גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם

מפגש עם שימפנזה ביער גרם לפרופ' ג'רמי דה־סילבה לתהות מה גרם לבני האדם לוותר על יכולות הטיפוס שלהם ולהתחיל ללכת על שתיים ● ספר שכתב בנושא מתפרסם בימים אלה בעברית ● בראיון לגלובס, הוא מסביר מהן התכונות שהרווחנו כשהזדקפנו, ומה היה תפקידו של המזל בהישרדות שלנו ● האם המזל ישחק לנו גם בסביבה העתידית?

פרופ' ג'רמי דה־סילבה / צילום: באדיבות המצולם
פרופ' ג'רמי דה־סילבה / צילום: באדיבות המצולם

כשאנחנו רואים חיות שלא אמורות ללכת על שתיים עושות זאת, קשה לנו שלא לחשוב עליהן כעל קצת אנושיות. ראו לדוגמה דובים. האם יכול להיות שההליכה שלהם על שתיים בקרקס היא שמאפשרת לנו לחשוב עליהם כעל יצורים חמודים ולא הטורפים הרצחניים שהם? ממיקי מאוס ועד בוג'אק הוסמן, חיות מואנשות בסדרות טלוויזיה ובסרטים לרוב הולכות זקוף. קשה לדמיין שהיה ליצירות הללו אותו אפקט אם הן היו הולכות על ארבע. עמידה והליכה על שתיים הן עניין אנושי.

שר הבריאות של ארה"ב פיטר את ועדת החיסונים. מה יקרה עכשיו?
אדם שלקה בפרקינסון הוכר כנפגע עבודה. זה החומר שנחשף אליו וחשוד בגרימת המחלה

ואכן, אין כיום מלבד בני האדם בעלי חיים שהולכים על שתיים כל הזמן, עם גפיים קדמיות משוחררות. תגידו אולי ציפורים, אבל אצלן מבנה הגוף אחר לגמרי, ויש להן כנפיים במקום ידיים.

פרופ' ג'רמי דה־סילבה מאוניברסיטת דרטמות', ארה"ב, סבור שההליכה על שתיים לא רק מגדירה אותנו, היא זו שהפכה אותנו לבני אדם. אבל מדוע יצורים אחרים שהלכו על שתיים בעבר, כולל מיני אדם אחרים, לא שרדו? ומה הקשר בין הליכה על שתיים לבין התפתחות האמפתיה?

את השאלות האלה חוקר דה־סילבה בספרו "צעדים ראשונים: כיצד ההליכה הזקופה על שתי רגליים הפכה אותנו לבני אדם", שיצא לאחרונה בעברית בהוצאת מטר, בתרגומו של ד"ר מיכאל אלעזר. בראיון לגלובס, הוא מספר מדוע בכלל החל לחקור את הנושא ועונה על השאלה: האם נצטרך לעבור קפיצה אבולוציונית כדי לשרוד בעתיד.

מפגש עם שימפנזה: למה הוא יכול לטפס ואני לא?

אתה זוכר את הרגע שבו הבנת ששאלת ההליכה על שתיים היא התחום שלך?
"זה אמנם לא קרה ברגע אחד, אבל היה אירוע ב־2006, ביער באוגנדה. חקרתי שימפנזות בטבע - כחוקר אדם אני תמיד מביט גם על קופי האדם, קרובי המשפחה הקרובים ביותר שלנו אחרי שכל מיני האדם האחרים נכחדו, כדי לראות את נקודות הדמיון וההבדל. באותו יום, שימפנזה זכר אחד עבר לידי והתחיל לטפס על עץ, וראיתי שהוא מצליח לקפל את עצם השוק שלו כמעט עד כף הרגל שלו, כדי להיות יותר קרוב לעץ, וכך קל לו יותר להתמודד עם כוח המשיכה. היה לו טווח תנועה מדהים בקרסול. לו אני הייתי מנסה לעשות את זה, גיד אכילס שלי היה נקרע.

"אז התחלתי לחשוב על הרגל, ועל הקרסול, ועל האופן שבו מאפיינים של הרגל האנושית שעוזרים לנו ללכת, בעצם פוגעים במקביל ביכולת שלנו לטפס. איך זה קרה? מהם התנאים שאפשרו לבני האדם לוותר על הטיפוס כדי ללכת?".

בעבר ניתן לכך הסבר פשוט: בני האדם ירדו מהעצים משום שהם עברו למקום עם פחות עצים ויותר מרחבים פתוחים, או משום שהעצים בסביבתם התמעטו עם הזמן. אבל זה, כנראה, לא נכון. מחקרים מאוחרים יותר הראו שמיני האדם הקדומים "ירדו מהעצים" אף שהיו סביבם שפע של עצים.

"זה היה אחד הרגעים האלה שבהם הבנתי עד כמה ה'החלטה' הזאת של האבולוציה, לרדת מהעצים ולעבור להליכה על שתיים, קבעה כל כך הרבה בחיינו".

מה אנחנו יודעים על הימים המוקדמים האלה היום, כמה עשרות שנים של מחקר מאוחר יותר?
"לפני 4־5 מיליון שנה, כשאבותינו התחילו ללכת, הם עדיין דחפו את עצמם עם החלק החיצוני של הרגל ולא העבירו משקל לבוהן הגדולה, שבה השתמשו כדי לטפס. בשלב הזה, בני אדם עדיין לא היו טובים כל כך בהליכה, לא הכינו כלים, לא הדליקו אש ולא יכלו להגן על עצמם בלילה, אז הם היו צריכים לטפס על עצים כדי ללון בהם. הם נהנו משני העולמות לאורך שנים.

שחזור העצמות של לוסי, בת האדם הקדומה שפרופ' דה־סילבה חקר / צילום: Reuters, Barry Malone

"כשאנחנו מגיעים ל"לוסי", שחיה לפני 3.2 מיליון שנה והשתייכה למין האדם אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אנחנו רואים שהיא עדיין יכולה לטפס, אבל פחות".

הרגל שלה ייחודית?
"אלה אותן עצמות כמו של קוף־אדם, ויש לנו גם אותן עיניים כמו שלהם, אותן ידיים, אותן ציפורניים ושיניים. אנחנו קופי אדם, זו משפחתנו. אי־אפשר להתווכח עם זה. אבל כפות הרגליים שלהם אוחזות, ושלנו הולכות".

וזה בעצם עשה את כל ההבדל? איך?
"לא כל הסיפור ידוע, אבל זה בערך כך: קודם כול, העמידה הזקופה שחררה את הידיים ואפשרה לסחוב דברים, להחזיק דברים".

בספרו, דה־סילבה מספר שחוקרים ותיקים של אבולוציית האדם חשבו שמיד עם שחרור הידיים התחלנו לאחוז בנשק ולייצרו, וכך העמידה על שתיים היא שנתנה לנו יתרון כוח על שאר המינים. על פי הגישה הזאת, האדם היה אלים מהרגע הראשון, והאלימות הזאת היא שנתנה לו את יתרונו. אבל התיאוריה הזאת הודגמה כלא נכונה. בני אדם הלכו על שתיים והשתמשו בידיהם זמן רב לפני שהחלו לייצר נשק. ההליכה על שתיים קרתה זמן רב לפני שמיני האדם הפכו למה שאנחנו היום - היצור החי היחיד שמשנה באופן משמעותי את הטבע.

הפכנו פגיעים: הירידה מהעץ השתלמה?

דה־סילבה טוען שההליכה על שתיים דווקא הפכה את מיני האדם לפגיעים מאוד בתחילת הדרך. היא לא רק האטה אותנו מאוד, היא חשפה את כל האיברים הפנימיים שלנו. היא גם סיכנה אותנו בנפילה. עד היום, נפילות מסוימות או נפילות אצל אנשים מגיל מסוים עלולות להיות קטלניות. בהליכה על ארבע הרבה יותר קשה פשוט ליפול.

האבולוציה בחרה עבורנו את כל החסרונות שלנו זמן רב לפני שאפשרה לנו למצות היתרונות שהידיים נותנות לנו היום. ובאמת, רוב מיני האדם לא שרדו, כמו גם רוב היצורים שפיתחו יכולות הליכה על שתיים בתקופות קדומות יותר. יש יכולות מצוינות ששוחזרו שוב ושוב בטבע: תעופה, שחייה, טיפוס. אלה הופיעו שב ושוב במינים רבים בשל יתרונן. הליכה על שתיים אינה אחת מהן.

