גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מדינות אירופה הפכו לתלויות בנשק ישראלי?

דוח של משרד הביטחון מלמד כי מדינות ביבשת הסתערו על התוצרת הביטחונית הישראלית ● מומחים מסבירים כי יש "ביקוש גבוה" ליצוא ביטחוני ויתרון טכנולוגי בתחום ההגנה האווירית, לרבות המדינות שמבקרות באחרונה את המלחמה בעזה ● אולם, יש מי שסבור שההישג הוא קצר־טווח: "התחרות גוברת והמון כסף זורם לתחום"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

היצוא הביטחוני הישראלי לאירופה זינק בשנה החולפת ל־54%, לאחר שעמד ב־2023 על קצת יותר משליש. אין הרבה תהיות לגבי מה שמסתתר מאחורי הזינוק הנוכחי ביצוא הביטחוני הישראלי. הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת 2022, סיימה עידן של שלום והכניסה את היבשת למרוץ חימוש ובנייה מחדש של כוח צבאי. האיום העכשווי של ארה"ב לזנוח את אירופה לגורלה, המריץ את בירות היבשת להקצות תקציבי ענק לרכישת מערכות מתקדמות, להגדיל סדר כוח של צבאות שהתנוונו, ולהתכונן באופן פרגמטי לסיכון למלחמה עם רוסיה בטווח של שנים בודדות. התעשיות הביטחוניות הישראליות מצאו את עצמן במועד זה כשהן בעלות קשרים מתפתחים עם מדינות אירופה, יתרונות טכנולוגיים ותחרותיות רבה. ההזמנות, כפי שמראים הנתונים שפורסמו היום, זרמו בקצב אדיר.

ספרד עוצרת עסקת ענק לרכישת טילים מרפאל
המטרה החדשה שסימנו באירופה: יתרות המט"ח של בנק ישראל
גרמניה נחשבת לאחת הידידות האחרונות של ישראל באירופה, עכשיו מתגברים בה הקולות לאמברגו נשק

השאלה הסבוכה יותר היא אם מדינות אירופה תלויות כיום במערכות נשק ישראליות, באיזו רמה ומה משמעות הדבר.

הסוגיה התעוררה על רקע האמברגו דה-פקטו שמטילות כעת רוב מדינות אירופה על מכירת נשק לישראל בשל המלחמה בעזה, הגבלות הייצוא שהטילה בריטניה על נשק שמשמש את הצבא הישראלי ברצועה ורמזים מצד שר החוץ הגרמני החדש יוהן וואדפול כי ברלין "תבחן" את יצוא הנשק לישראל על סמך המצב בעזה. לפי מומחים בענייני ביטחון ודיפלומטיה עמם שוחחנו, התשובה לשאלת התלות היא מורכבת, קשורה לאופי המערכות שנרכשו ומשתנה ממדינה למדינה. בכל מקרה, אומרים רבים מהם, איום תיאורטי לא לספק נשק למי שאינו מספק נשק לישראל הוא קלף שישראל לא צריכה לאיים בו באופן פומבי.

חוזי ענק עם מדינות רבות באירופה

מדינות אירופה הפכו, כאמור, ללקוחות מרכזיים של תעשיות הנשק הישראליות בשנים האחרונות. בתחום ההגנה האווירית, חברות ישראליות חתמו על חוזי ענק בגרמניה (חץ 3, התעשייה האווירית, 3.5 מיליארד אירו), פינלנד (קלע דוד, רפאל, 350 מיליון אירו), יוון (מערכות משולבות, התעשייה האווירית ורפאל, 2 מיליארד אירו) וסלובקיה (מערכת ברק MX, התעשייה האווירית, 500 מיליון אירו). עסקאות ארטילריה של אלביט (מערכות PULS ו-ATMOS) בשווי של יותר ממיליארד אירו נחתמו עם שלל מדינות אירופית, ביניהן הולנד (305 מיליון אירו) ודנמרק (250 מיליון אירו). כך גם עסקאות למכירת טילי ספייק מתוצרת רפאל, מערכות שליטה ובקרה, דיגיטליזציה של שדה הקרב וגם מערכות "מעיל רוח" להגנה על טנקים ונגמ"שים.

"אין ספק שיש ביקושים עזים כרגע לתעשיות הביטחוניות הישראליות באירופה, על רקע העובדה שהתעשיות הפנים-אירופיות לא מצליחות לייצר מספיק, ועל רקע התרומות הבלתי-פוסקות לאוקראינה", אומר גורם בתעשיות הביטחוניות הישראליות הפעיל ביבשת. לייצוא הישראלי יש יתרונות רבים, ביניהם ניסיון בשדה הקרב, גמישות ומהירות וגם יצוא של ידע כחלק מהעסקאות.

"מה שאנחנו שומעים מהגורמים המקצועיים שאנחנו נמצאים אתם בקשר, נציגי הצבאות ומשרדי הביטחון האירופיים, שונה לחלוטין ממה שאנחנו שומעים בתקשורת מצד הממשלות", מציין גורם נוסף, "יש ביקוש רב לתוצרת ישראלית אפילו מצד מדינות שכלפי חוץ הן ביקורתיות בנוגע ישראל, בין היתר בגלל הרצון להתנתק מתלות בארה"ב, והיתרונות הגלומים במוצרים הישראלים".

