הצוללת הבלתי מאוישת הראשונה מתוצרת כחול-לבן, BlueWhale
חיל הים החל בשבועות האחרונים להפעיל, לראשונה, כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים) במרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל. לכלי השיט יכולת בניית תמונה ימית רחבה, והם עוסקים בניטור ואפיון תנועת כלי השיט הנעים במרחב המים הכלכליים. המידע שמופק מכלי השיט נאסף, מתועד ומשמש את צה"ל לניתוח איומים והפעלת הכוח במרחב הימי ובמשימת ההגנה על הנכסים האסטרטגיים במים הכלכליים: אסדות הגז.
● תע"א תשאר בלי יו"ר קבוע: נדחה הערעור על פסילת גבי סרוסי לתפקיד
● החות'ים שלפו איום חדש נגד ישראל, מה הם שכחו בדרך?
החטיבות הימיות של החברות הביטחוניות הגדולות עוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק כשב"מים באופן נרחב מזה כעשור. אלביט, למשל, מכרה ב־2021 למדינה במרחב אסיה־פסיפיק את "שחף" (Seagull), שמיועד ללוחמה נגד ספינות. בדצמבר 2022, אותו כלי נטל חלק בתרגיל דיגיטל הורייזון הבינלאומי, כשהתקיים בתוך המפרץ הפרסי - ממש בסמוך לאיראן. במהלכו, נבחן שיתוף פעולה בין 17 יצרני כלי שיט בלתי מאויישים מרחבי העולם, תחת האכסניה של הצי החמישי של ארה"ב שבסיס האם שלו ממוקם בבירת בחריין, מנאמה.
בה בעת, עבור ביטחון שוטף, רפאל מייצרת את "פרוטקטור", שהוא סירה בלתי מאוישת לטובת הגנה וסיוע ללוחמים. הכשב"מ הזה כולל תותח מים בלחץ גבוה, וגם כלים קטלניים כמו המיני־טייפון. הוא מותאם למשימות לאורך חופים ונמלים. חברה נוספת שעוסקת בנושא כבר שנים לא מעטות היא התעשייה האווירית שב־2014 חשפה את "קטאנה", שמיועד אף הוא לביטחון שוטף. קטאנה אמור לתת מענה, לדוגמה, לנכסים אסטרטגיים ימיים כמו אסדות קידוח וצינורות נפט.
התעשייה האווירית גם פעילה מאוד בתחום הכלים הצוללים הבלתי מאוישים (כצב"מים). בולט בכך Blue Whale, צוללת בלתי מאוישת שהיא תוצר שיתוף פעולה בין התעשייה האווירית לבין חברת אטלס אלקטרוניק הגרמנית. BlueWhale מאפשר איסוף מידע מודיעיני באמצעות תורן טלסקופי המגיח מהמים בעת צלילה (דומה לפריסקופ של צוללת), שעליו מותקנות מערכות מכ"ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ובחוף. באמצעות אנטנות התקשורת הלוויינית שעל התורן מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי הפיקוד הייעודיים, שיכולים להימצא בכל מקום, בים ובחוף.
לאחרונה, דרור בר, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנכ"ל חברת אלתא, חתם בשולי תערוכת DEFEA עם אדמירל משנה (מיל') אלכסנדרוס דיאקופולוס, מנכ"ל HAI, על מזכר הבנות בנוגע לצוללת האוטונומית ושילובה בחיל הים היווני. הצוללת, שאורכה 10.9 מטר ומשקלה 5.5 טונות, מונעת באופן חשמלי, יכולה להגיע למהירות שבעה קשר - וביכולתה לפטרל במשך לפחות עשרה ימים, תלוי במתאר ובמשימות. גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי מבוצע באמצעות סונר באורך עשרות מטרים, שמותקן על שתי דפנות הצוללת. לפי הערכת מכון המחקר VMR, שוק הצוללות הבלתי מאוישות הצבאיות צפוי לצמוח מכ־3.4 מיליארד דולר ב־2021 לכ־8 מיליארד דולר ב־2030.