טלטלה ביחסי ישראל־אירופה: האיומים, ההסכמים שבסכנה והסנקציות האישיות שבדרך

לראשונה מאז התקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה אליה יצאה ישראל בתגובה, האיחוד האירופי החליט ביום שלישי "לבחון מחדש" אם ישראל עדיין מחויבת להסכם הבסיס איתו. הרקע לכך הוא מבצע "מרכבות גדעון", הכרזות הקבינט על "כיבוש עזה לתקופה ממושכת" והמצב ההומניטרי השורר ברצועה. 17 מתוך 27 המדינות החברות באיחוד הצביעו בעד מהלך שנחשב קיצוני במיוחד עד לשבועות האחרונים - לבדוק אם ישראל עדיין מחויבת לעקרונות דמוקרטיים ולכיבוד זכויות אדם, כפי שסעיף 2 בהסכם האסוציאציה דורש ממנה.

● סחר בהיקף של 50 מיליארד אירו בסכנה: החלטה דרמטית של האיחוד האירופי נגד ישראל
● משרד החוץ טוען כי לא התקיימו שיחות סחר עם בריטניה. המציאות רומזת אחרת

1היום שבו האיחוד האירופי חשף שיניים

מבחינה מדינית, ההחלטה יוצרת מנוף לחץ על ישראל. המסר של בריסל לירושלים הוא "הכניסו סיוע ומזון לעזה ותכבדו את החוק הבינלאומי ואולי תוצאות הבחינה מחדש יהיו לטובתכם. אחרת, הכול על השולחן". למעשה, האיחוד חושף שיניים לראשונה ואינו מהסס לאיים על ישראל בעזרת העובדה שהוא שותף הסחר הגדול שלה והשותף המשמעותי לשיתופי פעולה מדעיים ועוד. ההחלטה מסמלת מעבר מהפצרות בשיחות סגורות לאיומים על הבמה העולמית. "מה שאנחנו צריכים הוא לחץ (על ישראל, א"א)", אמרה האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, בתום פגישת שרי החוץ.

2סחר ב־48 מיליארד אירו והסכם "שמיים פתוחים"

בהתאם להחלטת מועצת השרים, "הבחינה מחדש" תועבר כעת לצוות הייעוץ המשפטי של שירות החוץ של האיחוד האירופי. בעבר ניסה השירות בהחלט "ללכת בין הטיפות" בנוגע לשיתוף הפעולה עם ישראל, למשל בחוות הדעת שהעניק על פסק הדין של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בנוגע לכיבוש הישראלי. אבל אף אחד אינו יכול לחזות מה תהיה חוות הדעת המשפטית בשאלה הנוכחית, למעט העובדה כי מדובר בסעיף יסוד להסכם. אם ישראל מפרה אותו - הרי שההסכם כולו עומד בסכנת ביטול. המשמעות היא שהסחר בין האיחוד לישראל (קרוב ל־48 מיליארד אירו בשנה, הדדי), תוכנית שיתוף הפעולה המדעית הורייזן, אבן יסוד של המערכת המדעית הישראלית, תוכנית חילופי סטודנטים, הדיאלוג המדיני עם האיחוד ואפילו הסכם "שמיים פתוחים" שהוזיל את מחירי הטיסות - נמצאים בסכנה. התשובה לשאלה מה תהיה תוצאת הבדיקה המשפטית תהיה תלויה מעתה הרבה במה שיתרחש ומתרחש ברצועת עזה, ובמיוחד בהכרעות בימים הקרובים לגבי סיוע הומניטרי.

3השאלה הגדולה: האם מספיק רוב באיחוד?

מנגנוני קבלת ההחלטות באיחוד האירופי הם כעת במוקד החששות בישראל, שמשרד החוץ שלה די הופתע מההתפתחויות האחרונות. כדי לבטל את הסכם הבסיס לחלוטין, או אפילו להשעות אותו זמנית בעקבות התוצאות של הבחינה המשפטית, הרי שדרושה הצבעה פה־אחד במועצת שרי החוץ. כלומר, השרים של כל 27 המדינות החברות צריכים להצביע בעד ביטול או השעיית היחסים. בשלב הנוכחי, נראה שגרמניה, צ'כיה והונגריה - לכל הפחות - לא יאפשרו להחלטה כזו לעבור.

אבל השאלה הגדולה היא אם ביטול חלקים בלבד מהסכם האסוציאציה גם הם דורשים הצבעה פה אחד, או שהם מחייבים רוב בלבד. גורם דיפלומטי אירופי אמר השבוע לגלובס, כי "אופי ההצבעה במועצת שרי החוץ יהיה תלוי אם ההסכם כולו יעמוד בפני השעיה, או רק חלקים ממנו, לאור הבסיס המשפטי השונה". פרשנים מעריכים כי המשמעות היא שיהיה דרוש "רוב כפול" בלבד להשעיית חלקים מההסכם: יותר מ־55% מהמדינות החברות (15 מדינות), המייצגות לפחות 65% מתושבי האיחוד האירופי. כלומר, וטו גרמני או הונגרי לא יספיק. הדעות בעניין אינן ברורות, מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה הנושא עולה לדיון. אגב, ההצבעה במועצת שרי החוץ השבוע אמנם הפגינה רוב מדינות, אך לא עמדה ברף של 65% מהאוכלוסייה. מבחינה זו, התמיכה של איטליה בישראל היא קריטית, משום שיחד עם גרמניה היא מהווה כ־30% מאוכלוסיית האיחוד.

4"נקודת מפנה ביחסים בין ישראל לאירופה"

"ללא ספק מדובר בנקודת מפנה ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי", אומרת ד"ר מאיה שיאון־צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל־אירופה במכון מיתווים ומרצה בפורום אירופה שבאונ' העברית. "האיחוד האירופי הוא כמו ספינה ענקית. הוא מאותת, אבל עד שהוא עושה את התפנית לוקח המון זמן. השבוע קיבלנו איתות ברור. אחת הדאגות העיקריות היא מחרם שקט. מהשיקולים הכלכליים שעסקים או ארגונים עושים, שיכולים להביא אותם למסקנה כי כדאי להמתין או לבטל את שיתוף הפעולה עם ישראל. הם עשויים לחשוב 'למה להכניס את הראש שלי למיטה חולה?'".

ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר הזהיר ברוח דומה: "השעיית ישראל מתוכנית הורייזן של האיחוד האירופי עלולה להוות תקדים מסוכן שיחזק את מגמת החרמות האקדמיים, אשר התגברה בחודשים האחרונים. מדובר במהלך שעשוי לפגוע בשיתופי הפעולה עם מוסדות מחקר מובילים באירופה, להוביל להדרת חוקרים ישראלים מקבוצות מחקר בינלאומיות ולעצור השקעות מחקר בהיקף של כ־1.5 מיליארד אירו".

לדברי ד"ר שיאון־צדקיהו, וגם מומחים אחרים ששוחחו עם גלובס בנושא, גם לאיחוד האירופי יש הרבה מה להפסיד מהשעיית היחסים עם ישראל. פינלנד ושבדיה הן לקוחות ענקיות של תעשיית הנשק הישראלית. כך גם חלק מהמדינות הבלטיות וגרמניה. גם יצוא תרופות ושיתוף הפעולה המדעי בהורייזן נחשבים לחוזקה ישראלית.

5שבדיה יוזמת צעדים נגד סמוטריץ' ובן גביר

ציר המדינות הפרו־פלסטיניות באיחוד האירופי, בראשות אירלנד וספרד, בירכו על המהלך והדגישו כי הן היו "הראשונות להציע אותו עוד בנובמבר 2023". לדברי שר החוץ הספרדי, "הזמן לדיבורים נגמר. אין הגיון למבצע צבאי ישראלי חדש בעזה חוץ מלהפוך את הרצועה לבית קברות, וזה משהו שהקהילה הבינלאומית אסור שתרשה שיקרה". גם שר החוץ האירי אמר כי "כמה חיי אדם היו נחסכים לו ההחלטה שהצענו לפני שנה וחצי הייתה מתקבלת". שבדיה, מצדה, הודיעה על צעד שהוכרז גם בבריטניה השכנה: יוזמה להטיל סנקציות על "שרים קיצוניים" בממשלה הישראלית, כולל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.