על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המכסים יופחתו דרסטית, החוזים בוול סטריט קופצים: כל הפרטים על ההסכם החדש בין ארה"ב לסין
● חמש שנים לאחר שברח בתוך ארגז, קרלוס גוהן, המבוקש הנמלט, מלמד אסטרטגיה עסקית באוניברסיטה
1 ארגוני סיוע: תת-התזונה ברצועת עזה נמצאת בנקודת קיצון
מזה שלושה חודשים שהחזרה ללחימה והפסקת הסיוע ההומניטרי לעזה גורמת להחמרה בתת-תזונה של העזתים ובפרט במצבם של החולים. בסוכנות הידיעות AP פורסם כי מטופלים בבתי חולים "נאבקים להאכיל עצמם", מכיוון שבתי החולים אינם יכולים לספק מזון למטופלים והאספקה מידלדלת. "משפחות צריכות להביא כל מה שהן מצליחות למצוא לקרוביהן", נכתב.
ד"ר חאלד אלסר, כירורג כללי בבית החולים נאצר שבח'אן יונס אמר ל-AP כי "רוב הפצועים, אם לא כולם, ירדו במשקל, במיוחד בחודשיים האחרונים".
ארגוני סיוע אמרו ל-AP כי תת -התזונה ברצועת עזה נמצאת בנקודת קיצון. "אלפי ילדים נמצאו עם תת-תזונה חמורה בחודש האחרון, אך גם מבוגרים אינם מקבלים תזונה נאותה".
לפי האו"ם, "מאז שהמצור של ישראל החל ב-2 במרץ, מקורות המזון מתייבשים. ארגוני סיוע הפסיקו את חלוקת המזון. מאפיות נסגרו. מטבחי צדקה המחלקים קערות פסטה או עדשים נותרו קרש ההצלה האחרון לרוב האוכלוסייה, אך הם נסגרים במהירות בשל מחסור באספקה". בנוסף, לעלייה בשווקים ועלייה במחירים, הגישה למזון הופכת למאתגרת יותר.
גורמים ישראליים טוענים שמספיק מזון נכנס לעזה במהלך הפסקת האש הראשונה. אולם, ארגוני זכויות כינו את המצור "טקטיקת רעבה". מה הלאה? ישראל מתכננת לשלוט בחלוקת הסיוע ברצועה "תוך שימוש בקבלנים פרטיים שיחלקו את האספקה". אולם, האו"ם דחה את הרעיון.
מתוך AP, מאת מוחמד ג'חג'וח. לכתבה המלאה
2אינטרסים אישיים או הסכם גרעיני? מה רוצה טראמפ מהמזרח התיכון
עמימות אופפת את מדיניותו ומטרתו של דונלד טראמפ בביקור במזרח התיכון השבוע, ומעלה תהיות בקרב בנות הברית של ארה"ב באזור. בניתוח ל-Foreign Affairs שכותרתו "מה טראמפ רוצה במזרח התיכון?" מציע פרופסור מארק לינץ', חוקר מוביל בפוליטיקה של המזרח התיכון ומי שטבע את המושג "האביב הערבי", כי הביקור של טראמפ עשוי להיות עסקי יותר מאשר מדיני. אך במקביל, מאחורי הקלעים עדיין מרחפת הסוגיה האיראנית.
לינץ' מסביר כי גם למנהיגים איתם יפגש "לא ברור מה טראמפ מקווה להשיג" בביקורו בקטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. אולם, כעת רבים חוששים כי "הנסיעה של טראמפ עוסקת בעיקר באיראן" וכי ביקורו עלול אפילו להביא לכדי מלחמה עמה.
המנהיגים הערבים שהעדיפו את טראמפ על ביידן, כעת "מבולבלים ומודאגים" מהמדיניות הלא צפויה של הנשיא. "המדיניות של טראמפ כלפי עזה ותימן הקרועות ממלחמה, לדוגמה, היא למעשה גרסה יותר אכזרית ופחות מרוסנת מזו שביידן נקט", מסביר לינץ'. "ההצהרות המוגזמות של טראמפ על עזה זעזעו אותם. ומעל הכול, הם אינם יודעים אם טראמפ סולל את הדרך לדיפלומטיה אמיתית עם איראן או רק מסמן וי בדרך למלחמה", נכתב. חוסר הוודאות נובע מכך שהממשל של טראמפ "מתפקד בצורה לקויה ומדבר בקולות רבים".
