פיליפינים היא הלקוחה המשמעותית ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות במזרח הרחוק, וכעת היא קיבלה טנקים חדשים מאלביט. לאחר הפעלה נרחבת של טילי קורנט ER בידי חיזבאללה במלחמה נגד ישראל - רוסיה מציגה אותם בתערוכה ביטחונית. ובאבו דאבי, החברות הצרפתיות עטות על השוק האמירותי. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● התעשיות הביטחוניות | יותר מ-40 מדינות משתמשות בטיל מתוצרת ישראל. עכשיו הוא מגיע לאזור סכסוך נוסף
● התעשיות הביטחוניות | מערכת הנשק הישראלית שזוכה לביקושים גדולים במיוחד
הפיליפינים קיבלו משלוח של טנקים ישראליים
צבא הפיליפינים קיבל את המשלוח השלישי של טנקי "סברה", כחלק מתהליך המודרניזציה של מערכת הביטחון המקומית - מול האיום של סין. כך מדווח באתר דיפנס סטאדיס. זהו משלוח אחד מבין כמה במסגרת עסקת משמעותית שנחתמה ביוני 2022 עם אלביט , לאספקת טנקים קלים תמורת כ־172 מיליון דולר. לפי החוזה המקורי, השנה מיועדת החברה הישראלית לסיים את האספקות.
זהו פרויקט שבו אלביט היא קבלן ראשי, לצד זרוע GDELS של תאגיד ג'נרל דינמיקס, שממוקמת בספרד. טנק סברה שמייצרת אלביט עבור הפיליפינים מתבסס על פלטפורמת ASCOD שמייצרת GDELS ועל נגמ"שי פנדור II 8 X 8 שמייצרת "אקסקאליבור ארמי" מצ'כיה. את הפלטפורמות ציידה החברה הישראלית במערכות שמותאמות לצרכים ולאיומים הפיליפיניים.
כל אחד מהן כולל צריח של 105 מ"מ וכמה תתי-מערכות של אלביט, בהן כוונות אלקטרו-אופטיות, מערכות בקרת אש, מערכות ניהול קרב TORCH-XTM, ומערכות רדיו-תוכנה E-LynXTM. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום, פיליפינים נמצאת במקום השלישי בטבלת יבואניות האמל"ח הגדולות של ישראל בין השנים 2024-2020, עם 8.1% מתוך כלל היצוא. לפניה נמצאות ארה"ב (13%), והודו (34%).
כוונות סמארטשוטר מגיעות לצבא ארה"ב
חברת סמארטשוטר הישראלית הודיעה כי היא נבחרה לספק לצבא ארה"ב מערכות "פגיון" מתוצרתה במסגרת חוזה בסכום של כ-13 מיליון דולר. החברה מייצרת את סדרת "סמאש", מערכות בקרת ירי מתקדמות שמתחברות לנשק קל ומשפרות משמעותית את סיכויי הפגיעה. הזמנה זו מצטרפת להזמנות קודמות שהגיעו מכל זרועות הביטחון האחרות בארה"ב, ותאפשר שילוב של מערכות "פגיון" באופן שיטתי כחלק מהמערך הלוחם של הצבא האמריקאי.
טכנולוגיית סמאש שפיתחה סמארטשוטר מקנה יכולת פגיעה במטרות קרקעיות ואוויריות, נייחות ונעות וכן ברחפנים וכטב"מים בצורה מדויקת וללא תלות ביכולות המשתמש או בניסיון שלו. המערכת נועלת ועוקבת אחרי המטרה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית, ומבטיחה שהכדור ישתחרר רק ברגע שבו מובטחת פגיעה. המערכת מתאימה לשימוש הן כמערכת עצמאית והן תוך שילוב עם סנסורים ומערכות חיצוניות נוספות.
משפחת המוצרים מתוצרת החברה כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על ידי רכבים ורובוטים. מערכות מתוצרת החברה נמצאות בשימוש מבצעי בצה"ל, בכוחות שונים בארה"ב, בבריטניה, גרמניה, במדינות נאט"ו, ועל ידי כוחות ידידותיים נוספים ברחבי העולם.
רוסיה הציגה בתערוכה טילים שבהם משתמשים חיזבאללה
"מערכות הדיוק הגבוה של רוסיה", חברה־בת של תאגיד הטכנולוגיות הממשלתי רוסטק, ניצלה את תערוכת הנשק MILEX בבלארוס במטרה להציג את טילי קורנט EM, שמחירו מוערך בכ־26 אלף דולר. אחד המשתמשים הפעילים ביותר של המערכת, כולל במלחמת חרבות ברזל, הוא ארגון הטרור חיזבאללה. קורנט EM הוא טיל מדויק שניתן לשיגור משתי פלטפורמות: רכובה או משגר שמתבסס על שדרוג של משגר קורנט E, הישן יותר.
