צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שכר הבכירים במערכת הבנקאית בישראל מוגבל מזה כמעט עשור לעלות השכר של העובד הזוטר בארגון. עם זאת, נתוני הדוח לשנת 2024 של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בראשותו של דני חחיאשוילי, חושפים כי מספרם של הבכירים במערכת גדל אשתקד ותנאי העסקתם השתפרו בשיעור חד בתוך שנה גם כן. זאת בעת שמספר המשרות של העובדים הזוטרים צומצמו.
● ניתוח | חמישה כשלים שחושף דוח המפקח על המערכת הבנקאית
● המפקח על הבנקים: מבצעי 20/80 יצאו משליטה - רצינו להחזיר את הרציונליות לשוק
● הבנק עושק אתכם בפיקדון? בנק ישראל חושף איך האתר שפיתח עשוי לשנות זאת
הדוח שמפרסם הבוקר (ב') הפיקוח על הבנקים מלמד כי מספר המנהלים הבכירים בבנקים זינק בשנה שעברה ב-7% ל-798 משרות, כאשר עלות שכרם המצרפית קפצה בשיעור כפול של 14% והסתכמה ב-1.3 מיליארד שקל אשתקד. באותו זמן מספר העובדים הזוטרים ביותר (מבחינת רמת השכר) בבנקים דווקא ירד, בשיעור שמתקרב ל-10%.
כשבודקים את הדוח מגלים כי במשרדי הבנקים בישראל עבדו 26 עובדים שהשתכרו עד 5,000 שקל בחודש (עד 60 אלף שקל בשנה). עלות שכרם הכוללת עמדה אשתקד על 1.4 מיליון שקל, ומדובר בירידה במספר העובדים, שכן בשנת 2023 עבדו 29 עובדים במשרות דומות (ועלות העסקתם הסתכמה ב-580 אלף שקל באופן מצרפי).
מנגד, ברמת שכר אחת מעל אותם עובדים זוטרים, כלומר שכר שנתי של 60 עד 120 אלף שקל, הועסקו במערכת הבנקאית 862 עובדים. גם בדרגת שכר זוטרה זו, מדובר בקיטון של כ-10% במספר המשרות ביחס לשנה הקודמת. עלות העסקתם פחתה ל-83 מיליון שקל, למול 102 מיליון שקל בשנת 2023.
רוב עובדי הבנקים מרוויחים בין 360 ל-600 אלף שקל בשנה
לפי נתוני בנק ישראל, נראה כי המסה הגדולה של עובדי הבנקים בארץ היא בדרגות שכר שנתיות שנעות בין 360 עד 600 אלף שקל (12.7 אלף עובדים). גם כאן נרשמה ירידה במספר העובדים ביחס לשנה הקודמת, בשיעור של 1.1%-. עלות העסקתם נשחקה גם כן בשיעור של 0.6%, והסתכמה ב-6 מיליארד שקל. בסה"כ ירד מספר המשרות במערכת הבנקאית אשתקד ב-0.6% ביחס לשנה הקודמת ל-37,670 משרות. העלות של המשכורות וההוצאות הנלוות עמדה על כ-15.3 מיליארד שקל, ירידה של 1% בתוך שנה.
ככלל, הבנקים חתמו את שנת 2024 עם רווחי שיא. הרווח הנקי המצרפי הסתכם ב-29.7 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים במשק (לאומי, פועלים, מזרחי-טפחות, דיסקונט והבינלאומי). זו עלייה של 15% ביחס לשנה הקודמת, כאשר התשואה על ההון במערכת עמדה על 15.9% (או 14.5% בניכוי השפעת האינפלציה).
העלייה ברווח הנקי הוסברה בדוחות ע"י עלייה בהכנסות הריבית נטו (הכנסות מריבית על הלוואות שנתנו הבנקים בניכוי הוצאות ריבית בגין הפיקדונות). העלייה באותן הכנסות ריבית נבעה מעליית סביבת הריבית והאינפלציה, היקף האשראי ומעבר חלקי להפקדת כספי העובר ושב (עו"ש) לפיקדונות נושאי ריבית. בנוסף, ציינו בבנק ישראל כי חלה ירידה בהוצאה בגין הפסדי אשראי, בהשוואה לאשתקד אז נרשמה הוצאה גבוהה בין היתר נוכח המלחמה.
227 מיליארד שקל שוכבים בעו"ש בלי לקבל ריבית
נתוני הפיקוח על הבנקים מלמדים שלאחר מעל לשנה וחצי של מלחמה, עדיין שוכבים בחשבונות העובר ושב (עו"ש) של הציבור סכומי כסף משמעותיים. בפיקוח נוטים לחשוב שמאז פרוץ המלחמה, הציבור רוצה לשמור על רמות נזילות גבוהות יותר, ולכן נבלמה במידה מסוימת מגמת הוצאת הכספים מהעו"ש לטובת פיקדונות נושאי ריבית. בפברואר האחרון "שכבו" בחשבונות העו"ש של הציבור 227 מיליארד שקל - מתוך אותו סכום, רק כ-17.3 מיליארד שקל קיבלו ריבית.
