היוזמה הזו נגד ישראל נדחתה בשאט נפש לפני חצי שנה, אז איך היא חזרה אל השולחן?

החדשות על כך שהקבינט אישר מבצע צבאי שנועד לכבוש מחדש את רצועת עזה היו מבזק בלבד באתרי החדשות הישראלים לפני כשבועיים, אבל הן תפסו את הכותרות הראשיות בעיתוני אירופה בבוקר שאחרי. גורם מדיני בכיר תידרך את התקשורת הזרה בירושלים כי יהיה מדובר ב"השתלטות לזמן ממושך" והדליק את כלי התקשורת ביבשת, מלונדון ועד לאמסטרדם. הכותרת הראשית של ה"טלגרף" ההולנדי, למשל, היתה ברורה: "הצבא הישראלי הולך לכבוש את כל עזה במתקפה נרחבת".

● חברות הסייבר הישראליות שלא ממתינות לנורמליזציה ופועלות בערב הסעודית מתחת לרדאר
● בגיל 29 הוא עשה את הימור חייו. היום הוא שווה מיליארד וחצי דולר

מבחינת הממשלה ההולנדית, התזמון לא היה יכול להיות גרוע יותר. מאז שהוקמה בקשיים רבים לפני כשנה עמדה הקואליציה ההולנדית בפני לחץ ציבורי עז לפעול למען הפלסטינים ברצועת עזה. ביקורת נמתחה עליה בתוך הפרלמנט, התקשורת העלתה את הנושא שוב ושוב, הפגנות נערכו ברחובות. הולנד היא אחת המדינות היחידות באירופה שבהן אוניברסיטאות מובילות אימצו רשמית חרם אקדמי על ישראל. התמונות של הרעב ברצועה והסבל כתוצאה מהפצצות חיל האוויר התחברו לפתע להכרזה ברורה ומאיימת לגבי עתיד הרצועה. ההולנדים שינו כיוון. "אנחנו מסמנים קו אדום לישראל", הודיע שר החוץ יומיים אחרי הכותרות הראשיות.

שינוי העמדה של הולנד הוביל להצטרפות מדינות רבות באיחוד האירופי, וגרם להחלטה חסרת תקדים לבחון את הסכם הבסיס בין האיחוד לישראל שהתקבלה השבוע בבריסל ("חייבים לשים קץ לסבל האנושי ברצועה"). במקביל, גם בריטניה החליטה להוריד את הכפפות והקפיאה השיחות על הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל ("נחרדים מהמצב ברצועה"). צרפת, שרק חיפשה הזדמנות לעלות להתקפה נגד ישראל ("המצב בעזה הוא קטסטרופלי ומגונה"), מובילה כעת מאמץ להכיר במדינה פלסטינית בעוד כחודש.

בצד הישראלי זלזלו ב"התהפכות" ההולנדית

צונאמי מדיני, בעל השלכות משמעותיות על התדמית הכלכלית והמסחרית של ישראל, היכה בירושלים בימים האחרונים, והביא את היחסים עם אירופה לשפל. שנה וחצי אחרי פיגועי הטרור הנוראיים של 7 באוקטובר 2023, נראה כי האהדה והאמפתיה שלה זכתה המדינה נעלמו על רקע המהלכים הישראלים האחרונים.

בצד הישראלי די זלזלו בתחילה ב"התהפכות" ההולנדית. שר החוץ קספר ולדקאמפ, לשעבר שגריר הולנד בישראל, שיגר מכתב פומבי בו כתב כי יש להעמיד להצבעה במועצת שרי החוץ הקרובה את "הסעיף האטומי" - לבחון אם ישראל עדיין ממלאת את סעיף 2 להסכם האסוציאציה משנת 2000, הדורש ממנה מחויבות לכיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים.

היה רק תקדים אחד לבחינה מחדש של סעיף כזה - מול סוריה. אז, בימים בהם אסד השמיד מן האוויר באמצעות שחרור חומרי לחימה כימיים אלפים מבני עמו, נקבע כי סוריה מפרה את הסעיף ולכן הושעו היחסים. ולדקאמפ אמר בראיונות כי לדעתו גם ישראל מפרה כעת את הסעיף, בשל מניעת הסיוע ההומניטרי.

אבל זה לא הספיק כדי לעורר את כל פעמוני האזעקה בירושלים. גורמים דיפלומטיים אמרו ל"גלובס" מאחורי הקלעים כי מדובר בהצהרה שנועדה לרצות את הזירה הפנים־הולנדית בלבד. "עוקבים אבל לא רואים סיבה לדאגה. לא רואים בכך נקודת מפנה", היה המסר.

גורמים ישראלים אחרים סמכו על חירט וילדרס, מנהיג מפלגת החופש החברה בקואליציה (שאינו חבר בממשלה בעצמו), שיטרפד את המהלך. "מילה אחת שלו והנושא יורד מסדר היום", אמר אחד מהם. וילדרס, תומך ישראל נלהב כלפי חוץ, אמנם צייץ ברשתות נגד המהלך, אך לא טירפד אותו ולא איים לפרק את הקואליציה בגללו. הוא עדיין שותק. ייתכן שיש בכך מסר לגבי איתנות התמיכה של הימין הפופוליסטי והקיצוני האירופי בישראל, זה שהממשלה יוצרת אתו קשרים נלהבים על חשבון התמיכה ממפלגות המרכז.

