עדן בר-טל / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו מעוניין לשמש כממלא-מקום הנציב. זאת, לנוכח הודעת היועצת המשפטית לממשלה מיום שישי האחרון, שפסלה את מועמדותו של בר-טל לתפקיד בשל זיקתו לדרג הפוליטי כמנכ"ל משרד ממשלתי.
"לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי - הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש", כתב בר-טל.
● היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי
● הממשלה והיועמ"שית נאבקים עליו, אבל מה בכלל עושה נציב שירות המדינה?
היועמ"שית מתנגדת לחוק עוקף בג"ץ
בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעת החוק שנועדה לעקוף את פסק הדין של בג"ץ ולאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה בלי מכרז וללא הליך תחרותי. למרות התנגדותה, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק.
בחוות-דעת ששלח המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין, נכתב כי הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי וח"כ אופיר כץ "נועדה להפוך את השירות הציבורי לכזה שמשרת את הדרג הפוליטי וצרכיו. מינוי נציב שירות המדינה - ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה - יהיה תלוי באופן בלעדי בדרג הפוליטי, בלי דרישת התאמה לתפקיד ותנאי סף".
לפי חוות-הדעת, הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה של השירות הציבורי מתוך תפיסה הרואה בנציב זרוע ביצועית של הממשלה ותו לא. לימון כותב: "ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה, ואינו נותן כל מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי, משהוא יכול לקבע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי".
לימון עומד על כך שהצעת החוק בנושא הנציב מצטרפת לשורה של צעדים שנועדו "לשנות את פניו של השירות הציבורי, מכזה שמרכז הכובד שלו הוא פעולה למען הציבור - לכזה שמרכז הכובד של פעולתו הוא למען הדרג הפוליטי". המשנה ליועמ"שית מוסיף כי הצעת החוק תוביל להחלשת השירות הציבורי ולפגיעה משמעותית באיכות השירות שמקבל הציבור מהממשלה.
עוד יוצאת חוות-הדעת נגד ביטול הצורך בהתייעצות עם היועמ"שית לצורך מינוי ממלא-מקום הנציב. לימון גורס כי הרקע לכך בהצעת החוק הוא התנגדותה של בהרב-מיארה למועמדים שביקש נתניהו למנות כממלאי-מקום הנציב מאז פרישתו של דניאל הרשקוביץ' בדצמבר 2024, ובהם רואי כחלון - ובימים האחרונים גם מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל.
לימון מבהיר כי מינוי ממלא-מקום ללא התייעצות עם היועמ"שית יוביל ל"פוליטיזציה מוחלטת" של תפקיד הנציב. המשנה ליועמ"שית מדגיש כי לא ברור מדוע הממונה על השכר במשרד האוצר רלוונטי להליך המינוי, כפי שמציעה הצעת החוק.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "צר לנו שבשעה ששירות המדינה ניצב בתקופה רגישה המחייבת רציפות תפקודית, בחר הייעוץ המשפטי לממשלה לשוב ולשבש את יכולת הממשלה למנות גם ממלא-מקום לנציב שירות המדינה - תפקיד חיוני לשמירה על שלטון החוק ותפקוד מוסדות המדינה. הייעוץ המשפטי הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הקשה בשירות הציבורי ובעשרות אלפי עובדיו".
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ עמית הלוי ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ - שניהם מהליכוד. לפי דברי ההסבר של חברי הכנסת להצעה, "התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה - הממשלה - בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר".
עוד קובעת הצעת החוק כי ראש הממשלה יהיה רשאי למנות ממלא-מקום לנציב. משך הכהונה הזמנית מוגבל לכאורה לחצי שנה - אך ראש הממשלה יוכל להאריך את התקופה הזו "בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" ובאישור הממשלה.
המשמעות היא שהממשלה תוכל לכאורה למנות ממלא-מקום לנציב לתקופה בלתי מוגבלת. חברי הכנסת מסבירים בהקשר זה כי "מטרת התיקון היא לאפשר רציפות תפקודית בשירות המדינה ולמנוע מצב בו משרה מרכזית זו משותקת - רק משום שהחוק הקיים לא צפה את היעדרו של הנציב עצמו".
בג"ץ פסל את הליך המינוי
בג"ץ פסל באחרונה את הליך המינוי שביקשה הממשלה ליישם. הליך זה אמור היה לחול על מינוי הנציב שיחליף את דניאל הרשקוביץ', שסיים את כהונתו בדצמבר 2024.
לפי הליך המינוי שהממשלה ביקשה ליישם, הנציב היה אמור להתמנות לפי הצעתו של נתניהו, כאשר הוועדה למינוי בכירים הייתה נדרשת לאשר רק את עמידתו בהיבטי טוהר המידות - מבלי להתייחס לכשירותו המקצועית ולהתאמתו לתפקיד.
בהחלטתם לפסול את ההליך קבעו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז כי יש לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב. במסגרת זו יוכלו להגיש שורה של מועמדים את מועמדותם, והם ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית. השופטים עמדו על כך שהנציב ממלא סמכויות של שומר סף, לרבות מעורבות במינוי בעלי תפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק.
בתגובה לפסק הדין רמז נתניהו כי הממשלה עשויה לקדם חוק עוקף בג"ץ. בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, לממלא-מקום הנציב לתקופה של חודש ימים. זאת, לאחר שכהונתו הזמנית של רואי כחלון כממלא-מקום הנציב הסתיימה באפריל, בתום שלושת החודשים שעליהם סוכם במסגרת התדיינות קודמת בבג"ץ.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לכהונתו של כחלון כממלא-מקום לנוכח החקירה המשמעתית המתקיימת בעניינו בחשד כי "ניפח" את מסמך קורות-החיים שלו.
מאז שסיים כחלון את תפקידו, קיבל בר-טל חלק מסמכויות הנציב, אך מבלי שהיו בידיו מלוא הסמכויות כממלא-מקום רשמי - לרבות בכל הנוגע להשעיית עובדים בשירות המדינה ולהארכת כהונה של בעלי תפקידים שהגיעו לגיל פרישה.
היועמ"שית פסלה את מינוי בר-טל
בעקבות הודעת נתניהו על מינוי בר-טל לממלא-מקום הנציב באופן רשמי, פסלה היועמ"שית את המינוי. המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כתב לנתניהו כי בניגוד לאמור בהודעת ראש הממשלה על מינוי בר-טל, לא בוצעה ההתייעצות הנדרשת לפי החוק עם היועמ"שית לפני ההודעה על המינוי. מועמדות בר-טל נמצאה בעייתית גם לנוכח הזיקה שלו כמנכ"ל משרד ממשלתי לדרג הפוליטי.
ד"ר לימון התריע במכתב כי "הטלת תפקיד זמנית מעין זו שמבקש ראש הממשלה לבצע כעת, מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי-טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית, למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף".