אזרבייג'ן מיצבה את עצמה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בתור הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ישראל, בהיעדר הביקורת על הפעילות הצבאית, אספקת נפט יציבה ואף הזמנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בבאקו. לגלובס נודע כי עד הרגע האחרון, קידמו באזרבייג'ן פגישת בזק שתכלול את הנשיא אילהם אלייב, ראש הממשלה נתניהו ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. החלטת האחרון למנוע ממטוס כנף ציון לעבור במרחב האווירי של טורקיה החודש לא רק שהביאה לאי־מימוש הפסגה, אלא גם לדחיית הביקור של נתניהו. מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
● כותרות העיתונים | האיום החדש של איראן: יכולה לשגר 600 טילים במקביל לישראל
● גם בלגיה "מתהפכת": דורשת לדון אם ישראל עדיין מחויבת לזכויות אדם
זו אינה הפעם הראשונה שבה בוחר ארדואן, שהטיל אמברגו סחר על ישראל, לנקוט בצעד שכזה. בנובמבר הוא מנע ממטוס כנף ציון, בו טס נשיא המדינה יצחק הרצוג אל ועידת האקלים באזרבייג'ן, לעבור במרחב האווירי הטורקי. שתי הפעולות הללו העידו כי ארדואן לא מוכן להירתם לטובת אלייב, בשל הרגישויות האנטי־ישראליות בתוך טורקיה.
במוקד: הסכמי אברהם
עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, החלו האזרבייג'נים להדהד כי ברצונם להשתלב בהסכמי אברהם. אינטרס תמוה למראית עין משום שבבסיס הסכמי אברהם עומדים הליכי נורמליזציה בין ישראל לבין מדינות שהיא לא ניהלה עמן יחסים דיפלומטיים מלאים קודם לכן - איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. אולם, כעת גלובס חושף מה עומד מאחורי המהלך האזרבייג'ני: הסכמי אברהם כוללים גם את ארה"ב ובבאקו מאמינים כי באמצעותם ייפתח "הסכר" הקיים בינם לבין התעשיות הביטחוניות האמריקאיות.
אזרבייג'ן סובלת מקשיים בכל הנוגע ליבוא ביטחוני מארה"ב. בתחילה, בעקבות מלחמת קרבאך הראשונה שהתחוללה בתחילת שנות ה־90, ארה"ב אסרה על מכירת אמל"ח לאזרבייג'ן ולארמניה. המגבלות הללו נמשכו כעשור במודל המוחלט, אבל באופן מסורתי לארמניה נוח יותר מול האמריקאים בזכות הלובי הארמני החזק בוושינגטון.
זה הביא למצב כי בנובמבר 2023 עבר חוק בקונגרס בשם "חוק ההגנה הארמנית 2023", שחוסם כל אפשרות של מזכירות המדינה להתיר מכירות ביטחוניות לאזרבייג'ן. זה קרה, כמובן, בתקופת ממשל ביידן, ואילו בתקופה הקצרה שעברה מאז חזר טראמפ לבית הלבן - שליחו סטיב וויטקוף הספיק לבקר בבאקו. זה אמנם לא הביא להצטרפותה של אזרבייג'ן להסכמי אברהם, אבל לגלובס נודע כי בכירים בענקיות ביטחוניות אמריקאיות, כמו לוקהיד מרטין ו־RTX, כבר מקיימים פגישות בבאקו, מתוך תקווה שהמהלך של אלייב יתממש והם יוכלו להגיע לעסקאות מאושרות בוושינגטון.
טראמפ בוחן: חידוש מכירת מטוסי F-35 לטורקיה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בוחן את חידוש מכירת מטוסי F-35 לטורקיה, זאת לאחר שהוא בלם את האפשרות בשל רכישת מערכות S-400 רוסיות. כך מדווח בפוקס ניוז.
במסגרת שיחת טלפון שקיימו טראמפ וארדואן ביום ראשון, ביקש האחרון להסיר את סנקציות CAATSA מעל מדינתו, אף שאלו הושתו אוטומטית בשל רכישת מערכות רוסיות. אם אכן יתממש חידוש המכירה לטורקיה, זה יהיה צעד שמנוגד לחלוטין לאינטרסים הישראליים: טורקיה זו המדינה בעלת הצי החזק ביותר במזרח הים התיכון, אבל לישראל יש את חיל האוויר המתקדם ביותר בזכות מטוסי F-35. במידה ואלו יימכרו גם לאנקרה - העליונות האווירית הישראלית תיפגע.
בעיתון הורייט הטורקי דווח כי בעת שטורקיה וארה"ב מנהלות מגעים דיפלומטיים לגבי המטוסים המתקדמים, "זה ידוע כי ישראל ויוון לוחצות על וושינגטון לחסום עסקה אפשרית. שתי המדינות מתנגדות למכירה, במטרה להשאיר את האיזון האסטרטגי האזורי בעינו". לאחר רצף הדיווחים, קבוצת מחוקקים אמריקאיים משתי המפלגות קראו במכתב לטראמפ להימנע מהמהלך בשל סנקציות CAATSA והמדיניות של ארדואן.
במידה והמהלך יתממש, מי שעלולה להיפגע זו התעשייה הביטחונית הישראלית, בתור ספקית אמל"ח משמעותית של אזרבייג'ן, מדינה שמשקיעה כ־5% מהתוצר שלה בתקציב הביטחון. עם זאת, בכירי באקו פועלים גם מול ישראל להעמקת השיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. במסגרת מגעים מול משרד הביטחון, באזרבייג'ן שואפים שהתעשיות הביטחוניות הישראליות יעבירו כמה שיותר פסי ייצור לשטחם לטובת שיפור הידע הטכנולוגי וגיוון הכלכלה.
הקשר עם ישראל
מערכת היחסים בין טורקיה לבין אזרבייג'ן היא מההדוקות ביותר שיש לאנקרה ומתבססת על רעיון "אומה אחת, שתי מדינות". האזרבייג'נים הם עם טורקי, בדומה לקזחים ולאוזבקים, אבל קרובים יותר מכולם לטורקיה - ומכאן עומק הקשר. בנוסף, יש לצדדים אינטרסים משותפים. החיבור הקרוב מאוד בין אלייב לנתניהו ובינו לבין ארדואן הביא לכך שבבאקו התקיימו כמה סבבי דיונים בין בכירים ישראלים לטורקים, בתיווך אזרבייג'ני.
השלטונות באזרבייג'ן בהנהגת אלייב עברו שינוי מהותי. בעקבות ההבסה הסופית של ארמניה והשבת כלל שטחי קרבאך בספטמבר 2023, הגיעו בכירי באקו להפנמה כי צריך להפנות תשומת לב לפיתוח בר־קיימא בשורת תחומים. זה בא לידי ביטוי למשל, בחשיפת גלובס כי סוכנות החדשנות והפיתוח הדיגיטלי של אזרבייג'ן (IDDA) מציעה לסטארט־אפים ישראלים שיבצעו רילוקיישן למדינה, פטור מלא ממס חברות, מס רכוש, מס קרקע ומס על דיבידנדים למשך עשור.
התקרבות לארה"ב
בכל הנוגע למדיניות החוץ מול ארה"ב, באזרבייג'ן מאמינים שהדרך לוושינגטון עוברת בישראל. כפי שנחשף בגלובס, חברת הנפט והגז של אזרבייג'ן, סוקאר (SOCAR), רכשה בינואר מאהרון פרנקל 10% מהאחזקות במאגר הגז תמר. מי שמחזיקה רבע מהאחזקות באותו מאגר היא הענקית האמריקאית שברון, כאשר ידוע הקשר העמוק בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבכירי ענף האנרגיה האמריקאי.
בסוקאר לא הסתפקו במאגר תמר ובמרץ חתמו עם משרד האנרגיה והתשתיות על רישיונות חיפושי הגז בישראל במסגרת הקונסורציום שבו החברה האזרבייג'נית היא המפעילה, לצד שותפותיה BP וניו מד. הרישיונות הוענקו לקבוצה הזוכה במקבץ I, ששטחו כ־1,700 קמ"ר ומצוי בצפון המים הכלכליים של ישראל.
כשבחברה האזרבייג'נית פנו למשק הגז הישראלי, הם הביטו, בין השאר, על יכולת החיבור לטורקיה. מתוך כ־10.09 BCM שהופקו ממאגר תמר בשנת 2024, כ־34% נמכרו לירדן - את הממלכה ההאשמית חוצה מדרום לצפון צינור הגז פאג'ר שמתחבר לסוריה עד לחומס וממנה מתפצל לטריפולי בלבנון ולבניאס במערב סוריה. לפי הערכות, עלות חיבור מחומס לתשתית הגז הטורקית עומדת על כ־200 מיליון דולר, סכום שאינו גבוה במושגי הענף. כעת, עם הפגישה ההיסטורית של נשיא ארה"ב עם מקבילו הסורי אחמד א־שרע, באזרבייג'ן מקווים כי הם "הימרו" נכון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
