טראמפ מציג את תוכנית ''כיפת זהב'' / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג אמש (ג') את ההתקדמות היחסית שביצע הממשל בתוכנית "כיפת זהב" השאפתנית להגנה אווירית רב־שכבתית של ארה"ב. "היא תהיה מתקדמת יותר מזו של ישראל", הצהיר הנשיא, אף שרבים הם סימני השאלה על סימני הקריאה של התוכנית.
אם כך, מה יכלול המערך? כמה ארה"ב תשקיע בו? מי ישתלבו במערך, ותוך כמה זמן מיועדות המערכות לפעול? גלובס עושה סדר.
● סחר בהיקף של 50 מיליארד אירו בסכנה: החלטה דרמטית של האיחוד האירופי נגד ישראל
● דריסת רגל במרחב: ענקית הנמלים האמירותית תשקיע כ־800 מיליון דולר בנמל סורי
מהן המערכות שייכללו בו?
עדיין מוקדם לדעת את מלוא המידע והתוכנית עודנה בשלב מוקדם מאוד שלה, אבל הפריסה המיועדת מצביעה על מערכות זיהוי ויירוט שייפרסו בים, ביבשה ובחלל. אלה מיועדות להגן על ארה"ב, בין השאר, מכטב"מים בשכבות נמוכות, מטילים בליסטיים בשכבות העליוות ואף מהאיום ההיפרסוני בתווך. זהו טיל שנע במהירות 15-20 אלף מטר בשנייה, נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ ויודע לתמרן באוויר. אותו איום נתפס כאתגר משמעותי למערכות ההגנה האווירית בעולם.
כמה ארה"ב תשקיע בו?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העריך את תקציב הפרויקט בכ־175 מיליארד דולר, אף שמשרד התקציבים של הקונגרס מתמחר אותו בכ־831 מיליארד דולר. לפי שעה, טראמפ, מזכיר ההגנה פיט הגסת' ויתר הממשל מעוניינים באישור מימון השלב הראשון בסך 25 מיליארד דולר, כחלק מחבילת הוצאות שמקדמים אנשי המפלגה הרפובליקאית בקונגרס. אותו משרד גם העריך לפני כשבועיים כי פריסה של מערכות שמוצבות בחלל ליירוט טיל בליסטי אחד או שניים בלבד תעלה לפחות 161 מילארד דולר במשך שני עשורים.
אילו חברות ישתלבו במערך?
טראמפ והגסת' לא ציינו חברות ספציפיות, כשמזכיר ההגנה הזמין חברות להגיש הצעות שיכללו גם מערכות קיימות. בהתחשב ביעד שכלל המערכות יהיו אמריקאיות, חברות שצפויות לתפוס מקום מרכזי בכיפת זהב הן לוקהיד מרטין, החברה הביטחונית הגדולה בעולם לפי דירוג 100 הגדולות של "דיפנס ניוז", ו־RTX, שירדה השנה מהמקום השני לשלישי - כשמי שעקפה אותה היא התעשייה האווירית הסינית. חברות ישראליות שירצו להשתתף, במידה כזו או אחרת, יהיו כאלה שמחזיקות בחברות־בנות בארה"ב, כמו אלביט, התעשייה האווירית ורפאל.
מהי ההשקעה האמריקאית השגרתית בתחום ההגנה האווירית?
ארה"ב מאוימת בכמה מתארים: סוכנות ביון ההגנה (DIA) העריכה בשבוע שעבר, כי סין מחזיקה בידיה כ־400 טילים בליסטיים בין־יבשתיים, לרוסיה יש 350 משלה - וגם קוריאה הצפונית מסוגלת להפעיל לא מעט. אם לוקחים את האוקיאנוס השקט המערבי כדוגמה, אזי בשנים האחרונות הוציאו בוושינגטון קרוב ל־8 מיליארד דולר לטובת מערכות הגנה מטילים שפרוסות באי גואם, טריטוריה עם כ־170 אלף איש בלבד. עם זאת, טראמפ אמר בעצמו כי המערכת תיפרס גם באלסקה, בג'ורג'יה, בפלורידה ובאינדיאנה, וציין כי אף קנדה תהיה מעורבת בו. לכן, בין כה וכה, ההשקעה צפויה להיות עצומה.
מי יוביל את הפרויקט?
טראמפ בחר בגנרל ארבעה כוכבים מייקל גווטלין, שמשמש כסגן השני של מפקד חיל החלל האמריקאי לנושאים מבצעי חלל. הוא משרת בצבא האמריקאי במשך 30 שנה, בתחילה בחיל האוויר ומ־2021 בחיל החלל. הבחירה בו נבעה מההבנה כי המערך כולו יהיה תלוי מאוד בלוויינים ובטכנולוגיות נוספות שמבוססות על החלל. מעבר לכך, גווטלין מעורב בזרוע הרכש של חיל החלל האמריקאי ומגיע עם ניסיון שיידרש בתחום.
תוך כמה זמן צפויה כיפת זהב לפעול?
נשיא ארה"ב הציב יעד של תוך פחות משלוש שנים - עמדה שמומחים מפקפקים בה משתי סיבות: האתגרים הטכנולוגיים והאתגרים הפוליטיים באישור המימון בקונגרס. "המערכת צריכה להיות מוכנה לפני סיום הקדנציה שלי", ב־2029, אמר טראמפ.
האם זו הפעם הראשונה שבה ארה"ב פונה למיזם שכזה?
לא. הנשיא המנוח רונלד רייגן השיק ב־1983 את יוזמת ההגנה האסטרטגית, שזכתה לכינוי פרויקט "מלחמת הכוכבים". זו כללה הגנה מפני טילים, בשל החשש מהיכולות הגרעיניות של ברית־המועצות, כולל לוויינים שמצוידים במערכות הגנה באמצעות לייזר. בפועל, ברית־המועצות התפרקה כעבור כמה שנים, והנשיא הפסיק את התוכנית, לאחר שוושינגטון כבר השקיעה בו כ־25 מיליארד דולר.
האם המערך האמריקאי יהיה טוב יותר מכיפת ברזל?
בעוד שטראמפ טען כי המערכת האמריקאית החדשה תהיה טובה מזו הישראלית, בפועל בשלב זה אין אפשרות ממשית לדעת אם זה נכון.
כיפת ברזל היא רק מערכת אחת מתוך כמה במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל. המערכת מתוצרת רפאל נמצאת בשכבה הנמוכה, מעליה קלע דוד שגם אותה מייצרת רפאל, ומעליהן חץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית ליירוט טילים בליסטיים.
המערך האמריקאי יהיה בכל מקרה שונה מזה הישראלי, ולא רק בדגמי המערכות ובחברות שמייצרות אותן. לארה"ב יש צרכים שונים בתכלית בכל הנוגע להגנה האווירית, למשל בטריטוריות השונות השונות שלה, בשטח הגדול בהרבה ובטופוגרפיה אחרת.