בעוד שוק הרכב החשמלי בישראל ממשיך להתרחב במהירות, יותר ויותר בעלי מכוניות חשמליות ניצבים בפני שאלת הטעינה: איך טוענים את הרכב בנוחות, בזול ובאופן קבוע? במדריך הבא נפרט מה צריך לדעת לפני שמזמינים מתקין - מהחיבור החשמלי ועד לעלות ולבירוקרטיה.
● עמדת טעינה בבית המשותף: למה זה מסתבך, ואיך פותרים את זה
● מייסד אלדן מכר מניות ועוזב: "מעולם לא היה לי מיליון שקל בחשבון, תמיד הייתי בחוב"
באיזה קצב טעינה תומך הרכב?
עוד לפני שבוחרים מטען ביתי כדאי לבדוק באיזה קצב של טעינה ביתית "איטית" תומך הרכב החשמלי אותו רוכשים. רוב הרכבים החשמליים המודרניים תומכים כיום באופן מובנה בטעינה בקצב של 11kw. כלומר רכב עם סוללה ממוצעת של 60 קילוואט־שעה יתמלא ממצב אפס למצב מלא בכ־5.5 שעות.
יש עדיין כלי רכב שתומכים בטעינה מובנית איטית יותר, שדורשת לעתים עד תשע שעות לטעינה מלאה. זה אולי לא קריטי עבור משתמשים "קלים", שעיקר הטעינה שלהם היא בשעות הלילה, אבל עבור משתמשים "כבדים" כמו למשל מקומות עבודה, שבהם מספר כלי רכב עם תחלופה גבוהה בעמדות הטעינה, התמיכה של כלי הרכב בטעינה ביתית בקצב מואץ היא חיונית - במיוחד אם מדובר בכלי רכב עם סוללות גדולות.
האם אפשר להסתפק בטעינה ציבורית?
למי שיכול להתקין עמדת טעינה ביתית, החיסכון משמעותי מאוד. טעינת קילוואט על פי תעריפי הטעינה הציבורית "המהירה" בישראל גבוהים פי שניים עד פי שלושה מהתעריף של טעינת קילוואט במטען ביתי מחובר לרשת החשמל וזה עוד בלי לשקלל את עניין הנוחות.
יש גם עמדות ציבוריות איטיות עירוניות שעלותן נמוכה יותר - בין 70 אגורות ל־1.5 שקלים לקילוואט־שעה, אולם הן לרוב מוגבלות בזמן חניה, לוקות בקצב איטי ובחוסר נוחות משמעותית (נסו להשתמש בהן בגשם שוטף). לכן הן מתאימות בעיקר ל"מקרי חירום" שבהם יש צורך להוסיף כמה אחוזי טעינה לסוללה כדי להגיע בבטחה למטען ביתי או מהיר.
ועדיין, הסטטיסטיקה מגלה שבערך ל־30% מבעלי הרכב החשמלי בישראל אין עמדה ביתית והם "מסתדרים" עם עמדות טעינה ציבוריות בלבד.
בהקשר זה נציין שלבעלים של רכב חשמלי שרשום על שם העסק, או שלנוסע בו יש החזר הוצאות חשמל, יש כיום בעיה "להפריד" את הוצאות הטעינה הביתית מכלל חשבון החשמל לצורך החזר הוצאות או ניכוי מס. זאת להבדיל מטעינה בעמדות ציבוריות מהירות, שמנפיקות חשבוניות.
האם אפשר לחסוך בהוצאות החשמל?
בעלי רכב חשמלי רבים מתייחסים לטעינה מרשת החשמל בתעריף הרגיל כאל "מתנה" שחוסכת דרמטית בעלויות השוטפות של הרכב, שכן ישראל נמצאת כיום בעידן שבו קיימת תחרות בריאה על צרכני החשמל.
ההבדל בין תעריפי הספקים אולי לא דרמטי אבל בטעינה יום יומית, לעיתים של יותר מרכב חשמלי אחד במשפחה, החיסכון משתלם לאורך זמן
כמה עולה להתקין עמדת טעינה ביתית?
עלות ההתקנה של עמדת טעינה בבית או בעסק יכולה להשתנות בטווח רחב של מחירים בהתאם למורכבות העבודה, לרוב בין כ־1500 ל־3000 שקל. המחיר משתנה על פי אופי החיבור החשמלי של הבית (תלת פאזי או דו פאזי), קיומו של מונה חשמל דיגיטלי - שעדיין נדיר בבתים רבים - האם יש צורך בפירוק או שבירת קירות, המרחק של עמדת הטעינה ממקור החשמל ועוד משתנים. הרבה ספקיות של מטענים כוללות את ההתקנה במחיר המטען אבל יש תוספות במקרה של עבודות מורכבות.
איך לבחור עמדת טעינה?
קיים מגוון רחב של מטענים בשוק, שנבדלים זה מזה בביצועיהם הטכניים ומן הסתם גם במחירים שיכולים לנוע בין כ־2,500 שקל ועד יותר מ־7,000 שקל. יש כמה משתנים שכדאי לשים אליהם לב.
♦ האמפר שבו תומך המטען: ככל שהאמפר גבוה יותר קצב הטעינה מהיר יותר אבל לא כל הבתים יכולים לתמוך במטענים עם אמפר גבוה. בתים פרטיים ו/או מקומות עבודה עם חיבור מודרני יכולים לתמוך גם במטענים של 80 אמפר. רוב הבתים המשותפים הישנים תומכים ב־25 אמפר בלבד כך שלא בהכרח שווה להשקיע במטען עם אמפר גבוה.
♦ נוחות התפעול: יש מטענים עם ניהול חכם וצגים מרשימים אבל רוב המשתמשים צריכים תפעול "חסין שוטים" עם חיבור וניתוק בלבד, ורצוי עם כבל ארוך במיוחד. מטענים "חכמים" עם אפליקציה שמדווחת האם הרכב סיים את הטעינה, ואפילו מאפשרת לעצור/לחדש את ההטענה מרחוק, במקרה של הפסקות חשמל למשל, יכולים להיות שימושיים עבור משתמשים יותר מתוחכמים.
♦ גודל: הממדים הם קריטיים למי שצריך להתקין את המטען ברכוש משותף ורוצה למשוך מינימום של תשומת לב והתנגדויות של "שותפים" ברכוש.
♦ מספר כלי הרכב שניתן לטעון בו־זמנית: זו סוגיה שחשובה במיוחד למקומות עבודה או לבעלים פרטיים של יותר מרכב אחד. מטבע הדברים קצב הטעינה יורד ככל שיותר כלי רכב "מתחלקים" במטען ועדיין זו סוגיה חיונית.