גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיום הדרמטי וההסכמה השקטה של ארה"ב: הסכנה מאחורי התדרדרות היחסים עם אירופה

הלחץ האירופי מילא תפקיד בנימוקים לגבי הצורך של ישראל לשנות כיוון ולהתחיל להזרים מזון וסיוע המוניטרי לעזה ● הביקורת האירופית החדשה על ישראל, השפה החריפה, האיומים והדרישות הם לא רק תולדה של דעת הקהל האירופי ● זו הפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר שבה האיחוד האירופי מנצל את העובדה שהוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, כדי לדרוש צעדים מדיניים

מנהיגי אירופה. המדיניות ביבשת מול ישראל השתנתה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי; צילומים: AP-Ludovic Marin, Alberto Pezzali,Shutterstock
מנהיגי אירופה. המדיניות ביבשת מול ישראל השתנתה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי; צילומים: AP-Ludovic Marin, Alberto Pezzali,Shutterstock

בסוף השבוע האחרון התקבצו קרוב למאה אלף מפגינים בהאג, באחת ההפגנות הגדולות שידעה הבירה ההולנדית בעשורים האחרונים. רובם לבשו אדום, כדי לסמן את "הקו האדום" החדש עליו הכריזה הממשלה ההולנדית לפני כשבועיים בנוגע למלחמה הישראלית בעזה. שר החוץ ההולנדי קספר וולדקאמפ הכריז לראשונה כי יש לדון בהסכם הבסיס בין ישראל לאיחוד ("הסכם האסוציאציה") - צעד קיצוני שבעבר נדרש רק על ידי קומץ מדינות פרו-פלסטיניות - אם ישראל לא תסיר את "המצור ההומניטרי" על עזה. מאוחר יותר באותו הערב הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על התקפלות והכנסת הסיוע והמזון. "התקרבנו לקו האדום", הוא אמר.

שר החוץ הצרפתי מאיים: נתמוך בדיון אם ישראל עדיין מקיימת את ההסכם עם האיחוד האירופי
בריטניה, צרפת וקנדה מאיימות בסנקציות על ישראל - אלה המשמעויות

הרטוריקה הדומה אינה מקרית. לפי הדיווחים מהקבינט הישראלי, הלחץ האירופי מילא תפקיד בנימוקים לגבי הצורך של ישראל לשנות כיוון ולהתחיל להזרים מזון וסיוע המוניטרי לעזה, לצד לחץ אמריקאי והסכמות עם וושינגטון. יהיו מה שיהיו הסיבות המלאות, הרי שהמהלך הנוכחי מסמל את הפעם הראשונה שבה האיחוד האירופי "עלה להתקפה" מול ישראל מאז ה-7 באוקטובר, וניצל את העובדה כי הוא שותף הסחר הגדול ביותר שלה, כדי לדרוש צעדים מדיניים.

מאחורי הצעד הזה עומדת העובדה כי הגישה לישראל השתנתה בבירות אירופה בחודש האחרון. ההכרזות על כיבוש כל הרצועה "לזמן ממושך", ההתבטאויות הקיצוניות של שרים על "השמדה" וטרנספר, הרעב שחווים תושבי הרצועה וההפצצות המתמשכות, גרמו למדינות שבעבר בלמו יוזמות נגד ישראל ברמת האיחוד האירופי לשנות כיוון.

הולנד אולי הובילה את היוזמה, אך במהרה הצטרפו אליה גם שבדיה, פינלנד, פורטוגל ובלגיה, בין השאר. הממשלות הללו, שהפגינו תמיכה בישראל, נמצאות כבר יותר משנה תחת לחץ ציבורי בלתי פוסק "לעשות משהו" לטובת הפלסטינים. הימים האחרונים מסמנים את הקריסה של שאריות התמיכה בממשלה הנוכחית שהיו ברוב חלקי אירופה.

הפגנת ''הקו האדום'' בהאג / צילום: ap, Molly Quell

הממשלות הגנו עד כה על ישראל בפני ציבור עוין

למי שסבר בטעות בעקבות תוצאות הצבעת הקהל באירוויזיון כי "הציבור האירופי" ניצב לצד ישראל, בעוד הממשלות הן אלה שנגדה - הרי שהמציאות היא הפוכה לגמרי. אחרי שנה וחצי של מלחמה, הציבור האירופי הרבה יותר אנטי-ישראלי מאשר רוב הממשלות המייצגות אותו. כעת הן מיישרות קו עם הציבור ונכנעות ללחץ הפנימי.

42% מהגרמנים סבורים כי ישראל מבצעת בפלסטינים מה שהנאצים ביצעו ביהודים (לפי סקר של קרן "ברטלסמן"). 50% מהספרדים דורשים שמדריד "תעשה יותר כדי לרסן את ישראל". 56% מהשבדים רואים את ישראל באור שלילי. 60% מהאיטלקים סבורים כי המתקפה הישראלית בעזה "אינה מוצדקת" (הנתונים לפי סקרי YouGov). אם כבר, הממשלות הגנו עד כה על ישראל בפני ציבור עוין. כעת ההגנה הזו נעלמה.

דנמרק, אחת המדינות האחרונות שהתעקשו להימנע מהכרזה על אמברגו נשק על ישראל, שממשיכה לספק חלקים ל-F-35 בעוד מדינות אחרות הפסיקו זאת, ושנאבקת נגד דרישות לחרם על ישראל בבתי משפט, פרסמה אתמול לראשונה הודעה הדורשת מישראל להכניס סיוע הומניטרי לרצועה באופן מיידי.

גם גרמניה, ידידתה הגדולה של ישראל ומי שמנסה להפעיל את השפעתה כעת כדי למתן את העמדה המאוחדת של בריסל בנוגע לישראל, דורשת זאת באופן ברור ומגנה את המבצע הצבאי.

ועם האוכל בא התיאבון. אחרי האיומים לשינוי מדיניות האיחוד האירופי, גם צרפת, בריטניה וקנדה עלו אתמול להתקפה משלהן. צרפת מכנסת בחודש הבא ועידה לנושא הפלסטיני בניו יורק, בשיתוף עם סעודיה, ומתכננת להכריז על הכרה במדינה פלסטינית. היא מגייסת שותפות לכך.

לראשונה דרשו המדינות לא רק את הזרמת הסיוע לעזה, אלא את "הפסקת הפעולות הצבאיות" ברצועה. הן איימו על ישראל ב"צעדים מוחשיים" בנושא זה. כששר החוץ הצרפתי נשאל מה הם הצעדים הללו, הוא הצביע על היוזמה ההולנדית לדון בהסכם האסוציאציה.

"ישראל היא מדינה סוררת"

אין לטעות - הביקורת האירופית החדשה על ישראל, השפה החריפה, האיומים והדרישות הם תולדה לא רק של דעת הקהל המקומית. הם גם מקבלים תמיכה שקטה מוושינגטון. אירופה חרדה ליחסיה עם ארה"ב, המגנה עליה במסגרת נאט"ו. אם דוברת הבית הלבן הייתה מבהירה כי הנשיא דונלד טראמפ רואה בחומרה את האיומים האירופיים כלפי ישראל, הם היו נפסקים בין-רגע. האירופים חשים כי גם הממשל הנוכחי בוושינגטון ביקורתי כלפי המדיניות הנוכחית. מעודדים מכך - הם מנסים לנצל את כוחם.

ההשלכות הכלכליות יכולות להיות הרות-גורל בעבור ישראל. מעבר לרעידת האדמה הדיפלומטית שתיווצר אם שרי החוץ של האיחוד אכן יחליטו לדון אם ישראל היא עדיין דמוקרטיה המחויבת לזכויות אדם, כפי שדורש מספר הולך וגדל של מדינות - הרי שהדבר צפוי להעביר את השאלה לבחינה משפטית. מבחינה זו, הממשלות ייאבדו את השליטה בצעדים הבאים, והדבר יועבר להכרעת משפטנים - לא הזירה הכי אוהדת לישראל במצב העניינים נוכחי.

מבחינה זו, הסוסים ייצאו מהאורווה ברגע שבו הדבר ייקבע. לא משנה מה יהיו ההשלכות של הבחינה. לא משנה שהשעיה של הסכם האסוציאציה דורשת הסכמה פה-אחד, מה שלא צפוי כל עוד לישראל יש ידידות כמו גרמניה, אוסטריה והונגריה. ההסכם הזה הוא הבסיס ליחסי סחר בשווי 47 מיליארד אירו בשנה, הבסיס להסכם השמיים הפתוחים, לחילופי הסטודנטים שבמסגרת תוכנית "אראסמוס", לשיתופי-הפעולה המדעיים במסגרת תוכנית "הורייזן". לכל היחסים כולם. גם אם ההשעיה תטורפד, המסר שייווצר מבחינה של סעיף 2 יהיה - "ישראל היא מדינה סוררת". מה אמורה לחשוב חברה אירופית ששוקלת אם לפתוח מפעל בישראל, או לשתף פעולה עם חברה ישראלית, כשהיא צריכה לחשוש מקריסה מוחלטת של היחסים?

יש מגוון צעדים אחרים שבהם האיחוד האירופי עשוי לנקוט. הוא יכול להרחיב את הסנקציות על מתנחלים אלימים וארגוני מתנחלים, הוא יכול להטיל סנקציות אישיות על "שרים קיצוניים" כפי שדורשת שבדיה. הוא יכול אפילו להתחיל ולקדם הגבלה על מוצרים המגיעים מהתנחלויות. הוא גם יכול לקבור את הדיונים המשפטיים כפי שהוא יודע לעשות, בלחץ ישראלי ובסיוע מדינות ידידותיות ביבשת. אבל התחושה היא שנפל דבר באירופה, שהמלחמה בעזה איבדה את שאריות התמיכה שלה.

"לא נעמוד מנגד", הבטיחו מנהיגי אירופה, וכעת נותר לראות איך הם מתכוונים למלא את הבטחותיהם, ומה המחיר שיהיה על ישראל לשלם.

עוד כתבות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה