המשטרה הסתמכה על חקיקה שלא קיימת בהליך משפטי, לאחר שהשוטרים נעזרו בבינה מלאכותית לצורך הכנת טיעונים בתיק פלילי - זאת לא התחלה של בדיחה על משטרת ישראל, אלא המציאות שהגיעה לפתחו של בית משפט משפט השלום בחדרה, במסגרת דיון בבקשה שהגיש חשוד בעבירות מס, הלבנת הון ועבירות נגד חוק המזומן, להחזרת הטלפון הנייד שלו שנתפס בחקירה.
במסגרת הדיון בבקשה התברר כי המשטרה הסתמכה על חוק שלא קיים. איך זה קרה? בינה מלאכותית יצירתית והיעדר בדיקה של נציגי המדינה.
● העדכון האחרון של ChatGPT הרגיז משתמשים. עכשיו החברה מסירה אותו
● בעקבות בג"ץ: לשכת עורכי הדין מעלה הילוך נגד שימוש פסול ב-AI
● עורכי הדין הסתמכו על AI שהמציא פסקי דין ונתפסו על חם. בבג"ץ מנסים לעצור את התופעה
תחילתו של התיק בבקשה שהוגשה בפברואר השנה על-ידי המדינה לתת תוקף משפטי להסכמה עם החשוד, אברהים מחאגנה, לפיה המדינה תמשיך להחזיק למשך שנה בכלל התפוסים שנתפסו בתיק החקירה שנפתח נגדו, למעט הזהב - שיוחזר לו.
במסגרת ההסכמה הוחזרו למחאגנה המחאות שנתפסו במהלך החיפוש שנערך בביתו, ומנגד נשארו בידי המשטרה תפוסים אחרים, בהם טלפון, DVR, חומרי מחשב ומסמכים.
באפריל הגיש מחאגנה, באמצעות עורכי הדין תמיר קלדרון ורמי זועבי ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, גרוס, בקשה לקבל לידיו את הטלפון שעדיין מוחזק בידי המשטרה. בבקשה נטען כי כבר הודע לו מהמשטרה שהוא יכול לגשת ולקבל את אותו טלפון, אך עד שהספיק לעשות זאת, המשטרה חזרה בה.
עוד הוא טען כי הטלפון שנתפס הוא טלפון מוסדי, משום שהוא משמש את העסק שלו, וכי מותקנות עליו תוכנות מחשוב ואבטחה שמנהלות את מערך האבטחה של העסק ומשמשות בין היתר גם את חנות ממכר הזהב שנמצאת באותו מתחם שבבעלותו.
לטענתו, בראשית אפריל ניסו אלמונים לפרוץ את החנות ושברו את הסורגים ואת השמשות, ומערכת האבטחה לא התריעה בפניו משום שהטלפון שלו היה מוחזק בידי המשטרה.
עוד טען מחאגנה כי הוא לא יכול לספק שירות נאות בהיעדר סיסמאות וקודים שנמצאים בטלפון ומשמשים לתפעול העסק ותוכנות המחשב הנייד. בכך, טען, התנהלותו העסקית נפגעת.
החוק שהמדינה הסתמכה עליו לא קיים בספר החוקים
השופט אהוד קפלן קבע דיון במעמד הצדדים וביקש את תגובת המדינה לבקשה. שם התחילה סאגת החקיקה הלא קיימת. וכך מתאר זאת השופט בהחלטה שנתן: "התגובה חתומה על-ידי קצין כלשהו בלהב, במסגרתה הודיעה המדינה שהיא עומדת על החזקת הטלפון לאור ההסכמה שהייתה בזמנו בין הצדדים.
"התגובה מכחישה את היות הטלפון בבעלות עסקית. לטענתה, הטלפון לא משמש מספר גורמים, הוא לא מיועד לפעילות מוסדית או ציבורית, ולכן אינו יכול להיחשב כמחשב מוסדי, למרות שהיא מאשרת שביום החיפוש היא כבר העתיקה את כל החומר מהמחשב הנייח המוסדי של הנאשם, לדבריה.
"בסעיף 6 לבקשה נטען כי לפי סעיף 23 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב) תשנ"ו - 1996, מחשב מוסדי הוא מחשב בבעלות מוסד ציבורי, רשות שלטונית, תאגיד או גוף שמשרת את הציבור, והגישה אליו אינה מוגבלת למשתמש אחד בלבד, אלא הוא משמש מספר אנשים לצרכים מוסדיים, והטלפון של המבקש כאן לא עונה על הגדרה זו".
