גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם

מפגש עם שימפנזה ביער גרם לפרופ' ג'רמי דה־סילבה לתהות מה גרם לבני האדם לוותר על יכולות הטיפוס שלהם ולהתחיל ללכת על שתיים ● ספר שכתב בנושא מתפרסם בימים אלה בעברית ● בראיון לגלובס, הוא מסביר מהן התכונות שהרווחנו כשהזדקפנו, ומה היה תפקידו של המזל בהישרדות שלנו ● האם המזל ישחק לנו גם בסביבה העתידית?

פרופ' ג'רמי דה־סילבה / צילום: באדיבות המצולם
פרופ' ג'רמי דה־סילבה / צילום: באדיבות המצולם

כשאנחנו רואים חיות שלא אמורות ללכת על שתיים עושות זאת, קשה לנו שלא לחשוב עליהן כעל קצת אנושיות. ראו לדוגמה דובים. האם יכול להיות שההליכה שלהם על שתיים בקרקס היא שמאפשרת לנו לחשוב עליהם כעל יצורים חמודים ולא הטורפים הרצחניים שהם? ממיקי מאוס ועד בוג'אק הוסמן, חיות מואנשות בסדרות טלוויזיה ובסרטים לרוב הולכות זקוף. קשה לדמיין שהיה ליצירות הללו אותו אפקט אם הן היו הולכות על ארבע. עמידה והליכה על שתיים הן עניין אנושי.

שר הבריאות של ארה"ב פיטר את ועדת החיסונים. מה יקרה עכשיו?
אדם שלקה בפרקינסון הוכר כנפגע עבודה. זה החומר שנחשף אליו וחשוד בגרימת המחלה

ואכן, אין כיום מלבד בני האדם בעלי חיים שהולכים על שתיים כל הזמן, עם גפיים קדמיות משוחררות. תגידו אולי ציפורים, אבל אצלן מבנה הגוף אחר לגמרי, ויש להן כנפיים במקום ידיים.

פרופ' ג'רמי דה־סילבה מאוניברסיטת דרטמות', ארה"ב, סבור שההליכה על שתיים לא רק מגדירה אותנו, היא זו שהפכה אותנו לבני אדם. אבל מדוע יצורים אחרים שהלכו על שתיים בעבר, כולל מיני אדם אחרים, לא שרדו? ומה הקשר בין הליכה על שתיים לבין התפתחות האמפתיה?

את השאלות האלה חוקר דה־סילבה בספרו "צעדים ראשונים: כיצד ההליכה הזקופה על שתי רגליים הפכה אותנו לבני אדם", שיצא לאחרונה בעברית בהוצאת מטר, בתרגומו של ד"ר מיכאל אלעזר. בראיון לגלובס, הוא מספר מדוע בכלל החל לחקור את הנושא ועונה על השאלה: האם נצטרך לעבור קפיצה אבולוציונית כדי לשרוד בעתיד.

מפגש עם שימפנזה: למה הוא יכול לטפס ואני לא?

אתה זוכר את הרגע שבו הבנת ששאלת ההליכה על שתיים היא התחום שלך?
"זה אמנם לא קרה ברגע אחד, אבל היה אירוע ב־2006, ביער באוגנדה. חקרתי שימפנזות בטבע - כחוקר אדם אני תמיד מביט גם על קופי האדם, קרובי המשפחה הקרובים ביותר שלנו אחרי שכל מיני האדם האחרים נכחדו, כדי לראות את נקודות הדמיון וההבדל. באותו יום, שימפנזה זכר אחד עבר לידי והתחיל לטפס על עץ, וראיתי שהוא מצליח לקפל את עצם השוק שלו כמעט עד כף הרגל שלו, כדי להיות יותר קרוב לעץ, וכך קל לו יותר להתמודד עם כוח המשיכה. היה לו טווח תנועה מדהים בקרסול. לו אני הייתי מנסה לעשות את זה, גיד אכילס שלי היה נקרע.

"אז התחלתי לחשוב על הרגל, ועל הקרסול, ועל האופן שבו מאפיינים של הרגל האנושית שעוזרים לנו ללכת, בעצם פוגעים במקביל ביכולת שלנו לטפס. איך זה קרה? מהם התנאים שאפשרו לבני האדם לוותר על הטיפוס כדי ללכת?".

בעבר ניתן לכך הסבר פשוט: בני האדם ירדו מהעצים משום שהם עברו למקום עם פחות עצים ויותר מרחבים פתוחים, או משום שהעצים בסביבתם התמעטו עם הזמן. אבל זה, כנראה, לא נכון. מחקרים מאוחרים יותר הראו שמיני האדם הקדומים "ירדו מהעצים" אף שהיו סביבם שפע של עצים.

"זה היה אחד הרגעים האלה שבהם הבנתי עד כמה ה'החלטה' הזאת של האבולוציה, לרדת מהעצים ולעבור להליכה על שתיים, קבעה כל כך הרבה בחיינו".

מה אנחנו יודעים על הימים המוקדמים האלה היום, כמה עשרות שנים של מחקר מאוחר יותר?
"לפני 4־5 מיליון שנה, כשאבותינו התחילו ללכת, הם עדיין דחפו את עצמם עם החלק החיצוני של הרגל ולא העבירו משקל לבוהן הגדולה, שבה השתמשו כדי לטפס. בשלב הזה, בני אדם עדיין לא היו טובים כל כך בהליכה, לא הכינו כלים, לא הדליקו אש ולא יכלו להגן על עצמם בלילה, אז הם היו צריכים לטפס על עצים כדי ללון בהם. הם נהנו משני העולמות לאורך שנים.

שחזור העצמות של לוסי, בת האדם הקדומה שפרופ' דה־סילבה חקר / צילום: Reuters, Barry Malone

"כשאנחנו מגיעים ל"לוסי", שחיה לפני 3.2 מיליון שנה והשתייכה למין האדם אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אנחנו רואים שהיא עדיין יכולה לטפס, אבל פחות".

הרגל שלה ייחודית?
"אלה אותן עצמות כמו של קוף־אדם, ויש לנו גם אותן עיניים כמו שלהם, אותן ידיים, אותן ציפורניים ושיניים. אנחנו קופי אדם, זו משפחתנו. אי־אפשר להתווכח עם זה. אבל כפות הרגליים שלהם אוחזות, ושלנו הולכות".

וזה בעצם עשה את כל ההבדל? איך?
"לא כל הסיפור ידוע, אבל זה בערך כך: קודם כול, העמידה הזקופה שחררה את הידיים ואפשרה לסחוב דברים, להחזיק דברים".

בספרו, דה־סילבה מספר שחוקרים ותיקים של אבולוציית האדם חשבו שמיד עם שחרור הידיים התחלנו לאחוז בנשק ולייצרו, וכך העמידה על שתיים היא שנתנה לנו יתרון כוח על שאר המינים. על פי הגישה הזאת, האדם היה אלים מהרגע הראשון, והאלימות הזאת היא שנתנה לו את יתרונו. אבל התיאוריה הזאת הודגמה כלא נכונה. בני אדם הלכו על שתיים והשתמשו בידיהם זמן רב לפני שהחלו לייצר נשק. ההליכה על שתיים קרתה זמן רב לפני שמיני האדם הפכו למה שאנחנו היום - היצור החי היחיד שמשנה באופן משמעותי את הטבע.

הפכנו פגיעים: הירידה מהעץ השתלמה?

דה־סילבה טוען שההליכה על שתיים דווקא הפכה את מיני האדם לפגיעים מאוד בתחילת הדרך. היא לא רק האטה אותנו מאוד, היא חשפה את כל האיברים הפנימיים שלנו. היא גם סיכנה אותנו בנפילה. עד היום, נפילות מסוימות או נפילות אצל אנשים מגיל מסוים עלולות להיות קטלניות. בהליכה על ארבע הרבה יותר קשה פשוט ליפול.

האבולוציה בחרה עבורנו את כל החסרונות שלנו זמן רב לפני שאפשרה לנו למצות היתרונות שהידיים נותנות לנו היום. ובאמת, רוב מיני האדם לא שרדו, כמו גם רוב היצורים שפיתחו יכולות הליכה על שתיים בתקופות קדומות יותר. יש יכולות מצוינות ששוחזרו שוב ושוב בטבע: תעופה, שחייה, טיפוס. אלה הופיעו שב ושוב במינים רבים בשל יתרונן. הליכה על שתיים אינה אחת מהן.

אבל מבחינת בני האדם המעבר היה מוצלח בסופו של דבר. "שחרור הידיים אפשר לנו לסחוב דברים. בתקופה של לוסי, כשההליכה על שתיים כבר הפכה לדרך ההתקדמות הדומיננטית של המין, רואים את הכלים הראשונים. כשהולכים על שתיים יותר קל לחתוך בשר, לחפור, לשבור קונכייה. ואם עושים זאת, מזינים את המוח שיכול להיות גדול יותר. זה קרה רק בתקופה הזאת, מיליוני שנים אחרי שבני האדם רק החלו ללכת על שתיים, והמוח שלהם עדיין היה קטן".

ואז הגיעה האמפתיה: התכונה שהרווחנו בדרך

יש דבר נוסף שקורה למי שהולך על שתיים: כל פציעה ברגל מוציאה אותו מאיזון. להולכים על ארבע יש הרבה יותר "ספיירים"', כפי שיודע כל מי שגידל "טרומפלדוג", כלב קטוע רגל, וראה כיצד הוא מסתדר כמעט באופן רגיל.

הפגיעות הזאת, אומר דה־סילבה, היא אולי היתרון שלנו. הוא מכניס לתמונה את מילת המפתח - אמפתיה. "ההשערה שלי היא שהשילוב בין יתרונות ההליכה על שתיים - מוח גדול, ידיים שמכינות כלים - לצד החסרונות שלה, כלומר הפגיעות של כל פרט, דחפה את בני האדם ליצור סביבה יותר חברתית, שעוזרת יותר למי שפגוע.

"לדוגמה, כשהמוח גדל בזכות המשאבים הנוספים שהידיים המשוחררות הביאו, התינוק היה צריך להסתובב בתעלת הלידה. במצב כזה, ללידה עם עזרה מיילדותית יש יתרון, ושוב ניתנת דחיפה לכיוון הקהילתיות. אפשר לראות בשלד של לוסי שהאגן שלה בנוי באופן שמרמז שכבר אצלה הילוד הסתובב בתעלת הלידה". מחקרו של דה־סילבה, ששחזר את מבנה האגן של מין זה מתוך ממצאים שאותרו בשנים האחרונות, אפשר להגיע למסקנה הזאת. הגישה שלו מנוגדת לגישה שאומרת שייצור כלי נשק היה היתרון הגדול ביותר שההזדקפות והידיים המשוחררות נתנו לנו.

אמפתיה בתוך הקבוצה היא לא מאפיין ייחודי של בני אדם.
"נכון. אם חיה בעדר נפצעה מטורף אבל הצליחה לברוח, במינים מסוימים העדר יקיף אותה, אלא אם כן יהיה בכך סיכון לעדר כולו. קופי האדם מטפלים ממש באופן אקטיבי. ראינו בטבע קופה שקטפה צמח ומרחה אותו על חתך ביד של הגור שלה. אם שימפנזות, הקרובות הוותיקות שלנו, משתמשות ברפואה, סביר להניח שגם מיני אדם יחסית מפותחים כמו לוסי עשו זאת".

אז מה בסופו של דבר מיוחד באנטומיה שלנו שאפשר לנו להיות מי שאנחנו?
"אה, אני לא חושב שיש משהו כזה. אנחנו לא היחידים שמכינים כלים, לא היחידים שמתקשרים בשפה - להומו ארקטוס די בוודאות הייתה שפה עם סוג של סמליות והפשטה. יש לנו מוח גדול, אבל יש עוד חיות עם מוחות גדולים. אנחנו מין מגניב, כן? עשינו דברים מרהיבים. אנחנו ייחודיים במה שאנחנו עושים - בשימוש שלנו במוח, בשפה ובקהילה כדי להפיק יותר משאבים מהסביבה. אבל אני לא חושב שההבדל הזה נובע רק מאיזושהי קפיצה באנטומיה שהתרחשה רק אצלנו.

"זה היה שילוב של אנטומיה עם שינוי סביבתי. מיני האדם שקדמו לנו נחשפו לסביבה שהשתנתה במהירות, ועדיף היה להם להתאים את עצמם לסביבה כדי לשרוד, או לנדוד לסביבה אחרת. אנחנו קיבלנו סביבה מפנקת, מאוד יציבה ב־10,000 השנים האחרונות, וזו סביבה שנתנה יתרון ליכולת הזו להפיק משאבים מהסביבה ולשנות אותה כדי להקל על חיינו. ורק בגלל זה ההליכה על שתיים, הידיים החופשיות עם האגודלים שלהן, המוח הגדול, הקהילה והשפה נתנו לנו את מה שקיבלנו מהם. ממש עניין של מזל, להיות בזמן הנכון במקום הנכון, עם המאפיינים הנכונים".

במינים אחרים, ההליכה על שתיים שחררה את הידיים, אבל הן לא החלו לייצר כלים אלא הפכו לכלים בעצמן. לדוגמה, אצל הציפורים הן כנפיים. במינים קדומים אחרים, שכבר לא איתנו, הן הפכו לאתי חפירה או לסכינים. באחרים הן התנוונו. רק אצלנו הידיים החופשיות פגשו סביבה שמתגמלת ייצור כלים. הסביבה המפנקת הזאת גם אפשרה לאוכלוסיית האדם לגדול, ומתוך הגידול נוצרו קהילות גדולות יותר ויותר והמבנים החברתיים הפכו עשירים ומורכבים יותר, וכך גם השפה.

"ואז כשמישהו מת, הרעיונות שלו לא מתו איתו וזה אפשר את ההתפתחות של טכנולוגיות שונות שהשתבחו מדור לדור", אומר דה־סילבה. "אבל אם בני האדם עם האנטומיה הנוכחית שלנו היינו מופיעים על פני הכדור לא בסביבה הזו אלא מיליון שנה קודם לכן, כל זה לא היה קורה".

לפני 100־300 אלף שנה היו בעולם עוד שמונה מיני אדם הולכים על שתיים, וזה לא עזר להם. "אנחנו לפעמים אומרים 'ניצחנו! כבשנו!'. אני רואה את זה אחרת. זו לא הייתה גזירת גורל שדווקא אנחנו נשרוד. זה קרה כמעט במקרה, וחלקית משום שספגנו לתוכנו גנומים מוצלחים של מ יני אדם אחרים. אנחנו כור ההיתוך של המינים".

עם הפנים לעתיד: האם יידרש סוג אחר של אדם?
אולי עכשיו דברים משתנים, אומר דה־סילבה. "יכול להיות שהסביבה הופכת לפחות יציבה. אולי הימים שבהם מניפולציה של הסביבה כמו שאנחנו עושים כרגע כבר לא תספיק, ויידרש שינוי אנטומי משמעותי כדי לשרוד".

יש עוד חיה שיש לה סיכוי מתישהו לעשות את מה שאנחנו עשינו?
"הלוואי שהייתה, כי אז היינו יכולים להשוות את הדומה ואת השונה בינינו ולהבין את עצמנו טוב יותר. בינתיים אנחנו לומדים את קופי האדם".

רבות דובר על המוח הגדול של בני האדם. ראיתי מחקר שלך שטען שהמוח שלנו דווקא מתכווץ.
"יש תפיסה שגויה שלפיה המוח של בני אדם כל הזמן גדל וגדל, ואם שואלים אנשים על עתיד האבולוציה, רבים מהם מדברים על מוח שיהיה יותר ויותר גדול לעומת גוף יותר ויותר מנוון. אבל לאדם הניאנדרטלי היה מוח גדול משלנו, ולבני האדם באותו זמן היה מוח גדול כמו שלהם. מאז איבדנו רקמת מוח בערך כגודלו של לימון.

"אנחנו לא יודעים בדיוק למה. אולי המוח שלנו נעשה יותר יעיל, כמו המחשבים שלנו, שגם הם קטנו. אולי זה קרה כי גם הגוף שלנו קטן קצת, וקשה היה יותר לשאת את המוח הזה. אולי הוצאנו חלק מתפקידי המוח לחברה שלנו. הפכנו לרשת מוחות במקום מוח אחד". ואולי זה, בסופו של דבר, מה שהופך אותנו לאנושיים.

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"