ענקית התרופות בשיתוף־פעולה ייחודי עם אוניברסיטת תל אביב

יזם הביומד סם וקסל עשה קאמבק מפואר אחרי שישב בכלא, ועכשיו הוא שוב מסתבך

הוא עשה את הקאמבק של המאה בתחום הביומד, אבל עכשיו נראה שהוא מסתבך שוב: סם וקסל, שהואשם לפני 20 שנה בסחר במידע פנים בחברת ImClone שניהל, והפיל יחד איתו את ידידתו כוהנת הלייף סטייל מרתה סטיוארט, עומד כעת במוקד תביעה חדשה. נטען נגדו שהוא טיפל בילד אמריקאי בתרופה וטרינרית שייבא באופן לא חוקי מקולומביה. פרטים אלו נחשפו במסגרת תביעה לפשיטת רגל שהגישה חברת Equilibre Biopharmaceuticals, שהקים וקסל ב־2020 וכיהן בה כיו"ר וכמנכ"ל.

● השבוע בביומד | הניסוי בגלולת ההרזיה שהצליח יותר מהמצופה
● השבוע בביומד | רצים מרתון? לא בטוח שתשמחו לקרוא את המחקר הזה
● השבוע בביומד | מחקר חדש מגלה: העור שלנו צורח בעת מצוקה

בפרשת הסחר במידע פנים, וקסל ריצה תקופת מאסר של חמש שנים (סטיוארט קיבלה עונש מאסר של חמישה חודשים), אך עם שחרורו הצליח לעשות קאמבק נאה לתעשיית הביומד: הוא הקים את Kadmon, שנמכרה ב־2 מיליארד דולר וחברות מבטיחות נוספות, ושוב הפך ליזם מקובל ומוערך.

לפי התביעה הנוכחית, אחת מעובדות החברה הייתה אם לילד עם אפילפסיה. וקסל ייבא תרופה שלא הייתה מאושרת לשיווק על ידי ה־FDA ונתן אותה לילד, אף שאיננו רופא. הוא רצה לנסות לפתח מוצר דומה בחברה. הילד קיבל את התרופה במשך כמה חודשים, עד שאחד העובדים בחברה חשף את הדברים, כך על פי התביעה. לא ידוע אם מצב הילד השתפר או הורע, אך מהודעות טקסט שסיפק וקסל לניו יורק פוסט השבוע, במסגרת סיקור התביעה, עולה שהדברים אכן התרחשו והאם כביכול הייתה מודעת לסיכונים. לגורמים אחרים אמר וקסל שמדובר בתביעת סחיטה חסרת משמעות.

לפי כתב התביעה, כשמשקיעי Equilibre גילו את הפרשה ב־2022, וקסל אולץ להתפטר מתפקידיו כיו"ר וכמנכ"ל החברה. עוד לפי התביעה, ה־FDA יודע על כך אך לא נקט כל פעולה נגד וקסל. לאחר מכן, וזהו לב התביעה, וקסל החל להפריע לפעילות החברה על ידי הסטת משקיעים ומחקרים ממנה לחברה חדשה שהקים, Graviton. בסופו של דבר Equilibre פשטה רגל ב־2023.

עד היום גייסה Graviton יותר מ־100 מיליון דולר. הסבב האחרון שלה בוצע לפי שווי של 700 מיליון דולר, ובין המשקיעים בה חברת התרופות סאנופי וקרן ההון סיכון הישראלית פונטיפקס.

עד לפרסום הידיעה לא נמסרה תגובה מסם וקסל.

מכון הבריאות הלאומי בארה"ב הודיע על סגירת מחקר ענק בתחום בריאות האישה, ואז התחרט

ארבעה מרכזים רפואיים בארה"ב, המנהלים מחקר אורך ענק, העוקב אחרי פרמטרים שונים בבריאות האישה מאז שנות ה־90, קיבלו בשבוע שעבר הודעה שהמימון למיזם יופסק. בעקבות זעקה ציבורית שקמה, הובטח שהגזירה תבוטל, אבל במרכזים הרפואיים הללו עדיין לא רגועים.

מאז החל Women’s Health Initiative, הוא הניב מידע רב ותובנות משמעותיות על בריאות האישה. לדוגמה, הוא גילה שטיפול בהורמונים בתקופת גיל המעבר אינו מגן על נשים מפני מחלות לב, בניגוד לדעה שרווחה עד אז. עוד התגלה שלנטילת ויטמין D או סידן ממקור חיצוני אין תועלת במניעת אוסטיאופורוזיס. רק מחקרי אורך גדולים כמו זה יכולים לענות על שאלות כאלה.