 מחאה נגד ישראל באירוויזיון, בעת ההופעה של יובל רפאל / צילום: ap, Martin Meissner

האם גרמניה תצליח לחלץ את ישראל מהצרה

על רקע הצהרות לוחמניות נוספות מצד הממשלה, שרים בה והמצב בשטח שהלך והחמיר, הצטרפו ליוזמה ההולנדית מדינות אחרות שעמדו לצד ישראל בשנה וחצי האחרונות. פינלנד, שרכשה את "כיפת ברזל" ושורת מערכות אחרות, הודיעה כי מצטרפת לדרישה ההולנדית. אחריה גם שבדיה, בלגיה ופורטוגל הודיעו על כך. כולן עמדו בפני לחץ דומה לזה של הממשלה ההולנדית.

מהרגע שהסכר נפרץ, היה קשה לעמוד בשטף. בצד ניצבו אירלנד, ספרד, סלובניה ולוקסמבורג, ארבע חברות איחוד שהציגו בדיוק אותה הדרישה ההולנדית כבר לפני יותר משנה - ונדחו. לפתע, יוזמה שנדחתה בשאט נפש מחמת קיצוניותה לפני חצי שנה בלבד הפכה להיות דעת הרוב. ההחלטה, שמעמידה בספק את היחסים בין האיחוד לישראל, עברה השבוע ברוב גדול של 17 מדינות מול תשע מתנגדות במועצת שרי החוץ.

רבים קיוו כי גרמניה תצליח שוב לחלץ את ישראל מהצרה האירופית, אבל ברלין מצאה את עצמה מבודדת יחסית. שר החוץ הגרמני החדש, יוהאן ואדפול, שבועיים בתפקיד, מצא את עצמו מנסה לשכנע את האיחוד "לא לשבור את הכלים", ולהסתפק בלחץ מאחורי הקלעים ולא בביקורת פומבית חריפה. "אנחנו מצליחים להשיג הרבה באמצעות הערוצים הסגורים", הוא אמר לשרי החוץ האירופיים, והתייחס לעובדה שראש הממשלה נתניהו אישר ברגע האחרון הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. הוא התגאה בשיחותיו בעניין עם שר החוץ גדעון סער. "אנחנו משפיעים על המדיניות הישראלית", הודיע משרד החוץ הגרמני. הגרמנים אפילו יזמו הודעה משותפת שדרשה הכנסת סיוע לרצועה, שהייתה אמורה לייתר את הדיון על בחינת היחסים.

אבל זה לא עבד. "בעלות הברית של גרמניה איבדו בבירור את הסבלנות לממשלה בירושלים", כתב השבוע ה"טאגסשפיגל" על ההבנה השוררת במשרד החוץ הגרמני.

"הדבר דורש קונצנזוס, שלא יקרה בשום אופן"

בצד הישראלי עדיין מנסים לגמד את ההשלכות של הצעד האירופי. "בשורה התחתונה לא יהיה ביטול של הסכם האסוציאציה כי הדבר דורש קונצנזוס במועצת שרי החוץ, מה שלא יקרה בשום אופן", אמר ל"גלובס" גורם דיפלומטי ישראלי השבוע. לדבריו, "אפילו אם תהיה האפשרות לבטל חלקים מההסכם ברוב מיוחס (55% מהמדינות המייצגות 65% מהאוכלוסייה, א"א), העובדה כי איטליה וגרמניה ניצבות לצדנו הופכת את הדבר לבלתי אפשרי".

"גם מעבר לזה", המשיך, "אנחנו שומעים את המסר גם מהנציבות האירופית, שממש לא רוצה לפגוע ביחסים עם ישראל. הם צריכים אותנו כמו שאנחנו צריכים אותם, אולי אפילו יותר. וגם קיבלנו הבהרות מחלק מהמדינות שהצביעו נגדנו. הן אמרו לנו שהן עשו זאת רק הפעם, בשל שיקולים פנימיים, ושהן לא מתכוונות לתמוך בהשעיית היחסים בעתיד". בין התומכות המפתיעות בהחלטה: אוסטריה, דנמרק ועוד.

במלים אחרות, התפיסה בצד הישראלי היא שהאיחוד מאיים ללא שום כוונה לממש את איומיו, שחשיפת השיניים מגלה חתול ולא נמר.

אבל קשה להתעלם מכך שהדינמיקה כעת השתנתה. אם איטליה, שלא הפגינה בדיוק עמדות פרו־ישראליות נחרצות בשנה וחצי האחרונות, תיגרע מרשימת התומכות בצעדים הישראלים ביבשת, הרי שהרוב המיוחס יהיה בהישג יד של מבקרי ישראל.

 עזה, השבוע. תיבחן העמידה בחוק הבינלאומי / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

בנוסף, הלחץ כעת הוא על ישראל. ישנה בדיקה משפטית המתנהלת הרחק מהישג ידיהם של פוליטיקאים. היא בוחנת אם ישראל ממלאת אחר החוק הבינלאומי בעזה. זהו תסריט גרוע מבחינת ישראל, שעד כה השתמשה בלחץ מאחורי הקלעים כדי לנסות ולמסמס ביקורת. תוצאות של הבדיקה הזו יכולות לשנות עמדות של מדינות, ליצור על הממשלות לחץ ציבורי לשנות אותן.

"הרבה תלוי כעת מה יקרה ברצועת עזה מבחינה הומניטרית", אמר הגורם. מדינת ישראל, על הסחר הענף שלה עם האיחוד האירופי, עם בריטניה, נמצאת כעת תחת עוד עדשה משפטית שבוחנת את הנעשה ברצועת עזה. האיחוד האירופי עבר משיחות סגורות לאיומים גלויים, ולא בטוח שהוא עצמו אפילו יודע לאן הם יובילו אותו.