הטווח של הטיל, ששוקל כ־31 ק"ג, הוא עד 10 ק"מ ביום ועד 8 ק"מ בלילה. הפערים בין היום ללילה נובעים, בין השאר, בשל טמפרטורה נמוכה יותר בלילה, שמשפיעה על ההנעה בתוך המשגר. הדיוק הרב של קורנט EM נובע מהגדלת טווח התצפית שלו באמצעות שני שדות ראייה. הקורנט המחודש יכול לחדור שריון בעובי של כ־1.1־1.3 מטר. המערכת שלו מסוגלת לשגר שלושה טילים, כשהקורנט המחודש נע במהירות של כ־300 מטר בשנייה. עוצמת הפיצוץ שלו שווה לכ־10 ק"ג TNT, שלושה ק"ג יותר מקורנט E.
היריב העסקי העיקרי של סדרת קורנט הוא סדרת ספייק של רפאל, אך באתר בולגריאן מיליטארי מדווחים כי ישנם לקוחות שמעדיפים שלא לפנות לספייק - בין אם בשל מורכבותו ובין בשל עלויותיו. מדינות כדוגמת הודו וסרביה בחרו בקורנט ER, משום שיש לו רכיבים לא מעטים שניתן למצוא בשוק הפתוח ולא בעלויות גבוהות במיוחד. מעבר לכך, זהו טיל שבדומה לאלו הישראליים הוכיח את עצמו בשדות קרב, למשל בסוריה, בעיראק ובאוקראינה.
מצרים מעוניינת לרכוש מטוסי קרב מהדור החמישי מסין
בישראל חוששים לגורל העליונות האווירית, בשל שאיפתן של ערב הסעודית וטורקיה לרכוש מטוסי F-35 מהדור החמישי מארה"ב. אלא שבה בעת, לפי דיווח באתר דיפנס ערביק, מפקד חיל האוויר המצרי לוטננט גנרל מחמוד פואד עבד אל־גוואד התרשם בתרגיל משותף עם חיל האוויר הסיני ממטוסי J-35, והביע את רצונו לצאת לבייג'ינג במטרה לבחון את המטוסים לעומק. אותו ביקור צפוי להתרחש בעת שמחד קהיר פועלת רבות לחיזוק הצבא המצרי, ומאידך מערכת היחסים שלה עם סין מתהדקת.
זה התבטא בתרגיל "נשרי הציוויליזציה 2025" שהתקיים מאמצע אפריל ועד תחילת מאי, והיה התרגיל האווירי המשותף הראשון אי פעם של חילות האוויר הסיניים והמצריים. במסגרת התרגיל שהתקיים באזור קהיר, הסינים השתמשו, בין השאר, במטוסי J-10C, KJ-500 ו־Y20, ואילו המצרים במיג 29. עם זאת, הסיפור הגדול טמון במטוסי J-35, היריב הסיני הגדול של מטוסי F-35 מארה"ב וסוחוי 57 מרוסיה. המטוס החמקני שפותח בתאגיד התעופה של שניאנג הוא בעל שני מנועים, ומפעיל מכ"ם מתקדם שמאפשר מעקב אחר מטרות מרובות.
המטוסים הסיניים מהדור החמישי יכולים לשאת כמה סוגי חימושי אוויר־אוויר ואוויר־קרקע, בהם הטיל PL-15 לטווח של 300 ק"מ. לפי הערכות, טווח הפעילות של המטוס, שמהירותו המקסימלית עומדת על 1.8 מאך (כ־2,200 קמ"ש), הוא כ־1,200 ק"מ. במידה והמצרים יחליטו לרכוש J-35 אז הוא יהפוך למטוס המתקדם ביותר שלהם, על חשבון 220 מטוסי F-16 מתוצרת לוקהיד מרטין שהם מפעילים.
צרפת מרחיבה את נוכחותה באיחוד האמירויות
תערוכת Make in the Emirates שהתקיימה באבו דאבי, מיועדת לעודד העברת תעשיות בינלאומיות לאיחוד האמירויות כחלק מחזון 2030 המקומי לגיוון הכלכלה, אבל מי שניצלה זאת ביתר שאת היא אחת מהחברות הצרפתיות הגדולות, ת'אלס. החברה חתמה עם מינהל הרכש האמירותי, מועצת טוואזון, על חוזה להקמת מפעל ייצור של מכ"מים עם טכנולוגיה צרפתית בתוך איחוד האמירויות.