אבל מבחינת בני האדם המעבר היה מוצלח בסופו של דבר. "שחרור הידיים אפשר לנו לסחוב דברים. בתקופה של לוסי, כשההליכה על שתיים כבר הפכה לדרך ההתקדמות הדומיננטית של המין, רואים את הכלים הראשונים. כשהולכים על שתיים יותר קל לחתוך בשר, לחפור, לשבור קונכייה. ואם עושים זאת, מזינים את המוח שיכול להיות גדול יותר. זה קרה רק בתקופה הזאת, מיליוני שנים אחרי שבני האדם רק החלו ללכת על שתיים, והמוח שלהם עדיין היה קטן".

ואז הגיעה האמפתיה: התכונה שהרווחנו בדרך

יש דבר נוסף שקורה למי שהולך על שתיים: כל פציעה ברגל מוציאה אותו מאיזון. להולכים על ארבע יש הרבה יותר "ספיירים"', כפי שיודע כל מי שגידל "טרומפלדוג", כלב קטוע רגל, וראה כיצד הוא מסתדר כמעט באופן רגיל.

הפגיעות הזאת, אומר דה־סילבה, היא אולי היתרון שלנו. הוא מכניס לתמונה את מילת המפתח - אמפתיה. "ההשערה שלי היא שהשילוב בין יתרונות ההליכה על שתיים - מוח גדול, ידיים שמכינות כלים - לצד החסרונות שלה, כלומר הפגיעות של כל פרט, דחפה את בני האדם ליצור סביבה יותר חברתית, שעוזרת יותר למי שפגוע.

"לדוגמה, כשהמוח גדל בזכות המשאבים הנוספים שהידיים המשוחררות הביאו, התינוק היה צריך להסתובב בתעלת הלידה. במצב כזה, ללידה עם עזרה מיילדותית יש יתרון, ושוב ניתנת דחיפה לכיוון הקהילתיות. אפשר לראות בשלד של לוסי שהאגן שלה בנוי באופן שמרמז שכבר אצלה הילוד הסתובב בתעלת הלידה". מחקרו של דה־סילבה, ששחזר את מבנה האגן של מין זה מתוך ממצאים שאותרו בשנים האחרונות, אפשר להגיע למסקנה הזאת. הגישה שלו מנוגדת לגישה שאומרת שייצור כלי נשק היה היתרון הגדול ביותר שההזדקפות והידיים המשוחררות נתנו לנו.

אמפתיה בתוך הקבוצה היא לא מאפיין ייחודי של בני אדם.
"נכון. אם חיה בעדר נפצעה מטורף אבל הצליחה לברוח, במינים מסוימים העדר יקיף אותה, אלא אם כן יהיה בכך סיכון לעדר כולו. קופי האדם מטפלים ממש באופן אקטיבי. ראינו בטבע קופה שקטפה צמח ומרחה אותו על חתך ביד של הגור שלה. אם שימפנזות, הקרובות הוותיקות שלנו, משתמשות ברפואה, סביר להניח שגם מיני אדם יחסית מפותחים כמו לוסי עשו זאת".

אז מה בסופו של דבר מיוחד באנטומיה שלנו שאפשר לנו להיות מי שאנחנו?
"אה, אני לא חושב שיש משהו כזה. אנחנו לא היחידים שמכינים כלים, לא היחידים שמתקשרים בשפה - להומו ארקטוס די בוודאות הייתה שפה עם סוג של סמליות והפשטה. יש לנו מוח גדול, אבל יש עוד חיות עם מוחות גדולים. אנחנו מין מגניב, כן? עשינו דברים מרהיבים. אנחנו ייחודיים במה שאנחנו עושים - בשימוש שלנו במוח, בשפה ובקהילה כדי להפיק יותר משאבים מהסביבה. אבל אני לא חושב שההבדל הזה נובע רק מאיזושהי קפיצה באנטומיה שהתרחשה רק אצלנו.