ואולם בדיקה קלה שערך השופט גילתה כי חוק כזה לא קיים. "ובכן", כתב השופט קפלן, "אותו חוק לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא גם לא היה קיים בדמיונו של אף אדם עד כה, כי חיפוש מילותיו באינטרנט באמצעות מנועי חיפוש כמו גוגל לא מעלה אף תוצאה תואמת. הוא נוצר על-ידי בינה מלאכותית, ואם חשבתי שראיתי הכול ב-30 השנים שאני על כס השיפוט - כנראה שטעיתי".
גם המדינה גילתה את טעותה בשלב מסוים, אם כי לא מוקדם מספיק לדברי השופט. השופט ציין כי סמוך לאחר תחילתו של הדיון בבקשה לשחרור הטלפון, "אך לא ממש בפתח הדיון", הודיעו נציגות המדינה כי נפלה טעות, וכי החוק הזה אכן לא קיים.
"לטעמי, מלכתחילה הטעות הזאת לא הייתה צריכה לקרות, ואם ידעו על קיומה, היו צריכות להודיע על כך לפני הדיון, כדי לא להתבזות יותר ממה שכבר התבזו", כתב השופט בהחלטה.
האם הטלפון יוחזר?
בהמשך דן השופט בגופה של הבקשה והתנגדות המדינה להחזרת הטלפון, תוך שהוא מציין כי יש ממש בטענת המשטרה כי הטלפון אומנם נפרק, אך חומריו שנפרקו טרם נבחנו כולם על-ידי המשטרה, וייתכן שיימצא בעתיד שיש צורך לבצע פריקה נוספת - ואולם אפשר למצוא לה מענה על-ידי אי-החזרת הטלפון אך העתקת כל החומר שאגור בו לטלפון "ריק" שהמבקש ימסור למשטרה, כך שהטלפון המקורי יישאר בידיו, וכל התוכן יועתק לטלפון הריק שימציא מחאגנה למשטרה ויינתן לו כשהוא טעון בתוכן של הטלפון המקורי.
טעם נוסף שעליו הצביעה המדינה להתנגדותה הוא שמדובר בחומרים שאם יהיו בידיעת מחאגנה, הוא יוכל לשבש באמצעותם את החקירה. על כך כתב השופט כי "נימוק זה די מקומם. גם משום שהמחשב בעסקו ממילא הוחזר לו, וכל התכתובות על פלטפורמות שונות כגון דואר אלקטרוני או תוכנת וואטסאפ ניתנות ממילא לשליפה מ'הענן', כמו גם רשימת אנשי הקשר".
השופט הורה למחאגנה למסור למשטרה טלפון ריק, והורה כי המשטרה תעתיק את תוכנו של הטלפון המקורי לטלפון הריק בתוך 5 ימי עבודה, ותמסור את הטלפון המקורי לידי מחאגנה או למי מטעמו.
"אין תחליף ליסודות המקצועיים הבסיסיים"
לדברי מוטי בללתי, מומחה למיסוי ושותף במשרד עורכי הדין גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות', השימוש ב-AI בהליכים משפטיים אומנם מפתה, אך מחויב בזהירות. "הופתעתי לגלות כי במסגרת הליך משפטי הוצג על-ידי המדינה חוק שלא קיים, ואף צוטט על-ידה סעיף שאינו מופיע בספר החוקים. אני מניח שמדובר בטעות אנוש תמת-לב של נציגי המדינה, ומקווה ומאמין שהנושא ייבדק והלקחים יופקו על-ידי הרשויות הרלוונטיות.
"לצד היתרונות הרבים שמביאה עמה הבינה המלאכותית לעולם המשפט והמסים בפרט - לרבות חיסכון בזמן, סריקה מהירה של מידע ויכולת עיבוד מתקדמת - עדיין אין תחליף ליסודות המקצועיים הבסיסיים של איש המקצוע: קריאה מדוקדקת של כל מסמך לפני הגשתו, הבנת הרקע המשפטי וההקשר הרלוונטי והתעמקות בחוק ובפסקי הדין. גם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת, האחריות המקצועית והאנושית נשארת בלב העשייה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