לינץ' טוען כי ייתכן שלטראמפ יש גם אינטרסים אישיים בביקור במזרח התיכון, וכי הוא יכול לגרוף לכיסו מיליונים מעסקאות עם חברות הקשורות לממשלות המפרץ. במקביל הוא גם עשוי לנצל את הביקור כדי "לשכנע את מדינות המפרץ לשמור על מחירי נפט נמוכים".
לינץ' מסכם כי כנראה שטראמפ "לא ישיג הרבה בביקורו מעבר לחתימה על כמה עסקאות נשק". וגורס כי עליו לנצל את ההזדמנות כדי "להשיג הסכם גרעיני ופוליטי עם איראן".
"הסכם כזה יתאים למצב הרוח האזורי בכך שיפחית את הסיכון למלחמה בין ישראל לאיראן, ינרמל את היחסים בין איראן למפרץ, וירסן את בעלי הברית של איראן ברחבי האזור - כולל חיזבאללה, החות'ים, ומורדים אסדיסטים בתחילת דרכם בסוריה. אם טראמפ יחתום על הסכם שיכסה יותר מאשר רק את תוכנית הגרעין של איראן, הוא יוכל לטעון שהשיג עסקה טובה יותר מזו של הנשיא ברק אובמה", נכתב.
מתוך Foreign Affairs, מאת מארק לינץ'. לכתבה המלאה
3לבנון השתלטה מחדש על שדה התעופה בשליטת חיזבאללה
ארגון הטרור חיזבאללה נחלש בתקופה האחרונה עקב חיסול בכירים ותקיפות מצד ישראל. כעת הוא מתמודד עם חזית נוספת - ממשלת לבנון החדשה, שמנסה להחליש את הארגון שמסרב להתפרק מנשקו.
בתמיכת ארה"ב, הממשלה הודיעה כי תשיב לידיה את שדה התעופה רפיק אל-חרירי בביירות שבמשך שנים "היה בשליטת חיזבאללה ושימש כערוץ הברחות וכמנוף להפעיל את שליטתו במדינה", פורסם בוול סטריט ג'ורנל. כחלק מהמהלך, עובדים רבים במקום פוטרו, טיסות מאיראן הושעו, והחוקים נאכפים בקפדנות בסיוע בינה מלאכותית.
הרפורמה הלבנונית היא חלק ממאמץ רחב יותר של הממשלה להגביל את השפעת חיזבאללה ואת הכנסותיו. ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "אפשר להרגיש את ההבדל. אנחנו מצליחים יותר למנוע הברחות".
"לבנון, הגובלת עם ישראל וסוריה, נשענת על נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי בביירות כחיבור שלה לעולם. ההשפעה הממושכת של חיזבאללה על שדה התעופה הפכה אותו לפגיע להתקפה מצד ישראל, שהתלוננה שאיראן השתמשה בו כדי להעביר מזומנים לחיזבאללה. ישראל אף איימה על טיסות שלטענתה נועדו לאספקת ציוד מחדש לקבוצה הלבנונית החמושה", נכתב.
הצעדים להשבת השליטה על שדה התעופה מגיעים במקביל למאמצים של ממשלת לבנון החדשה לפרק את חיזבאללה מנשקו. בישראל וארה"ב מרוצים מהצעדים של לבנון אף כי נוקטים באופטימיות זהירה "יש עוד הרבה עבודה".
חיזבאללה השתמש במשך שנים בשדה התעופה כמוקד לשליטה במדינה וכאמצעי ל"טרפוד רפורמות".
מוסאווי, בכירי חיזבאללה אומרים שההערכות לגבי שליטתם בשדה התעופה הן קיצוניות ואמר "אנחנו חלק מהמערכת, בדיוק כמו כל מגזר לבנוני אחר".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת עומר עבד אל-בקי ואדם שמסדין. לכתבה המלאה