש פחות מן הקולטן הזה, כך המטופלים, וגם עכברי מעבדה באותו המצב, רצו לצרוך יותר סוכר.

כאשר הפחיתו החוקרים את הכמות של ה-Ffar4 בעכברים, ירדה רמתו במעי של חיידק בשם Bacteroides vulgatus. חיידק זה מפריש חומר בשם Pantothenate, והחוקרים מצאו כי ככל שיש פחות Ffar4, ולכן פחות מהחיידק Bacteroides vulgatus, וכך גם פחות Pantothenate, כך עולה ההעדפה לסוכר. אם כך, ניתן לראות כיצד הגנטיקה, האופן בו מתבטאים הגנים, חיידקי המעי וההעדפות התזונתיים קשורים אלה באלה. אבל יש עוד חלק בתמונה.

מסתבר כי הפרשת ה-Pantothenate מובילה להפרשה של GLP-1, אשר בניסוי זה דיכא את ההעדפה לסוכר. זהו החומר הפעיל בתרופות ההרזיה האפקטיביות והפופולאריות בשנים האחרונות, והוא משפיע על הגוף כנראה במנגנונים רבים הקשורים לרעב ושובע, שימוש באינסולין ועוד.

בניסוי המדובר, ה-GLP-1 עורר חומר בשם FGF21, שידוע כמבקר את המטבוליזם של האנרגיה. ניסויים קודמים הראו כי בני אדם שמייצרים פחות FGF21, צורכים יותר מזונות מתוקים.

כך, עירור ה-Ffar4, הגדלת כמות ה-Bacteroides vulgatus, ה-Pantothenate או ה-FGF21, כולם נראים כמו יעדים אפשריים נוספים לפיתוח תרופות להרזיה, שאולי ניתן לפעול עליהם יחד עם התרופות הקיימות, או כתחליף להם במי שהתרופות יוצרות אצלם תופעות לוואי בלתי נסבלות.

במאמר הנוכחי סיפרו החוקרים כי כאשר נתנו לעכברים את החיידק, עלתה כמות ה-GLP-1 וגם כמות ה-FGF21 בגופם, וכתוצאה מכך הם צרכו פחות מזון מתוק ורמות הסוכר אצלם ירדו. ייתכן שניתן יהיה למצוא דרכים להשפיע על תמהיל החיידקים במעי באמצעות תזונה.

מדובר כמובן עדיין במחקר שנמצא בראשיתו, והמנגנון טרם אושש במלואו על בני אדם.

הקיצוצים של טראמפ עלולים להגיע ל-33 מיליארד דולר עבור משרד הבריאות, ול-18 מיליארד ל-NIH

ממשל טראמפ הציג בשבוע שעבר את טיוטת תקציב הממשלה לשנת 2026, וחשף תוכניות לקיצוצים עמוקים בתחומים הקשורים למדע ובריאות.

מהפרסום עולה כי תקציב משרד הבריאות צפוי להיות מקוצץ ב-33 מיליארד דולר - מעל רבע מהתקציב הכולל שלו. מתוך כך, תקציב ה-NIH (רשות הבריאות הלאומית), צפוי לפחות ב-18 מיליון דולר, כלומר קיצוץ של כ-40% בתקציבו. חלק מן המכונים בו יאוחדו וייטמעו במכונים אחרים, כך שבסופו של דבר יכלול ה-NIH רק חמישה מכונים: רפואת הגוף, רפואת המוח, רפואה כללית, רפואת מוגבלויות ומחקר התנהגותי.

תקציב ה-CDC, המרכז לשליטה במחלות האחראי על מגיפות, כולל מחלות זיהומיות אך גם מגיפות לא מדבקות כמו סוכרת, יפחת ב-3.6 מיליארד דולר - כמעט חצי מהתקציב הנוכחי. למחלות המדבקות, כולל מחלות המין המדבקות ולהתמכרויות יוקצו יחד כ-300 מיליון דולר בלבד.

ה-CMS, המרכז האחראי לנהל את תוכניות הביטוח הממשלתיות, יקוצץ ב-674 מיליון דולר.

כרגע אין בתכנון קיצוצים ל-FDA, המנהל האחראי על אישור תרופות ומכשור רפואי ופיקוח על מזון, אך מתוכננים בו פיטורים נרחבים, של כ-3,500 עובדים, כ-18% מכוח העבודה.

