משרד הבריאות הודיע אתמול (ד') על איתור תורם זרע שהיה נשא של תסמונץ לינץ'. תסמונת זו, העוברת בתורשה, מגבירה משמעותית את הסיכוי כי נשאיה יחלו בסרטן מסוגים שונים. עם זאת, מעקב צמוד יכול לאפשר גילוי מוקדם וטיפול אפקטיבי בסוגי הסרטן הללו. לכן למשרד הבריאות חשוב מאוד לאתר את כל הנשאים.
● "לא יודע מה קניתי אבל זה נראה מעניין": העסק החדש של בעלי חברת התעופה
● לא רק הגנה מטילים: הלייזר הישראלי בדרך גם לכוחות בשטח
● פרשנות | "לא יכול יותר": הציוץ של מאסק שהרעיד את המפלגה הרפובליקאית
ב-2023 פורסמה בחדשות 13 כתבה בה רואיינה אישה בשם יעל אשר סיפרה כי בגיל 20 גילתה כי היא נולדה מתרומת זרע. לקראת גיל 40, באמצעות תחקיר עצמאי הצליחה להגיע אל תורם הזרע שלה, וגילתה כי הוא נפטר מסרטן וכי נשא את המוטציה. יעל הזהירה כי התורם היה פעיל במשך עשור. היא התראיינה כדי להמליץ לבני אותם שנים לעבור את הבדיקה הגנטית. היום חושף משרד הבריאות סיפור דומה מאוד. ככל הנראה מדובר באותו המקרה ואותו התורם, אך הכתבה לא הובילה בזמנו לחקירה של המשרד, ולאחרונה התגלה הסיפור למשרד כשמשפחתו של התורם פנתה אליהם.
בשנות ה-70 וה-80, טיפולי הפוריות עדיין לא היו נגישים, ותרומת זרע הייתה לעיתים קרובות הפתרון העיקרי לעקרות גברית. לעומת המצב היום שבו רוב תרומות הזרע ניתנות למשפחות ללא אב והילדים יודעים שמדובר בתרומה, ילדי אותם שנתונים נולדו למשפחות עם אב ואם ולעיתים קרובות לא ידעו שאמם הרתה מתרומה. התרומות בוצעו לא במרפאות פוריות ייעודיות כמו היום, אלא בקליניקות רפואיות רגילות.
בנוסף, בישראל כמו בעולם, באותם שנים לא הייתה רגולציה על תרומות הזרע, לא הוגבל מספר התרומות, ולא היה ניתן כלל לערוך בדיקות גנטיות לתורמים. אחרי התרומה, לא נערך מעקב אחר התורם כדי לראות אם הוא ממשיך להיות בריא או שמתגלה אצלו חלילה תסמונת גנטית כמו תסמונת לינץ'. גם המידע המקשר בין תורם ויוצאי חלציו, לא נשמר.
משרד הבריאות ממליץ: בררו האם נולדתם מתרומת זרע
גם בעולם התרחשו מספר מקרים כאלה בשנים האחרונות, בהן פטירה של תורם הובילה לגילוי של נשאות לסרטן בקרב נתרמים רבים. ייתכן שמקרה מפורסם שנחשף לפני כמה שבועות באירופה, הוא שהוביל את המשפחה של התורם הישראלי לפנות למשרד הבריאות.
כעת ממליץ משרד הבריאות לילידי אותם השנתונים לברר בעדינות האם נולדו מתרומת זרע, ולנשים שיודעות שהן הרו מתרומת זרע, מומלץ כעת לחשוף זאת בפני ילדיהן. למי שנולדו מתרומה שהתקבלה במרפאות באזור המרכז, מומלץ לבצע את הבדיקה הגנטית, במרפאות הגנטיות של הקופות. הבדיקה אינה בסל הבריאות, והיא תעלה 633 שקלים.
מי שאינו יכול עוד לשוחח עם הוריו, יכול לבקש לעבור את הבדיקה גם ללא אינדיקציה. שכיחות המוטציה באוכלוסיה הכללית היא 1 ל-500. בלי קשר לתרומת זרע, לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן מומלץ לפנות לייעוץ גנטי, וכתלות בסוגים המסוימים של הסרטן שהתגלו בעץ המשפחתי, ייתכן ויופנה גם לבדיקה הזו.
בדיקות גנטיות אחרות, כולל בדיקות של חברות מסחריות, לא בהכרח כוללות את הבדיקה הזו ולכן אינן מייתרות בדיקה ייעודית בנושא זה במקרה ואתם עונים לקריטריונים.
לילדי הנשא ישנו סיכוי של 50% להיות בעצמם נשאי המוטציה, ואם הינם נשאים, יעבירו אותה בסבירות של 50% לילדיהם.
תסמונת לינץ' מעלה משמעותית את הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן. 70%-80% מנשאי המוטציה יחלו בסרטן המעי הגס במהלך חייהם. כ-50%-70% מהנשאיות יחלו בסרטן הרחם או רירית הרחם. כ-12% יחלו בסרטן השחלות, וישנם גם סרטנים אחרים נדירים יותר שהמוטציה מעלה את הסיכון ללקות בהם. הצד החיובי של הסיפור הוא שסרטן השד והמעי הם סרטנים שניתן לגלות מוקדם מספיק כדי לטפל בהם בסיכויי הצלחה לא מבוטלים, ואף קיימים ניתוחים מניעתיים. נשאי המוטציה יופנו לתוכנית מעקב צמודה.
היום, תרומות זרע עוברות דרך בנקי זרע אשר עורכים על התורם והזרע עצמו בדיקות מקיפות, וישנה גם מגבלה על מספר התרומות של תורם יחיד. בישראל הפיקוח נחשב מחמיר יחסית, בעוד בעולם תלוי הדבר בבנק הזרע הספציפי. גם בהינתן פיקוח, קיימות מוטציות לא ידועות או כאלה שאינן נבדקות. אלה קיימות כמובן גם אצל אבות שאינם תורמי זרע, אולם במקרה כזה ידועה ההיסטוריה הרפואית המשפחתית.
