אתר הבנייה ברחוב הרכסים ברמת גן שקרס / צילום: דוברות המשטרה
ביום שני אירעה תאונת עבודה קשה באתר בנייה ברחוב הרכסים 32־34 ברמת גן, לאחר שחלק מהקרקע במקום קרס. כתוצאה מהאירוע, פועל סיני נלכד באדמה ונפצע באורח קשה. לצורך חילוצו נאלצו הצוותים הרפואיים לבצע ניתוח חירום שבמהלכו נקטעה רגלו.
● עומדים לסיים את המשכנתא? ההחזר שלכם יגדל משמעותית
● מיליון שקל יותר בגלל הים: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בגבעת אולגה?
בעקבות הקריסה החריגה, פונו שלושה בנייני מגורים סמוכים לצורך בדיקות מחשש לפגיעה ביציבותם, ושני רחובות באזור נסגרו לתנועה למשך יותר מ־24 שעות.
האירוע מעורר שאלות קשות בנוגע לסיבת הקריסה ולשיטות העבודה באתרי בנייה באזורים עירוניים צפופים. החקירה מתנהלת ביחידת פלס של המשטרה, האחראית על חקירת תאונות עבודה, ובמקביל, מומחים מתחום ההנדסה כבר מציעים הסברים אפשריים לתאונה.
חזי שוורצמן, מנהל מינהל הבטיחות בעבודה, הסביר: "כרגע זה נראה כאילו זה כשל תכנוני בכלונסאות של קיר הדיפון - ייתכן שלא שמו כלונסאות במידה מספקת, וייתכן גם שהמהנדס נתן את ההוראות הנכונות אבל לא מילאו אותן". לדבריו, העבודה באתר הופסקה ל־48 שעות ותתחדש רק לאחר קבלת אישור מהנדסי בטיחות. לדבריו, מפקחים מטעם המינהל, יחידת פלס וגם שני מומחים חיצוניים עדיין חוקרים את האירוע בשטח.
יו"ר איגוד המהנדסים, יגאל גוברין, הדגיש את רגישות העבודות: "בכל מקום שבו עושים חפירה למרתפים, והוא גובל בכבישים או בבניינים, יש חובת זהירות גדולה מאוד. זה סיפור מורכב. בכבישים אם קרתה תקלה וכביש התמוטט זה חצי צרה, אבל בצמידות לבניינים זו יכולה להיות דרמה".
לדבריו, קיימות שתי שיטות מרכזיות לעיגון הקרקע בחפירות מהסוג הזה: שימוש בעוגני קרקע, המוחדרים אופקית לתוך האדמה, או הקמת תמיכות פלדה בין דפנות הבור. במקרה זה, בחר הקבלן בשיטה השנייה. גוברין מעריך כי הפגיעה נגרמה בגלל מגע פיזי עם התמיכות: "הפתרון שנבחר צריך להביא בחשבון גורמים שעלולים לגרום נזק, כמו פגיעה של מנוף או טרקטור בתמיכות הפלדה. בעוגנים זה לא קורה".
עוגני הקרקע: פתרון הנדסי או מוקש משפטי?
הבעיה היא ששימוש בעוגני קרקע טומן בחובו גם אתגרים משפטיים - שכן הם מחייבים חדירה לתוך חלקות סמוכות. סוגיה זו כבר נדונה בעבר בבית המשפט העליון, בעקבות פרויקט אחר ברמת גן.
אז דובר על פרויקט של חברת משהב, שהחדירה עוגנים לשטח בניין סמוך במסגרת פרויקט תמ"א 38 ברחוב הבנים בעיר, מבלי לבקש את רשות הדיירים. הדיירים תבעו להסיר את העוגנים ודרשו פיצוי בגין השימוש בשטחם. החברה טענה כי הסרת העוגנים תגרום לה נזק של 6.5 מיליון שקל, ושלא נגרם כל נזק לדיירים עצמם.
בית המשפט המחוזי פסק לדיירים פיצוי של כ־88 אלף שקל, אך העניין הגיע עד לבית המשפט העליון, שקבע בשנת 2022 כי יש להכפיל את הסכום ל־161 אלף שקל, ולהוסיף עוד 100 אלף שקל הוצאות משפט.
לדברי ישראל דוד, ממלא־מקום יו"ר איגוד המהנדסים, פסק הדין של העליון מביא לחשש של יזמים מן השימוש בעוגנים, אף שזו האופציה הבטוחה יותר. "הפתרון של התמיכה מבפנים הוא מסוכן - מספיק שבאגר נותן מכה קטנה וזה נופל".
ערים ללא תוכנית - והשלכות ברמה הארצית
לצורך השימוש בעוגנים צריכה הוועדה המקומית להכין תוכנית עירונית. בעוד שרמת גן, גבעתיים, לוד, קריית אונו ונתניה כבר הכינו ואישרו תוכניות עוגנים, בערים רבות אחרות - כמו ירושלים, ראשון לציון ואור יהודה - עדיין אין תוכנית תקפה. בעיר הבירה, ועדת הערר אף ביטלה לאחרונה את תוכנית העוגנים של העירייה בטענה שנעשתה ללא סמכות חוקית.
דוד מציע פתרון פשוט יחסית: "אני כבר עשר שנים מבקש שיעשו תוכנית ארצית לעוגנים, וזה אפילו לא מסובך כי זה לפי סעיפים 62־63 בחוק התכנון והבנייה. אבל אין עם מי לדבר", הוא אומר. בהיעדר תוכנית כזו, כל עיר נדרשת להסדיר כאמור בעצמה את הנושא.
ואולם יש מי שסבורים שתוכניות עוגנים עלולות להוות פגיעה בשכנים. עו"ד נעם קולודני, מומחה לדיני תכנון ובנייה, מסביר: "עוגני קרקע, קבועים או זמניים, עשויים לגרום לפגיעה קניינית ולנזקים לא מבוטלים למקרקעי השכנים".
ביחס למקרה ברמת גן, הוא מציין: "השאלה שתצטרך להיבדק היא האם האלטרנטיבות התכנוניות וההנדסיות התאימו לצרכים ולאילוצי הפרויקט, והאם בוצעו על פי התקנים והסטנדרטים המקצועיים".
מהחברה היזמית "בי אל די", האחראית על הפרויקט, לא נמסרה תגובה.