בבנק ישראל השוו את הנתון לחודש דצמבר 2023, כחודשיים לאחר שפרצה המלחמה. גם אז שכבו בעו"ש של הציבור 227 מיליארד שקל, מתוכם כ-23.5 מיליארד בחשבונות העו"ש קיבלו ריבית. כאשר בודקים את המצב בפיקדונות נושאי ריבית בבנקים, הרי ששם נרשם גידול בין שתי התקופות. בפברואר האחרון היו בפיקדונות נושאי הריבית 407 מיליארד שקל, מול 398 מיליארד שקל בדצמבר 2023. כמו כן, מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי נרשם גידול בכספים שהופקדו לקרנות כספיות בין שתי התקופות, ל-103 מיליארד שקל בפברואר האחרון, מול 72 מיליארד שקל בדצמבר 23.
יתרת העו"ש בזכות הממוצעת של משק בית בחמשת הבנקים הגדולים עמדה על כ-35 אלף שקל אשתקד, בעוד יתרת העו"ש החציונית נעה בין 5,000 ל-9,000 שקל. פער זה נובע ממספר מצומצם של לקוחות המחזיקים ביתרות עו"ש גבוהות מאוד. בפיקוח על הבנקים ציינו כי כי לקוחות המחזיקים בחשבון ניירות ערך ובפיקדונות, אשר יש להניח שהם בעלי אוריינות פיננסית גבוהה יחסית, מאופיינים ביתרת עו"ש ממוצעת וחציונית גבוהה בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
הציבור קנה ביטקוין ב-2 מיליארד שקל, ומכר כמחצית מכך
בדוח הופיע ניתוח מעניין על היקף הפופולריות של מטבע הביטקוין והמטבעות הקריפטוגרפיים בכלל. לאחר אסדרה של התחום, נאספים יותר נתונים במערכת הבנקאית על השימוש במטבעות אלה. מאז המחצית השנייה של 2023 עד סוף 2024, הוציאו לקוחות המערכת הבנקאית 1.8 מיליארד שקל במטבעות קריפטו. באותה תקופה הם הזרימו למערכת הבנקאית כ-900 מיליון שקל, שמקורם מפעילות במטבעות קריפטו שהומרו לכסף "רגיל" (מטבע "פיאט"). עסקה ממוצעת שבה קיבלו יחידים כספים במטבעות האלה עמדה על 26 אלף שקל, ובתאגידים - 197 אלף שקל.
בתוך שנה זינק היקף הוצאת הכספים במטבעות קריפטו ב-73% ל-774 מיליון שקל בדצמבר 2024. היקף קבלת הכספים שמקורם במטבעות אלה עלה בשיעור דומה (76%) ל-425 מיליון שקל בדצמבר 2024. בפיקוח על הבנקים ציינו כי כ-95% מפעולות הוצאת הכספים במהלך התקופה הנסקרת נעשו בידי יחידים.
פחות כספומטים, פחות סניפים
בדוח נחשף עוד שבשנה שעברה נרשמה ירידה במספר הכספומטים: 9,634 כאלה פעלו בישראל מול 9,720 בשנת 2023. עם זאת, בפילוח סוגי הכספומטים ניכר שמכשירים חוץ בנקאיים, כאלה שניתן למצוא בפיצוציות, פורחים. היו כבר 6,418 עמדות כאלה בישראל אשתקד, עלייה חדה עלייה של 7% בתוך שנה. זאת בעוד שכספמוטים מסורתיים של הבנקים ירדו ב-2% ל-2,381 מכשירים אשתקד - הרמה הנמוכה מאז שנת 2018. גם במכשירים לפעולות נוספות בבנקים נרשם קיטון ל-835 ברחבי הארץ, ירידה מול 1,287 מכשירים כאלה בסוף 2023.
עד כמה הציבור צריך את הכספומטים עצמם? זו גם סוגיה בפני עצמה. שיעור הפעולות שעשה הציבור בערוצי התקשורת הישירים מול הבנק (אפליקציה, אתר הבנק ועמדות שירות אוטומטי) עמד אשתקד על 89% מול 66% בשנת 2019. 55% מהפעולות של הציבור בערוצי התקשורת כיום נעשות דרך היישומון של הבנק. עוד עולה מהדוח כי 96% מהעברות הכספים בוצעו בערוצים ישירים, וכך גם בקניה ומכירה של מניות - 94% מהפעולות בוצעו כך. עם זאת, בעת הגשת בקשה להלוואה רק 69% מהפעולות בוצעו בערוצים ישירים, ורק 79% מהזמנות פנקסי הצ'קים היו בערוצים הישירים.
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, ציין כי "בהמשך ישיר לקודמתה, שנת 2024 הייתה שנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי. שנה זו לוותה באי-ודאות בשווקים בשל המלחמה המתמשכת, אשר העיבה על הכלכלה והביאה עמה קשיים ניכרים. בשל האתגרים הגלובליים והאינפלציה, שנמצאת עדיין ברמה גבוהה מגבול היעד, ובשל חוסר הוודאות הגאו-פוליטי המתמשך. לצד זאת, ולמרות כל אלה, גם בשנה זו הציגה הכלכלה המקומית, ומערכת הבנקאות הישראלית בתוכה, עמידות גבוהה. למרות הקשיים המשיך המשק הישראלי בהתאוששות מתונה. חזון הפיקוח על הבנקים הוא לפעול לקידום טובת הציבור באמצעות שמירה על היציבות וההוגנות של המערכת הבנקאית, וזאת בעזרת פיקוח מקצועי, מוביל ושקוף".