במסגרת החוזה לא רק שמעוגן מועד חניכת המפעל המיועד בשנת 2027, כי אם גם מעורבות של ספקים מקומיים, במטרה לעודד את התעשייה המקומית. "היוזמה הזו משפרת את היכולות הלאומיות שלנו במערכות מכ"ם למעקב אווירי, תוך כדי יצירת הזדמנויות משמעותיות לחברות מקומיות לצמוח, להתחדש ולהתחרות בזירה העולמית", אמר ראש סקטור הביטחון במועצת טוואזון, מטאר עלי אל־רומאית'י, בעקבות הבחירה הצרפתית להקים את המפעל הראשון של החברה במזרח התיכון ובצפון אפריקה דווקא באיחוד האמירויות.
בה בעת, אל־רומאית'י ואנשיו חתמו עם ת'אלס על תוכנית "Go to UAE", שכוללת התחייבות צרפתית לספק עבודה ל־20 חברות מקומיות בסכום כולל של כ־163 מיליון דולר. בטוואזון הדגישו כי מטרתם במקרה זה הוא לשלב ספקים אמירותיים לא רק במעורבות בשוק המקומי, כי אם גם באספקות הבינלאומיות של ת'אלס. "הם יעמדו בסטנדרטים הבינלאומיים המובילים", ציינו באבו דאבי.
הודו חנכה מפעל טילים עם רוסיה
הודו חנכה לאחרונה מפעל חדש לייצור טילי בראמוס בלוקנאו, בירתה של מדינת אוטאר פרדש. המפעל משקף את מדיניות Make in India לייצור על אדמת הודו שבו גם התעשיות הביטחוניות הישראליות מעורבות, אבל טילי בראמוס הם תוצר שיתוף פעולה של ניו דלהי עם רוסיה. את הטיל פיתחו במשותף ממשלת הודו שמחזיקה ב־50.5% מהמיזם המשותף ורוסיה ב־49.5%.
הטיל שיצרו DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), וחברת הטילים הרוסית NPO מאשינוסטרוייניה, משוגר מפלטפורמות יבשתיות, אווירית וימיות, בעל טווח של עד 400 ק"מ ומהירות של 2.8 מאך (כ־3,458 קמ"ש). המפעל החדש שבהקמתו הושקעו 36 מיליון דולר ייצר 100-80 טילי שיוט בשנה, כולל דגם NG המתקדם.
עדות לחשיבות שמייחסים בממשלת הודו לטילי בראמוס התקבלה בהשתתפות, האמנם וירטואלית, של שר ההגנה רג'נאת' סינג בטקס החניכה. "זהו לא רק נשק, זהו מסר בפני עצמו", שלח סינג מסר לפקיסטן, בצל ההסלמה האחרונה בין שתי מעצמות הגרעין. זהו מסר על עוצמת הכוחות שלנו, מסר של הרתעה מול אויבינו, ומסר של מחויבות בלתי ניתנת לערעור לשמירה על גבולותינו".
ניו זילנד מגדילה את תקציב הביטחון, אבל עדיין רחוקה מהעולם
במסגרת תקציב 2025 של ניו זילנד, ההשקעה בביטחון הוצבה על 4.2 מיליארד דולר ניו זילנדי (כ־2.4 מיליארד דולר אמריקאי). "עבור ההגדלה הזו, הממשלה הפנתה הון של 2.7 מיליארד דולר ו־563 מיליון דולר של מימון פעיל, לפרויקטים מיועדים במסגרת תוכנית היכולות הביטחוניות", אמרה שרת ההגנה, ג'ודית קולינס. בדיפנס ניוז מדווח על סוגיה מעניינת: תקציב משרד ההגנה הניו זילנד עמד לפני התוספת על כ-26 מיליון דולר בלבד.
הגדלת תקציבי הביטחון היא מגמה עולמית, אך אם משווים את הממשל בוולינגטון, למשל, לברית נאט"ו - הוא הרחק מאחור. בשנת 2024 עמדו 23 חברות נאט"ו ביעד הברית להשקעת לפחות 2% מהתמ"ג בתקציב הביטחון, לאחר 10 חברות בלבד ב־2023. לעומת זאת, בניו זילנד שואפים להגיע להשקעה של 2% מהתמ"ג בביטחון רק בשנת התקציב 2032/33. אז, הם יגיעו לשיעור השקעה שכמותו לא עמדה המדינה 50 שנה.
רשימת הקניות המיועדת של ניו זילנד ברורה מאוד במסגרת התקציב. בוולינגטון רוצים לרכוש, בין השאר, טילי נ"מ מתקדמים מסדרת ג'אבלין, מכשירי קשר ומערכת נגד רחפנים. משמעותי יותר מאלו הוא מצב מטוסי התובלה המיושנים. לחיל האוויר המקומי יש רק שני מטוסי בואינג 757 שרכשה ביד שנייה ב־2003 ושדרגה ב־2007. במסגרת בניית צבא מודרני, הם מבינים כי לא יוכלו להמשיך לפעול כך.
