בחודש שעבר השלים איש העסקים עופר גלבוע יחד עם שותפו אשל חפץ מהלך מפתיע, לרכישת השליטה בחברת גאון אחזקות, הפועלת בתחום תשתיות המים באמצעות שורה של חברות (גאון אגרו, צינורות המזרח התיכון, פלסים־פלגל, הכוכב, מדי ורד ועוד).
● שטראוס מעדכנת את מדיניות התגמול לבכירים. אלה היעדים החדשים
● האנליסטים שפספסו את העליות הגדולות, ומה צופה מי שפגע בול?
במסגרת העסקה רכש גלבוע, יחד עם מנכ"ל קבוצת גאון גיא רגב, את החזקות קבוצת ויולה, בעלת השליטה הקודמת בגאון אחזקות, וכן משורה של משקיעים נוספים, בהם דיסקונט קפיטל, לני רקנאטי ויורשי סמי שמעון. בסך־הכול נרכשו בעסקה 77.7% ממניות גאון אחזקות תמורת 67.5 מיליון שקל.
מדובר בסכום לא מבוטל, אבל אם תשאלו את גלבוע, המחזיק יחד עם שותפו אשל חפץ בחברת הטסת המטענים המשגשגת "צ'אלנג' אירלינס" (לשעבר ק.א.ל), הוא עדיין לא בטוח מה יש לו ביד, ועד כמה הפוטנציאל של הפעילות הנרכשת גדול. "עוד לא ברור לי אפילו מה קניתי", הוא אומר בכנות לגלובס, "אבל זו הייתה נראית לי חברה מעניינת".
מאחורי ההחלטה של גלבוע עומד לדבריו האמון שלו ביכולות השותף רגב, המשמש כמנכ"ל גאון אחזקות. כאמור במסגרת העסקה הוא הפך לאחד מבעלי השליטה בגאון (עם החזקה של 12.5% מהמניות), לצד חברת "כנפי חגי" של גלבוע (המחזיקה 65.2% מההון). שותף עמם לשליטה גם בנו של מייסד גאון אחזקות, משה גאון, שממשיך להחזיק בכ־3% ממניות החברה לאחר שמכר חלק מהחזקותיו.
"זה מהלך שבו ההימור המרכזי הוא המנכ"ל. קנינו יחד איתו והוא שותף שלנו", מבהיר גלבוע. "זה מאפשר עסקה קלה יותר - לא נדרשות כל בדיקות הנאותות ולא צריך לריב עם המוכרים על שיפויים וכל מיני הבטחות. אתה אומר 'אני סומך על המנכ"ל, שחזקה עליו שבנה הנהלה טובה, אחרת הוא לא היה מסכן את כספו'", הוא מסביר את הרציונל מאחורי ההשקעה.
גאון החזקות
פעילות: מחזיקה בקבוצת גאון (68.5%) העוסקת בייצור תשתיות הזרמה (צינורות פלדה ופלסטיק, מגופים, מדי מים וברזים), באמצעות חברות בנות
היסטוריה: הוקמה בשנת 1998 על ידי בני גאון, וב־2007 הונפקו מניותיה בבורסה
נתונים: מעסיקה 632 עובדים ומנוהלת ע"י גיא רגב. את 2024 סיכמה עם הכנסות של 654 מיליון שקל
"ישראל צריכה תשתיות, כך שהסיכון לא גדול"
כלל הפעילות של גאון אחזקות נעשית כיום באמצעות החברה הבת קבוצת גאון, שנסחרת בת"א לפי שווי של 259 מיליון שקל. הקבוצה, אשר הוקמה לפני 27 שנה על ידי בני גאון ז"ל, לאחר פרישתו מניהול קונצרן כור, פועלת באמצעות ארבע חטיבות: תשתיות ותעשייה (תשתיות הולכה ממקורות מים, דלק וגז); מערכות בניין (מתמקדת במערכות התשתית דוגמת כיבוי אש, מיזוג אויר ומערכות חשמל); חטיבה טכנולוגית (פיתוח ושיווק מערכות מדידה בעיקר למים, בטכנולוגיית קריאה מרחוק) וכן חטיבת ייזום וביצוע.
קבוצת גאון (החברה הבת של גאון אחזקות) הציגה ב־2024 מחזור הכנסות של 654 מיליון שקל, ואת הרבעון הראשון השנה סיימה עם הכנסות של 183 מיליון שקל ורווח נקי של כ־10 מיליון שקל. זאת לאחר שרשמה הפסד ברבעון המקביל אשתקד.
בשלב זה, גלבוע כאמור עוד לא יודע להצביע על המהלכים הנדרשים לשיפור פעילותה, כמו גם בנוגע לעתידה כחברה ציבורית: "אני לא יודע אם יש לה אפסייד גדול, אבל זה עסק שיש בו צורך. בימים אלה אנחנו רק מתחילים להבין מה קנינו, מה יש לנו, ולגבש אסטרטגיה עתידית. מדינת ישראל צריכה תשתיות ועוד תצטרך, אז היה נראה שמדובר בכניסה לפעילות עם רמת סיכון לא גבוהה".
גאון אחזקות נרכשה לכאורה במחיר הזדמנותי. היא נסחרת לפי שווי של 109 מיליון שקל, נמוך בחצי משווי החזקותיה בחברה הבת (כ־69% מהמניות) שעומד על כ־201 מיליון שקל. פער השוויים יציב בפני גלבוע ושותפיו את השאלה האם לנסות למחוק את אחת החברות מהמסחר בבורסה, כפי שכבר ניסו בעבר בעלי השליטה הקודמים ללא הצלחה. עם זאת, על פי גלבוע בשלב זה הם מתמקדים בבחינת הפעילות העסקית ובלגבש אסטרטגיה עבורה.

מערכת הובלת מים של גאון החזקות / צילום: צילום מסך מתוך מצגת החברה
מאופנה לשינוע ולתשתיות: "מבין תעשייה"
המהלך לרכישת גאון מחזיר את גלבוע אל התחום בו צמח ופעל רוב חייו. "הייתי תעשיין בעברי, ובעצם שם גדלתי רוב החיים", הוא מספר. "אני יודע להסתכל על תעשייה ולראות מה אפשר לעשות, מה אפשר לייעל ולשפר ובאיזו אסטרטגיה רצוי לנקוט. עכשיו צריך להתחיל את זה מחדש פה".
גם המהלך העסקי, שבמסגרתו חובר בעל הון למנכ"ל חברה לצורך השתלטות עליה, אינו זר לגלבוע. בתחילת שנות ה-2000, לאחר ששימש בשלל תפקידי ניהול בענף הטקסטיל, הוא חבר לאיש העסקים צביקה בארינבוים לרכישת השליטה בתשלובת פולגת־בגיר, אותה ניהל בהמשך לאורך כעשור. בשנת 2010, עשור טרם קריסתה של בגיר הוא עזב את התפקיד, לאחר כניסתה של קרן פימי להשקעה ביצרנית החליפות לצד בארינבוים.
עם ההון שצבר בחברת הטקסטיל, סיפר אשתקד גלבוע לגלובס, "חיפשתי אתגר חדש והגעתי לק.א.ל". חברת הטסת המטענים הייתה נתונה אז בקשיים שאיימו על המשך קיומה. בשנת 2010 רכש אותה גלבוע תמורת כ־10 מיליון דולר בלבד, ובתוך עשור וקצת הפך אותה לחברה ששווה כיום על פי ההערכות כמיליארד דולר. החברה, ששינתה בהמשך את שמה לצ'אלנג' איירלינס, חולשת כיום על צי של 11 מטוסי ג'מבו ענקיים, עם מחזור הכנסות של 700-800 מיליון דולר לשנה, ורווחיות המסתכמת בעשרות מיליוני דולרים.
בדומה לעסקת גאון, גם לק.א.ל הגיע גלבוע במקרה מבלי שהבין יותר מדי בתחום אליו נכנס. בראיון לגלובס סיפר כי מי שהביא אותו לעסקה היה חברו ושכנו במושב רמות השבים, אשל חפץ, המחזיק כיום במניות מיעוט בצאלנג'. חפץ שהיה סמנכ"ל מבצעי אוויר בק.א.ל אמר לגלבוע, בעת שהשניים בילו יחד בחופשת סקי, כי "זו חברה עם DNA טוב אבל זה הולך לפשיטת רגל". גלבוע הסכים להגיע אחרי בדיקה ראשונית, שכן "זה היה נראה מעניין למרות שהבנתי בטקסטיל ולא בתעופה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.