אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי
היצוא הביטחוני הישראלי לאירופה זינק בשנה החולפת ל־54%, לאחר שעמד ב־2023 על קצת יותר משליש. אין הרבה תהיות לגבי מה שמסתתר מאחורי הזינוק הנוכחי ביצוא הביטחוני הישראלי. הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת 2022, סיימה עידן של שלום והכניסה את היבשת למרוץ חימוש ובנייה מחדש של כוח צבאי. האיום העכשווי של ארה"ב לזנוח את אירופה לגורלה, המריץ את בירות היבשת להקצות תקציבי ענק לרכישת מערכות מתקדמות, להגדיל סדר כוח של צבאות שהתנוונו, ולהתכונן באופן פרגמטי לסיכון למלחמה עם רוסיה בטווח של שנים בודדות. התעשיות הביטחוניות הישראליות מצאו את עצמן במועד זה כשהן בעלות קשרים מתפתחים עם מדינות אירופה, יתרונות טכנולוגיים ותחרותיות רבה. ההזמנות, כפי שמראים הנתונים שפורסמו היום, זרמו בקצב אדיר.
● ספרד עוצרת עסקת ענק לרכישת טילים מרפאל
● המטרה החדשה שסימנו באירופה: יתרות המט"ח של בנק ישראל
● גרמניה נחשבת לאחת הידידות האחרונות של ישראל באירופה, עכשיו מתגברים בה הקולות לאמברגו נשק
השאלה הסבוכה יותר היא אם מדינות אירופה תלויות כיום במערכות נשק ישראליות, באיזו רמה ומה משמעות הדבר.
הסוגיה התעוררה על רקע האמברגו דה-פקטו שמטילות כעת רוב מדינות אירופה על מכירת נשק לישראל בשל המלחמה בעזה, הגבלות הייצוא שהטילה בריטניה על נשק שמשמש את הצבא הישראלי ברצועה ורמזים מצד שר החוץ הגרמני החדש יוהן וואדפול כי ברלין "תבחן" את יצוא הנשק לישראל על סמך המצב בעזה. לפי מומחים בענייני ביטחון ודיפלומטיה עמם שוחחנו, התשובה לשאלת התלות היא מורכבת, קשורה לאופי המערכות שנרכשו ומשתנה ממדינה למדינה. בכל מקרה, אומרים רבים מהם, איום תיאורטי לא לספק נשק למי שאינו מספק נשק לישראל הוא קלף שישראל לא צריכה לאיים בו באופן פומבי.
חוזי ענק עם מדינות רבות באירופה
מדינות אירופה הפכו, כאמור, ללקוחות מרכזיים של תעשיות הנשק הישראליות בשנים האחרונות. בתחום ההגנה האווירית, חברות ישראליות חתמו על חוזי ענק בגרמניה (חץ 3, התעשייה האווירית, 3.5 מיליארד אירו), פינלנד (קלע דוד, רפאל, 350 מיליון אירו), יוון (מערכות משולבות, התעשייה האווירית ורפאל, 2 מיליארד אירו) וסלובקיה (מערכת ברק MX, התעשייה האווירית, 500 מיליון אירו). עסקאות ארטילריה של אלביט (מערכות PULS ו-ATMOS) בשווי של יותר ממיליארד אירו נחתמו עם שלל מדינות אירופית, ביניהן הולנד (305 מיליון אירו) ודנמרק (250 מיליון אירו). כך גם עסקאות למכירת טילי ספייק מתוצרת רפאל, מערכות שליטה ובקרה, דיגיטליזציה של שדה הקרב וגם מערכות "מעיל רוח" להגנה על טנקים ונגמ"שים.
"אין ספק שיש ביקושים עזים כרגע לתעשיות הביטחוניות הישראליות באירופה, על רקע העובדה שהתעשיות הפנים-אירופיות לא מצליחות לייצר מספיק, ועל רקע התרומות הבלתי-פוסקות לאוקראינה", אומר גורם בתעשיות הביטחוניות הישראליות הפעיל ביבשת. לייצוא הישראלי יש יתרונות רבים, ביניהם ניסיון בשדה הקרב, גמישות ומהירות וגם יצוא של ידע כחלק מהעסקאות.
"מה שאנחנו שומעים מהגורמים המקצועיים שאנחנו נמצאים אתם בקשר, נציגי הצבאות ומשרדי הביטחון האירופיים, שונה לחלוטין ממה שאנחנו שומעים בתקשורת מצד הממשלות", מציין גורם נוסף, "יש ביקוש רב לתוצרת ישראלית אפילו מצד מדינות שכלפי חוץ הן ביקורתיות בנוגע ישראל, בין היתר בגלל הרצון להתנתק מתלות בארה"ב, והיתרונות הגלומים במוצרים הישראלים".
לפי גורם שלישי (כל השיחות נעשו שלא לייחוס, בשל רגישות העניין, א"א), אין ספק כי יש יתרון לתעשיות הישראליות כעת באירופה, אך הוא קצר-טווח. "למגזר הביטחוני הישראלי יש יתרון גדול ביצוא לאירופה בתחום עיקרי אחד, שהוא ההגנה האווירית", הוא אומר ומוסיף, "בתחומים אחרים, בין אם זה ארטילריה או מל"טים, אנחנו חייבים לזכור שהתמונה משתנה במהירות ושאנחנו שלוש שנים אחרי תחילת המלחמה באוקראינה, יש כבר הרבה תחרות. ואפילו בתחום ההגנה האווירית, ההערכה היא שהיתרון שלנו יימשך רק עד סוף העשור. יש המון כסף שזורם לתחומים האלה, ורצון לעצמאות אירופית".
דוחים את הרמיזה בנוגע ל"אמברגו הדדי"
האיחוד האירופי, למשל, מתכוון להגביל את ההשקעות של קרן חימוש בשווי מיליארדים שהוא מקים אך ורק לחברות אירופיות, ואולי גם לחברות בריטיות. התעשיות הביטחוניות בגרמניה מקימות פסי ייצור חדשים ברחבי אירופה. צרפת ואיטליה מובילות את המהלכים לייצור פנים-אירופי של מל"טים, ארטילריה ועוד.
יחד עם זאת, רוב הגורמים עמם שוחחנו, דוחים את הרמיזה בנוגע ל"אמברגו הדדי" כלפי אירופה. "זה אינטרס ישראלי מובהק לייצא למדינות אירופה וזה מגזר שנמצא בצמיחה מדהימה. ההפך הוא הנכון, עד עכשיו התאמצנו כדי להוכיח שאנחנו שותפים ראויים - להתגבר על ההתנגדות על כך שאנחנו לא חלק מנאט"ו, לא חלק מהאיחוד, לפצות על זה ביתרונות שלנו. עכשיו החשש הוא שנהפוך שוב למוקצים", ציין אחד הגורמים.
חשש זה התגבר בשנה האחרונה, אחרי שצרפת שלחה מסר מהדהד לתעשיות הביטחוניות ואסרה כניסת חברות הקשורות לישראל לתערוכת הנשק השנתית אירוסאטורי לפני כשנה. דעת הקהל האירופית שוחקת בהדרגה את שאריות התמיכה שממשלות אירופה הביעו כלפי ישראל אחרי ה-7 באוקטובר 2023. "הביטחון הפך לנושא מספר אחת בסדר היום הציבורי, ומי שמחליט בסופו של דבר הם הפרלמנטים באירופה, לא ממשלות בהיחבא. ככל שישראל תהיה פחות פופולרית, כך עסקאות רכש מישראל יהפכו ליותר 'רעילות' בעיני הציבור", העריך גורם דיפלומטי.
יצוא ביטחוני כחלק ממערכת היחסים עם העולם
ההודעה אתמול של ספרד, על ביטול חוזה בשווי 250 מיליון אירו לייצור מקומי של טילי ספייק בשותפות עם רפאל, ממחישה עד כמה רחוק מוכנות חלק ממדינות אירופה ללכת כדי לנתק את הקשרים הביטחוניים עם ישראל. ייתכן שהממשלה במדריד תעמוד בפני קנס בשל ביטול החוזה, מה שהרתיע אותה בעבר מלבטל אותו, אבל בלחץ מפלגות הקואליציה - ההחלטה התקבלה.
"ישראל היא שחקן קטן מדי בזירה העולמית כדי לאיים על מדינות באופן גורף", אומר אחד הגורמים. גורם אחר, עם זאת, סבור כי לישראל יש את היכולת לנסות ולהטות את המדינות לטובתה. "מדובר בדינמיקה עדינה מאוד", הוא אומר, "אלה עסקאות שנחתמות בין ממשלות, ושדורשות משא ומתן בדרגים הגבוהים ביותר. יש הרבה מקום מאחורי הקלעים להשפעה".
בצד הישראלי יש מי שגם מקווים כי האירופים "יבינו בעצמם" את החשיבות. שר הביטחון הגרמני בוריס פיסטוריוס, אמר בישיבה שדנה ביצוא נשק לישראל כי יש "להפגין רגישות בגלל שיתוף הפעולה המסיבי בין גרמניה לישראל והצורך בפרישה מהירה של מערכת החץ", לפי דיווח ב"שפיגל".
"היצוא הביטחוני הוא חלק ממערכת היחסים שלנו עם העולם. אנחנו רוצים להיות שותפים אמינים ושווים. שיתוף פעולה ביטחוני הוא מעבר לסחטנות ואנחנו לא רוצים להציב עסקאות נשק כבנות ערובה" ציין אחד הגורמים. "תלות היא לא המונח הנכון", הוא הוסיף, "יש הרבה עסקאות של פיתוח משותף שנבנות על אמון ומערכת יחסים מתמשכת, זה יתרון של ישראל ואנחנו רוצים לשמור עליו".