המושג
סל הצריכה: הרכב המוצרים והשירותים שמייצג את תצרוכת משקי הבית, ועל בסיסו מחושב מדד המחירים לצרכן.
● המוניטור מבאר מושגים | השריפות בהרי ירושלים היו "אסון לאומי"? הממשלה לא ממהרת עם ההכרזה
● המוניטור מבאר מושגים | אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת הוא לפקח על הממשלה. איך זה נראה בפועל?
ההקשר האקטואלי
לפני מספר ימים פורסם כי מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה בשיעור חודשי קיצוני של 1.1%, והעלה את האינפלציה השנתית ל־3.6%. מי שהובילו את העלייה הזאת היו מחירי הטיסות שזינקו ב־15.9%, מה שהעלה את המדד בכמעט 0.7% בחודש.
מדד המחירים לצרכן מפורסם מדי חודש על־ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), והוא מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה. אותו "סל" אמור לייצג את התצרוכת של אוכלוסיית משקי הבית.
ממה מורכב הסל?
המילה "תצרוכת" היא קריטית בהקשר זה. מכיוון שמטרת המדד היא למדוד את השפעת השינויים במחירים על גודל ההוצאה הדרושה למשקי הבית לקיום רמת תצרוכת נתונה, הסל כולל רק מצרכים ושירותים המיועדים לצריכה. הוא לא כולל מרכיבים שנחשבים לחיסכון, דוגמת נכסים פיננסיים שונים (כמו ניירות ערך, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות).
סל התצרוכת המדובר מורכב מעשר קבוצות תצרוכת ראשיות, וכל קבוצה כזו מורכבת מעוד הרבה סעיפי משנה ותת־סעיפים. לכל אחד מהמרכיבים יש חלק ("משקל") שונה במדד המבטא את האחוז מההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת. את המשקלים הגבוהים ביותר תופסים הדיור הדיור (27%), תחבורה ותקשורת (19%) ומזון ללא פירות וירקות (15%).
איך נאספים הנתונים?
כדי להחליט איזה נתח לתת לאיזו קבוצת צריכה, הלמ"ס עורכת סקר בקרב כ־14 אלף משקי בית, באמצעותו היא אוספת נתונים על פירוט ההוצאות של משקי בית. הסקר הזה, שקרוי "סקר הוצאות משקי הבית", משמש את הלמ"ס לעדכון סל התצרוכת אחת לשנתיים (העדכון האחרון נערך בינואר 2025).
את אמידת שינויי המחירים, הלמ"ס מבצעת באמצעות שינויי המחירים לצרכן של כ־1,300 מוצרים ושירותים. מאיפה מגיעים אליה הנתונים הללו? המחירים נאספים על־ידי סוקרים באמצעות פקידה בשטח או באמצעות הטלפון בכ־3,500 חנויות, עסקים ומשקי בית בכ־100 יישובים.
לקריאה נוספת: