"קראתי את דוח מבקר המדינה, ואני מודה שהופתעתי מהביקורת לפיה לקח לנו חודשיים וחצי לשלם פיצויים. התחלנו את התשלומים בסוף דצמבר, אך היינו חייבים לבדוק את הדוחות קודם לכן. אני סבור שהתהליך היה מהיר יחסית, בהתחשב במורכבות" - כך אמר היום (ד') מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', בכנס השנתי של STEP ISRAEL.
● רשות המסים מחפשת 24 מיליארד שקל. מי ישלם את המחיר
● הקלות בחלוקת דיבידנדים: המתנה של רשות המסים ליורשים
אהרונוביץ' התייחס לדוח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהתפרסם השבוע והתמקד בעיקר בטיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל", במישור האזרחי־כלכלי. הדוח כולל גם פרק שסקר את הפגיעה בעסקים הקטנים בעקבות המלחמה, ואת יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל".
אהרונוביץ' ציין כי "כבר לאחר אסון התאומים הגיעו נציגים מארה"ב ללמוד מישראל על קרן הפיצויים. זה מודל ייחודי יחסית בעולם, אף שאנחנו עצמנו אימצנו אותו במקור מהבריטים. לצערי, הניסיון שיש למדינת ישראל בהתמודדות עם מלחמות, ובפרט ב-20 השנים האחרונות, איפשר לנו להגיע מוכנים יותר גם במצב קשה זה. הוגשו כ-700 אלף תביעות בגין נזק עקיף וכ-80 אלף תביעות נזק ישיר. מדובר בסכומי פיצוי של מעל 20 מיליארד שקל".
לדבריו, "מה שייחד את הסבב הזה הייתה החלטת הממשלה כבר בתחילת המלחמה לפצות את כלל המשק - לא רק את העסקים שבקווי העימות, אלא גם עסקים בתל אביב, בירושלים ובשאר חלקי הארץ. הצעד הזה תרם משמעותית ליציבות הכלכלית. אפשר לראות זאת גם ביציבות שערי החליפין של השקל מול הדולר והאירו, וגם במדדי הבורסה שנותרו חזקים - תוצאה לא מובנת מאליה במצב של מלחמה כוללת. מגיע כאן קרדיט לממשלה על תמיכתה בעסקים".
עומדים ביעד הגירעון, ותחזית גביית המסים משתפרת
בשיחה שערך עם עו"ד דניאל פסרמן, יו"ר משותף של STEP ISREAL וראש תחום מיסוי במשרד גורניצקי, התייחס אהרונוביץ' גם לתקציב 2025 ולעובדה שיעד הכנסות המדינה ממסים לשנת 2025 עודכן על־ידי האוצר ל־496 מיליארד שקל, במקום 472 מיליארד שקל - קפיצה של 24 מיליארד שקל. "ההנחה הבסיסית שעליה נבנה התקציב הייתה שהמלחמה תסתיים עד תחילת השנה, ושהמשק יחזור לתפקוד מלא. המטרה הייתה גם להפחית את הגירעון התקציבי. נכון להיום אנחנו עומדים ביעד הגירעון, ותחזית גביית המסים אפילו משתפרת, אם כי תחזיות הצמיחה לפי גופים חיצוניים דווקא יורדות. זה משקף מצד אחד את החוסן של הכלכלה הישראלית, אך חשוב לי להיות זהיר - אני נוטה להיות פסימי מראש, כדי להתאכזב לטובה", אמר.
לשאלת עו"ד פסרמן איך רשות המסים נערכת למלא את הקופה, השיב אהרונוביץ': "אנו בונים את תחזיות ההכנסות בשיתוף-פעולה הדוק עם הכלכלן הראשי. אנו לוקחים בחשבון צעדים שכבר אושרו, כמו גם כאלה שמתוכננים. חוק ההסדרים לשנת 2025, עליו הייתה לא מעט ביקורת, כלל תיקוני חקיקה מהותיים במיסוי, שנועדו גם לשדר איתנות כלכלית כלפי העולם.
"צריך לזכור: אחרי מלחמת יום כיפור חווינו את המשבר הכלכלי של 1985, והפקנו לקחים. לדוגמה, חקיקת המיסוי על הרווחים הכלואים עברה ברגע האחרון. אכן, בפברואר-מרץ נרשמה ירידה בגבייה, אך ברבעון השני המצב השתפר משמעותית. אני מקווה מאוד שיהיה תקציב מאושר, כי להיכנס לשנה בלי תקציב זה מצב לא רצוי. יש לנו צוותים טובים ותשתיות מחשוב שהולכות ומשתפרות, וזה מסייע רבות".
לגבי הרווחים הכלואים הוסיף אהרונוביץ' כי "החקיקה לא הייתה אידאלית, זה נכון. המלחמה האיצה את קבלת ההחלטות. היה חשוב לשדר לעולם מסר של יציבות וצעד אקטיבי במסגרת תקציב 2025. אם לא היינו נוקטים את הצעד הזה, היינו צריכים למצוא מקורות מימון אחרים. החקיקה עברה דיונים אינטנסיביים בוועדת הכספים במשך כחודשיים. אין חקיקה מושלמת, אבל עובדים על הוראות ביצוע, וכנראה יהיו תיקונים בעתיד. מבחינתי, חשוב שהחוק יישאר בתוקפו ולא יבוטל בהזדמנות הראשונה".
נמצאו מיליארדים של פערים בלתי מוסברים
מנהל רשות המסים התייחס גם לצורך למלא את קופת המדינה ברקע המחסור במפקחים ובכוח-אדם ברשות, שמוביל לביקורת מצד מייצגים על כך שהחלטות לא מתקבלות, ותיקים תקועים. "המצב אכן מורכב. צעירים כיום פחות נמשכים למקצועות שעליהם נשענת רשות המסים. נחתם הסכם שכר חדש שהעלה את השכר במערכת, וכיום אנחנו בתהליך גיוס אינטנסיבי של מפקחים. לאחר סיום הפגישה הזאת אני יוצא למפגש עם קבוצה של רואי חשבון מצרפת במטרה לשכנע עולים פוטנציאליים להשתלב ברשות המסים. אני גם מקווה לגייס נשים מהמגזר החרדי לשורות הרשות - זה ייקח זמן, אך אנחנו עובדים על כך".
"במקביל", הוסיף, "אנחנו משקיעים רבות בטכנולוגיה. השקענו עוד כ-100 מיליון שקל בשדרוג מערכות המחשוב, כשהשאיפה היא לעבור לבדיקה אוטומטית מלאה של דוחות, כולל דוחות 2026, בבדיקה ראשונית על ידי מחשב. הרשות לא תחזור למצב בו יש תשעה מפקחים בכל חוליה - המחשוב ייכנס עמוק לתוך העבודה השוטפת. כבר היום יש לנו תמונה די מלאה על נישומים - נכסים, הכנסות, הצהרות הון, ואנחנו בתהליך מתקדם של סריקת הצהרות ההון באמצעות מחשב".
לדברי מנהל רשות המסים, באמצעות הצלבות המידע הללו "כבר נמצאו מיליארדים של פערים בלתי מוסברים. השאיפה היא שבאוקטובר 2026 נעמוד עם מערכת אוטומטית מלאה. כיום זורם הרבה יותר מידע מרחבי העולם, והמעבר לשיטת 'אגם המידע' צפוי להגדיל עוד את גביית המסים".
"אגם המידע" של רשות המסים הוא מאגר נתונים שבונה הרשות, המכיל מידע על האזרחים מכל המקורות והמאגרים של רשות המסים, בהם נתוני דיווח מס, דיווחים פליליים, בעלות על נכסים, מידע ממאגרי נתונים חיצוניים שהרשות חשופה להם ועוד.
"יעד הגבייה עלה כיוון שההוצאות עלו"
לדברי אהרונוביץ', "במקביל נבחנת אפשרות שבמקרים מסוימים נוכל אף להמליץ על הקלות במיסוי", ואולם לשאלה האם יהיו הפחתות מס, השיב: "קשה להתחייב. זה מאוד תלוי איך נסיים את 2025. יעד הגבייה עלה כיוון שההוצאות עלו. עשינו בדיקה יסודית והגענו למסקנה שאפשר לממן את זה באמצעות מיסוי, מבלי לפתוח את תקציב המדינה.
"כרגע מיסוי ירושה אינו על הפרק - אני אישית מתנגד לכך. מדובר במס שמכביד על תושבים ועל עולים חדשים, וזה עלול להרחיק אוכלוסיות שהמדינה רוצה למשוך אליה. בסוף יש מס ירושה, כי אדם מוריש, ויש רצף מס, והמס פשוט נגבה ליום המימוש".
בזירת מיסוי המקרקעין ציין מנהל רשות המסים כי "נושא הדיור להשכרה דורש טיפול - היום אין כמעט היצע, וזה בעייתי. המלצתי, למשל, לבטל את מס הרכישה על קבלנים שבונים בצפון, כדי להקל על הבנייה באזורי פריפריה. עדיף להשקיע בהתחדשות עירונית ולספק ממ"דים במקום מענקי רכישה. הדיור הוא אתגר לאומי - המדינה גדלה דמוגרפית, ואנשים צריכים לגור כאן".
בנוסף התייחס מנהל רשות המסים לנוהל גילוי מרצון (המאפשר לאזרחים לחשוף את הונם החבוי ולשלם את המס הנדרש, מבלי להיות חשופים להליך פלילי), אשר הובטח על ידו כבר במאי אשתקד כי "יתפרסם בימים הקרובים", אך עד כה טרם פורסם. "לא קיבלנו אישור להפעיל שוב מנגנון גילוי מרצון אנונימי, אך אני מקווה שאנשים יפנו אלינו בכל מקרה. מדובר בסוגיה לא פשוטה, ואנו מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. יש גם שאלה של איך מביאים את הכסף הביתה, וזה לדוגמה אולי באמצעות חשבונות בנק זרים בחו"ל", אמר.