"זה היה שילוב של אנטומיה עם שינוי סביבתי. מיני האדם שקדמו לנו נחשפו לסביבה שהשתנתה במהירות, ועדיף היה להם להתאים את עצמם לסביבה כדי לשרוד, או לנדוד לסביבה אחרת. אנחנו קיבלנו סביבה מפנקת, מאוד יציבה ב־10,000 השנים האחרונות, וזו סביבה שנתנה יתרון ליכולת הזו להפיק משאבים מהסביבה ולשנות אותה כדי להקל על חיינו. ורק בגלל זה ההליכה על שתיים, הידיים החופשיות עם האגודלים שלהן, המוח הגדול, הקהילה והשפה נתנו לנו את מה שקיבלנו מהם. ממש עניין של מזל, להיות בזמן הנכון במקום הנכון, עם המאפיינים הנכונים".

במינים אחרים, ההליכה על שתיים שחררה את הידיים, אבל הן לא החלו לייצר כלים אלא הפכו לכלים בעצמן. לדוגמה, אצל הציפורים הן כנפיים. במינים קדומים אחרים, שכבר לא איתנו, הן הפכו לאתי חפירה או לסכינים. באחרים הן התנוונו. רק אצלנו הידיים החופשיות פגשו סביבה שמתגמלת ייצור כלים. הסביבה המפנקת הזאת גם אפשרה לאוכלוסיית האדם לגדול, ומתוך הגידול נוצרו קהילות גדולות יותר ויותר והמבנים החברתיים הפכו עשירים ומורכבים יותר, וכך גם השפה.

"ואז כשמישהו מת, הרעיונות שלו לא מתו איתו וזה אפשר את ההתפתחות של טכנולוגיות שונות שהשתבחו מדור לדור", אומר דה־סילבה. "אבל אם בני האדם עם האנטומיה הנוכחית שלנו היינו מופיעים על פני הכדור לא בסביבה הזו אלא מיליון שנה קודם לכן, כל זה לא היה קורה".

לפני 100־300 אלף שנה היו בעולם עוד שמונה מיני אדם הולכים על שתיים, וזה לא עזר להם. "אנחנו לפעמים אומרים 'ניצחנו! כבשנו!'. אני רואה את זה אחרת. זו לא הייתה גזירת גורל שדווקא אנחנו נשרוד. זה קרה כמעט במקרה, וחלקית משום שספגנו לתוכנו גנומים מוצלחים של מ יני אדם אחרים. אנחנו כור ההיתוך של המינים".

עם הפנים לעתיד: האם יידרש סוג אחר של אדם?
אולי עכשיו דברים משתנים, אומר דה־סילבה. "יכול להיות שהסביבה הופכת לפחות יציבה. אולי הימים שבהם מניפולציה של הסביבה כמו שאנחנו עושים כרגע כבר לא תספיק, ויידרש שינוי אנטומי משמעותי כדי לשרוד".

יש עוד חיה שיש לה סיכוי מתישהו לעשות את מה שאנחנו עשינו?
"הלוואי שהייתה, כי אז היינו יכולים להשוות את הדומה ואת השונה בינינו ולהבין את עצמנו טוב יותר. בינתיים אנחנו לומדים את קופי האדם".

רבות דובר על המוח הגדול של בני האדם. ראיתי מחקר שלך שטען שהמוח שלנו דווקא מתכווץ.
"יש תפיסה שגויה שלפיה המוח של בני אדם כל הזמן גדל וגדל, ואם שואלים אנשים על עתיד האבולוציה, רבים מהם מדברים על מוח שיהיה יותר ויותר גדול לעומת גוף יותר ויותר מנוון. אבל לאדם הניאנדרטלי היה מוח גדול משלנו, ולבני האדם באותו זמן היה מוח גדול כמו שלהם. מאז איבדנו רקמת מוח בערך כגודלו של לימון.

"אנחנו לא יודעים בדיוק למה. אולי המוח שלנו נעשה יותר יעיל, כמו המחשבים שלנו, שגם הם קטנו. אולי זה קרה כי גם הגוף שלנו קטן קצת, וקשה היה יותר לשאת את המוח הזה. אולי הוצאנו חלק מתפקידי המוח לחברה שלנו. הפכנו לרשת מוחות במקום מוח אחד". ואולי זה, בסופו של דבר, מה שהופך אותנו לאנושיים.

עוד כתבות

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי