חבר לשעבר בארגון פשע שהורשע, על-פי הודאתו בהסדר טיעון, בעשרות עבירות מס והפצת חשבוניות פיקטיביות במסגרת פרשה בהיקף של כמיליארד שקל, נשלח ל-9 חודשי עבודות שירות בלבד, וכן ישלם קנס בסך 40 אלף שקל. זאת, בשל השיהוי של המדינה בטיפול בתיק הפלילי נגדו, אשר ראשיתו לפני כעשור.
● דודי אפל מציע להחזיר לנושים 50 מיליון שקל, ויש מי שמפקפק
● השופט גילה - המשטרה הסתמכה על חוק לא קיים שנוצר על-ידי AI
בשנת 2016 הגישה רשות המסים כתב אישום חמור נגד ראשי התארגנות פלילית בגין עבירות מס בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, תוך שהיא חושפת את התנהלותם של ראשי הארגונים הפליליים מאחורי הקלעים ואת כניסתם עמוק אל תוך הזירה הכלכלית באמצעות שרשרת חברות ואנשי קש.
בשנת 2022 הוגש כתב אישום על בסיס אותה פרשה ישנה נגד עופר בנבנישתי. הוא הורשע על-פי הודאתו בכך שהיה שותף להתארגנות הפלילית של סרגיי סידורוב ורונן זגיר (ראשי ההתארגנות המככבים בכתב האישום משנת 2016), אשר הוציאה לפועל תוכנית עבריינית רחבת-היקף של הנפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ללקוחות ההתארגנות.
בהנחיית ראשי ההתארגנות נרשם בנבנישתי ברשויות המס כעוסק מורשה "ב.ב.ר ניהול וביצוע פרויקטים 027949577", סיפק פלטפורמה להתארגנות לביצוע עבירות שונות בהיקפים כספיים גבוהים והיווה חלק משמעותי בהתארגנות.
בנבנישתי וההתארגנות התקשרו עם חברות ועוסקים שונים, להם מכרו מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין על שם החברות והעוסקים, מבלי שבוצעה עסקה או מבלי שהתכוונו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור. זאת, בין היתר כדי לאפשר ללקוחות ההתארגנות לנכות את החשבוניות הפיקטיביות בדיווחיהם התקופתיים למע"מ ולהתחמק מתשלום מס על הכנסה.
לצורך מימוש תוכנית זו רכשה ההתארגנות ו/או קיבלה מחברות ועוסקים שונים (הספקים הפיקטיביים) מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן לכאורה הוצאו המסמכים כאמור - קרי: חשבוניות התשומות הפיקטיביות. ההתארגנות ניכתה את חשבוניות התשומות הפיקטיביות בדיווחיה למע"מ וכן הגדילה באמצעותן את הוצאותיה לצורך התחמקות מתשלום מס על הכנסה.
על סידורוב וזגיר, ראשי ההתארגנות, גזר בית משפט המחוזי מרכז (השופטת מיכל ברק-נבו) בהליך נפרד שהוגש נגדם עוד בשנת 2016, לאחר הליך גישור, עונשים של 69 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על-תנאי, קנס בסך 300 אלף שקל וחילוטים.
שיהוי דרמטי בטיפול בתיק
במסגרת הסדר הטיעון של בנבנישתי דרשה המדינה, באמצעות עו"ד יוסי מועלם, להטיל על בנבנישתי 18 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על-תנאי וקנס. ההגנה לא הוגבלה בטיעוניה לעונש, פרט להסכמתה כי יושתו מאסר על-תנאי וקנס.
בא-כוח הנאשם, עו"ד יוסי חמצני, טען כי מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות כלכליות שבוצעו זמן רב לפני הגשת כתב האישום היא של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.
טיעון מרכזי מטעם הנאשם היה שחל שיהוי דרמטי בטיפול בתיק, המקים לנאשם טענה של "הגנה מן הצדק", לה יש לתת ביטוי בשלב העונש. זאת, אף על-פי שנתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה לחרוג בתיק זה מהזמנים הקבועים בהנחיה.
השופט מיכאל קרשן ציין בגזר הדין כי "חובה על בתי המשפט, במצב דברים רגיל, להשית עונשים מחמירים וכואבים על מי שמבצע עבירות כלכליות חמורות שכאלה", אך מיד הוסיף כי במקרה הייחודי שבפניו לא ניתן להגשים את מטרות הענישה במלואן.
השופט ציין בין היתר לטובת בנבנישתי כי נראה שהוא לא גרף שום רווח לכיסו, ומשלב מסוים נכפה עליו באופן אלים להמשיך את פעילותו עבור ההתארגנות, אף שכבר לא חפץ בכך.
בכתבי האישום נגד ראשי הארגון נטען כי כאשר חברי ארגון רצו לפרוש, הם ספגו איומים בסגנון: "אני אוציא את האקדח ואתן לך לרקוד" או "אשבור לך את העצמות". עוד תואר מקרה של חבר הודיע כי הוא עוזב סופית את ההתארגנות, והתעורר במיטתו כשראש הארגון רוכן מעליו חמוש בסכין באורך 38 ס"מ ודוקר את מיטתו. בגזר הדין צוין כי בניסיונותיו לנתק את עצמו מהארגון, בנבנישתי אף הגיע ליחידת יהלום במס הכנסה.
ואולם הנימוק המרכזי של השופט להטלת העונש הקל - 9 חודשי עבודות שירות בלבד - היה השיהוי בטיפול בתיקו של בנבינישתי. כתב האישום נגדו הוגש בשלהי שנת 2022, בגין עבירות בוצעו בשנים 2015-2014, כאשר כתב האישום נגד ראשי ההתארגנות (שכולל את כל הפרטים הנוגעים לבנבינשתי) הוגש כבר בחודש ינואר 2016 - "דבר שמעיד על כך שבשלב זה הסתיימה חקירת הפרשה", כלשון השופט.
השופט ציין כי כתב האישום נגד בנבנישתי הוגש בשיהוי עצום של למעלה מ-6 שנים, והמדינה לא הציגה שום הסבר רציונלי לשיהוי חריג זה. "מקובל עליי כי במצב הדברים הרגיל צריך נושא השיהוי למצוא ביטוי בגזירת העונש בתוך המתחם, אך במקרים בהם חלוף הזמן הוא משמעותי ובלתי סביר, ייתכן שאף גזירת עונש בתחתית המתחם לא תספק מענה הולם לסוגיית השיהוי ולא תביא לתוצאה צודקת", ציין השופט, והוסיף כי המקרה שבפניו הוא מקרה מובהק למצב זה.
