אפשרות שבאיחוד האירופי יוציאו את ישראל מתוכנית הורייזן / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אפשר לומר שהוצאת ישראל מתוכנית הורייזן האירופית לתמיכה במדע תחזיר את ישראל שנים אחורה, אבל גם זו תהיה הערכת חסר של עוצמת הטלטלה האפשרית. ישראל הייתה מיום הקמתה מובילה מדעית, והאוניברסיטאות שלה זכו להערכה עוד לפני קום המדינה. כעת, עצם העובדה שבאיחוד האירופי דנים באפשרות להוציא את ישראל מהתוכנית עלולה לדרדר את המדע הישראלי לליגות נמוכות שאיננו מכירים כמדינה.
● פרשנות | בצל החזרה לעזה: יחסי הישראלים עם העולם בסכנה חסרת תקדים
● היוזמה הזו נגד ישראל נדחתה בשאט־נפש לפני חצי שנה, אז איך היא חזרה אל השולחן?
● טלטלה ביחסי ישראל־אירופה: האיומים, ההסכמים שבסכנה והסנקציות האישיות שבדרך
"שיתוף־פעולה הוא הבסיס למדע"
"במדע של היום, במיוחד במדעי הטבע ובמדעים המדויקים, חלק גדול מהמחקרים הטובים ביותר נעשים במשותף", אומר דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן.
"בנושאים מסוימים, אי־אפשר לעשות מדע טוב במדינה אחת. זה לא רק המחקר הרשמי המשותף, אלא גם כנסים ושיחות מסדרון שבהם נולדים הרעיונות הטובים ביותר. שיתוף־פעולה הוא הבסיס לכל עשייה מדעית, לא רק במחקרים של מיליונים אלא גם במחקרים צנועים יותר".
לדברי הראל, "המדע הוא קריטי לביטחון, להייטק, לכלכלה, לרפואה. אנחנו לא יכולים לדמיין את מדינת ישראל בלי מדע מוביל. להפסיד את הורייזן זו מכה כמעט אנושה למדע הישראלי".
"אין עוד תוכנית כזאת בעולם", מוסיף גורם בכיר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). "כמו שמי שלא משתתף באולימפיאדה לא באמת יכול להיות שחקן משמעותי בספורט העולמי, כך אי־אפשר לדמיין את המדע הישראלי בלי תוכנית הורייזן".
חוקרים ישראלים אומנם נהנים גם ממענקי מכון הבריאות הלאומי בארה"ב (NIH), שגם הם בסיכון מסיבות פנים־אמריקאיות, אבל ההיקפים שלהם אינם דומים לאלה של תוכנית הורייזן, המגלגלת 93.5 מיליארד אירו בשנה.
במסגרת הורייזן 2020 (התוכנית לשנים 2014-2020) קיבלו אלפי חוקרים ישראלים מענקים בשווי כולל של 1.3 מיליארד אירו. במסגרת התוכנית הנוכחית, שתקפה עד 2027, התקבלו עד כה יותר ממיליארד אירו.
"ההישג הישראלי - שני רק לשווייץ"
ההצלחה של ישראל בתוכנית עד כה הגיעה בזכות ולא בחסד, ועד האירועים האחרונים נרשם ביקוש רב לעבודה עם חוקרים ישראלים. גם היום, לא בטוח שחוקרים באירופה חושבים שהישראלים כל־כך קלים להחלפה. בתוכנית הורייזן 2020 נענו בחיוב 12.8% מהבקשות למענקים שהגישו ישראלים, בהשוואה לממוצע של 11.9% לתוכנית כולה. היום סיכויי ההצלחה בכלל האיחוד האירופי עומדים על 16%-17%, ואילו של ישראל עומדים על 15.3%.
בתוכנית ERC היוקרתית, שהיא חלק משמעותי ומוביל מתוכנים הורייזן, ישראל נחשבה ונחשבת עדיין מצליחה במיוחד. במסגרת הורייזן 2020 שיעור ההצלחה שלה עמד על 18%, הישג שני רק לשווייץ. "ובואו ניקח רגע להעריך את זה, כי לשווייץ מגיעים מדענים מכל העולם, ואילו אלינו מי בא? הנתון הזה הוא תוצאה רק של עבודה של ישראלים ויהודים", אומר הבכיר במל"ג.
"אנשים לא רוצים לפגוע במדע", אומר הראל. "הם יודעים שמה שאפשר לעשות עם החוקרים הישראלים הוא חשוב מאוד לכל העולם. הם גם יודעים שפגיעה במדע מחלישה סקטור שהוא, בהכללה, מתנגד לפעולת המממשלה".
"בינתיים", הוא אומר, "המצב של ארה"ב בכל זאת יותר גרוע. מבטלים שם מענקים בהפתעה, וחוקר לא מבין מאיפה הוא הולך לשלם לסטודנטים או לספקי הציוד שלו. מפסיקים ויזות לחוקרים מחוץ למדינה באבחה.
"אבל גם זה משפיע עלינו, כי גם אנחנו מקבלים מענקים מה־NIH, ושולחים את מיטב החוקרים שלנו להכשרה באוניברסיטאות המובילות בארה"ב. במדע הכול קשור והכול בינלאומי".
הבעיה היא לא רק אובדן של כסף
"מלבד אובדן הכסף ישירות ממענקי הורייזן, הוצאת ישראל מהתוכנית יכולה להתחיל לגלגל כדור שלג", אומר הגורם במל"ג. "ישראל לא תוזמן להשתתף במחקרים עם החוקרים המובילים, לא תהיה לה גישה לתשתיות המדעיות המובילות בעולם, תשתיות שבדרך־כלל לא נמצאות אצלנו. חוקרים, גם ישראלים שיצאו לחו"ל, לא ירצו להגיע או לחזור לפה, כי הם יידעו שכאן הם לא יכולים לקבל את המענקים, ושהמדינה מודרת מהמדע הבינלאומי.
"כמו כל העולם, גם אנחנו נערכים עכשיו לפתות מדענים מבטיחים שחוששים לנסוע לארה"ב בגלל האי־ודאות שיש שם לגבי עתיד המדע ומצב ההגירה. איך נוכל למשוך אותם אלינו אם אנחנו בעצמנו מקום כל־כך בעייתי?".
הראל מסכים שההשלכות עלולות להיות מורגשות עוד לפני שהתקבלה החלטה רשמית. "ברגע שמתחילים אפילו לדבר על הנושא, כל ההתייחסות למדע הישראלי מושפעת מזה. ועדות השיפוט אמורות להיות אובייקטיביות, אבל בסופו של דבר אלה בני אדם. אנחנו כבר מרגישים שהתפיסה של המדע הישראלי בעולם נפגעה".
סיכוי נמוך לתרחיש הכי גרוע
ההחלטה להוציא את ישראל מהסכמי האסוסיאציה, המגדירים את היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי מאז שנות ה־90 של המאה הקודמת, צריכה להתקבל בקונצנזוס, והתרחיש לכך נראה כרגע לא סביר. בישראל מעריכים כי מדינות כמו הונגריה וגרמניה יחסמו צעד כזה.
הדיון בהסכמים האלה עלול להסתיים גם בסנקציות חלקיות שיכללו את השעיית ישראל מתוכנית הורייזן. סנקציות כאלה יכולות להתקבל ברוב מיוחס, אבל ברשות החדשנות מעריכים כי גם הסיכוי לתרחיש כזה הוא נמוך. "כיוון שהרוב נקבע לפי גודל האוכלוסייה של המדינות, ובשל משקלן של מדינות כמו גרמניה, איטליה והונגריה - תרחיש זה נחשב בשלב זה כבלתי סביר ואף חסר סיכוי להערכתנו".
כך או כך, ההחלטה באיחוד האירופי צפויה להתקבל עד 23 ביוני. בחצי השנה הקרובה צפוי להתחיל גם הדיון בתוכנית המסגרת הבאה של הורייזן, שתחל ב־2027. בינתיים, בשנתיים שנותרו לתוכנית הנוכחית לא אמור להשתנות דבר באופן רשמי, אולם כבר עכשיו ניכרים סימנים להשפעה לא ישירה.
לדברי הגורם במל"ג, "כל עוד לא התקבלה החלטה רשמית, אסור לתוכנית לחסום מענקים מקבוצות שבהן משתתפים ישראלים. בכל זאת אנחנו רואים ירידה מסוימת, גם אם קטנה בינתיים, במספר המענקים שהתקבלו. זה קורה לא רק בגלל חרמות רשמיים ממספר קטן של אוניברסיטאות באירופה, אלא גם בגלל חשש פרקטי. האם כדאי להכניס ישראלי לפרויקט אם אנחנו לא יודעים מה יקרה לחברות הישראלית בתוכנית בעתיד?".
מועצת האקדמיה הלאומית למדעים: "המצב הנוכחי מורכב ומסוכן"
מועצת האקדמיה הלאומית למדעים פרסמה היום גלוי דעת חריף ובו ציינה כי קיימת סכנה ממשית בכל הנוגע לעתיד שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין ישראל לאירופה והשתתפותה של ישראל בתוכניות הורייזון.
"החשש מפני פגיעה באפיק התמיכה האירופי, ובכך גם בעתיד המדע הישראלי, מקבל משנה תוקף על רקע ההתפתחויות המדאיגות בארצות הברית", נאמר במסמך. "קיצוצי ממשל טראמפ בתקציבי מחקר פדרליים, צמצום שיתופי פעולה עם חוקרים זרים והקפאת מענקים דו־לאומיים כבר החלו להשפיע לרעה על המימון של מחקר ישראלי וכפי הנראה הדבר אף יחמיר בעתיד. מגמה זו מעצימה את תלותו של המחקר הישראלי בשיתופי פעולה עם אירופה וממחישה עד כמה המצב הנוכחי מורכב ומסוכן.
"מועצת האקדמיה קוראת לממשלת ישראל לפעול לאלתר ובנחישות בנצלה את כל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע פגיעה בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי. על הממשלה לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו המשך שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי עם אירופה תוך כדי מתן מענה לדאגות הבין-לאומיות שהועלו ושמירה על האינטרסים הלאומיים של ישראל.
"אנו קוראים לכל מוסדות המחקר והמדע באירופה שלא לערב שיקולים לא מקצועיים בשיתוף הפעולה המדעי עם מדינת ישראל ולהימנע מצעדים של הפסקת מימון מחקרים, של ניתוק קשרים או של גילויי חרם אקדמי אשר עלולים לפגוע לא רק במדע הישראלי אלא גם במדע העולמי ובטובת הכלל".