לפי גורם שלישי (כל השיחות נעשו שלא לייחוס, בשל רגישות העניין, א"א), אין ספק כי יש יתרון לתעשיות הישראליות כעת באירופה, אך הוא קצר-טווח. "למגזר הביטחוני הישראלי יש יתרון גדול ביצוא לאירופה בתחום עיקרי אחד, שהוא ההגנה האווירית", הוא אומר ומוסיף, "בתחומים אחרים, בין אם זה ארטילריה או מל"טים, אנחנו חייבים לזכור שהתמונה משתנה במהירות ושאנחנו שלוש שנים אחרי תחילת המלחמה באוקראינה, יש כבר הרבה תחרות. ואפילו בתחום ההגנה האווירית, ההערכה היא שהיתרון שלנו יימשך רק עד סוף העשור. יש המון כסף שזורם לתחומים האלה, ורצון לעצמאות אירופית".

דוחים את הרמיזה בנוגע ל"אמברגו הדדי"

האיחוד האירופי, למשל, מתכוון להגביל את ההשקעות של קרן חימוש בשווי מיליארדים שהוא מקים אך ורק לחברות אירופיות, ואולי גם לחברות בריטיות. התעשיות הביטחוניות בגרמניה מקימות פסי ייצור חדשים ברחבי אירופה. צרפת ואיטליה מובילות את המהלכים לייצור פנים-אירופי של מל"טים, ארטילריה ועוד.

יחד עם זאת, רוב הגורמים עמם שוחחנו, דוחים את הרמיזה בנוגע ל"אמברגו הדדי" כלפי אירופה. "זה אינטרס ישראלי מובהק לייצא למדינות אירופה וזה מגזר שנמצא בצמיחה מדהימה. ההפך הוא הנכון, עד עכשיו התאמצנו כדי להוכיח שאנחנו שותפים ראויים - להתגבר על ההתנגדות על כך שאנחנו לא חלק מנאט"ו, לא חלק מהאיחוד, לפצות על זה ביתרונות שלנו. עכשיו החשש הוא שנהפוך שוב למוקצים", ציין אחד הגורמים.

חשש זה התגבר בשנה האחרונה, אחרי שצרפת שלחה מסר מהדהד לתעשיות הביטחוניות ואסרה כניסת חברות הקשורות לישראל לתערוכת הנשק השנתית אירוסאטורי לפני כשנה. דעת הקהל האירופית שוחקת בהדרגה את שאריות התמיכה שממשלות אירופה הביעו כלפי ישראל אחרי ה-7 באוקטובר 2023. "הביטחון הפך לנושא מספר אחת בסדר היום הציבורי, ומי שמחליט בסופו של דבר הם הפרלמנטים באירופה, לא ממשלות בהיחבא. ככל שישראל תהיה פחות פופולרית, כך עסקאות רכש מישראל יהפכו ליותר 'רעילות' בעיני הציבור", העריך גורם דיפלומטי.

יצוא ביטחוני כחלק ממערכת היחסים עם העולם

ההודעה אתמול של ספרד, על ביטול חוזה בשווי 250 מיליון אירו לייצור מקומי של טילי ספייק בשותפות עם רפאל, ממחישה עד כמה רחוק מוכנות חלק ממדינות אירופה ללכת כדי לנתק את הקשרים הביטחוניים עם ישראל. ייתכן שהממשלה במדריד תעמוד בפני קנס בשל ביטול החוזה, מה שהרתיע אותה בעבר מלבטל אותו, אבל בלחץ מפלגות הקואליציה - ההחלטה התקבלה.

"ישראל היא שחקן קטן מדי בזירה העולמית כדי לאיים על מדינות באופן גורף", אומר אחד הגורמים. גורם אחר, עם זאת, סבור כי לישראל יש את היכולת לנסות ולהטות את המדינות לטובתה. "מדובר בדינמיקה עדינה מאוד", הוא אומר, "אלה עסקאות שנחתמות בין ממשלות, ושדורשות משא ומתן בדרגים הגבוהים ביותר. יש הרבה מקום מאחורי הקלעים להשפעה".

בצד הישראלי יש מי שגם מקווים כי האירופים "יבינו בעצמם" את החשיבות. שר הביטחון הגרמני בוריס פיסטוריוס, אמר בישיבה שדנה ביצוא נשק לישראל כי יש "להפגין רגישות בגלל שיתוף הפעולה המסיבי בין גרמניה לישראל והצורך בפרישה מהירה של מערכת החץ", לפי דיווח ב"שפיגל".

"היצוא הביטחוני הוא חלק ממערכת היחסים שלנו עם העולם. אנחנו רוצים להיות שותפים אמינים ושווים. שיתוף פעולה ביטחוני הוא מעבר לסחטנות ואנחנו לא רוצים להציב עסקאות נשק כבנות ערובה" ציין אחד הגורמים. "תלות היא לא המונח הנכון", הוא הוסיף, "יש הרבה עסקאות של פיתוח משותף שנבנות על אמון ומערכת יחסים מתמשכת, זה יתרון של ישראל ואנחנו רוצים לשמור עליו".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם