גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קניבליזם מטורף": היא הייתה אחת הערים הגדולות בישראל והידרדרה

באר שבע, שהייתה העיר החמישית בגודלה בארץ, נדחקה כיום למקום התשיעי ● הטבות המס והקרקעות הזולות בערי הדרום השכנות מושכות ממנה תושבים ומשקיעים, ומאזן ההגירה נותר שלילי ● ראש העיר רוביק דנילוביץ': "משפחות צעירות עוברות לאופקים, מרחק של עשר דקות נסיעה"

באר שבע / צילום: Shutterstock
באר שבע / צילום: Shutterstock

"שאלתי את ראשי הממשלה האחרונים - בנט, לפיד ונתניהו - איך אתם רואים את הנגב בשנת המאה להקמת המדינה, ואף אחד לא ענה לי. אני לא אומר שזה לא מעניין אותם, אבל אף אחד לא עוסק בזה", מספר ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ'.

עסקה בשבוע | "מחיר שרוב הרוכשים לא יסכימו לשלם": בכמה נמכר בית באופקים?
עקב מעורבות ארגוני פשיעה: הקבלן שלא ימשיך בפרויקטים עבור המדינה

נראה כי גם אם ראשי הממשלות האחרונים לא ענו לדנילוביץ', התשובה של המדינה ברורה: באר שבע, שבעשורים הראשונים למדינה כונתה "בירת הנגב", ממשיכה להיות העיר הגדולה בדרום, אך מעמדה במדרג הערים במדינה מצוי בירידה.

הנה כמה מהבעיות הסבוכות שהעיר מתמודדת עמן.

דמוגרפיה: הערים הקרובות למרכז עקפו את באר שבע

לפי הלמ"ס, נכון לסוף 2023, אוכלוסיית באר שבע מנתה כ־219 אלף תושבים - מקום תשיעי בישראל. על פי הלמ"ס אוכלוסייתה אף קטנה בשיעור זעיר של 0.1%.

לפני 30 שנה (1995), העיר הייתה במקום החמישי בגודלה, אחרי ירושלים, תל אביב, חיפה וראשון לציון. כיום עקפו אותה פתח תקווה, נתניה, אשדוד ובני ברק - כולן קרובות יותר למרכז ולתל אביב. למרות גידול של 43% באוכלוסייה בשלושת העשורים האחרונים ושב־20 השנים האחרונות הוחל בה בהקמת יותר מ־20 אלף יחידות דיור - מרכז הארץ עובה בכמות הרבה יותר גדולה של תושבים. זה ביטוי לכך, שפחות אנשים מבחוץ מוצאים עניין בעיר.

בעיר יודעים לספר כי מי שדווקא מהגרים אליה מבחוץ הם תושבים מהפזורה הבדואית.

"גם הבדואים רוצים להתקדם. יש בתוכם אוכלוסייה אמידה ומשכילה, המדינה לא פיתחה את יישובי הפזורה, ואנשים לא רוצים לחזור מהעבודה לכפר של פחונים", אומר יזם נדל"ן שפועל בנגב. "בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר בדואים רוכשים לעצמם נכסים במקומות שמזוהים כיהודים".

זה קורה בהרחבות של מיתר ולהבים, אך גם בדירות בבאר שבע. "להערכתי זה החל ב'מחיר למשתכן', שבדואים מימשו את זכותם להשתתף בתוכנית ולזכות בדירה בהנחה, לאחר מכן ניצלו מצב שמצד המגזר היהודי גילו עניין פחות בפרויקטים הרבים בבאר שבע, ורכשו בהם דירות. זה מזכיר לי מקומות בצפון כמו כרמיאל ונוף הגליל, שמשכו אליהם אוכלוסייה ערבית מהיישובים הסמוכים, בגלל שהבנייה בכפרים שלהם לא הספיקה".

על פי מפקד הלמ"ס האחרון מ־2022, רק 4% מתושבי העיר הם מוסלמים, כך שבראייה כוללת היקף התופעה מצומצם.

האוכלוסייה החרדית, שסובלת גם היא ממצוקת דיור חריפה, מצאה לעצמה פתרונות מגורים בדימונה, בערד ובנתיבות, מציין אותו יזם.

מהתוכנית האסטרטגית למגורים של המועצה הלאומית לכלכלה, שפורסמה לפני כחודשיים, נראה ששתי האוכלוסיות הללו, החרדים והערבים, יהוו את הרוב בנגב בעתיד. בחמש השנים שבין 2026 ל־2030 צפויות להיתוסף לנגב כ־9,600 יחידות דיור בשנה, מהן כ־48% ייועדו לאוכלוסייה יהודית לא חרדית, והיתרה לאוכלוסיות ערבית ויהודית חרדית. בעוד 20 שנה הנגב יזדקק לכ־15 אלף יחידות דיור בשנה, מהן רק 18% שייועדו לציבור היהודי הלא חרדי, בעוד ש־53% מהדירות ייועדו לציבור החרדי.

רוביק דנילוביץ׳, ראש עיריית באר שבע / צילום: עידן גרוס

תחבורה: "צריך רכבת במהירות 250 קמ"ש"

"התחבורה המהירה זה אבסורד", אומר ראש העיר דנילוביץ'. "לפני שהשקיעו מיליארדים בתחבורה, הנסיעה בקו מבאר שבע לתל אביב הייתה מהירה יותר. היום, אחרי ההשקעה הרכבת עוצרת ועוצרת ועוצרת - שבע תחנות מבאר שבע לתל אביב וזה אבסורד. צריך לקדם כבר את תוכנית התת"ל החדשה וצריך שהרכבת תהיה במהירות של 250 קמ"ש ולא 160 קמ"ש. תתעדפו את הפרוייקט ל־2030, שזה מחר בבוקר. לי יש יתרון לדוגמה באיכות הדיור ביוקר מחיה, וזה טוב למדינה, כי זה פיזור אוכלוסייה יותר נכון".

תכנון ותעסוקה: "מעט מהעובדים מוכנים לגור בעיר"

עיר שמוגדרת בירת מחוז נמדדת לא על סמך התחלות הבנייה שבה, אלא על סמך עוצמתה הכלכלית, התעסוקה שבה, הרלוונטיות שלה לתושבי הערים בסביבתה. כל אלה באות לידי ביטוי ביוממות, כלומר בהגעה אליה מיישובי הסביבה, לצורכי עבודה ומעמדה של באר שבע מצוי בירידה. "היא אולי היא בירת הנגב עבור האוכלוסייה הבדואית מהכפרים הסובבים, שנזקקים לקניות ולשירותים ממשלתיים. עבור כל השאר - לא בירה ולא נעליים", אומרת פרופ' נורית אלפסי, שעומדת בראש המגמה לתכנון ערים במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

מה קרה? אלפסי אומרת, ש"פעם חשבו, שאם עיר מגיעה לכמות מסויימת של תושבים, לסף גדילה מסויים - המנוע העירוני יפעל מעצמו. זה כמובן לא קורה כי זו אינה שאלה של מספר תושבים. ב־30 השנים האחרונות מדברים על תכנון עירוני נכון. במגוון, בצפיפות, בנגישות ובקישוריות. זה לב העירוניות. אבל באר שבע מתפרסת על עוד ועוד שטחים ושכונות, ומאבדת עירוניות".

האם זה התכנון המקומי? נראה כי הבעיה היא דווקא ארצית.
"גם. המדינה מתוכננת מלמעלה, ללא פיתוח של זהות מקומית. אין שום סיבה שבאר שבע לא תהיה מוקד משני מוצלח במרחק של שעה ומשהו, 100 ק"מ ומשהו מתל אביב. זה קורה בכל מקום בעולם. אני מאמינה שהחווייה העירונית כאן היא נוראה, ומושכת את באר שבע כלפי מטה. מורחים כאן שכונות חדשות של צמודי קרקע, עשו כאן תוכנית מתאר בהשקעה של מיליונים, אבל לא עובדים לפיה".

מה לגבי תעסוקה?
אלפסי: "התעסוקה הרווחית בישראל היא הייטק וסייבר, והפיזור המרחבי שלה מובל ע"י העובדים. העובדים צורכים מרחב, והם רוצים קרבה מהמגורים לעבודה, לבילוי ומסעדות בהפסקות. בבאר שבע בנו פארק ליד תחנת הרכבת. אבל זה לא יעבוד. אנשים יגיעו ברכבת ולא יעברו לבאר שבע, כי הם לא יהיו מוכנים להתנתק מהשפע ומרחב האפשרויות האדיר שיש להם במרכז. מעט מאוד מהעובדים עברו לגור בבאר שבע, והמקום נשאר מחוץ להפנינג העירוני, במקום להפוך למקום כמו רמת החיל".