ללא תקציב מ־NIH (מכון הבריאות הלאומי), לא ניתן יהיה לתחזק מאגר מידע ובנק לדגימות הדם, השתן והחומר הגנטי שנאספו לאורך השנים. כמו כן, חוקרים טוענים שמרגע שהמחקר יופסק והנבדקות יתפזרו, וייווצרו מרווחים באיסוף המידע, יהיה קשה מאוד לאתחל אותו.

בתקופה הקרובה, המיזם הזה אמור להתחיל להניב תובנות על גורמים למחלות הגיל המבוגר, כמו אלצהיימר, עם הגעתן של המשתתפות הראשונות לגיל הרלוונטי.

הקיצוץ במיזם בריאות הנשים הוא חלק מקיצוץ נרחב שמבצע ממשל טראמפ במערכת הבריאות האמריקאית, הצפוי לעמוד על כ־40 מיליארד דולר. לפי אתר הביומד STAT, כ־2.3 מיליארד כבר קוצצו. במשרד הבריאות, בראשות רוברט פ. קנדי ג'וניור, קוצצו אחת מכל ארבע משרות.

עוד ביחסי ממשל ארה"ב והעולם המדעי: כתב העת Science פרסם שהתובע הכללי של וושינגטון די.סי (מינוי של טראמפ), שלח מכתב לכמה כתבי עת מדעיים, ובהם הירחון הרפואי המוביל NEJM, בטענה שהם "נוקטים צד פוליטי בוויכוחים מדעיים", והפנה אליהם שאלות כמו כיצד בכוונתם להציג מגוון דעות. במקביל הודיעה הממשלה כי תפחית מימון לשני כתבי עת שמפרסם ה־CDC, המרכז האמריקאי לשליטה במחלות.

החברה הישראלית שגייסה 50 מיליון דולר לניהול ביטוחי בריאות בשוק האמריקאי

הסטארט־אפ הישראלי Healthee, שנועד לסייע למבוטחים בארה"ב להבין מהם זכויותיהם הרפואיות, השלים סבב B בהיקף של 50 מיליון דולר, בהובלת קרן Key1 Capital ובהשתתפות המשקיעים Fin Capital, Glilot Capital Partners, Group11.

סבב הגיוס, שנערך שנה בלבד לאחר סבב A, מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל־108 מיליון דולר.

המערכת של Healthee מיועדת בעיקר למעסיקים הרוכשים תוכניות ביטוח לעובדיהם - השיטה הרווחת בשוק הביטוח הפרטי בארה"ב. המערכת, המבוססת על בינה מלאכותית, מאפשרת למעסיקים לבחור את ביטוחי הבריאות ועוזרת לעובדים עצמם להבין את זכויותיהם, לחפש חוות דעת על רופאים ושירותים אחרים, לקבל מידע על עלות של פרוצדורות שונות מראש ולקבוע תורים. הסכום שגויס כעת יאפשר לחברה להגדיל את מרכז הפיתוח בישראל ולגייס עובדים.

Healthee קמה בשנת 2021 וכיום מובילים אותה גיא בנימין (מנכ"ל), בן נגר (סמנכ"ל התפעול) וד"ר אלעד אופיר (סמנכ"ל הדאטה והמדיקל). החברה מעסיקה היום כ־100 עובדים, בישראל ובניו יורק. לפי הודעת החברה לאחר השלמת סבב הגיוס, Healthee "חצתה את הרף של 15 אלף לקוחות".

ענקית התרופות אסטרהזנקה בשיתוף־פעולה ייחודי עם אוניברסיטת תל אביב וקופות החולים לאומית ומאוחדת

כמה שווה המידע הרפואי הישראלי לחברות התרופות המובילות בעולם? הדעות בנושא הזה חלוקות ומשתנות מעת לעת. קצת לפני שנות הקורונה ובמהלכה, הדעה הרווחת הייתה שמאגרי המידע מזכים את סקטור הביומד הישראלי ביתרון עצום והם גורם שימשוך לכאן פעילות של חברות מובילות. הציפיות האלה התממשו רק באופן חלקי, אך השבוע נחתם הסכם שבכל זאת נותן תקווה למינוף של אוצר הידע.

חברת אסטרהזנקה השיקה עם בית הספר לבריאות הציבור, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועם קופות החולים לאומית ומאוחדת את מרכז Beam - Illuminating Healthcare Through Data. זהו מרכז המחקר השני מסוג זה שמקימה החברה בעולם.

