נמל חיפה / צילום: גדות
הפתרון לדרישת נמל חיפה לשעבד כמעט 3 מיליארד שקל מקופתו התגבש בישיבת הוועדה למכירת מניות המדינה, שהתקיימה אתמול (א') במטרה למנוע את התחמקות הנמל מהשקעה עתידית בתשתיות. כך, הכסף שהשאירה המדינה בקופת הנמל, שנועד להשקעה בתשתיות בעשור הבא, יועבר כבר כעת לחברת נמלי ישראל (חנ"י), ואת היתרה הנמל יוכל לשעבד.
● חודש שביעי ברציפות: הגירעון באפריל ירד ל-5.1%
● ענקית הלואו קוסט תחזור רק בחודש הבא. המחירים כבר קפצו פי שלושה
נמל חיפה הועבר מידי המדינה לידי זכיינית ההפעלה שלו המורכבת מקבוצת אדאני ההודית וקבוצת גדות הישראלית בתחילת 2023, לאחר שההפעלה נמכרה בלא פחות מ-4 מיליארד שקל, שחלקם הובאו מהחברות הרוכשות, וחלקם באמצעות מימון בנקאי כבד עם ריבית גבוהה במיוחד ולטווח זמן קצר.
על-פי הסכם המכירה מול המדינה, בקופת הנמל "נעול" סכום של כ-2.7 מיליארד שקל שנועד לפיתוח תשתיות עתידיות ולהכשרת תוכניות עסקיות. כך, במסגרת המכירה המדינה רצתה להבטיח את השקעת הנמל בתשתיות כדי לייצר יתירות תשתיתית ולא מחסור תשתיתי בפעילות הנמלית בישראל.
למעשה, אינטרס עסקי של נמל יכול לבוא לידי ביטוי בתור מתמיד לשירותיו - כך רציפיו פועלים תמיד, ורווחיותו עולה. לעומת זאת, האינטרס המשקי הוא דווקא לרציפים שמחכים לאוניות ובאמצעות זאת ייעול שירותי הסחר והורדת מחיריהם. החובה הזו נועדה כדי לאזן בין האינטרסים ולהבטיח השקעות בתשתיות, גם אם הן אינן "משתלמות" באותו הרגע לנמל, ועד לסוף העשור עליו להחליט האם יעמיק רציף קיים (הרציף המזרחי) או יקים רציף חדש לעומק המים בעבור אוניות ענק בשם כרמל ב'.
ההסדרה התעכבה
בשנה וחצי האחרונות התרחשו דיונים לקראת הסדרה כוללת בנמלים, שבמסגרתם הנמלים החדשים - נמל הדרום ונמל המפרץ - קיבלו רציפים נוספים לפריקת מטען כללי.
נמל חיפה מצידו דרש דרישות שונות, ובהן גם לשעבד את הכסף בקופת הנמל כדי להקטין את עלויות החוב, ושימש כשחקן וטו בנושא. ההסדרה התעכבה והתעכבה, עד שבסופו של דבר שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתמו על הסדרה שלא כוללת את דרישתו המרכזית של נמל חיפה.
לאחר מכן החלה מסכת התכתבויות בין הרוכשים - בהם חברת אדאני ההודית, שזו השקעתה הראשונה בישראל - ובין נציגי הממשלה, בטענה הדדית לסטייה מהסכמי הרכישה. בממשלה החלו דיונים מי הגורם המוסמך לפתוח את ההסכם. הסוגיה הועברה לטיפולו של מנהל רשות החברות הממשלתיות, אשר הוביל את תהליך הפרטת הנמל, ונדון בוועדה בין-משרדית - הוועדה למכירת מניות המדינה.
בדיון שהתקיים אתמול עלו חששות רבים, והמרכזי שבהם הוא שאם המדינה תאפשר את שיעבוד הכסף, ייתכן שהנמל לא יעמוד במחויבותו להשקיע בתשתיות עתידיות. במצב קיצוני כזה, המשקיעים קנו אותו בקצת יותר ממיליארד שקל, ואילו הרוכשים קיבלו הסדר עוקף-דיבידנד.
פתרון יצירתי
הפתרון שהוצע בישיבה הוא יצירתי. את התשתית החדשה שתוקם בעשור הבא תבצע חברת נמלי ישראל, שכן היא הבעלים של תשתיות הנמל (ואילו הרוכשים הם מפעיליו בזיכיון). לכן הוצע כי סכום של כ-1.5-2 מיליארד שקל יועבר מקופת הנמל לקופתה של חנ"י למשמורת, עד אשר יוקמו התשתיות שאותן יוכל לבחור לבצע הנמל במסגרת שיקול-דעתו בשנת היעד. בנתיים בחנ"י יוכלו להתחיל בתכנון כדי לקצר את לוחות הזמנים העתידיים, והנמל יהנה מתשלומי ריבית.
את יתר הסכום בקופתו, הנמל יוכל לשעבד ולהקטין את עלויות החוב. כך המדינה מעוניינת לחייב את הרוכשים לבצע דה-פקטו את עבודות התשתית, ובמקביל לנסות ולהקל עליהם את התשלומים שמונעים את יכולתם להרוויח.
בענף מביעים סקפטיות לגבי הצלחת המשא-ומתן לנוכח הדרישה החדשה, ומנגד, אחרים טוענים כי אם הנמל אכן מעוניין למלא את חובותיו ולהשקיע בתשתיות, אין סיבה שהוא לא יסכים להפקיד את הכסף, שבין כה לא שמיש לו, בקופת המדינה.