פרופ' נורית אלפסי, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: איל יצהר

נניח שלתכנון המקומי יש חלק בזה. האם למדינה אין שום תרומה למצב?
"זה גם רכיב מאוד משמעותי, כי המדינה היום גורמת לעיר להתחרות עם הפרברים שלה. הצמיחה של דימונה ושל אופקים ושל ירוחם והיישובים החדשים שמוקמים, כל אלה מונעים ממניעים כלכליים של שיווקי קרקעות וגם מערכים לאומיים ויישוב הנגב וכד'. וזה משאיר את באר שבע כמקום שמתחרה עם הפרברים שלה והיא נכשלת, כי היא הופכת את עצמה לעוד פרבר.

"המדינה מפקירה אותה ומשאירה את היישובים להתחרות האחד בשני. יש שם קניבליזם מטורף. אין כמעט יכולת לשתף פעולה, כי כולם מתחרים האחד בשני. העברת צה"ל לדרום הוצגה כחיזוק הנגב וזה קשקוש. המדינה הייתה צריכה לפנות שטחים במרכז הארץ ומכרה את זה כ'פיתוח הנגב'. בתכלס זה מפתח את מרכז הארץ".

דנילוביץ’ מדגיש את מאמצי העיר למשוך תעסוקה איכותית: הרחבת מתחם ההייטק, מפעל רובוטיקה חדש של אלתא, העברת מערך התקשוב, הסייבר והמודיעין. "צריך לתכלל - מגורים, תעסוקה לבני ובנות זוג, תרבות פנאי - ולתת חזון לאנשים להשתקע אחרי השירות הצבאי", הוא אומר.

דנילוביץ' מפרט פרויקטים כגון קריית ביוטק חדשה, תכנון רכבת קלה שתגיע עד ערד ודרום הר חברון, מפעלים תרבותיים שונים וחוגים לילדים, שלהערכתו יחזקו מאוד את האטרקטיביות של העיר בעיני תושבים מבחוץ, והמטרה שלו היא, שבניגוד למציאות שמתארת אלפסי, שהעובדים במקום גם יהיו תושביו.

"לשם כך צריך אטרקטיביות. תעסוקה, מערכת בריאות. למה נלחמתי ששיבא יהיה בית החולים השני בבאר שבע? כי הבנתי שבלי מערכת בריאות טובה וללא תחרות בין סורוקה לעוד בית חולים טוב, לא נוכל להשאיר כאן רופאות ורופאים וטכנאיות וטכנאים ואחיות ואחים בני המקום".

הטבות מס: בערים הסמוכות יש הטבה של 18%

לטענת דנילוביץ’, אחת הבעיות המרכזיות של באר שבע היא שהיישובים סביבה - אופקים, ירוחם ועוד - מקבלים הטבות מס של עד 18%, שמשמען עשויה להגיע לחיסכון של אלפי שקלים בשנה למשק בית, בעוד באר שבע אינה נהנית מהטבה זו.

"אתה יכול לראות היום משפחות צעירות עוברות לאופקים, מרחק של עשר דקות מבאר שבע, קונות דירות זולות יותר, וחוסכות לעצמן הרבה כסף בגלל הטבות המס, שמסייעות להן מאוד בהחזרי המשכנתה", אומר יזם שפועל באזור. ואמנם, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2022, בעוד ש-206 תושבים עברו מאופקים לבאר שבע, 735 עשו את הכיוון ההפוך. מנתיבות באו 125 ואילו עזבו 430. מתל אביב הגיעו 239 איש, ועזבו אליה 445.

דנילוביץ': "נתנו לכל היישובים מסביב הטבות מס וכולם הפכו להיות שכונה מחוץ לבאר שבע. אופקים עם הכבישים החדשים עשר דקות מבאר שבע; ירוחם - 11 דקות; אז למה שיגורו בבאר שבע? צריך להחזיר לבאר שבע את הטבות המס, גם אם ברמה מופחתת. כל הדברים שאני אומר אותם מצריכים חשיבה ותכנון מתכללים, אבל מה שאתה רואה זה רק שיווק קרקעות".

התפקיד האזורי בנגב: תכנון אחד לכל המטרופולין

למעלה מ־25 אלף התחלות בנייה נרשמו בשבע הערים המובילות את הנגב - קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, אופקים, דימונה ובאר שבע, כך לפי נתוני הלמ"ס לשנים 2020־2024.