המרכז ישתמש במידע שנאסף בקופות החולים ועבר תהליך התממה (אנונימיזציה), והוא יאפשר לאסטרהזנקה להשתמש בנתונים כדי להבין טוב יותר מנגנוני מחלה, דרכי טיפול חדשות וגם כיצד לשפר את איכות חיי המטופל. חוקרי האוניברסיטה יעזרו לחברה בחקר מאגרי המידע.

בשנים האחרונות השתפרה היכולת לנתח מידע מהעולם האמיתי בזכות כלי הבינה המלאכותית והכוח החישובי. חקר המידע מהעולם האמיתי נחשב היום כלי משלים חשוב לניסויים קליניים, והוא מאפשר להבין את היעילות של תרופות בחולים עם כמה מחלות או בחולים מבוגרים שלא נכללו בניסויים הקליניים; לבחון שילובים של תרופות או לבדוק שיטות טיפול זו מול זו, ולא רק מול קבוצת ביקורת המקבלת טיפול דמה. עוד אפשר לזהות תופעות לוואי נדירות, להבדיל בין מטופלים הצפויים להגיב או לא להגיב לטיפול, או להתאים את הטיפול אישית. כמו כן ניתן להשתמש במאגרי המידע כדי להבין את הערך הכלכלי של טיפול מסוים בקבוצת חולים מסוימת.

בראש המרכז יעמוד פרופ' גבריאל חודיק, מטעם אוניברסיטת תל אביב. לדבריו, מדובר במרכז חדשני בכמה אספקטים: "ראשית, במשולש תעשייה, אקדמיה ושירותי בריאות שמשלבים כוחות כדי לקדם את המחקר והשירות הרפואי. שנית, השקעה בטיוב מאגרי המידע המעולים של קופות החולים על מנת לאפשר מחקר ברמה גבוהה יותר, ושלישית שימוש בלמידה מאוגדת (Federated learning) שתאפשר שיתוף־פעולה מחקרי בין ארגונים ללא שיתוף בדאטה. זאת על מנת להבטיח את פרטיות המידע באופן מוחלט. זהו צעד משמעותי קדימה בעולם מדעי הנתונים בתחום הבריאות".

מנכ"ל אסטרהזנקה ישראל, אוהד גולדברג, הוסיף עם השקת המיזם: "באמצעות שיתופי־פעולה בין האקדמיה, התעשייה וקופות החולים, נוכל לקדם מחקרים מעמיקים ולמידה מבוססת נתונים, להבין טוב יותר את צורכי המטופלים בהווה, ולפתח פתרונות רפואיים שייטיבו עמם גם בעתיד".

Abbvie וסטארט־אפ ניישן סנטרל יחפשו פתרונות ללוקמיה

חברת הפארמה AbbVie ישראל וארגון סטארט־אפ ניישן (Startup Nation Central), משיקים אתגר חדשנות שנועד לאתר יזמים וסטארט־אפים המציעים פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך להקלת הטיפול בלוקמיה לימפטית כרונית (CLL). למחלה זו יש טיפולים חדשים מוצלחים, והמיזם מחפש פתרונות טכנולוגיים שיקלו את מהלך הטיפול.

כ־450 חולי CLL חדשים מאובחנים מדי שנה בישראל. הגיל החציוני באבחנה הוא 70. לרוב, המחלה מתקדמת לאט לאורך שנים. בעשור האחרון, פותחו טיפולים ביולוגיים ומולקולות חדשניות כחלופה לכימותרפיה. בחלק מהמקרים, המטופל אף יכול להפסיק את הטיפול אחרי פרק זמן מסוים ולחיות חיים מלאים באיכות חיים גבוהה.

אתגר החדשנות של AbbVie ו־סטארט־אפ ניישן סנטרל, מבקש למצוא פתרונות שיפשטו את התהליך הטיפולי באמצעות ניטור מרחוק, טכנולוגיות למעקב אחר בדיקות דם ותופעות לוואי, גישות חדשניות לניהול תופעות הלוואי כמו עייפות או כאב, תמיכה בניהול החיים לצד הטיפולים וההשפעות הרגשיות של האבחנה ותהליך הטיפול.

היוזמות שיוגשו ייבחנו על ידי ועדה מייעצת שתורכב מנציגי AbbVie ו־סטארט־אפ ניישן סנטרל, רופאים מובילים בתחום, נציגי עמותת החולים וקרן הון הסיכון aMoon. היוזמה הזוכה תקבל מענק של עד 200 אלף שקל מחברת AbbVie. את המועמדות ניתן להגיש עד ה-27 במאי באתר סטארט־אפ ניישן סנטרל.