ההפסד הגדול של החוסכים בקופות הגמל להשקעה

המהלך יקנה אפשרות לעבור בקלות וללא אירוע מס בין המוצרים, שההבדלים ביניהם כיום גדולים. בקופת גמל להשקעה ניתן להפקיד עד 81.7 אלף שקל בשנה, לעבור בין מסלולים וגופים בלי אירוע מס, והפרס הגדול באמת - פטור ממס על רווחי הון, בתנאי שתחכו עד גיל 60 ותמשכו את הכסף כקצבה חודשית.

בקרנות נאמנות, מנגד, כל מעבר מחייב מכירה שגוררת אירוע מס. ויש עוד שטאנץ בקרנות האלה: נטייה להציע אותן בדמי ניהול נמוכים במטרה למשוך לקוחות חדשים, ואז להעלות בהמשך. בפוליסות החיסכון שמציעות חברות הביטוח, דמי הניהול גבוהים ונעים סביב 1% ועד אפילו 1.5% מהצבירה. גם בגמל להשקעה דמי הניהול גבוהים יחסית, לפחות במסלולים פסיביים. במסגרת הרפורמה, הפערים בין המוצרים השונים יצטצמצו.

המכה הגדולה תיפול על החוסכים בגמל להשקעה. אותו מוצר שנולד רק לפני עשור במטרה לעודד חיסכון לטווח הבינוני והארוך. עבור רבים, הוא יכול להיות מוצר משלים שמגדיל מאוד את קצבת הפנסיה. מי שמגיע לתקרת ההפקדה השנתית, או אפילו למחציתה, באופן עקבי לאורך השנים, נהנה מהטבה שיכולה להגיע למיליוני שקלים. ברפורמה הנוכחית, סך הטבת המס יישאר אך יתחלק בין המוצרים. ההערכה היא שהפטור ממס רווחי הון יוגבל כעת בכלל המוצרים ל-150-200 אלף שקל.

אז נכון שחלקים גדולים יותר בציבור, אלה שמשקיעים בקרנות הנאמנות ובפוליסות, ייהנו מהפטור, אך החוסכים בגמל להשקעה ייפגעו משמעותית. איך מסבירים את הפגיעה במוצר הצעיר יחסית הזה? ההסבר העיקרי הוא שההטבה הנוכחית משרתת בעיקר את "העשירים", אלו שיכולים להפקיד לחיסכון עשרות אלפי שקלים.

בר לביא

זה מעצבן כפליים בתחבורה ציבורית, משום שלרוב הנתיב הימני משמש לנת"צ והוא הראשון להתעכב כשהצומת חסום - והאחרון להשתחרר. בפיילוט שביצעו בעיריית תל אביב בשני צמתים בעיר מצאו שמדובר ב־600 מקרים כאלו מדי יום. הבעיה היא שאין אפילו שוטר אחד שמגיע לאכוף משהו בערים, בוודאי שלא צמתים חסומים.

משרדי הממשלה מתקצבים פרויקטים במיליארדים, אבל לא רואים את הבעיות ה"קטנות" שמאמללות נוסעים מדי יום. על זה תוסיפו את היעדר המשילות במרחב הציבורי, ואת הירידה באכיפת המשטרה בכבישים. כמו בנושא הקורקינטים, החניה על המדרכות ועוד ועוד, לעיריות נמאס - והן מבקשות את יכולת האכיפה בעצמן.

כך, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראש עיריית ירושלים משה לאון ביקשו את הסמכות הזו ממשרדי הממשלה, שלא טרחו בכלל להגיב לפנייתם. העיריות מצוידות במצלמות ויוכלו לבצע אכיפה מהירה ויעילה. יותר משאכיפה כזו תשפיע על התנועה, היא תשיב ולו קצת מהסדר הציבורי שנדמה שאיש כבר לא מנסה להשיבו.

אסף זגריזק

הורדת מס ההכנסה, כפי שמופיעה בטיוטת התקציב, מתקזזת כמעט במלואה עם גזירה הפוכה שכבר העביר השר בתקציב הקודם. כחלק מחבילת הקיצוצים למימון המלחמה, ביטל סמוטריץ' את הריווח השנתי האוטומטי של מדרגות למשך שלוש שנים, 2025־2027. כלומר, במקום שתקרת המדרגות תעלה בצמוד למדד המחירים לצרכן, וציבור העובדים ישלם פחות מס - הנטו נשחק מדי שנה עם האינפלציה.

עכשיו, סמוטריץ' לא מתכוון לבטל את ההקפאה. היא תישאר, אבל שתיים ממדרגות מס ההכנסה ירווחו ב־2026: הרף העליון של מדרגת המס השלישית (20%) תועלה מ-16,150 שקל בחודש ל-19,000 שקל בחודש, והמדרגה הרביעית (31%) מ-22,400 שקל ל-25,100 שקל.

שווי ההטבה שמציע השר לציבור נאמד על ידי האוצר ב־5 מיליארד שקל בשנה. מנגד, הקפאת המדרגות ונקודות הזיכוי ב־2026 נאמדה בשנה שעברה בסכום זהה כמעט, 4.9 מיליארד שקל.

פנינו לאוצר והתברר שגם אחרי הרחבת שתי המדרגות, עדיין תחסוך קופת המדינה כשני מיליארד שקל ב־2026 בגין יתר המדרגות שלא יעודכנו וישארו מוקפאות בפריזר של האוצר.

תוסיפו זאת לעוד כ־2.6 מיליארד שקל שנמנעו מהנטו של העובדים ונשארו בקופת האוצר בעקבות ההקפאה בשנה שעברה. ועוד כמה מיליארדים עודפים שנשלם מתלוש השכר גם ב-2027. ואת הריבית דריבית שנפסיד על כל השנים קדימה, כי אפילו ב-2028 לא נזכה לעדכון שישקף את עליית המחירים בשלוש השנים שהוקפאו.

כך שבשורה התחתונה, מתברר ש"הורדת המס" נעלמת כלא הייתה בתוך הגזירה הקודמת של סמוטריץ'.

אורן דורי