באר שבע מובילה עם כ־6,400 התחלות בנייה, אולם ערים קטנות ממנה בהרבה מזנבות בה, ובהן נתיבות עם כ־5,400, ואופקים עם 4,480.

אבל ריבוי התחלות הבנייה אינו מעיד על איכות השכונות החדשות בכל הערים הללו. "מכלאות", מכנה אותן אלפסי.

בתשובה לשאלה, האם אין מדובר בפריחה של המקומות הללו, היא עונה: "לא לטעות. קריית גת אינה פורחת ואופקים אינה פורחת. זה שבונים בקריית גת המון, זה לא פריחה. להיפך. זה משאיר בתוך הערים חללים ריקים, נוראים, עלובים.

"אותו הדבר באופקים. בונים שם מגדלים גבוהים בצפיפות נמוכה בקרקע שהייתה חקלאית, ועכשיו הופכת לשכונות מגדלים חסרות זהות, שאתה לא יודע היכן אתה נמצא: בכרמיאל, בקריית גת או בפתח תקווה.

"הכניסה לעיר עוברת בין מגרשי חניה ואזורי תעשיה נטושים למחצה. לב העיר שם כולל מגרשים ריקים שלא בנו עליהם, חללים ריקים, בתים צמודי קרקע ישנים ומתפוררים. אין שם רחוב מסחרי ואין כלום. אבל על הנייר - הכל פורח". דנילוביץ' סבור שלטוב ת כל הערים צריך להסתכל על תכנון הנגב במבט כולל.

"אני שמח מאוד־מאוד שדימונה ואופקים מתפתחות. אני רוצה שכל יישובי הנגב ישגשגו. זה מהותו של המטרופולין", אומר דנילוביץ'. אבל הסיפור כאן אינו באר שבע, אלא הנגב. כיצד ייראה השטח שמהווה 60% ומעלה משטח מדינת ישראל. זו החמצת ההזדמנות הגדולה ביותר של מדינת ישראל. המדינה מסתכלת רק על משבר הדיור. 'בואו נשווק ונשווק ונשווק'. אבל בלי תחבורה מהירה וזמינה, ותעסוקה איכותית בשכר גבוה ומערכת החינוך הטובה ביותר בארץ, בלי תרבות פנאי עשירה ובלא הטבות מס לכל היישובים באופן מדורג. אף אחד לא מסתכל על תכלול של הנגב להפוך אותו לאזור הביקוש החדש של המדינה.

"אני מאמין שזה אפשרי. אבל אני רואה שאני עושה צעד אחד קדימה, והמדינה במקום להשתתף איתי בכל הכוח - עושה שני צעדים אחורה".

באיזו צורה?
"כי היא לא עושה תכנון אחד לכל המטרופולין. בסופו של דבר צריך לשאול - מה המטרות שלנו בנגב? כמה תושבים אנחנו רוצים שם? אבל המדינה מפזרת את הכל, ועושים תוכנית נפרדת לנגב המזרחי ותוכנית נפרדת לנגב המערבי. כל המדינה הזו היא כמו פריפריה של לונדון או ניו יורק. אז גם את הנגב אתם מחלקים לשלושה חלקים?"

אז היכן הבעיה?
"המדינה הפסיקה לתכנן לטווח הארוך. ראה את סיפור שדה התעופה בנבטים. אמרו לפני 20 שנים שתהיה קטסטרופה אם לא יהיה שדה תעופה משני. כמה ועדות הם הקימו, ולא מצליחים לקבל החלטה. והם לא מבינים שהזמן קריטי.

"זה מצעד האיוולת. המדינה היא זו שצריכה לעשות את זה, אבל אני מרגיש שכל דבר צריך לבוא מיוזמה שלנו. וזאת למרות שהמדינה מאוד ריכוזית - החינוך אצלה, הביטחון האישי אצלה, הבריאות אצלה, הביטחון האישי אצלה".

"תשווקו כמה שאתם רוצים, השאלה איך הופכים את האזור לאטרקטיבי בפני תושבים מבחוץ, כי אחרת אנחנו רק מייצרים קניבליזציה בתוכנו. אם המדינה לא תבין שהדבר הזה דורש סדרי עדיפויות שונים והשקעה של עשרות מיליארדי שקלים בפרויקט ארוך טווח, וקבלת החלטות על פי יעדים בדוקים ומדידים. אם המדינה רק משווקת ומשווקת לאוכלוסיות סקטוריאליות - היא מפספסת את המטרה".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר