בריטניה, צרפת וקנדה מאיימות בסנקציות על ישראל - אלו המשמעויות

מנהיגי צרפת, בריטניה וקנדה פרסמו הערב (ב') הודעה משותפת הדורשת מישראל לראשונה "להפסיק מיד את הפעולות הצבאיות ברצועת עזה". המנהיגים מאיימים על ישראל ב"פעולות מוחשיות" אם תסרב לעשות זאת, כמו גם להכניס סיוע הומניטרי ומזון לרצועה.

● סיבוב פרסה לברקזיט? בריטניה ואירופה הכריזו על "עידן חדש"
● כותרות העיתונים בעולם | משרד החוץ הסיני ממליץ לאזרחים: אל תגיעו לנהריה או לאשקלון

בעוד נשיא צרפת עמנואל מקרון גינה בעבר במילים חריפות את המלחמה הנוכחית בעזה, ההצטרפות מצד עמיתו הבריטי וכן הדרישה להפסיק מיד את המבצע אליו יצאה ישראל אתמול מהוות החרפה משמעותית של הטון נגד ישראל משתי המדינות האירופיות החשובות, אליהן הצטרפה גם קנדה. המנהיגים גם דורשים מישראל להפסיק את התרחבות ההתנחלויות בגדה המערבית, ומאיימים עליה כי לא יהססו להטיל "סנקציות ממוקדות", אם לא תעשה זאת.

ההודעה ממשיכה את הקו הביקורתי מאוד כלפי ישראל, שצבר תאוצה באירופה בשבועות האחרונים, בעקבות אישור התוכנית בקבינט להשתלט ולכבוש שטחים מרצועת עזה, התבטאויות של שרים בנוגע לפעולות ברצועה, וכן המצב ההומניטרי המידרדר ברצועה. יוזמה כלל אירופית, בהובלת הולנד, אליה הצטרפו מדינות שתמכו בישראל בשנה האחרונה, דורשת אפילו להעלות לדיון מחר (ג') את השאלה אם ישראל עדיין מחויבת להסכם הבסיס עם האיחוד האירופי, המאפשר את הסחר והיחסים עמו. היוזמה דרשה מישראל להכניס סיוע הומניטרי לעזה באופן מיידי - צעד שעליו הכריע ראש הממשלה נתניהו אתמול בקבינט.

בין האפשרויות לצעדים נגד ישראל: איסור על יבוא מהתנחלויות וצמצום נוסף של יצוא הנשק לישראל

שלושת המנהיגים כתבו בהודעה המשותפת כי "ההודעה של ישראל אמש, לפיה תכניס כמות בסיסית של מזון לעזה היא לחלוטין בלתי־מספקת". "אנו קוראים לממשלה הישראלית להפסיק את הפעולות הצבאיות שלה בעזה, ולאפשר באופן מיידי כניסת סיוע הומניטרי לרצועה", נכתב. בניגוד להצעה הישראלית-אמריקאית לכונן מנגנון חדש לחלוקת המזון והסיוע ההומניטרי, שלוש המדינות קובעות כי "(ישראל חייבת) להיות בקשר עם האו"ם כדי לאפשר את חזרת הסיוע לפי העקרונות ההומניטריים".

המנהיגים גם קראו לחמאס לשחרר מיד את כל החטופים המוחזקים בידיהם מאז ה-7 באוקטובר. הם גינו בחריפות את "דבריהם של שרים בממשלה הישראלית" שרמזו כי המצוקה שתיווצר ברצועת עזה בעקבות המצב הנוכחי, תעודד את התושבים להגר למדינות אחרות. "עקירה כפויה היא הפרה של החוק הבין־לאומי", נכתב.

"לא נעמוד מנגד בעוד ממשלת נתניהו מבצעת את הפעולות המרתיחות הללו. אם ישראל לא תפסיק את המתקפה המחודשת ותסיר את ההגבלות על סיוע הומניטרי, ננקוט צעדים מוחשיים בתגובה", נכתב. ביחס להתנחלויות, שלושת המנהיגים משתמשים בשפה חריפה אף יותר ו,כותבים כי "לא נהסס לנקוט פעולה נוספת, כולל סנקציות ממוקדות". גם האיחוד וגם בריטניה הטילו בעבר סנקציות על מתנחלים אלימים, ואסרו עליהם כניסה לשטחן.

לגבי "הפעולות המוחשיות" בהן איימו לנקוט המנהיגים אם ישראל לא תפסיק את המבצע בעזה, הרי שאלו כוללות אפשרויות רבות. מקרון עצמו הביע בעבר תמיכה בדיון אם ישראל עדיין מחויבת לסעיף 2 בהסכם האסוציאציה, ואמר כי מה שקורה בעזה הוא "בלתי מתקבל על הדעת".

היחסים בין האיחוד לישראל מבוססים על "הסכם האסוציאציה" משנת 2000 - המסדיר את הפטור ממכסים שעומד בבסיס הסחר, שיתופי פעולה מדעיים כמו תוכנית "הורייזן", חילופי סטודנטים במסגרת תוכנית "ארסמוס", הסכמי "השמיים הפתוחים", המאפשרים טיסות זולות לאירופה, ועוד. סעיף 2 של הסכם זה קובע כי האיחוד האירופי וישראל מחויבים יחד ל"ערכים משותפים", הכוללים כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים. אירלנד, ספרד, לוקסמבורג וסלובניה, בין היתר, דרשו מהנציבות האירופית כבר לפני כשנה לדון אם ישראל עדיין מחויבת לערכים אלו, בשל הפעולות שלה בעזה.

השעיה כוללת של היחסים דורשת הצבעה פה-אחד מצד כל 27 חברות האיחוד, מה שאינו סביר, אך ייתכן שהמדינות יקדמו צעדים נגד התנחלויות ברמת האיחוד האירופי, ובתיאום עם בריטניה. איסור על יבוא מהתנחלויות, בחינה של היחסים, השעיית תוכניות פעולה עתידיות של האיחוד, ואף צמצום נוסף של יצוא הנשק לישראל נמצאות על השולחן.

ההודעה מזכירה גם את הוועידה המיוחדת שמכנס נשיא צרפת מקרון בניו יורק, ביחד עם סעודיה, בחודש הבא, בו הוא צפוי להכריז על הכרה במדינה פלסטינית. "אנו מחויבים להכיר במדינה פלסטינית כתרומה לפתרון שתי המדינות, ולעבוד עם מדינות אחרות כדי להגיע לפתרון זה", נכתב.