לא לגמרי ברור האם הקיצוצים שכבר ספגו עד כה מוסדות המדע והבריאות בארה"ב, נכללים במספרים הללו וינוכו מהם. תיארנו בשבועות האחרונים כי הקפאת התקשורת החוצה מן ה-NIH בימים הראשונים לכהונתו של טראמפ, הובילה להאטה באישור תקציבי מחקר. כמו כן הוחלט על הפחתת הקצאת התקציבים הלא ישירים למחקר הניתנים על ידי ה-NIH לאוניברסיטאות ומכוני המחקר כחלק ממענקי המחקר. זהו קיצוץ שמשמעותו ירידה של כ-15%-50% בגודל המענקים ועל פי ההערכות, צעד זה מקטין את המענקים במיליארדי דולרים. עוד בוטלו תוכניות ספציפיות כמו למשל תוכניות סיוע בינלאומי בתחום הרפואי, תוכנית לתמיכה נפשית ומניעת התמכרויות שהוטמעה אחרי הקורונה.

גורמים בשוק הבריאות האמריקאי יצאו נגד הקיצוצים. כך לדוגמה, ראש ה-CDC לשעבר טום פרידמן אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי: "מדובר במכירת חיסול של תוכניות מצילות חיים שגם מפחיתות את עלות הבריאות לכולנו. בעקבות מהלך זה הציבור האמריקאי יהיה חולה יותר ועני יותר".

עמותת United for Medical Research אשר תומכת במחקר בתחום הביומד, אמרה כי: "הקיצוצים יהיו בכייה לדורות עבור חוקרי ה-NIH, עבור חולים ומשפחות שמחכים לתרופות, וגם עבור הכלכלה האמריקאית. הקיצוץ יעלה לנו במעמדנו כמובילים העולמיים בתחום המחקר הרפואי ויפגע גם בביטחון הלאומי שלנו".

במסמך טיוטת התקציב נאמר כי: "ה-NIH פגע באמון העם האמריקאי עם הוצאות בזבזניות, מידע מטעה, מחקר מסוכן וקידום של אידיאולוגיות מסוכנות שפוגעות בבריאות הציבור".

ארבע חברות דיווחו יחד על תוצאות ניסויים בתחום פרפור עליות בלב

ארבע חברות המכשור הרפואי המובילות: בוסטון סיינטיפיק , מדטרוניק , אבוט וג'ונסון אנד ג'ונסון , חשפו נתונים לגבי המוצרים שלהן לתחום האבלציה (צריבת חלק קטן מרקמת הלב) נגד פרפור עליות בכנס Heart Rhythm 2025, שנערך בשבוע שעבר, כך מדווח אתר Medtech Dive.

כל המוצרים הם מהקטגוריה החמה של Pulsed Field Ablation, גישה לטיפול בהפרעת הקצב על ידי אבלציה, וזאת באמצעות שדות חשמליים הפוגעים בממברנות של התאים. זאת להבדיל מאבלציה בחום או קור, השיטה שהייתה מקובלת עד היום. המוצרים הראשונים בקטגוריה, של בוסטון סיינטיפיק ומדטרוניק, אושרו בתחילת השנה שעברה.

הקטגוריה אומצה במהירות על ידי הרופאים, בזכות החיסכון בזמן, וזאת לעומת השיטות הקיימות. יש לציין כי מבחינת המטופלים מדובר בשיטה שאמורה להיות בטוחה יותר.

בוסטון סינטיפיק, שהמוצר שלה מאושר לטיפול בפרפור שבא והולך (paroxysmal), הציגה ניסוי בפרפור חדרים מתמשך (Persistent), בעקבותיו 73.4% מהמטופלים היו הבריאו מפרפור לאחר הטיפול ורק 2.4% סבלו מתופעות לוואי חמורות. יעד הניסוי היה של לפחות 40% רמיסיה (נסיגה) עם פחות מ-12% מטופלים הסובלים מתופעות לוואי חמורות, כך שלמעשה הוא הושג בהצלחה רבה. מטרת החברה כעת היא להשיג הרחבה של האינדיקציה שלה גם לפרפור קבוע. אנליסטים מבנק ההשקעות BTIG מסרו כי החברה שומרת על יתרון בתחום.

אבוט, שהגיעה יחסית מאוחר לזירה, ערכה ניסוי בשני סוגים של פרפורי עליות. החברה דיווחה כי 83.5% מהמטופלים שלה בפרפור שבא והולך ו-58.1% מהמטופלים בפרפור קבוע, היו חפים מפרפור עליות בעקבות הטיפול, ו-2.7% סבלו מתופעות לוואי בעייתיות. אבוט קיבלה את אישור השיווק באירופאי למוצר במרץ האחרון, ועדיין אין לה אישור אמריקאי, אותו היא מקווה להשיג ב-2026.

מדטרוניק, שהמוצר שלה מאושר לפרפור עליות שאינו קבוע, חשפה ניסוי בדור הבא של מוצריה בתחום. אחרי שנה של טיפול, 88% מהמטופלים לא סבלו מפרפור, ובתת-קבוצה שטופלה באופן שהחברה רואה כאופטימלי, לא היו אירועי בטיחות כלל. מוצר זה פועל יחד עם מערכת הניווט של Affera, חברה שהוקמה על ידי הישראלי-אמריקאי דורון הרלב, ונמכרה למדטרוניק ב-2022 בסכום של 925 מיליון דולר. אנליסט מבנק ההשקעות סטיפל מסר ל-Medtech Dive כי מערכת Affera התקבלה בצורה חיובית מאוד בקרב הרופאים והיא אחראית במידה רבה על המכירות הטובות של מוצרי מדטרוניק בקטגוריה.

ג'ונסון אנד ג'ונסון קיבלה את האישור למוצר שלה בנובמבר האחרון אך בינואר השנה נאלצה להפסיק את השימוש בשל חשש מבעיות בטיחות. בחודש פברואר המצב הסתדר והחברה החזירה את המוצר לשוק. בכנס היא הציגה תוצאות ראשוניות (שלושה חודשי מעקב) מניסוי במערכת הדור הבא שלה שתיבחן לאורך 12 חודשים. עדיין קשה להשוות את היעילות שלה למערכות האחרות, אם כי מבחינת היעדים לשלב זה היעילות הייתה משביעת רצון. שיעור אירועי הבטיחות הייתה 3%.

רבעון חלש כצפוי לאינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד , דיווחה על הכנסות רבעוניות של 77.9 מיליון דולר, ירידה של 3% לעומת התקופה המקבילה. זהו רבעון נוסף אחרי כשנה של תוצאות מאכזבות לאינמוד, שהייתה אחת החברות הישראליות הצומחות ביותר בנאסד"ק מהנפקתה ב-2020 ועד לפני קצת יותר משנה.

אינמוד מייחסת את הביצועים החלשים שלה למצב השוק בארה"ב ולתנאי הריבית אשר מקשים על קליניקות הרפואה האסתטית לממן את רכישת מכשיריה. עם זאת, ברבעון הנוכחי חלה גם ירידה בשימוש במכשירים, המתבטאת בקיטון של 10% בהכנסות ממתכלים ושירות, וזאת לעומת הרבעון המקביל ב-2024. הרווח הגיע ל-18.2 מיליון דולר ברבעון, לעומת 23.6 מיליון בתקופה המקבילה.

החברה הצליחה לעצור את הירידה במחיר מנייתה על ידי תוכנית רכישת מניות, שהגיעה בחודש אפריל להיקף של 127 מיליון דולר. יש לה עדיין 512 מיליון דולר במזומן בקופה. כעת נסחרת החברה לפי שווי של 988 מיליון דולר.

תחזית אינמוד ל-2025 היא להכנסות של 395-405 מיליון דולר (בדומה ל-2024 ובדומה לתחזית שנתנה בסוף 2024), עם רווח של 101-106 מיליון דולר (ירידה לעומת תחזיות קודמת לרווח של 130-135 מיליון דולר, וירידה חדה לעומת רווחי 2024, שעמדו על 181.3 מיליון דולר, וגם הם היוו ירידה של 8.5% לעומת 2023).

מנכ"ל ומייסד החברה משה מזרחי אמר עם פרסום הדו"חות כי: "הביצועים שלנו ברבעון הראשון של 2025 מייצגים את המשך הלחץ שאנחנו חווים בשל ביקושים נמוכים, הנובעים ממצב השוק. אנחנו ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו, הכוללת מצוינות תפעולית, השקעה בחדשנות והקצאה חכמה של משאבים".

עוד ציין מזרחי כי החברה מרוצה מן הביצועים שלה באירופה, שם רשמה הכנסות גבוהות השנה וכי היא ממתינה להשקה של שתי מערכות חדשות.

סמנכ"ל הכספים של החברה יאיר מלכה אמר כי המכסים שמטילה ארה"ב על מוצרים מיובאים כולל מכשור רפואי, עלולים לקזז כ-2%-3% מן הרווח הגולמי של החברה, שממילא ירד ברבעון הנוכחי ל-78% לעומת 80% בתקופה המקבילה, ו-84% ב-2023.