שר החוץ גדעון סער / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
בעוד האיום הכלכלי הנשקף מאירופה עדיין ערטילאי, ההחלטה הבריטית להפסיק את השיחות על הסכם סחר חדש ומקיף היא מכה מיידית. בריטניה, לפי נתוני משרד הכלכלה הישראלי, היא שותפת הסחר הרביעית בגודלה של ישראל (9 מיליארד דולר בשנה בסחר הדדי) והמטרה לכונן אתה הסכם סחר חדש שיגדיל את אפשרויות יצוא הסחורות והשירותים לממלכה המאוחדת עמד בראש סדר היום של משרד הכלכלה. כך לפי הודעת עבר של המשרד עצמו, שהגדיר את "ההסכם המתגבש עם בריטניה" כ"גדול, המקיף והמודרני ביותר של מדינת ישראל ואינטרס משותף לשתי הכלכלות". הצורך בהסכם סחר חדש נבע מהפרישה הבריטית מהאיחוד האירופי בתחילת 2020. לפחות חמישה סבבי פגישות רמות־דרג ומאות שעות דיונים הוקדשו לנושא.
● סחר בהיקף של 50 מיליארד אירו בסכנה: החלטה דרמטית של האיחוד האירופי נגד ישראל
● ריינאייר מאריכה את ביטול הטיסות לישראל עד אמצע יוני
אולם, בתגובה שניסתה למזער את חשיבות הצעד הבריטי, טען משרד החוץ הישראלי כי ממשלת הלייבור הנוכחית, שעלתה לשלטון לפני שנה, זנחה למעשה את השיחות על הסכמי סחר. "גם לפני ההודעה מהיום - הסכם הסחר כלל לא קודם על ידי הממשלה הנוכחית בבריטניה", נכתב.
אך המציאות רומזת אחרת. במרץ ביקר בישראל שר המסחר האירופי של בריטניה, כריס בארטון, חלק מממשלת הלייבור הנוכחית, לשיחות שעסקו בין היתר בהסכם הסחר החופשי בין המדינות. בארטון והשגרירות הבריטית בישראל חגגו השקעות משותפות בין שתי המדינות והתמקדו בתחום השירותים הפיננסיים, שהיה אמור להיות גולת הכותרת של ההסכם החדש.
בתום הביקור, כתב השר הבריטי כי הביקורים בחברות היו "מעוררי השראה משום שאנחנו נושאים ונותנים על הסכם סחר חופשי חדש, שיכלול נתח גדול מהתחום הפיננסי בתוכו. אנחנו עובדים עם הממשלה הישראלית על הסכם סחר חדש", הצהיר בווידיאו שנלווה להודעה.